עוד מהפכה של השר הכץ - מהפכת המכוניות ללא נהג אנושי.
- פותח הנושא משה12333
- פורסם בתאריך
(הסקת. בלי ה' בסוף) נסעת בה במשך שבוע אך ורק ב"חלק העירוני"
שלה ולכן חשבת בטעות שזו רכבת קלה כמו בירושלים (או כמו הקו האדום של גוש דן).
לא נסעת ב"חלק הפרברי" שלה, בחלק שדומה לנסיעה ברכבת כבדה, במהירות, עם תחנות מרוחקות האחת מהשניה, שבו המסילה עוברת בין יערות, לצידי אגמים, שדות, גבעות. לא נסעת בה באזורים הנידחים שבה היא עוברת.
אמצעי התחבורה הזה, שמשלב בין רכבת עירונית לרכת פרברית, הוא מאד נפוץ בחו"ל בשל הגודל העצום של הערים והריחוק הרב שקיים בין הפרברים לבין מרכז העיר.
אתה יכול להשוות זאת, מבחינת מרחק, לריחוק שבין ת"א לחיפה.
בישראל, מתוכנן קו אחד של אמצעי תחבורה שכזה, בין חיפה לבין נצרת. מחיפה ועד לנצרת, הרכבת תתאפיין כרכבת כבדה (נסיעה מהירה, תחנות מרוחקות האחת מהשניה, נסיעה באזורים לא מיושבים).
בתוך נצרת (ונצרת-עילית), הרכבת תתאפיין כרכבת קלה, עם נסיעה איטית ובטיחותית, ממש בתוך רחובות העיר, עם תחנות שקרובות מאד האחת לשניה.
וכעת, בחזרה לגרמניה. כשפה נסעו על עגלות רתומות לסוסים ולא היה כביש אחד אפילו, בגרמניה נסעו כבר 200 שנה בכל סוגי הרכבות האפשריות, מעל או מתחת לקרקע. גם גרו בערי-ענק שהכילו מיליוני תושבים, כשפה גרו במושבות חקלאיות.
אי אפשר להשוות בין גרמניה לישראל ובטח שלא בין אמצעי התחבורה הציבורית של שתי המדינות. אתה השתמשת בגרמניה בקטע מזערי של המסילה שהינו חלק מרשת-ענק של רכבות בקנה מידה שאינך מכיר ואינך מודע לו. אתה גם לא יכול לדמיין את היקפו כי אתה רגיל למושגים מהארץ.
כל רשת המסילות, שבחלק קטן מהן השתמשת, מכילות אורכי מסילה שהן פי כמה יותר גדולים מכל מסילות הרכבת שיש ביחד בישראל.
וכל זאת רק בעיר אחת בגרמניה ולא הכי גדולה שם.
רק תבין את היחס.
שלה ולכן חשבת בטעות שזו רכבת קלה כמו בירושלים (או כמו הקו האדום של גוש דן).
לא נסעת ב"חלק הפרברי" שלה, בחלק שדומה לנסיעה ברכבת כבדה, במהירות, עם תחנות מרוחקות האחת מהשניה, שבו המסילה עוברת בין יערות, לצידי אגמים, שדות, גבעות. לא נסעת בה באזורים הנידחים שבה היא עוברת.
אמצעי התחבורה הזה, שמשלב בין רכבת עירונית לרכת פרברית, הוא מאד נפוץ בחו"ל בשל הגודל העצום של הערים והריחוק הרב שקיים בין הפרברים לבין מרכז העיר.
אתה יכול להשוות זאת, מבחינת מרחק, לריחוק שבין ת"א לחיפה.
בישראל, מתוכנן קו אחד של אמצעי תחבורה שכזה, בין חיפה לבין נצרת. מחיפה ועד לנצרת, הרכבת תתאפיין כרכבת כבדה (נסיעה מהירה, תחנות מרוחקות האחת מהשניה, נסיעה באזורים לא מיושבים).
בתוך נצרת (ונצרת-עילית), הרכבת תתאפיין כרכבת קלה, עם נסיעה איטית ובטיחותית, ממש בתוך רחובות העיר, עם תחנות שקרובות מאד האחת לשניה.
וכעת, בחזרה לגרמניה. כשפה נסעו על עגלות רתומות לסוסים ולא היה כביש אחד אפילו, בגרמניה נסעו כבר 200 שנה בכל סוגי הרכבות האפשריות, מעל או מתחת לקרקע. גם גרו בערי-ענק שהכילו מיליוני תושבים, כשפה גרו במושבות חקלאיות.
אי אפשר להשוות בין גרמניה לישראל ובטח שלא בין אמצעי התחבורה הציבורית של שתי המדינות. אתה השתמשת בגרמניה בקטע מזערי של המסילה שהינו חלק מרשת-ענק של רכבות בקנה מידה שאינך מכיר ואינך מודע לו. אתה גם לא יכול לדמיין את היקפו כי אתה רגיל למושגים מהארץ.
כל רשת המסילות, שבחלק קטן מהן השתמשת, מכילות אורכי מסילה שהן פי כמה יותר גדולים מכל מסילות הרכבת שיש ביחד בישראל.
וכל זאת רק בעיר אחת בגרמניה ולא הכי גדולה שם.
רק תבין את היחס.
אתה צודק וזה מאד מעצבן
, למה לא מכניסים את המושגים ליום י
יום.
הרכבת בירושלים זה טראם.
הרכבת בתל אביב זה יותר רכבת פרברית סגנון הנובר.
גם הרכבת שיבנו מחיפה לנצרת היא לא טראם.
מסלול המטרונית הוא BRT ולא האוטובוס עצמו.
הרכבות שאנחנו קוראים להם פרבריות הן בעצם רכבות רגילות שנוסעות בקו פרברי ולא רכבת פרברית.
יום.
הרכבת בירושלים זה טראם.
הרכבת בתל אביב זה יותר רכבת פרברית סגנון הנובר.
גם הרכבת שיבנו מחיפה לנצרת היא לא טראם.
מסלול המטרונית הוא BRT ולא האוטובוס עצמו.
הרכבות שאנחנו קוראים להם פרבריות הן בעצם רכבות רגילות שנוסעות בקו פרברי ולא רכבת פרברית.
הרכב החשמלי בארץ היה אוסף של טעויות שיווקיות
שיווקו למעמד בינוני + בלבד
לאזורים מישוריים עם טווח של 200 ק"מ.
במחיר מפוצץ שאף אחד לא היה מוכן לשלם.
הרכבים היו עצומים ולא מתאימים לכבישים בארץ.
ולא נתנו פיתרון נורמאלי לטעינה בבתי מגורים משותפים כשרוב המדינה גרה בבתים משותפים.
בקיצור זה היה כשל שיווקי שלא קשור בכלל למדינה.
שיווקו למעמד בינוני + בלבד
לאזורים מישוריים עם טווח של 200 ק"מ.
במחיר מפוצץ שאף אחד לא היה מוכן לשלם.
הרכבים היו עצומים ולא מתאימים לכבישים בארץ.
ולא נתנו פיתרון נורמאלי לטעינה בבתי מגורים משותפים כשרוב המדינה גרה בבתים משותפים.
בקיצור זה היה כשל שיווקי שלא קשור בכלל למדינה.
הנתונים בטבלה הזאת הם אמיתיים ונבדקו בישראל בשטח. הנתונים
שציינת על טווחים מוגדלים הם נתונים לא אמיתיים אלא בתנאי מעבדה:
1. הסוללה חדשה לגמרי.
2. הנסיעה היא במישור.
3. הנסיעה היא ללא קירור או חימום ע"י המזגן.
4. הנסיעה היא במהירות קבועה של 100 קמ"ש (בערך), ללא האטות והאצות.
5. הנסיעה היא רק עם הנהג ברכב, ללא נוסעים וללא מטען בתא המטען.
6. הנסיעה היא באקלים נוח וממוזג, לא חם מידי ולא קר מידי.
ברור לך שאלה לא תנאים אמיתיים.
שציינת על טווחים מוגדלים הם נתונים לא אמיתיים אלא בתנאי מעבדה:
1. הסוללה חדשה לגמרי.
2. הנסיעה היא במישור.
3. הנסיעה היא ללא קירור או חימום ע"י המזגן.
4. הנסיעה היא במהירות קבועה של 100 קמ"ש (בערך), ללא האטות והאצות.
5. הנסיעה היא רק עם הנהג ברכב, ללא נוסעים וללא מטען בתא המטען.
6. הנסיעה היא באקלים נוח וממוזג, לא חם מידי ולא קר מידי.
ברור לך שאלה לא תנאים אמיתיים.
אלה לא הודעות שקשוקה. אלה הודעות על סמך ממצאים בשטח, לאחר
נסיעות מבחן ברכבים חשמליים.
אתה מסיק, בטעות, שיש יחס ישר וקבוע בין ירידת הטווח לבין הטווח הרשמי המוצהר.
הבעיה במכוניות החשמליות היא שהטווח יורד בצורה חדה ולא הגיונית במהלך הנסיעה, לא באופן קבוע אלא באופן חד ופתאומי.
לכן אתה לא יכול לנסוע, למשל, במכונית חשמלית מת"א לירושלים, לא בכביש מס' 1 או בכביש 443. העליה שם תרוקן את הסוללה באופן מיידי (אפילו בנסיעה ללא מזגן וללא נוסעים ברכב פרט לנהג).
וכל זה רק בסוללה חדשה. בסוללה משומשת, המצב גרוע פי כמה וכמה.
לכן, לא פלא ששוק הרכב החשמלי מדשדש.
נסיעות מבחן ברכבים חשמליים.
אתה מסיק, בטעות, שיש יחס ישר וקבוע בין ירידת הטווח לבין הטווח הרשמי המוצהר.
הבעיה במכוניות החשמליות היא שהטווח יורד בצורה חדה ולא הגיונית במהלך הנסיעה, לא באופן קבוע אלא באופן חד ופתאומי.
לכן אתה לא יכול לנסוע, למשל, במכונית חשמלית מת"א לירושלים, לא בכביש מס' 1 או בכביש 443. העליה שם תרוקן את הסוללה באופן מיידי (אפילו בנסיעה ללא מזגן וללא נוסעים ברכב פרט לנהג).
וכל זה רק בסוללה חדשה. בסוללה משומשת, המצב גרוע פי כמה וכמה.
לכן, לא פלא ששוק הרכב החשמלי מדשדש.
גם בחו"ל, המכונית החשמלית לא מצליחה. בחו"ל, מרחקי הנסיעה הם
ארוכים פי כמה וכמה ממרחקי הנסיעה בארץ (מרחק נסיעה, למשל, בין ת"א לחיפה נחשב בחו"ל כטווח לנסיעה עירונית ולא כנסיעה בין-עירונית).
לכן, בחו"ל המכונית החשמלית אפילו פחות שימושית.
מבחינת היצרניות, יש שני סוגים:
1. יצרניות רכבי בנזין/סולר/גפ"מ שמייצרות גם רכבים חשמליים קטנים למדינות אירופה העשירות שמחלקות אותן לאזרחיהן ע"י סבסוד-יתר.
ליצרניות האלה לא אכפת להפסיד הרבה כסף בשוק המכוניות החשמליות הקטנות כי הן מקבלות פרסום רב לשם שלהן (כל מכונית חשמלית נקראת בשם היצרנית הגדולה עם תוספת הדגם שלה) וכך הן חודרות לשווקים חדשים למכוניות הדלק שלהן.
יצרניות מכוניות הדלק יודעות שכל אזרח שמשתמש במכונית החשמלית הקטנה שלהן, מחזיק בביתו עוד מכונית דלק לשימוש עיקרי. הן רוצות שהוא יקנה את מכונית הדלק שלהן לשימוש הזה.
2. טסלה - מייצרת אך ורק רכבים חשמליים גדולים ויוקרתיים ולא רכבי דלק. טסלה יודעת שכל הלקוחות שלה הם לקוחות הרפתקניים והם יקנו את מכוניות המותג שלה לצרכי ראווה, גם אם המחיר שלהן יהיה פי כמה ממחיר המכוניות המקבילות שמשתמשות בהנעת דלק רגילה וגם אם יעילותן תהיה אפסית.
טסלה גם בשקט-בשקט דוחפת את הייצור שלה לכיוון של תחבורה חכמה ובעתיד היא אולי תטען שכל הנושא של מכונית חשמלית היה בכלל רק כדי לפתח מכונית חכמה שתיסע ללא נהג.
בעתיד, היא אולי תפסיק את ייצור רכבי החשמל היוקרתיים ותהפוך להיות אך ורק יצרנית של אמצעי נהיגה חכמה.
אמצעי הנהיגה החכמה עומדים להכניס הון ליצרניות הראשיות שלהן בעולם כי זו ה-מהפיכה בשוק הרכב.
ארוכים פי כמה וכמה ממרחקי הנסיעה בארץ (מרחק נסיעה, למשל, בין ת"א לחיפה נחשב בחו"ל כטווח לנסיעה עירונית ולא כנסיעה בין-עירונית).
לכן, בחו"ל המכונית החשמלית אפילו פחות שימושית.
מבחינת היצרניות, יש שני סוגים:
1. יצרניות רכבי בנזין/סולר/גפ"מ שמייצרות גם רכבים חשמליים קטנים למדינות אירופה העשירות שמחלקות אותן לאזרחיהן ע"י סבסוד-יתר.
ליצרניות האלה לא אכפת להפסיד הרבה כסף בשוק המכוניות החשמליות הקטנות כי הן מקבלות פרסום רב לשם שלהן (כל מכונית חשמלית נקראת בשם היצרנית הגדולה עם תוספת הדגם שלה) וכך הן חודרות לשווקים חדשים למכוניות הדלק שלהן.
יצרניות מכוניות הדלק יודעות שכל אזרח שמשתמש במכונית החשמלית הקטנה שלהן, מחזיק בביתו עוד מכונית דלק לשימוש עיקרי. הן רוצות שהוא יקנה את מכונית הדלק שלהן לשימוש הזה.
2. טסלה - מייצרת אך ורק רכבים חשמליים גדולים ויוקרתיים ולא רכבי דלק. טסלה יודעת שכל הלקוחות שלה הם לקוחות הרפתקניים והם יקנו את מכוניות המותג שלה לצרכי ראווה, גם אם המחיר שלהן יהיה פי כמה ממחיר המכוניות המקבילות שמשתמשות בהנעת דלק רגילה וגם אם יעילותן תהיה אפסית.
טסלה גם בשקט-בשקט דוחפת את הייצור שלה לכיוון של תחבורה חכמה ובעתיד היא אולי תטען שכל הנושא של מכונית חשמלית היה בכלל רק כדי לפתח מכונית חכמה שתיסע ללא נהג.
בעתיד, היא אולי תפסיק את ייצור רכבי החשמל היוקרתיים ותהפוך להיות אך ורק יצרנית של אמצעי נהיגה חכמה.
אמצעי הנהיגה החכמה עומדים להכניס הון ליצרניות הראשיות שלהן בעולם כי זו ה-מהפיכה בשוק הרכב.
עובדה שרכב חשמלי מצליח בחול, הוא מתפשט גם לתח"צ
אחרי כל המלל ומסכי העשן שפיזרת אנחנו נשארים עם אותה מציאות:
רכבים שנמכרים בכמויות הולכות וגדלות = הצלחה.
בחו"ל יש מגוון של מכוניות שמסופקות ע"י מגוון יצרניות ומחירים.השקשוקה של חסימת ייבוא רכבים לארץ רק מדגיש זאת.
אתה מתחיל להתפזר עם טיעונים שלא קשורים לדיון כמו רכבים אוטונומיים(שדרוג שלא קשור בסוג הרכב).זה בד"כ קורה שנגמרים לך התירוצים לדיון הראשי.
אחרי כל המלל ומסכי העשן שפיזרת אנחנו נשארים עם אותה מציאות:
רכבים שנמכרים בכמויות הולכות וגדלות = הצלחה.
בחו"ל יש מגוון של מכוניות שמסופקות ע"י מגוון יצרניות ומחירים.השקשוקה של חסימת ייבוא רכבים לארץ רק מדגיש זאת.
אתה מתחיל להתפזר עם טיעונים שלא קשורים לדיון כמו רכבים אוטונומיים(שדרוג שלא קשור בסוג הרכב).זה בד"כ קורה שנגמרים לך התירוצים לדיון הראשי.
("כשנגמרים" ולא "שנגמרים"). זה מאד מפתה להאשים את ממשלת
ישראל בכל הצרות שיש בעולם אך ממשלת ישראל לא קשורה לכישלון של הרכב החשמלי בארץ או בעולם.
כל אזרח ישראלי יכול היום להיכנס בארץ לסוכנות רנו שקרובה למקום מגוריו ולקנות לעצמו מכונית רנו זואי (חשמלית) או רנו קליאו (בנזין).
כל אזרחי ישראל בוחרים לצאת מהסוכנות עם רנו קליאו ו-0 אזרחים בוחרים לצאת עם רנו זואי, למרות ששתי המכוניות עומדות באולם התצוגה של הסוכנות.
הסיבות לכך:
1. המחיר. רנו זואי - 131,990 ש"ח. רנו קליאו - 86,193 ש"ח.
2. זמן מילוי המיכל ברנו קליאו - חצי דקה.
זמן הטעינה ברנו זואי ע"י שקע ביתי רגיל - 6 עד 9 שעות.
זמן הטעינה ברנו זואי ע"י שקע תלת-פאזי של זרם גבוה - 60 דקות לטעינה של 80% מקיבולת הסוללה.
3. הטווח. רנו קליאו - בערך 600 ק"מ (ממוצע בין נסיעה עירונית ובין-עירונית).
רנו זואי - 240 ק"מ עם כוכבית. בדף הקטלוג למטה כתוב בכוכבית - "מובהר, כי טווח הנסיעה בפועל נמוך יותר ומושפע, בין היתר, ממהירות הנסיעה, אופי הנהיגה ברכב, מצב הצמיגים, טופוגרפיה, שימוש באביזרים, תנאי הסביבה, קיבולת סוללת ההנעה בראשית הנסיעה ושימוש בהתקן טעינה תקין".
4. משקל הרכב. רנו קליאו קלה יותר ב-500 ק"ג למרות שהמרכב של הרכבים הוא זהה.
כתוצאה מכך, ברנו קליאו ניתן להעמיס על הרכב כ-150 ק"ג יותר מטען מאשר ברנו זואי.
5. הדלקת מזגן. ברנו קליאו מדליקים מזגן בכל זמן שרוצים.
ברנו זואי, היצרנית ממליצה להדליק מזגן לפני הנסיעה, כשהרכב בטעינה, כדי שטמפ' תא הנוסעים תגיע לרמה הדרושה.
אם רוצים באמצע הנסיעה, אז רק כשהרכב נוסע במהירות גבוהה לאורך זמן, כדי שהסוללה תספיק למשך כל טווח הנסיעה הרצוי.
הרי ברור לך שדגם הרנו זואי הוא דגם לא שמיש (ויקר).
ישראל בכל הצרות שיש בעולם אך ממשלת ישראל לא קשורה לכישלון של הרכב החשמלי בארץ או בעולם.
כל אזרח ישראלי יכול היום להיכנס בארץ לסוכנות רנו שקרובה למקום מגוריו ולקנות לעצמו מכונית רנו זואי (חשמלית) או רנו קליאו (בנזין).
כל אזרחי ישראל בוחרים לצאת מהסוכנות עם רנו קליאו ו-0 אזרחים בוחרים לצאת עם רנו זואי, למרות ששתי המכוניות עומדות באולם התצוגה של הסוכנות.
הסיבות לכך:
1. המחיר. רנו זואי - 131,990 ש"ח. רנו קליאו - 86,193 ש"ח.
2. זמן מילוי המיכל ברנו קליאו - חצי דקה.
זמן הטעינה ברנו זואי ע"י שקע ביתי רגיל - 6 עד 9 שעות.
זמן הטעינה ברנו זואי ע"י שקע תלת-פאזי של זרם גבוה - 60 דקות לטעינה של 80% מקיבולת הסוללה.
3. הטווח. רנו קליאו - בערך 600 ק"מ (ממוצע בין נסיעה עירונית ובין-עירונית).
רנו זואי - 240 ק"מ עם כוכבית. בדף הקטלוג למטה כתוב בכוכבית - "מובהר, כי טווח הנסיעה בפועל נמוך יותר ומושפע, בין היתר, ממהירות הנסיעה, אופי הנהיגה ברכב, מצב הצמיגים, טופוגרפיה, שימוש באביזרים, תנאי הסביבה, קיבולת סוללת ההנעה בראשית הנסיעה ושימוש בהתקן טעינה תקין".
4. משקל הרכב. רנו קליאו קלה יותר ב-500 ק"ג למרות שהמרכב של הרכבים הוא זהה.
כתוצאה מכך, ברנו קליאו ניתן להעמיס על הרכב כ-150 ק"ג יותר מטען מאשר ברנו זואי.
5. הדלקת מזגן. ברנו קליאו מדליקים מזגן בכל זמן שרוצים.
ברנו זואי, היצרנית ממליצה להדליק מזגן לפני הנסיעה, כשהרכב בטעינה, כדי שטמפ' תא הנוסעים תגיע לרמה הדרושה.
אם רוצים באמצע הנסיעה, אז רק כשהרכב נוסע במהירות גבוהה לאורך זמן, כדי שהסוללה תספיק למשך כל טווח הנסיעה הרצוי.
הרי ברור לך שדגם הרנו זואי הוא דגם לא שמיש (ויקר).
מחיר הדלק נשלט ע"י הממשלה ,תעדכן את כ"ץ שיש בחירות
"שכחת" לציין שפרמטרים של אופי נסיעה ומזגן משפיע על הטווח של גם ברכב בנזין.
אעדיין בשורה התחתונה,בחו"ל יש יותר מבחר רכבים, הם לא ממוסים 100% ועובדה שהמכירות שם רק גדלות.
תזכיר לי כמה עולה לתדלק בנזין בתחנת מיסים .. סליחה, תחנת דלק?
"שכחת" לציין שפרמטרים של אופי נסיעה ומזגן משפיע על הטווח של גם ברכב בנזין.
אעדיין בשורה התחתונה,בחו"ל יש יותר מבחר רכבים, הם לא ממוסים 100% ועובדה שהמכירות שם רק גדלות.
תזכיר לי כמה עולה לתדלק בנזין בתחנת מיסים .. סליחה, תחנת דלק?
לא באותו אופן. מזגן ברכב חשמלי שונה ממזגן ברכב בנזין. כדי
להבין זאת, אתה צריך להבין שהמנוע במכונית החשמלית לא עובד במהלך כל הנסיעה. אם אתה למשל, עומד ברמזור, המנוע של הרכב החשמלי לא מסתובב.
במכונית בנזין, המנוע מסתובב מרגע התנעת המכונית ועד לרגע כיבויה, גם אם אתה עומד ברמזור.
כלומר, במנוע בנזין ניתן לחבר את מדחס המזגן, בעזרת רצועת גומי, לציר המנוע (שמסתובב תמיד) וכך להפעילו במשך כל זמן השהייה ברכב.
המנוע בכלל לא מתאמץ כדי לסובב את ציר המדחס של המזגן כי הכח שדרוש לו ע"מ לסובבו הוא אפסי ביחס לכח הדרוש כדי לסובב את גלגלי המכונית. המנוע מתוכנן כדי להניע מכונית כבדה מאד ולכן הוא לא מרגיש את סיבוב מדחס המזגן. לכן, צריכת הדלק של המזגן היא לא משמעותית.
באופן זהה, המנוע גם מסובב את ציר האלטרנטור שמספק חשמל לכל צרכי הרכב (גם בעת עמידה ברמזור).
ברכב חשמלי המצב הוא הפוך לחלוטין, לרעת המשתמש ברכב.
אין למדחס המזגן אמצעי אחר שיסובב אותו, פרט לסוללה החשמלית הנטענת. אין גם למזגן אמצעי אחר שיספק לו חשמל, פרט לאותה סוללה.
כלומר, מדחס המזגן והיחידה הפנימית של המזגן כל הזמן מושכים זרם מהסוללה וגורמים להתרוקנות המהירה שלה, גם בעת עמידה ברמזור.
לכן, חב' רנו העולמית ממליצה לנהגים בדגם של רנו זואי להדליק מזגן לפני הכניסה לרכב ואז לכבותו.
להבין זאת, אתה צריך להבין שהמנוע במכונית החשמלית לא עובד במהלך כל הנסיעה. אם אתה למשל, עומד ברמזור, המנוע של הרכב החשמלי לא מסתובב.
במכונית בנזין, המנוע מסתובב מרגע התנעת המכונית ועד לרגע כיבויה, גם אם אתה עומד ברמזור.
כלומר, במנוע בנזין ניתן לחבר את מדחס המזגן, בעזרת רצועת גומי, לציר המנוע (שמסתובב תמיד) וכך להפעילו במשך כל זמן השהייה ברכב.
המנוע בכלל לא מתאמץ כדי לסובב את ציר המדחס של המזגן כי הכח שדרוש לו ע"מ לסובבו הוא אפסי ביחס לכח הדרוש כדי לסובב את גלגלי המכונית. המנוע מתוכנן כדי להניע מכונית כבדה מאד ולכן הוא לא מרגיש את סיבוב מדחס המזגן. לכן, צריכת הדלק של המזגן היא לא משמעותית.
באופן זהה, המנוע גם מסובב את ציר האלטרנטור שמספק חשמל לכל צרכי הרכב (גם בעת עמידה ברמזור).
ברכב חשמלי המצב הוא הפוך לחלוטין, לרעת המשתמש ברכב.
אין למדחס המזגן אמצעי אחר שיסובב אותו, פרט לסוללה החשמלית הנטענת. אין גם למזגן אמצעי אחר שיספק לו חשמל, פרט לאותה סוללה.
כלומר, מדחס המזגן והיחידה הפנימית של המזגן כל הזמן מושכים זרם מהסוללה וגורמים להתרוקנות המהירה שלה, גם בעת עמידה ברמזור.
לכן, חב' רנו העולמית ממליצה לנהגים בדגם של רנו זואי להדליק מזגן לפני הכניסה לרכב ואז לכבותו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.