המחלוקת שבינך ליוצרי-הסרט היא בשאלה אחת פשוטה
מה קדם אל מה: האם הכיבוש קדם לטרור (כפי שטוענים הערבים המגובים ע"י השמאל הישראלי), או להפך: הטרור קדם לכיבוש (כפי שטוען הימין הישראלי). והיה ויתברר שהכיבוש קדם לטרור, אז (כדעתך) זה יצדיק-מוסרית את הטרור כצורת התנגדות לגיטימית לכיבוש. ואולם אם יתברר שהטרור קדם לכיבוש, אז (כדעת יוצרי הסרט) זה יצדיק-מוסרית את הכיבוש כצורת התנגדות לגיטימית לטרור.
כדי לברר מדעית מי צודק בשאלה זו, שאלת הביצה והתרנגולת, יתכן שלא תהיה ברירה אלא לחזור לימים שבהם לא היה כיבוש, ולראות האם היה אז טרור. למשל, אפשר לחזור לשנת 1964, השנה שבה הוקם אש"ף: האירגון לשיחרור פלסטין: מאז הספיק אש"ף לבצע כמה פעולות טרור, הרבה הרבה לפני שנת 67. האמת, גם אפשר ללכת עוד יותר אחורה, למשל לשנת 1954, השנה שבה בוצע טבח מעלה עקרבים. כמובן, הפלסטינים יטענו שגם אז היה כיבוש: זה של 48, ולכן כדי שנוכל לענות על שאלת הביצה והתרנגולת, אפשר ללכת עוד יותר אחורה, למשל לשנת 1929, השנה שבה בוצע הטבח בישוב היהודי בחברון: תשאל את
בני משפחת עזרא אשר להם בתים בחברון: הם הרי משרידי ניצולי טבח היהודים תושבי חברון של 1929, ולכן הם זוכרים את הכל כאילו רק אתמול זה התרחש.
אבל האמת היא, שלא חייבים ללכת להיסטוריה: אפשר לבדוק את המצב גם כעת: זאת אומרת, כדי להכריע את שאלת הביצה והתרנגולת, אפשר פשוט לשאול כעת את שני הצדדים תושבי הגדה, יהודים ופלסטינים כאחת, שאלה אחת פשוטה:
"האם אתם מסכימים לכך שהצד השני יגור יחד איתכם על אותה אדמה, בלי טרור ובלי צבא כובש (לא יהודי ולא פלסטיני), אלא עם תושבים שלוים בלבד, כפי שלמשל קורה בשוויץ. במילים אחרות: האם הייתם מסכימים, שמצד אחד: כל היהודים שרידי הניצולים שגרו למשל בחברון עד הטבח של 1929, כולל אלפי צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם, יוכלו לשוב לשם כעת, בלי טרור ובלי צבא-כיבוש (כלומר בלי צבא-כיבוש ישראלי ובלי צבא-כיבוש פלסטיני), כמובן כולל שיבתם של כל אלפי היהודים הללו לאותן שכונות חברוניות (שבשטחי הרשות) אשר כיום הן פלסטיניות אך היו יהודיות עד הטבח של 1929; ושמצד שני, כל התושבים הערבים שגרו למשל בחיפה עד 48, כולל אלפי צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם, יוכלו לשוב לשם כעת, בלי טרור ובלי צבא-כיבוש (כלומר בלי צבא-כיבוש ישראלי ובלי צבא-כיבוש פלסטיני), כמובן כולל שיבתם של כל אלפי הערבים הללו לאותן שכונות חיפאיות (שבשטחי ישראל) אשר כיום הן יהודיות אך היו ערביות עד 1948".
זה מה שהייתי מציע אם כן לשאול את תושבי הגדה, יהודים ופלסטינים. על כמה אתה מתערב איתי, שכמעט מאה אחוזים מתושביה היהודים של הגדה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכולל אפילו איתמר בן גביר, היו מוכנים לחתום על ההצעה הזאת? רק צריך לברר האם גם הפלסטינים יסכימו לכך, וכך נוכל להכריע סופית את שאלת הביצה והתרנגולת: האם הכיבוש קדם לטרור כפי שטוענים הפלסטינים מאז 1967, או שמא הטרור קדם לכיבוש כפי שטוענים היהודים מאז 1929.