סיפור תיבת נוח - מציאות או אגדה?

סיפור תיבת נוח - מציאות או אגדה?

אני מניח שכל יהודי שומר תורה ומצוות מאמין בלב שלם שלפני פחות מ-5000 שנה, ירד מבול בעולם - מבול שנמשך ונמשך עד שכל פיסת אדמה בכדור הארץ נתכסתה במים. בנוסף, אבות אבותיהן של כל החיות על פני כדור הארץ היו באותו הזמן בתוך תיבתו הגדולה של נוח. 1. שינוי גלובלי כזה, והכחדה של כל בעלי החיים על פני כדור הארץ, לבטח היה משאיר עקבות כלשהן - איך זה שאין כאלו? 2. מספר הסוגים והזנים של בעלי החיים הוא כמעט אינסופי. התיבה שנבנית בממדים שהתורה מדברת עליהם בשום פנים ואופן לא יכולה להכיל כל כך הרבה בעלי חיים. כמובן שאפשר להסביר את זה ע"י הנס האלוקי - אלוהים גרם לתיבה להיות גדולה מבפנים ובעצם הנפח הפנימי שלה היה עצום. בכל זאת, נשאלת השאלה, למה התורה ציינה מימדים לבניית תיבה גדולה יחסית, שהרי ממילא הנס מגדיל את הנפח שלה? 3. המספר הרב של בעלי החיים כיום שוב מעלה שאלה חשובה - איך הללו התרבו כל כך מהר? הרי לא יעלה על הדעת שתוך תקופה קצרה כל כך, 4000 שנה, בעלי החיים יתרבו ויתפשטו על פני כל כדור הארץ כפי שהם היום. 4. בעלי החיים מפוזרים היום כל כל פני תבל. למעשה רוב בעלי החיים (שלא בויתו) הינם מקומיים ויחודיים לאותו איזור. חלקם אף מופרדים מאסיה-אירופה-אפריקה, כדוגמת הקנגורו, הוומבט והברווזון (בסביבת אוסטרליה בלבד). מאחר ולפי המקרא התיבה נעצרה על הר, לא ייתכן שעברה קודם במקומות השונים בעולם על מנת "לפזר" את בעלי החיים. האפשרות הנותרת היא שחיות אלו נבראו לאחר סיפור תיבת נוח - דבר שסותר את הכל למעשה, כי אם אלוהים ברא אינספור חיות אוסטרליות ואמריקאיות לאחר סיפור התיבה - למה בכלל ביקש מנוח להציל את החיות? אלוהים היה גם יכול לברוא את כל השאר, מיד לאחר המבול, הרי הוא כל יכול! 5. הטענות שהוזכרו קודם אינן חדשות, למעשה בעקבותן אנשי דת שונים החליטו שסיפור תיבת נוח הוא אגדה בלבד, משל, ורמז להתנהגות עם ישראל. מובן שהדבר הינו בעייתי - אם סיפור תיבת נוח הוא אגדה, ובסיפור הבריאה התורה משתמשת בימים כשהיא בעצם מתכוונת למליארדי שנים (טענה ש-"צצה" לה בעקבות גילויים שתומכים באבולוציה ובגילו של כדור הארץ), איך אפשר לקחת את שאר התורה ברצינות? אולי יציאת מצריים היא אגדה? ואולי מעמד הר סיני, הינו משל להרצאות של ביבי נתניהו?
 

פלגיה

New member
חזיר בשמנת לא עוזר

כי חזיר הוא איסור בפני עצמו. ושמנת היא לא ממש חלב. אני ממליצה על גדי בחלב אימו. (ואני גם בטוחה שזה טעים)
 

יוסי ר1

Active member
זה החלום הרטוב שלי. בטיול לצרפת,

לפרובנס, להכנס למסעדה משובחת, להחביא את הכיפה, ולהגיד לשף בצרפתית עילגת, תביא מה שטעים. פעם אחת לאכול בלי הגבלות... אבל מה לעשות, יש חלומות שאפשר רק לחלום עליהם...
 

פלגיה

New member
יותר פשוט מזה

כשרות היא מצווה התלויה בארץ לא חלה בחו"ל
 

פלגיה

New member
זה משהו שאמרה לי מישהי ששומרת

כשרות בארץ, ולא מקפידה בחו"ל. והאמת - כל המצוות תלויות בארץ. הן חלות בחו"ל רק משום "הציבי לך ציונים". מה שתמיד מצחיק אותי זה הטיעון ההפוך "בחו"ל צריך לשמור מצוות כדי לשמ את הזהות היהודית, בארץ הזהות היהודית קיימת ולכן המצוות מיותרות"
 

ע מ י ש

New member
פעם הכרתי אחד כזה

נסעתי אתו לחול. כיפה סרוגה, ילדים בישיבה, בת נשוא הלחרדי, בחור מרתק. הוא תמיד אכל ירקות ודגים. יום אחד הזמין אספרגוס במסעדה וכשזה הגיע הוא היה עטוף בדבר אחר. היה לי מאד לא נעים והצעתי שנלך לאכול במקום אחר. ההוא לא התרגש, הרחיק את הבשר לכאן ולכאן וחיסל את האספרגוסים. כמו אותו רב שהשבת מימינו ומשמאלו והוא באמצע.
 

יוסי ר1

Active member
לפלגיה, מהיכן ההלכה המחודשת הזו?

הדבר היחיד לעניין כשרות שתלוי בארץ הוא מצוות הקשורות לארץ, כלומר שמיטה , ערלה וכו' לגבי כשרות שחיטה, ערבוב בשר וחלב , טריפות - - לא שמעתי מעולם שאינם נוהגים בחו"ל.
 

ע מ י ש

New member
יהודי אחד נכנס לא עלינו לאטליז

טריפה הצביע על נתח נאה של שינקען ושאל את הקצב - "כמה עולה הדג הזה?" עונה לו הגוי - "זה לא דג, זה שינקען" היהודי מתעצבן - "מי שאל אותך בכלל!" גירסה אחרת יהודי נכנס וכו' ושואל כמה עולה החזריי הזה, מייד נפתחוח ארובות השמיים, רעמים וברקים. יוצא היהודי מהאטליז, פונה כלפי שמיה ואומר - "רבש"ע, למה הכעס? בסך הכל שאלתי"
 

יוסי ר1

Active member
כשאתה בפרובנס לא צריך ללכת לעיר

אחרת. וארוחה מגישים למי שמשלם, לא משנה מה צבע בגדיו.. אבל הרעיון דומה, מלבד ששם מדובר על מי שתכף עליו יצרו, וכאן מדובר על חלום שכבר שנים ברקע, לא איזה "תכיפת יצר". היפה בחלום הוא, שאפשר להנות ממנו יותר, כשאתה יודע שכנראה לא תממש אותו.
 

masorti

New member
סתם בתור הערה...

חשבתי שאדם דתי אמור לחוש שמחה עצומה על שהוא מקיים אורח חיים של תורה ומצוות, ולחוש שיש לו זכות גדולה שלא לאכול טרפות. מה פתאום להתאוות לאכול מאכלות אסורות?
 

פלגיה

New member
אף אחד לא אומר שאסור להתאוות

להיפך - זה שהוא לא אוכל את זה, זה לא כי זה לא טעים לו, או לא בריא לו, זה רק מתוך קיום דברי האל. ושמחה עצומה? כל הזמן? בכל רגע? אתה כנראה מתכתב עם מיסיונרים שרופים
אני מודה ומתוודה. יש מצוות שלא כיף לי לקיים אותן, יש מצוות שלא נוח לי לקיים אותן, יש מצוות שאני סתם לא מבינה. אבל קיבלתי את כולן כחבילה אחת, ולכן אני מקיימת את כולן. בשמחה? לצערי טרם הגעתי למדרגה הזאת של לעשות הכל מתוך שמחה עצומה.
 

ע מ י ש

New member
יש לכם מזל שרוב המצוות

קשורות לבית המקדש ככה שלא צריך כרגע להתענות בהן
 

יוסי ר1

Active member
ויש לי על מי לסמוך בתאוותי (סוף סוף

חזרנו לתנ"ך!). רש"י, גדול הפרשנים, הכיר טוב מאד את צרפת ומן הסתם ידע גם אילו תועבות ניתן למצא בה, כתב "ואבדל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו, רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שתהא הבדלתכם מהם לשמי פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים" (ויקרא כ' כ'ו). אני מתחבר טוב מאד לנימת הדברים. פעמים רבות תשמע צדקנות דתית עד כמה האיש שמח ומאושר לקיים מצוות. רוב הזמן אני באמת חש כך. אבל פעמים שאני אומר לעצמי כמה הייתי שמח לפרוק קצת עול עכשיו, לעשות קצת מה שהנפש חפצה... בין זה ובין פריקת עול עצמה נמצא המצפון ותעצומות הנפש של כל אחד, אבל רצון להיות חופשי - יש ויש, וזה מאד אנושי בעיני.
 
למעלה