אני לא חושב שאו׳רורק מצליח למשוך רפובליקנים.
אני חושב שקרוז דוחה אותם, בדיוק כמו שרוי מור דחה אותם באלבמה.
אני גם לא חושב שלסיפור של פוקהונטס יש משמעות כלשהי מעבר לדמיונו הקודח של טראמפ. זה לא שהיא שיקרה בשבועה בסנאט או הכריזה בריש גלי שהיא יכולה לתפוס כל איבר מין נשי כי היא מפורסמת אז מותר לה, אחרי הכל... אם זה מה שידחה את המצביעים ממנה לטראמפ - אז אני לא רוצה לחיות על הפלנטה הזאת יותר.
מה שכן הוא שכשרפובליקנים לא רצו אותה בCFPB - הם קיבלו אותה בסנאט. היא הוכיחה את עצמה לא רק במחקר ועבודה אקדמית שמסבירים למה העמדות שלה, אלא גם כמי שבפועל נלחמת להשגת היעדים שהיא חושבת שצריך להציב (כולל אותו הCFPB שזה הבייבי שלה ושהרפובליקנים מנסים להפיל מבפנים).
כנ״ל לגבי בוקר - לפי מה שהבנתי הוא היה ראש עיר ניוארק די פופולרי ומצליח, וסנאטור יחסית נשכן. הוא לא סוציאליסט מובהק כמו ווארן או סנדרס, ומצד שני אינטלגנטי ובעל נסיון בממשל הן כמחוקק והן כראש עיר גדולה (וארן הגיעה לסנאט אחרי תקופה בממשל אובמה, אבל לא בראש ארגון כלשהו כי לא איפשרו לה להתמנות לראש הCFPB).
אלה בהחלט מועמדים ראויים והם בהחלט יכולים למשוך את הקול ה״independent״ (שזה מושג די חסר משמעות כי זה אומר ״כל מי שלא הצהיר על תמיכה במפלגה ברישום לבחירות״ - בקליפורניה אלה מירב הבוחרים).
מה שכן הוא שבסוף הכל מסתכם בכלכלה, והכלכלה של אובמה ממשיכה לצמוח למרות כל הנסיונות של טראמפ לחסל את הצמיחה, תוך שהוא גם לוקח לעצמו את הקרדיט על זה. תהליכים כלכליים לוקחים שנים להתפתח, ואני מניח שנתחיל לראות את הניצנים הראשונים של כלכלת טראמפ (בעיקר אינפלציה עולה) רק בשנה-שנתיים הקרובות, ולא בטוח שזה יהיה משמעותי מספיק בשביל שאנשים ישימו לב ב2020.
אני חושב שקרוז דוחה אותם, בדיוק כמו שרוי מור דחה אותם באלבמה.
אני גם לא חושב שלסיפור של פוקהונטס יש משמעות כלשהי מעבר לדמיונו הקודח של טראמפ. זה לא שהיא שיקרה בשבועה בסנאט או הכריזה בריש גלי שהיא יכולה לתפוס כל איבר מין נשי כי היא מפורסמת אז מותר לה, אחרי הכל... אם זה מה שידחה את המצביעים ממנה לטראמפ - אז אני לא רוצה לחיות על הפלנטה הזאת יותר.
מה שכן הוא שכשרפובליקנים לא רצו אותה בCFPB - הם קיבלו אותה בסנאט. היא הוכיחה את עצמה לא רק במחקר ועבודה אקדמית שמסבירים למה העמדות שלה, אלא גם כמי שבפועל נלחמת להשגת היעדים שהיא חושבת שצריך להציב (כולל אותו הCFPB שזה הבייבי שלה ושהרפובליקנים מנסים להפיל מבפנים).
כנ״ל לגבי בוקר - לפי מה שהבנתי הוא היה ראש עיר ניוארק די פופולרי ומצליח, וסנאטור יחסית נשכן. הוא לא סוציאליסט מובהק כמו ווארן או סנדרס, ומצד שני אינטלגנטי ובעל נסיון בממשל הן כמחוקק והן כראש עיר גדולה (וארן הגיעה לסנאט אחרי תקופה בממשל אובמה, אבל לא בראש ארגון כלשהו כי לא איפשרו לה להתמנות לראש הCFPB).
אלה בהחלט מועמדים ראויים והם בהחלט יכולים למשוך את הקול ה״independent״ (שזה מושג די חסר משמעות כי זה אומר ״כל מי שלא הצהיר על תמיכה במפלגה ברישום לבחירות״ - בקליפורניה אלה מירב הבוחרים).
מה שכן הוא שבסוף הכל מסתכם בכלכלה, והכלכלה של אובמה ממשיכה לצמוח למרות כל הנסיונות של טראמפ לחסל את הצמיחה, תוך שהוא גם לוקח לעצמו את הקרדיט על זה. תהליכים כלכליים לוקחים שנים להתפתח, ואני מניח שנתחיל לראות את הניצנים הראשונים של כלכלת טראמפ (בעיקר אינפלציה עולה) רק בשנה-שנתיים הקרובות, ולא בטוח שזה יהיה משמעותי מספיק בשביל שאנשים ישימו לב ב2020.
