אני רוצה להתדווקא על הקטלוג
ופחות על הבחירות.
לא משנה מה אני חושבת על דרך החיים של מי מהגולשים פה, זו הדרך שלהם וכל שנותר לי זה לשאול, לנסות להבין וללמוד.
כן, אמרתי
ללמוד כי אני באמת חושבת שאני יכולה ללמוד מכל אדם, צעיר או מבוגר וזאת אולי ה-סיבה לכך שאני פה.
הדיונים, הדעות וההשקפות השונות, זה מה שמעניין אותי.
הבעיה מתחילה עם זה שמנסים ללמד אותי מה טוב לי
ולא מנסים ללמוד/להבין למה זה טוב לי. זה מרגיש כמו סוג של
הכשרת דרך החיים של אחד על ידי זלזול בדרך החיים של האחר - וזה מקומם.
אני מקבלת ומסכימה איתך לחלוטין שתפיסת הזוגיות (והחיים בכלל) יכולה להשתנות עם השנים.
גם אני לא אותה אחת שהייתי לפני 10 שנים ואני מניחה שגם לא אהיה אותה אחת בעוד 20 שנה. אמרתי את זה לאורך כל הדרך.
אני באמת מאמינה בזה ואני מקווה שהזוגיות שלי תתרחב בהתאם כדי להכיל את השינויים שיחולו בכל אחד מאיתנו, כפי שהיה לאורך השנים.
ליומרה ולחוסר הניסיון אפשר גם להוסיף חוסר היכרות, למשל הכללה שכל מונוגמיה מונעת מפחד ושאין מצב שבני זוג יסתפקו אחד בשני
למשך כל החיים (אני יודעת שלא הכללת, אני עושה בזה שימוש לצורך הדוגמא) זה בערך כמו לומר שזוג שבוחר בזוגיות פתוחה הוא מופקר
ולכל אחד אכפת רק מהתחת שלו.
תסלח לי, אבל הערות כמו "צדיקה בסדום" לעומת "מתחסדת" הן על גבול המטומטמות בעיניי וגורמות לי לגחך...בעיקר כשמדובר בשיפוטיות
שאפילו לא טרחו לנמקה, בעוד אני טרחתי לנמק את הבחירות שלי.
ולמה אני חופרת לך, אתה בוודאי שואל?
סתם כי נעים לי לשוחח.
וזה לא פלרטוט
