ורובם מדממים בעקבות זאת, השאלה אם הדימום נעצר ומתי
זה תלוי כמובן בחיתוך, ביכולת הקרישה של התינוק (שבניגוד לאמונה אינה מגיעה לאיזשהו שיא מיוחד דווקא ביום השמיני... אם כי לכל התינוקות נותנים ויטמין K בלידה בלי קשר למילה) בחבישה ועוד.
http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/מתי-קרישת-הדם-מגיעה-לשיאה-אצל-תינוקות-כפיר
 
אני לא רופאה וודאי שלא כירורגית, אבל דימום הוא הסיבוך השכיח ביותר אחרי מילה ואין חודש שלא מגיעים תינוקות למיון בגלל דימום. חלקם לא מגיעים לשם כי ההורים פונים למוהל ולא לביה"ח, אבל זה ממש לא משהו נדיר או דווקא התינוק הזה.
http://www.news1.co.il/archive/001-D-104664-00.html
 
הסיבה שהמקרה הזה הגיע לחדשות אינה הדימום (כאמור, זה בפני עצמו אינו חריג) אלא הטיפול הרשלני של הרופא שגרם לנזק לצמיתות.
 
לגבי "המוהל חתך לו עורק כלשהו" – מנין לך מה הוא חתך? זה שתחזור על כך שוב ושוב לא יהפוך את זה לנכון או למשכנע יותר. אתה מודע לכך שלא כל כלי הדם הם עורקים? לו היה נחתך עורק ממש סביר להניח שהתינוק לא היה שורד עד בית החולים, כאמור (כמו כן פגיעה מסיבית בכלי דם מצריכה התערבות כירורגית ולא די בחבישה). קח סיכה ודקור את האצבע שלך, תתחיל לדמם מיד, ואין שם שום עורק. ברגע שיש פצע, פגיעה בעור, יש דימום. לא צריך לקרות שום דבר דרמטי לשם כך; כל הגוף שלנו מלא בכלי דם כי הדם מוביל את חומרי ההזנה לתאים. הסיבה שאנחנו בד"כ לא מדממים באופן מסוכן היא שרוב הפציעות שלנו אינן חמורות (בד"כ לא עמוקות או ארוכות) וכמובן, יש לנו בדם גורמי קרישה שעם החשיפה לאוויר מתחילים לפעול ועוצרים את הדימום תוך דקות ספורות בד"כ.
 
אצל תינוק גורמי הקרישה עדיין לא מפותחים באותה מידה, וכפי שתוכל לקרוא בקישור הראשון שצירפתי, הם מתפתחים עם הזמן ובתינוקות שונים בזמנים מעט שונים. כך שיש כאן גם ממד פיזי שיכול להשתנות מתינוק לתינוק. אכן, דימום אצל תינוק מסוכן יותר בשל כמות הדם המועטה שיש בגופו (ידוע, ברור ואין על כך מחלוקת) אבל זה לא משהו קשה לטיפול וגם במקרה הזה כל שנדרש הייתה חבישה. הרופא שם חבישת לחץ והיא עצרה את הדימום. הפשלה הייתה שהוא שכח להסיר אותה ובכך גרם נזק (שלא נגרם ע"י הדימום עצמו). לכן ההורים תובעים את ביה"ח וזו גם הסיבה שהמקרה הגיע לתקשורת.
 
לגבי שאלתך "מתי פעם אחרונה ראית תינוק שמגיע לבית חולים עם דימום?" ובכן, אני לא עומדת בפתח חדר המיון ובודקת מי נכנס... אבל פציעות ותאונות (כן, גם בבית) לא מתחילות מגיל 5. אין לי מושג מהיכן הנפצת את המידע הזה... תינוקות נופלים (לפעמים נופלים עליהם דברים...), תינוקות מקבלים מכות, שריטות, חתכים, כוויות... פחות כשהם סטטיים יחסית, אבל מרגע שהם מתחילים לזחול – זה יכול להיות הכול, גם אם זה לא נחשב ל"סיבה נורמלית" בעיניך. רבות מהסיבות הבנאליות האלה לא עושות את דרכן לתקשורת כי הן לא מעניינות; רק אם קורה משהו דרמטי זה מגיע, וגם אז לרוב לא לראש החדשות, אז אולי פשוט אינך מודע לאפשרויות.
