סליחה בפני כולם אבל ביקשו ממני

[אריאלה ב.]

בודאי שגדולי הדור לא יפסקו הלכות

בהתאם לסיפורי צדיקים. אבל, אנחנו - פשוטי העם - למדים מההנהגות של הצדיקים ובהתאם לכך גם לומדים את ההלכות שהם נוהגים - גם מסיפורי צדיקים. אני לא דיברתי על לפסוק הלכה (שזה דבר של פשוטי העם כמוני) אלא על ללמוד הלכה כאחד מפשוטי העם. עכשיו, מה זה ללמוד הלכה? כשאתה קורא סיפורי צדיקים ורואה שצדיק מסוים נוהג כך. אתה יודע שלא סתם הוא נהג כך אלא יש מנהג כזה, או יש הלכה כזאת ומתחיל לחפש את המקורות של ההלכה הזאת. זה נקרא ללמוד הלכה.

 

[חי אדר]

ועפ"כ

אבל זה מה שקורה בעצם. הרי כפי שציינתי וכפי שאפשר לבדוק בשום הלכה לא מופיע כי המזוזה אם חסר בה אות זה סימן לאסונות ופגעים ושתיקון המזוזה יביא את המזור לחולאים. אדרבא גם אלו שטענו כיביכול כי למזוזה יש סגולה לשמירה הודו הודו במודים דרבנן כי זה באמת לא הטעם של המצוה. ולחפיכך כאשר בני אדם מקשרים בין האסונות לתיקון המזוזה בעצם מבלי משים מקעקעים את עיקר המצוה והופכים אותה לעוד אמצעי סגולי שאין בינו לבין קמיע ולא כלום. מה לי קמיע מה לי חתיכת עור עם פסוקים לשמירה. הייתכן שזו כוונת המצוה? בוודאי שלא. ספורי צדיקים נועדו כדי שנרצה בעצימנו להיות צדיקים אך לא להיות חקיינים. והדרך להיות צדיקים היא רק ע"י ההלכה וכליליה.

 

[אריאלה ב.]

מזוזה אם חסר בה אות פסולה

מזוזה פסולה זה כאילו שאין מזוזה בכלל. כשאין מזוזה בבית הבית לא מוגן, הבית ודי'יריו חשופים לכל מיני מרעין בישין. כתבתי על זה בעבר בפורום חוזרים בתשובה, בע"ה וב"נ בערב אחפש את הלינק הזה. סיפורי צדיקים נועדו כדי נהיה חי'יקים! חקי'ינים במצוות ובהנהגות טובות. ואיך תלמד הנהגה טובה של גדולי הדור אם לא מסיפורי צדיקים? איך תלמד שצדיק X החמיר בהלכה Y ולכן אולי מן הראוי שגם אני אנהג כמותו? הרי מעטים מאיתנו זוכים להיות משב"קים...

 

[אריאלה ב.]

הנה, מצאתי את הלינק להודעה שלי

כאן

 

[חי אדר]

לא מדוייק

הפסוק שהבאת אינו מדוייק כלל. מה שנאמר ביציאת מצרים אינו מזוזה אלא דם הפסח. ולפיכך זו היא מצוה שהיתה נוהגת רק אז וכהוראת שעה בלבד. ולפיכך אף לא אחיד מהפוסקים הביא אותה כמצוה הנוהגת היום. ומודגש זה בכתוב " בדם אשר בסף" אלא שהדם במזוזה, כאשר המובן של מזוזה הוא הפתח של הבית. ולפיכך נקראת המזוזה מזוזה. כי היא מצויה בפתח הבית.

 

[אריאלה ב.]

הפסוק שהבאתי אינו מדויק? ../images/Emo6.gif

חי באמת שלא מתאים לך הבאתי את המקור מחמישה חומשי תורה הבאתי את הפירוש של רש"י הבאתי הסבר למה כיום המזוזה היא בצורה אחרת מאשר אז. אז איפוא אי הדיוק? תקרא את הלינק בהודעה שוב. המזוזה לא נקראת מזוזה כי היא מצויה בפתח הבית. המזוזה נקראת מזוזה מכיון שאיפוא ששמים אותה - המקום הזה נקרא מזוזה ("על מזוזות ביתך...").

 

[חי אדר]

לא מדויק מבחינת העניין

הפסוק לא מדוייק הואיל ואינו מתיחס למצוות מזוזה. הוא מתיחס לדם שהושם על פתחי הבתים, אך זה היה מצוה לשעתה ואין לה כל קשר לצות המזוזה הנוהגת היום. לכך התכוונתי באומרישאינו מדוייק.

 

[אריאלה ב.]

מדויק, ושוב אני מפנה אותך לקישור

הסברתי שם איך זה מדויק.

 

[חי אדר]

אין מקום לדייק

צר לי אבל איני חושב שיש מקום כלל לדייק משם. וראשית אבהיר את דבריי. אין כוונתי לומר חלילה כי לא כתבת את הפסוק נכון ושכתבת דברים שלא כתובים. לא זאת אמרתי כלל. כל טענתי היא שלא ניתן להקיש וללמוד כלל ממצות הזאת הדם בפתח. וזאת מהטעמים הבאים. 1. אין המדובר כלל במצות מזוזה, אלא הזאת הדם. 2. זוהי מצוה שאינהנוהגת לדורות והיא היתה אך ורק לדור מצרים וןתו לא. ולפיכל אף אחד מחכמי ההלכה לא מנה אותה כמצוה וכפי שציין הרמב"ן: " " כי בפסח מצרים בלבד נצטוו זה".(שמות, יב, כד). 3. זה היה קודם מתן תורה ואין למדים מקודם מתן תורה. 4.התלמוד וחכמי ההלכה קבעו היטב והגדירו אל נכון מה הם התנאים לקביעת מזוזה ומה הם התנאים לבדיקת מזוזה וממה שהם הגדירו וקבעו לא נמצא דבר שיכול לתמוך ולאשר בדיקה מפני אסונות ופגעים. זאת לא עלתה על לבם ודעתם ומדוע לשנות ממה שנקבע.

 

[אריאלה ב.]

בשביל בעלי הפלאפונים אעתיק לכאן

את ההודעה שלי שנמצאת בלינק המצורף: אני חושבת שאנשים שכחו שזה גם כתוב במפורש בספר שמות פרשת בא פרק י"ב פסוק כ"ב-כ"ד: "ולקחת אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו ועד בקר. ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם ולנגף. ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם" מכאן אנו רואים שקודם כל מזוזה זה חוק שחייבים לקיים אותו עד היום. דבר שני, שנאמר בתורה במפורש שמזוזה נועדה כדי להגן מפני המשחית ובזכות המזוזה לא יבוא לאדם נזק מכיוון שכשהמשחית רואה מזוזה הוא לא נכנס. מכאן אנחנו מבינים שכאשר אין מזוזה או המזוזה פסולה (מזוזה פסולה כמוה כאין מזוזה כלל) אין הגנה על הבית ויש רשות למשחית לפעול בתוך אותו הבית. על כן חברים, אין כאן עניין של סגולות ומופתים זה כתוב במפורש בתורה. אז יבואו האפיקורסים ואלה שרוצים לנגח כל מה שקשור ביהדות ויגידו: אבל פה מדובר בדם בצאן ששוחטים. מה פתאום קלף? אז מי שיקרא קצת קודם בפרשה רואה שלא סתם לקחו את הדם הזה אלא בני ישראל שחטו את הפסח ולכן השתמשו גם דם. כיום אין בית מקדש ואנחנו לא שוחטים קורבנות. לכן הקלף עם הפרשיות הקדושות הוא תחליף. לא לחינם כתוב על הקלף בראשי תיבות: שומר דלתות ישראל (ואני בכוונה לא כותבת את ראשי התיבות) וראשי התיבות האלה חייבים להיות מול האות ש' של הבית. אז אם כבר פתחנו את הפרשה מן הראוי שנביא את רש"י: "ואתם לא תצאו וגו'" - מגיד שמאחר ונתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע ולילה רשות למחבלים היא שנאמר (תהלים קד) בו תרמוש כל חיתו יער. "ולא יתן המשחית" - ולא יתן לו יכולת לבא כמו |בראשית כא| ולא נתנו אלקים להרע עמדי. האבן עזרא אומר על "ולא יתן המשחית": לא יניחנו כמו כי על כן לא נתתיך לנגוע אליה. והנה המשחית ברשותו ואם יניחנו כאילו נתן לו רשות. רמב"ן: ...וכיון שמצינו בשעה שנתן רשות למשחית לחבל שאינו מבחין ביןן צדיק לרשע לפיכך אין אדם רשא ישנות דרך העולם שיצא בלילה לפי שהיא זמן של חיות שניתן להם לטרוף ואין להבחין בין צדיק לרשע".

 

[חוץ ניק]

את מכירה ../images/Emo6.gif

את ההוכחה שיעקב אבינו הלך עם שטריימל? זה כתוב מפורש בתורה ואני לא מבין איך אנשים מעיזים לא ללכת עם שטריימל. כתוב "ויצא יעקב מבאר שבע" נו, ואת עוד רוצה להגיד לי שהוא יצא בלי שטריימל? מה מבין כל מה שכתבת פה קשור למזוזה? כל מה שהבאת מדבר על הדם של קרבן פסח שהיתה מצוה למרוח אותו על המזוזות, בלי שום קשר למצוות כתיבת מזוזה ונתינתה על הפתח.

 

[אריאלה ב.]

וזה רק מראה שכלל לא הבנת

מה שאומר: שאתה צריך לקרוא את זה שוב פעם, והפעם עם הרצון להבין ולא עם הרצון לסתור את הדברים. ואם אחרי שתקרא שוב פעם לא תבין אתן לך רמז: תקרא את הסיבה למה ה' יתברך ציווה לשים את דם הפסח על המזוזות. אחרי שתקרא את זה, תנסה להבין למה חז"ל ציוו אותנו לשים משהו שנקרא מזוזה על מה שכיום אנחנו קורים משקופים שבלשון התורה נקרא: מזוזה. חבר אחד ועוד אחד ותגיע לבד לתשובה. תבין, טוב. לא תבין, גם טוב

 

[חי אדר]

מקור הדברים

נכון מזוזה פסולה אם חסר בה אות, אך אין לכך כל קשר לאסונות. וכי בית שיש מזוזה כשרה למהדרין אין אסונות? והנה לשון הרמב"ם בעניין: "מנהג פשוט שכותבין על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי. ואין בזה הפסד. .. אבל אלו שכותבין בה מבפנים שמות של מלאכים או שמות קדושים .. הרי הן בכלל מי שאין לו חלק לעולם הבא. שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעושין מצוה גדולה שהיא יחוד שמו של הקב"ה ואהבתו ועבודתו, כאלו הוא קמיע להנאן עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל".

 

[אריאלה ב.]

בודאי שיש קשר, איזה שאלה בכלל

תקרא שוב פעם מה שכתבתי בלינק ותראה את הקשר.

 

[נשמה יתרה]

כתוב

"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען יאריכון ימיך וימי בניך".

 

[חי אדר]

כתיבה לא בדיקה

שים לב כתוב וכתבתם לא ובדקתם. ועוד: כי עיקר המצוה היא כתיבת המזוזה. כפי שנאמר וכתבתם. ואם כן אם בקשנו למצא תימוכין מהכתוב או מכל מקור אחר, חשוב להקיש באורח מדוייק מה שכתוב באמת, ולא כפי שנראה לנו. מה גם כי המשך הכתוב למען ירבו ימיכם, אינו מתיחס אך ורק לגבי מזוזה אלא " ושמתם את דברי אלה" שזה מתיחס לתפילין למזוזה, ולכל המצוות. שכן זוהי פרשה שניה של פרשת שמע שבה יש זכרון עשיית כל המצוות. ומה שנזכר תפילין ומזוזה הן כדוגמה לשני סוגי מצוות. מצוות שהן חובה לרדוף אחריהן ומצוות שאין חובה לרדוף אחריהן. תפילין היא מסוג המצות שחובה על האדם לעשות הכל כדי להשיג תפילין. מנגד מזוזה היא מוגדרת כמצווה שאין חובה לרדוף על מנת להשיגה. כלומר: אין האדם מחויב לבנות בית כדי לקיים מצות מזוזה, כשם שאין אדם מחויב לעשות גג לביתו כדי שיקים מצות מעקה. אלא אם יש לו בית בתנאים ובאופנים המתחיבים במזוזה אז חייב במצוה זו.

 

[נשמה יתרה]

נכון, כתוב "וכתבתם"

אנחנו כותבים על קלף. אחר כך, אנחנו מכניסים את הקלף לקופסאות כאלה (בתי מזוזות) ואת אלו אנחנו תולים על מזוזות ביתינו ובשערינו כדי שיאריכון ימינו וימי בנינו בידיוק כפי שכתוב! כל שאר מה שכתבת לא רלוונטי. לא יודע מי מגדיר אצלך מה. העובדה היא, שבקיצור שולחן ערוך סוגיית השמירה של המזוזה מצויינת. התעלמות מהמקורות אצלך מוזרה.

 

[חי אדר]

בין כתיבה לבדיקה

שוב פעם, לחזור על קמח טחון. בטרם הינך מצטט את הסגולות, תבדוק היטב באיזה הקשר היא כתובה. הדין העוסק בבדיקת המזוזה מופיע שבדיקת המזוזה הינה פעמים בשבע שנים, בעוד מזוזת הציבור אחת ליובל. כאשר הטעם הניתן הוא: שמא נקרע הקלף. ההלכה לא ציינה שיש עוד בדיקה לרגל מאורעות ואסונות. ואם כן בא לא נכניס לגדרי ההלכה דברים שלא כתובים רק משום שאנו מדמים שהם תואמים. ועוד דבר לא פחות חשוב: מאימתי הלכה נפסקת מספרי קיצורים? כלל הוא שאפילו משו"ע אין לפסוק אלא אם כן מעיינים תחילה במקורותיו שבבית יוסף. ראה על כך בהקדמתו של השל"ה. בשל הבעיה שבלמידת הקיצורים לא ממקור הדין הרב אברהם דאנציג, קרא לספרו חיי אדם, כדי שלא יקום מאן דהו ויעשה לספרו קצור. כי מי יהין לקרא לספרו קצור חי אדם? ואם הינך מחפש את ההגדרות עיין רמב"ם הלכות ציציצ, שו"ע יו"ד רצב. ושו"ת בנין אב כרך ב'. וספר תמים תהיה לר' יעקב משה הלל.

 

[חי אדר]

ועוד דבר

לקרא ספורי צדיקים ומהם ללמוד זה לא למוד הלכה זה למוד מוסר. הלכה לומדים בשים לב להלכות בשו"ע רמב"ם משנה ברורה. ובספרים המוכרים כספרי פוסקים ולא כספרי סיפורים. וזאת לא כדי לגרוע ממעשיהם המופלאים של רבותינו, אלא כדי לא להפוך את ההלכה לעניין של חובבנות. וגם ידוע כי בספרי מוסר יש הפרזה כדי לחדד את הבעיה ולכן קשה ללמוד מזה הלכה.למשל: נאמר בספרי המוסר הכויס כאילו עובד ע"ז. וידוע שעובד ע"ז אסור לצרף למניין ואסור להתקרב אליו,היעלה על הדעת שאם נראה מינ שכועס לא נצרף אותו למניין. בוודאי שלו אלא זה נמר בדרך הפחדה וזירוז כפי שכתוב בכללי הפוסקים.

 

[אריאלה ב.]

חי אדר, למה אתה לא קורא את מה

שאני כותבת לך? למוד מוסר זה דבר אחד ולמוד הלכה זה דבר שני. כתבתי לך על למוד הלכה מתוך סיפורי צדיקים שכשקוראים שם כיצד צדיק זה או אחר היה נוהג רואים שהוא נוהג לעשות הלכה מסוימת בצורה מסוימת. זה גורם לנו לחשוב שאולי למעשה צריכים גם אנו לנהוג כך? לכן, אנחנו הולכים ומחפשים במקורות או שואלים רבנים פוסקי הלכה מה הוביל את הרב X במקרה הזה לנהוג כך וכך למעשה אנחנו מגלים את ההלכה שעל פיה נהג הצדיק בסיפור. כך, חי אדר, לומדים גם כן הלכה.