טוב אז ככה
אני לא יוצאת הרבה מהבית, אין לי הרבה חברים, יש לי בטחון עצמי נמוך שעלה קצת ופעם זה היה גורם לי לגמגום שכבר נעלם עם הזמן (אני עדיין יכולה לגמגם אם אני לחוצה אבל אני כבר לא נלחצת כמו פעם) אני עובדת הרבה עם טלפונים ואני חושבת שזה תרם לבטחון העצמי שלי ולגמגום, גם הצבא שינה אותי קצת ונפתחתי יותר, אבל עדיין לא היו לי חברויות מעבר לשעות הצבא כמו שהיום אין לי חברויות מעבר לשעות העבודה
מה שקצת מדכא אותי, אני כן רוצה זוגיות אבל המחשבה על דברים מיניים קצת מלחיצים אותי.
פעם בגיל 23 בערך יצאתי עם מישהו לדייט אחרי שהוא התחיל איתי, האמת לא הרגשתי חיבור ולא נמשכתי אליו, הייתי במצב שלא הייתי עם גבר בכלל לפני זה והייתי קצת לחוצה אפילו לא התנשקתי בחיים שלי באותה תקופה, אחרי שהיינו לבד בפארק הוא רכן כדי לנשק אותי אבל אני הפניתי את הראש, אחר כך חשבתי "איזה עוד הזדמנויות יהיו לי להתנשק?" אז כשהוא רכן עוד פעם התנשקתי איתו, לא נהניתי בנשיקה, הרגשתי לא בנוח וביקשתי ממנו שיחזיר אותי הביתה, הוא החזיר אותי, לא התקשרתי אליו אח"כ והוא גם לא התקשר אליי.