../images/Emo26.gif חזרנו הביתה
היה בוקר מתיש, עם התנגדות עיקשת וצפויה של תמרה לבדיקות העיניים. אמא שלי וחמותי שתיהן באו איתנו וזה היה טוב. הנוירואופטלמולוגית איששה את הממצא של רופאת העיניים, והחזירה אותנו לבירור נוירולוגי ב"דנה" עם המלצה חד משמעית לMRI. בביה"ח לילדים אילצו אותנו לפתוח תיק במיון (מה שהלחיץ אותי, כי לא רציתי להתאשפז והנוירולוגית כן היתה בדעה שצריך). שם תמרה דוקא היתה מאוד עליזה ומשתפת פעולה - לדעתי בגלל הגישה המתאימה לילדים שהיתה שם: כשמדדו לה ל"ד האחות אמרה שהיא צריכה לבדוק לתמרה את השרירים והביעה התפעלות כ"כ גדולה מ"חוזק השרירים" שלה, שתמרה הרגישה צורך להסביר לה שהיא אוכלת הרבה שניצלים
היא גם קיבלה שם "מדליה" וסוכריה על מקל, מה שבכלל עשה אותה הרבה יותר מרוצה וחברותית כלפי הצוות הרפואי. בסיכומו של דבר הוחלט ברוב קולות שהדבר הנכון כרגע הוא MRI, ושכדאי לנסות לעשות אותו במימון הקופה (כי מיד התנדבתי לשלם עליו, כמובן) ובאיכילוב, כי צריך הרדמה מלאה
. רופאת הילדים במיון סיפרה לי על מקרה דומה שראתה ושבסופו של דבר התברר כמבנה אבנורמלי של הילד, הוא פשוט נולד ככה. הלואי שזה יהיה המצב גם אצלנו. היא אמרה שילדים שמגיעים עם בצקת כמו שראו אצל תמרה, שנובעת מגידולי מוח, הם בד"כ הרפה פחות תוססים וחיוניים ממנה. זו קרן האור הראשונה בכל הסיפור הזה. בקיצור, כרגע מחכים לאישור הקופה ל-MRI, במידה והוא לא יינתן אנחנו נשלם על הבדיקה, בשאיפה שתתבצע בשבוע הבא. תודה גדולה לכל מי שהתקשר וסימס ודאג וקיוה. בבקשה תמשיכו לייחל איתנו שבשבוע הבא תסתיים הסאגה האומללה הזו בממצאים תקינים לחלוטין ב-MRI.