סליחה בפני כולם אבל ביקשו ממני

[חי אדר]

קראתי את דברייך ואעפ"כ

צרר לי להגיד אבל לא מצאתי שום פוסק שרואה בדרך שצינת אתת הלימוד ההלכתי. מעשה הצדיקים אין להם אלא רק עניין של מוסר ותו לא. ולמשל נטול את ספר חסידים שבו מובאים הנהגות מסוימות, וכמעט כל הפוסקים כתבו שאין לסמוך עליהם כלל. וזאת למרות ואע"פ שאין חולק על גדולתו של ר' יהודה החסיד. אבל מה לעשות זו דרכה של ההלכה.וכפי שהבאתי מדברי הרב עובדיה יוסף אין פוסקים הלכה ממעשיות וספורים. ובפרט אם יש לנו מקור הלכתי ברור. ובהקשר לעניין שלפניננו, הרי בדיקת מזוזה כפי שנכתב בתלמוד, ברמב"ם ברי"ף ובשאר הפוסקים, הבדיקה היא פעמיים בשבע שנים, וזה רק מחמת שאולי המזוזה ספגה רטיבות מהקיר. ואם כן לא כתבו הפוסקים שום עניין שבדיקת מזוזה קשורה באיזו שהיא צורה לאסונות ופגעים. ואם כן הכיצד נחדש הלכה שאין לה אחיזה בשורשיה של ההלכה התלמודית?,

 

[אריאלה ב.]

ושוב: אני לא מדברת על פוסקים

פוסקים לא צריכים סיפורי צדיקים בשביל ללמוד הלכות. אני מדברת על פשוטי העם כמוני. ופשוט העם כמוני לומדים גם מסיפורי צדיקים. כלומר, סיפורי צדיקים עוזר להם לראות שיש דברים נוספים (גם בהלכה) וזה גורם להם לחפש את ההלכה הזאת במקורות.

 

[חי אדר]

ללא הבדל

לא מובן לי ההבחנה שאת עושה כאן בין פשוטי העם לבין פוסקים. וכי כללי ההלכה נכתבים רק לפוסקים ולפשוטי העם כללים אחרים? ספורי צדיקים אין בהם אלר רק עידוד וזירוז ולא מעבר. ואם יש הלכה אחרת ושונה המעניקה לספור של צדיק או על צדיק משמעות של קביעת הלכה אשמח לראות היכן המקור.

 

[Benedictus Spinoza]

למען האמת אבל

למרות שאני עצמי רחוק מאד מלהאמין באותן בדותות על הגנה פיזית של המזוזה, עדיין נראה שיש לכך אסמכתות במקורותינו. במסכת שבת: "אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין רב" "רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים ... בר' שמעון פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' יוסי חד אמר בעון מזוזה וחד אמר בעון ביטול תורה ... פליגי בה ר"מ ור' יהודה חד אמר בעון מזוזה וחד אמר בעון ציצית בשלמא למ"ד בעון מזוזה דכתיב (דברים יא) וכתבתם על מזוזות ביתך וכתיב בתריה למען ירבו ימיכם וימי בניכם אלא למ"ד בעון ציצית" עם כל זאת אבל אפשר לראות שהאמוראים לא ייחסו למצוות מזוזה משמעות סגולית שונה משאר המצוות [לימוד תורה, ציצית, נדרים ועוד] ובל נשכח מהי השמירה האמיתית של המזוזה: "חייב אדם להיזהר במזוזה, מפני שהיא חובת הכול תמיד. וכל עת שייכנס וייצא, יפגע בייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא--ויזכור אהבתו, וייעור משינתו ושגייתו בהבלי הזמן; ויידע שאין שם דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו, והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים, כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו--מוחזק לו, שלא יחטא: שהרי יש לו מזכירין רבים; והן הן המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר "חונה מלאך ה' סביב, ליראיו; ויחלצם" (תהילים לד,ח)."

 

[חי אדר]

בין טעם להגדרה

מה שציינתה אינו מתאים לעניין שלפניננו. שכן במקרה דנן מבקשים לבדוק את המזוזה בשל הנחה סמויה שבכך יקיץ הקץ על הצרות. והרי לא זו טיבה ועניינינה של בדיקת המזוזה. היחס הסגולי למצוה מופיע על דרך הזרוז והעידוד לקיום המצוה. אך לא כדי לקבוע את הגדרים שלה וההבדל הוא רב ועצום.

 

[Benedictus Spinoza]

זה בוודאי

לא התכוונתי חלילה לטעון שחז"ל ראו במניעת הצרות המפורטות במסכת שבת את הסיבה לקיום מצוות מזוזה. אבל בכל זאת, מתואר שם קשר בין מצוות מזוזה לבין תועלת חומרית בעולם הזה. אני אישית מקבל את הסברך שהדבר נועד לזירוז למצוות, אבל אפשר גם להבין את דברי חז"ל שם בצורה פשטנית, ולא חסרים כאלו שגם עושים כך, ובסך הכל קשה להראות להם איפה הם טועים בכך שהם מבינים זאת באופן פשטני.

 

[חי אדר]

אכן

זהו בעצם היחס בין הלשמה והלא לשמה, בין הכוונה ההמונית לבין הכוונה בעלת משמעות יותר נשגבת בהתאם למה שהסביר הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק. ובשל הקושי להבחין במקור הטעות, בקשתי למקד את הדבר בהתאם להגדרה ההילכתית ווטעם העומד ביסוד בדיקת המזוזה כמפורט בהודעה שלהלן.

 

[חי אדר]

ועוד נקודה

מה שנאמר בעוון מזוזה בניו מתים, אין הכוונה אם נמצא םסול במזוזה, אלא אם וכאשר אדם נמנע מלשים מזוזה בכוונה תחילה מתוך שהוא מבקש לזלזל במצווהץ. אבל כאשר אדם יש לו מזוזה בפתחו וקרה שאין היא כשרה אין כאן שום חטא ואשמה. ויתר על כן ההלכה קובעת שמזוזה נבדקת פעמים מתוך שבע שנים. כאשר הטעם לכך הוא: שמא מחמת הרטיבות נרקבה בקיר. והנה לא תלוח חכמים ולא הפוסקים את בדיקת המזוזה בצרות ובאסונות, ואין לנו לגזור מדעתינו מועדים חדשים שלא בא זכרם בתלמוד ובפוסקים.

 

[לביא4]

חי אדר -

ראשית כל ברור שעל פי הלכה בראש וראשונה צריך שתהיה מזוזה כשרה, בדוקה ומהודרת, על זה בכל השרשור הזה אף אחד לא חלק ולא חולק, אבל אין מה לעשות נגד עובדות וסיפורים חיים ומציאותיים שאני מכיר אישית ומדובר כאן על מקרים של פיקוח נפש שאי אפשר לזלזל בהם שכאשר שמעו לעצת צדיקים בדקו מזוזות והחליפו - ראו ישועות מעל לדרך הטבע ממש. מי שרוצה לעצום בכוח את העיניים ולא להתחבר למציאות זוהי זכותו המלאה. דרך אגב בשולחן ערוך מביאים גם את הענין לבדוק מזוזה לא רק פעמיים בשבע שנים אלא כל חודש אלול! אי אפשר להביא דוגמא ממיקרים של"ע ניספו אנשים בפיגועים וכו' ולומר - הנה היתה מזוזה כשרה, לצערינו אלו שנספו בקו מס' 2 שהגיע מהכותל המערבי כולם קדושים יקרים הי"ד - הגיעו מהכותל והתפללו שם וקראו תהילים אז נשאל גם כאן, איך זה קרה? צריך להפריד בין דברים שנגזרים, לבין מה שהדגשתי שמזוזה היא כמו שכפץ שיכול להגן!! ישנם דברים שהם עובדתיים וסיפורים לא חסר, שמראים עד כמה חשוב שמזוזה תהיה תקינה, וכמובן שברוב המיקרים גם מצאו קשר בין הפסול לבין האירוע!! וכבר אמר רבי יהודה הנשיא שהביא לרומאי מתנה מזוזה שהיא תגן עליו גם מחוץ לבית, יכול להיות שגם רבי יהודה הנשיא טעה לשיטתך....

 

[חי אדר]

לביא4

אני על משמרתי אעמודה ואהלך בנתיב הברור שאין גוזרים מסקנות ממעשיות וסיפורים. אם תוכל להמציא לי מקור שהלכה נגזרת על בסיס זה, אודה ואשמח. ושוב פעם אדגיש:הטעמים השונים שניתנים למצוות אינם מבטאים את ההגדרה ההילכתית. ולכן אין כל חשיבות ממה שעשה רבי וממה שאמר. והראיה שההלכה לא נקבעה בהתאם לאותו מעשה. ומי יודע דווקא איפכא מסתברא אולי רבי אמר מה שאמר מפםני שזו הדרך היחידה לשכנע מי שאינו בן ברית. אך מי שהוא בן ברית ושומר תורה ומצוות אינו זקוק לטעמים סגוליים אלו, די בעצם ההכרה של הציווי על פי הגדרותיו הילכתיים ותו לא מידי. ולעניין הניספים בפיגועים: אני מביא זאת כציון עובדה כדי ללמד ולהראות עד כמה עשוי לצמוח אבסורד מהגישה לפיה המזוזה נועדה לשמור מפני פגעים ואסונות. וזה רק מלמד שקשה מאוד ואלי אף מופרז לחשוב כי מקור הפגעים והטסונות ופתרונם נמצא בין קפלי הקלף של המזוזה. ומקובלנו מ שאמר הכתוב כי קרוב הדבר בפיך ובלבבך לעשותו. כלומר הדרך היא בדיקת הלב והמעשים ולא בדיקת המזוזות.

 

[אריאלה ב.]

סליחה, חרה לי מאוד משהו בהודעה שלך

אתה נמצא בפורום של חרדים. בבקשה לא לקרוא לדברים שאנחנו מאמינים בהם: "באותן בדותות". לי אישית זה מאוד מפריע שלא לדבר על שזה מצביע על זלזול.

 

[לוי יעקב]

מהשנייה הראשונה ...

שהוא בפורום שמתי לב שהוא דחליל 2 .

 

[Benedictus Spinoza]

כל הכבוד על ששמת לב כל כך מהר

אבל אני אינני יודע אפילו מיהו דחליל1...

 

[Benedictus Spinoza]

האמונה בכך שבמזוזה טמון כח מאגי

שיכול למנוע צרות איננה נחלת הציבור החרדי בלבד, ולכן לא שייך אם זה פורום חרדים או לא. למעשה האמונה הזאת היא בעיקר נחלתם של חילונים גמורים שאין להם קשר לתורה ומצוות, אבל דווקא במצוות מזוזה הם המהדרין שבמהדרין, ויהיה אפשר למצוא אצלם אפילו מזוזה לרכב, דבר שהוא כמובן הבל גמור מבחינה הלכתית. אני מצטער שנפגעת, אבל הנה דבריו של גדול הפוסקים, שגם הוא ראה בדברים אלו בדותות [גם לו היית מעירה אם הוא היה כותב את הדברים הללו בפורום חרדים?]: "...שאלו הטיפשים, לא דיי להן שביטלו המצוה [מצוות מזוזה]; אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על ליבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם." ככל הידוע לי אין פוסק שחלק על דברי הרמב"ם האלה, וחי אדר ציין לעיל פוסקים גדולי הדור בני זמננו שהביעו מורת רוחם מאמונה זו. לרבנים בקשי דורון וקרליץ היית מרשה לכתוב פה את דעתם מבלי להעלב?

 

[לביא4]

לכל רואי הסגולות כבדותות -

אני שוב אחזור על מה שאמרתי מקודם - אף אחד לא אומר לא לקיים מצוות מזוזה כי ככה נכתב בתורה ובהלכה, אלא שיש למצווה זו סגולה מיוחדת בקיום שלה, כמו שנאמר - הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, וכו' אז כדבריכם, אולי גם מי שכתב את זה טעה, או שרבי יהודה הנשיא בסיפור שהובא עם המזוזה - גם הוא טעה, או שכמו שנאמר בגמרא - מי שחופן לנטילת ידיים מלוא חופניים מים יברכו אותו בהשפעה מרובה משמים - או המדליק נר חנוכה בשמן זית זוכה לבנים חכמים כל הדוגמאות האלו מראות שלקיום מצוות בהידור יש השפעה ברורה על החיים וסגולה מיוחדת וכולם מובאות מהגמרא, ובשם גדולים, אם אתם לא רוצים להאמין - זאת זכותכם, אבל זה לא אומר שזה לא נכון אם אתם לא מאמינים, זה ברור שזה קודם כל קיום מצווה כהילכתה כי הקב"ה ציווה, ורק להזכיר שתורה ומצוות ניתנו לכל עם ישראל בלי קשר אם הוא חילוני לאומי או חרדי, וגם אם "חילוני" מקיים מצווה הקב"ה יראה ללבב, ואני אומר את זה כאדם חרדי לכל דבר! ולסיום להזכיר את העובדות בשטח - שאנשים אחרי שבדקו ותיקנו ראו לא רק את הקשר הישיר לפסול ולבעייה, אלא גם את הפתרון בעקבות התיקון, ואלו לא מעשים בודדים, ואת העצה הזו הם קיבלו מצדיקים גדולים ונאמנים שיודעים גם הם את כל הבקיאות המרשימה שמופגנת כאן.

 

[חי אדר]

וצריך לדייק

מוטב שתדייק בדברי חכמים מה שאמרו הזהיר, אין הכוונה לבודק ת המזוזות בשעת צרות ואסונות לא לכך התכוונו כלל. אלא הכוונה לאדם שדואג שבמקומות שצריכים מזוזה מזדרז האדם וקובע מזוזה.

 

[חי אדר]

וצריך לדייק

מוטב שתדייק בדברי חכמים מה שאמרו הזהיר, אין הכוונה לבודק ת המזוזות בשעת צרות ואסונות לא לכך התכוונו כלל. אלא הכוונה לאדם שדואג שבמקומות שצריכים מזוזה מזדרז האדם וקובע מזוזה.

 

[לביא4]

מה הרבותא

במקום שצריך מזוזה והזדרזת ושמת כמה שניות לפני, זאת נקראת "זהירות"? אפשר גם לראות במילון מה פירוש המילה "זהירות" בעברית תחבירית. לא צריך בשעת אסונות וצרות לבדוק, צריך להקפיד ולבדוק עוד לפני שהם יגיעו, ואפשר לפתוח שולחן ערוך וקצור שולחן ערוך ולראות מה כתוב שם בקשר לבדיקה, אפשר לקיים את הכתוב לא רק "אם כתוב אז אני עושה כי כתוב" "קדש עצמך במותר לך" לא הכוונה למה שכתוב, אלא בדברים המותרים, ולכל הטיעונים הדמגוגיים יש כבר התייחסות מפורשת בהודעות הקודמות.

 

[לביא4]

מה הרבותא

במקום שצריך מזוזה והזדרזת ושמת כמה שניות לפני, זאת נקראת "זהירות"? אפשר גם לראות במילון מה פירוש המילה "זהירות" בעברית תחבירית. לא צריך בשעת אסונות וצרות לבדוק, צריך להקפיד ולבדוק עוד לפני שהם יגיעו, ואפשר לפתוח שולחן ערוך וקצור שולחן ערוך ולראות מה כתוב שם בקשר לבדיקה, אפשר לקיים את הכתוב לא רק "אם כתוב אז אני עושה כי כתוב" "קדש עצמך במותר לך" לא הכוונה למה שכתוב, אלא בדברים המותרים, ולכל הטיעונים הדמגוגיים יש כבר התייחסות מפורשת בהודעות הקודמות.

 

[חי אדר]

מהי זהירות

הזהירות הנדרשת מטרתה על עצם קביעת המזוזה ולא על בדיקתה. ויש הבדל עצום בעניין. ושוב פעם בדיקת מזוזה נעשית לפי ההלכה רק מחשש שמא מחמת הרטיבות נקרע הקלף, ולא הועלה בהלכה שום טעם הקושר אותו לאסונות ופגעים. ואם בידך הלכה מחודשת לגבי חובת הבדיקה אשמח להתעדכן. עצם העובדה שהתלמוד והראשונים לא דנו בעניין בדיקה בהקשרים אחרים מלמדת על הדבר כמאה עדים. וגדול המצווה ואינו עושה ממי שאינו מצווה ועושה. וכל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. כך קבעו חז"ל. ואם כן אין להוסיף ולגרוע על קביעותיהם לפי טעמים נסתרים כי לא בשמיים היא.