עד כמה מצב כלכלי משנה לכם אצל בן הזוג?

[חן1]

בדיוק

היי ניר,
כן, בדיוק. אני מאמינה שאם הבנאדם לא עצלן בבסיס שלו ולא שואף לחיות על חשבון אחרים (הורים, בת זוג, מדינה...), אז ברוב המקרים אפשר להסתדר כלכלית. אני גדלתי בבית שלא היה עשיר במיוחד, אבל שני הורי עבדו ולא החסירו מאיתנו דבר. גדלנו בבית חם ואוהב שסיפק את כל צרכינו ויותר מזה. אז אני לא מחפשת כסף, אני מחפשת אדם שמפתח את עצמו ומשקיע ושואף... אם זה קיים הכל יסתדר.

 

[ניר4819]

לזה אני מסכים לחלוטין

 

[TheShining]

יש אנשים שפוטרו, אנשים שמובטלים זמנית,

שמחפשים עבודה חודשים עד שהם מוצאים מה שמתאים להם.
מדוע לפסול? כל כך לא פייר.

 

[מנומשת27]

תלוי

התשובה שתקבל מבת 22 מן הסתם לא תהיה זהה לתשובה שתקבל מבת 30. וכך גם תוכן התשובה ביחס לבחורים בגילאים שונים.

עד כמה רמת ההכנסה חשובה באמת להשגת מערכת יחסים? בתכלס, ככל שאת מבוגרת יותר, את מתחילה לבחון את האדם שמולך בצורה יותר פרגמטית. וכן, ממוצע ההכנסות הוא פונקציה אחת, לא בלתי-משמעותית במערך השיקולים שבחורה תעשה בניסיון להעריך האם לתת או לא לתת לך הזדמנות. הכנסה גבוהה תמיד תשחק לטובתך.

ועדיין, כיס עמוק הוא לא הדרך היחידה להקסים נשים. נשים מעריכות מראה חיצוני (בדיוק כמו גברים), נשים (בשונה מגברים) משקללות בחישוב ראשוני אלמנטים כמו סטאטוס (אתה מפורסם? אתה עוסק במקצוע מבוקש או נחשק? אתה עושה משהו שמדבר במיוחד אל הבחורה שאתה מעוניין בה, כמו נגינה, או כתיבה או ציור?), חוש הומור, כריזמה, ועוד כלמיני דברים שלא בהכרח באים לידיי ביטוי ממבט ראשון בכרטיס באתר היכרויות.

וחידוד אחרון: לא פחות מכפי שחשוב לנו לדעת מה הסטאטוס הכלכלי שלך, חשוב לנו לדעת שאתה עובד ועצמאי כלכלית. וכן, מגורים מחוץ לבית (מעל גיל מסוים) מהווים אינדיקציה לעצמאות - טכנית ומנטלית. כשמישהי שואלת במה אתה עוסק, לא רק שהיא רוצה לדעת כמה אתה מרוויח, היא רוצה לדעת שיש לך עבודה, ומן הסתם, איזו עבודה (ככלות הכל, יש עוד דברים - פרט לגובה ההכנסה - עליהם ניתן ללמוד ע"פ עבודתו של אדם).

 

[ניר4819]

ברשותך, אני "מתלבש" על משפט אחד שכתבת

שהוא מבחינתי הלב והמפתח של העניין: הכנסה גבוהה תמיד תשחק לטובתך.

זו נקודה שמרגיזה אותי, חייב להודות, כי זה נראה שיש נשים שמוכנות להתעלם מתכונות טובות אחרות, ובלבד שיש לבן הזוג הכנסה גבוהה וכמה שיותר. כמו שהיה לי עם אותה בחורה שספרתי עליה למעלה. אני חושב שהרבה נשים רואות בפן הכלכלי יותר מסתם עוד פונקציה במערך השיקולים הכולל. הן רואות בה את ה-פונקציה החשובה ביותר, הופכות אותה לעיקר, ומוכנות בגינה לא להיות עם גבר נפלא מהמון בחינות אחרות, או לחלופין להתמסר לגברים שליליים ובעיתיים בתחומים שונים (למשל, גברים מכים, או לא נאמנים) ובלבד שהן יודעות שיש בבית כסף. והרבה.

ואני מסכים איתך שאינדיקציה לעצמאות כלכלית היא מגורים מחוץ לבית. אבל - אני למשל גר בדירה ששייכת למשפחה, שקבלתי בירושה בעצם כשסבא וסבתא שלי נפטרו. לא קניתי אותה בעצמי ומכספי הפרטי, ולא עבדתי בשבילה. במקרה הזה, העובדה שאני גר מחוץ לבית אינה בהכרח אינדיקציה לזה שאני עצמאי מבחינה כלכלית (אני כן, אבל לא זו הנקודה). היא רק אינדיקציה לכך שהיה לי המזל להיוולד כבן יחיד לאמא שהיא עצמה בת יחידה, כך שהדירה של הוריה, עם פטירתם, עברו אליה (ודרכה אלי) אוטומטית.

 

[מנומשת27]

גם להיות גבוה וחתיך

תמיד ישחק לטובתך. ובארץ, מוטב גם שתהיה אשכנזי.

האנשים היחידים בחיינו שתמיד יאהבו אותנו כמו שאנחנו הם ההורים שלנו (ואם אתה חובב כלבים, אז גם הכלב שלך). שאר העולם- חברים, בני ובנות זוג, קולגות לעבודה, מעסיקים ומועסקים, כולם בני אדם וכולם פועלים משיקולים שעבורנו הם שיקולים זרים. השאלה היא איך אתה בוחר לפעול בתגובה. ההתמרמרות שלך אולי מוצדקת בהתחשב בנסיבות (ברור לי שמבאס להיות נשפט שוב ושוב בגין משהו שאין לך יכולת לתקן), אבל אני לא רואה איך הכרזה על רוב הנשים כעל תאבות בצע וחיפוש אחר הסכמה קולקטיבית בפורום כזה או אחר תשרת אותך בטווח הארוך.

כן- אני כאישה רוצה לדעת שבן זוגי הפוטנציאלי לומד, או עובד או מחזיק בנכס ושעתידו הכלכלי מובטח בצורה כלשהי. וכן, אני רחוקה מלהיות היחידה. כשהחיים נותנים לך לימונים, קח אותם ועשה מהם לימונדה: יש לך דירה, אתה לומד לדוקטורט. נסה להתמקד בפלוסים ולא במינוסים. אחד הדברים הכי מרתיעים בגבר (בעיני) הוא התמרמרות וצרות עין.

 

[ניר4819]

ההורים שלנו יאהבו אותנו כמו שאנחנו?

אין ספק, את לא מכירה את ההורים שלי... איתם, ובעיקר עם אמא שלי, התחושה היא תמיד שיאהבו אותי רק אם אני אענה על ציפיות מסויימות, אחיה את החיים באופן מסויים וכדומה.

ואני רחוק מלהיות ממורמר בגלל מצבי האישי מבחינה מקצועית/לימודית וכלכלית. אני רק רואה איך לא מעט נשים מגיבות לו. אה, ואגב, אני בחור נמוך (1.58), וחתיך? נו, זה כבר עניין של טעם אישי. אבל לפחות מבחינת הגובה, זה תמיד היה עוד גורם לחוסר ביטחון ולתחושה השלילית שלי כלפי עצמי.

 

[מנומשת27]

אחד השמיניסטים בתיכון שלמדתי

בו היה בחור קטנטן שבאופן קבוע יצא עם הבנות הכי חתיכות. מאז נפרדו דרכינו (או מוטב לומר: מעולם לא הצטלבו), אבל אני עדיין זוכרת אותו כברנש סופר כריזמטי. it's not the size of the ship, it's the motion of the ocean

 

[iba90]

כי אולי זה המצב?

הנשים כרגע שאני נתקל בהן ונתקלתי בהן חתכו מיד אחרי ששמעו שאני גר עם ההורים. לא עניין אותן שאני חוסך לדירה ושאני לומד ומממן את הכל מהכיס שלי. איך אני אמור לא להכליל את כולן בתור רודפות בצע?

 

[מנומשת27]

אתה בן 34

הן ברחו לא מפני שהן מחפשות גבר מבוסס, אלא מפני שהן מצפות מגבר בן 34 לגור בגפו. אני בהחלט יכולה להבין את השיקול הכלכלי (שלך), אבל קשה לומר שמדובר כאן ברדיפת בצע.

 

[iba90]

זה המצב כרגע

אני מוכן לשלם את המחיר האישי עד שיהיה לי בית משלי (אני דווקא לא רחוק)

 

[9צב]

אבל יש משהו שאני לא מבין -

הרי מדובר בהיכרות ראשונית, בפגישה ראשונה, בשלב בו רק מתחילים להכיר אחד את השניה.
אז, מה הדברים האלה כ"כ משנים בהתחלה? אם הוא כן גר עם ההורים או לא בעל אוטו או כן לומד או לא עובד וכ'ו.
אנסה לחדד את הנקודה שלי: הרי, קשה לי להאמין שיש נשים (כי אנחנו מדברים כרגע על נשים ש-"ברחו" מקשר פוטנציאלי בגלל עניין של התגוררות אצל ההורים, דבר שמובן לי בהחלט) שכבר בפגישה ראשונה מחליטות "אוקיי, הנה, זה הבנאדם איתו אתחתן", עוד לפני שבקושי הספיקו להכירו כמו שצריך.
אז, אם הכוונות אינן ישר לחתונה ובלאגן רציני יותר, אלא כולה פגישה ראשונה\שניה\שלישית - מה הלחץ? למה לפסול על דברים שאולי עוד שנה, שנתיים, חמש בני הזוג יתחילו להתעסק בהם? למה זה משנה בפגישות הראשוניות ולמה לפסול בפגישות הראשוניות בשביל זה?
זה תמוה בעיניי, לפסול בנאדם על כך שהוא גר אצל ההורים, כשבאותה נשימה אומרים שמחפשים "יציבות וביסוס" מאותו גבר, כשיציבות וביסוס הם משהו שיבואו לידי ביטוי אך ורק מתי שהקשר יהפוך לרציני, לא בפגישה עשירית.

אני שואל ברצינות, לא בציניות.

 

[iba90]

תשאל אותן

הייתי בעשרות דייטים..לא היה דייט שהשאלה הזאת לא עלתה מצד אלו שנפגשתי איתן. יש כאלה שהתרשמו מזה ונתנו סיכוי עד לדייט השלישי...הרי "מה יהיה ואיפה נעשה סקס?! חבל שאין לך מקום משלך...זה לא יילך..."

 

[TheShining]

נשים תלותיות, שמרניות ונצלניות,

מעדיפות שהגבר ישלם שכר דירה, כדי שיהיה איפה להזדיין. חלילה להן לעזוב את בית הוריהן. "שהגבר ידאג לזה". איכס.
פשוט אל תצאו עם נשים שגרות עם ההורים או שאין להן אוטו, ושדורשות מכם דברים שהן לעולם לא יעשו בעצמן. אל תהיו פרייארים.

 

[ניר4819]

צייני שאת אדירה

כי אם לא, אני מציין עכשיו. הלוואי שכל הנשים היו עם תפיסת העולם שלך. אבל את ממש נדירה בהקשר הזה.

 

[ניר4819]

ציינתי, כמובן... לא צייני

למרות שאת מוזמנת לציין בעצמך

 

[TheShining]

תודה שוב

 

[מנומשת27]

זו פונקציה של אישיות,

פונקציה של נוחות וכפי שאמרתי בתגובה הראשונית שלי- פונקציה של גיל.

כאשר בגיל 18 אישה מתלבטת בין שני בחורים חמודים במידה שווה, היא תשאל את עצמה אילו יתרונות נוספים יש לכל אחד מהם יש להציע על פני הבחור השני. ואם אחד מהם משתכר יפה, גר לבד וגם יכול להסיע אותה ממקום למקום, ברור שהוא עדיף על הבחור השני, שגר עם ההורים. ככלות הכל, גם היא גרה בבית הוריה, והיתרונות שבחבר עם דירה לבד מובנים מאליהם.

בגיל 30 ההתלבטות נושאת אופי כלכלי: את כבר לא צעירה ויפה כמו בגיל 18, בחורים כבר לא רודפים אחריך כמו פעם, אם את עדיין פנויה בגיל 30 קרוב לוודאי מופעל עליך לחץ להתחתן, את חושבת קצת יותר רחוק מ-איפה תהיה לנו פרטיות ו-האם הוא יכול לקחת אותי לדייטים שווים? את שואלת את עצמך האם מדובר באדם שאתו אני יכולה לדמיין את העתיד שלי; האם הוא אחראי מספיק; איך הוא מנהל את עצמו ביום-יום; האם יש לו משאבים כלכליים כדי להקים ולכלכל משפחה? וכן, אלא אם כן אתה פונה לבחורות בנות 23, אלה דברים שבחורות מתחילות להרהר בהן כבר מגיל 25-6, ועוד מרגע שהן קוראות את הפרופיל שלך באתר ההיכרויות. לא מהפגישה החמישית, לא משיחת הטלפון הראשונה, מהמבט הראשון בפרופיל.

כל זה לא בא כדי לומר שכל בנות ישראל לחוצות חתונה, אלא כדי להבהיר שנשים (או לפחות מרבית הנשים שאני מכירה) וגברים מדמיינים לעצמם קשרים פוטנציאליים בצורה שונה. מרבית הנשים שאני מכירה לא ישקיעו מאמץ בקשר שהן לא תופסות כקשר שהן רואות כקשר שיש לו פוטנציאל להבשיל לכדי משהו רציני.

 

[iba90]

את צודקת

נפלתי על נשים שהשיקול שלהן הוא כלכלי כנראה...(משמע כן יש איזהשהוא סוג של רדיפת בצע\מחפשת ארנק\מחפשת בעצמה לצאת מהבית של ההורים

 

[TheShining]

הגישה המטופשת שטוענת "את כבר לא יפה

וצעירה כמו בגיל 18", לעולם לא תביא לך בן זוג.
נשים יפות יהיו יפות בכל גיל, סקסיות ומושכות בכל גיל, גם בגיל 50 וגם בגיל 70.
הפחד הקמאי מלא למצוא בן זוג, פשוט מגוחך.
הרי עולם הפנויים פנויות גדוש בגרושים, באלמנים, בפרודים, ברווקים. אפשר למצוא בן זוג בכל גיל. לא חסרים גברים מקסימים, חכמים וסקסיים.
תפתחי קצת את הראש. הכל תלוי באיך אתה תופס את עצמך ומה אתה משדר לעולם.