עוד קורבן

trilliane

Well-known member
מנהל
זו רשלנות רפואית, לא סיבוך של מילה. דווקא המוהל היה בסדר.

דימום היא הסיבוך הנפוץ ביותר של מילה אבל הוא לא כזה שגורם לנזק קבוע. כפי שכתוב שם, האורולוג שחבש את האיבר התרשל בכך שלא הסיר את התחבושת בזמן (או לא הורה למישהו אחר לעשות זאת).
&nbsp
אין ספק שאלמלא המילה הם לא היו מגיעים לבי"ח, אבל גם לו הילד היה נפצע/נפגע מסיבות אחרות על דימום ורופא היה פועל ברשלנות הוא יכול היה להיפגע, ובמקרה הזה האשם אינו בעצם ביצוע המילה (המיותר מאוד בפני עצמו, אבל לא גורם לנמק).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כי כשחותכים, יש דימום. כל תינוק והקרישה שלו.

אבל זה לא אומר שהמילה לא נעשתה כראוי או שהיא עצמה גרמה לנזק (מעבר להסרת הערלה וכל מה שמשתמע מכך, כמובן...). כפי שמוסבר בכתבה, אם יש דימום עוצרים אותה ואז כשהוא נפסק משחררים. הבעיה שכאן לא שחררו. הנמק והנזק התמידי לא נוצר בגלל טעות של המוהל אלא בגלל טעות של הרופא.
 
ילד בן 8 ימים, לא מתחיל לדמם סתם, כתוב מפורש שזה בגלל הברית.

כתוב שאחרי הברית, האימא ראתה שיש לתינוק דימום מסיבי, אז היא פנתה לבית החולים כדי שיעצרו את הדימום.
עד כאן זאת רשלנות של המוהל, ויותר גרוע מזה, הוא בכלל לא שם לב לדימום!
&nbsp
מכאן האימא פנתה לבית החולים, והרופא התרשל ולא הסיר את התחבושת.
נכון שהרופא התרשל, אבל עצם זה שהמוהל לא רואה מה הוא חותך, וגם לא שם לב שהוא גורם לדימום, זה מסביר את הסכנות הגבוהות במילה.
&nbsp
מהרשלנות של הרופא- נגרם נזק ליבר מין.
מהרשלנות של המוהל- התינוק היה ככל הניראה מת.
&nbsp
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למה סתם להתלהם? מי אמר סתם? הרי כתבתי "כשחותכים".

מעבר לכך התייחסתי בהרחבה בתגובה אחרת בשרשור.
 

חדשה31

New member
הרשלנות הרפואית הזאת בכלל לא היתה נגרמת

אם ההורים לא היו יוזמים את המילה.
אני מבינה שטעויות קורות ויש מצבים של רשלנות רפואית.
אז מילא כשזה קורה כאשר יש צורך רפואי ברור ואין מנוס מהפרוצדורה הרפואית שננקטה.
במקרה זה לא היה שום צורך בפרוצדורה הרפואית. לולא ההורים התעקשו ויזמו את מילת בנם - זה לא היה קורה לו. הוריו יזמו תהליך שהפך את בנם מילד עם איבר מין בריא לילד שיצטרך לחיות עם נכות עד סוף ימיו. וכל זה בגיל 8 ימים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הרשלנות הרפואית הזאת לא הייתה נגרמת לו הרופא לא היה מתרשל

הילד יכול היה להגיע למיון גם בגלל דימום מחלקי גוף אחרים. ילדים נפצעים ומדממים מכל מיני סיבות, ילדים נזקקים לטיפול רפואי ראשוני מכל מיני סיבות וזו לא הנקודה. דימום בפני עצמו הוא לא אסון ובמקרה כזה לא אמור לקרות שום נזק בלתי הפיך. הבעיה הייתה בכך שהוא קיבל טיפול רפואי רשלני והטיפול הרפואי עצמו הוא שגרם לנזק, לא המילה.
 
דימום אצל תינוק יכול להיות קטלני

ושום תינוק לא מגיע לבית חולים, ללא תקלה של המוהל!

יש לתינוק פחות מ-210 מיליליטר דם בגוף, וכל טיפת דם היא סכנת חיים מיידית!!!
ילדים לא נפצעים בגיל 8 ימים, וגם לא בגיל 5, מקסימום בגילאים יותר מאוחרים, כשהם מטפסים על עצים...
ההורים יכלו למנוע את סכנת החיים הזאת בקלות, אם הם היו חושבים קצת על טובת הילד.
 

tomer benner

New member
כל דימום אשר במבוגר הינו בנאלי יכול בתינוק לסכן חיים

"חשוב לציין כי רזרבת הדם אצל תינוק בן שבוע ימים הינה קטנה מאד, ולכן כל דימום אשר במבוגר הינו בנאלי יכול להביא לחוסר שיווי משקל מערכתי אצל התינוק ולסכן את חייו.”
&nbsp
ד"ר יוסי בנימיני, רופא אורולוג בכיר ומוהל, בית חולים 'דנה' לילדים
&nbsp
http://www.o-mama.co.il/newsarticle/22779,3236,22773.aspx
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכון, אבל לא אמור לגרום לנמק או לנזק לכל החיים

ילדים נפצעים בכל גיל, גם בבית, וממש לא צריך לטפס על עצים כדי להיפצע. רוב התאונות מתרחשות בכלל בבית. אני שברתי פעם שן בילדות כשנפלתי מהכיסא במטבח (ישבתי עליו, זזתי או משהו ואיבדתי שיווי משקל, לא עשיתי אקרובטיקה).
&nbsp
אני לא מצדיקה את בחירת ההורים למול את הילד, אבל עם כל הכבוד, לא זה מה שגרם לו לנמק. זה 100% רשלנות רפואית. זה גם מה שכ"כ מכעיס (ומטריד ומפחיד) כאן.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, ואתה מניח הנחות לא מבוססות, אפשר לחסוך בכמות סימני השאלה

כי זה לא נעים, אני לא מנהלת דיונים בטון היסטרי/מתלהם.

אין לך מושג בת כמה הייתי, ילדים לא נפצעים בביתם רק מגיל 5, ואין לי מושג ע"ס מה אתה כותב דברים כמו "עורק פתוח". לא רק שהמילה "עורק" כלל לא מוזכרת בכתבה, לו היה לתינוק "עורק פתוח" הוא היה מת לפני שהיו מספיקים להביא אותו לבי"ח.
 
כל התינוקות עוברים חיתוך, למה התינוק הספציפי הזה סבל מדימום

פשוט בגלל שהמוהל חתך לו עורק כלשהו, ולכן הוא היה חייב להגיע לבית חולים.
מתי פעם אחרונה ראית תינוק שמגיע לבית חולים עם דימום? אני יודע שבגילאים 5-10 ילדים נפצעים הרבה, אבל זה פצע שטחי, או מכה יבשה.
תינוק שמגיע לבית חולים עם דימום, זה רק מברית מילה, אין עוד סיבות נורמליות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ורובם מדממים בעקבות זאת, השאלה אם הדימום נעצר ומתי

זה תלוי כמובן בחיתוך, ביכולת הקרישה של התינוק (שבניגוד לאמונה אינה מגיעה לאיזשהו שיא מיוחד דווקא ביום השמיני... אם כי לכל התינוקות נותנים ויטמין K בלידה בלי קשר למילה) בחבישה ועוד.
http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/מתי-קרישת-הדם-מגיעה-לשיאה-אצל-תינוקות-כפיר
&nbsp
אני לא רופאה וודאי שלא כירורגית, אבל דימום הוא הסיבוך השכיח ביותר אחרי מילה ואין חודש שלא מגיעים תינוקות למיון בגלל דימום. חלקם לא מגיעים לשם כי ההורים פונים למוהל ולא לביה"ח, אבל זה ממש לא משהו נדיר או דווקא התינוק הזה.
http://www.news1.co.il/archive/001-D-104664-00.html
&nbsp
הסיבה שהמקרה הזה הגיע לחדשות אינה הדימום (כאמור, זה בפני עצמו אינו חריג) אלא הטיפול הרשלני של הרופא שגרם לנזק לצמיתות.
&nbsp
לגבי "המוהל חתך לו עורק כלשהו" – מנין לך מה הוא חתך? זה שתחזור על כך שוב ושוב לא יהפוך את זה לנכון או למשכנע יותר. אתה מודע לכך שלא כל כלי הדם הם עורקים? לו היה נחתך עורק ממש סביר להניח שהתינוק לא היה שורד עד בית החולים, כאמור (כמו כן פגיעה מסיבית בכלי דם מצריכה התערבות כירורגית ולא די בחבישה). קח סיכה ודקור את האצבע שלך, תתחיל לדמם מיד, ואין שם שום עורק. ברגע שיש פצע, פגיעה בעור, יש דימום. לא צריך לקרות שום דבר דרמטי לשם כך; כל הגוף שלנו מלא בכלי דם כי הדם מוביל את חומרי ההזנה לתאים. הסיבה שאנחנו בד"כ לא מדממים באופן מסוכן היא שרוב הפציעות שלנו אינן חמורות (בד"כ לא עמוקות או ארוכות) וכמובן, יש לנו בדם גורמי קרישה שעם החשיפה לאוויר מתחילים לפעול ועוצרים את הדימום תוך דקות ספורות בד"כ.
&nbsp
אצל תינוק גורמי הקרישה עדיין לא מפותחים באותה מידה, וכפי שתוכל לקרוא בקישור הראשון שצירפתי, הם מתפתחים עם הזמן ובתינוקות שונים בזמנים מעט שונים. כך שיש כאן גם ממד פיזי שיכול להשתנות מתינוק לתינוק. אכן, דימום אצל תינוק מסוכן יותר בשל כמות הדם המועטה שיש בגופו (ידוע, ברור ואין על כך מחלוקת) אבל זה לא משהו קשה לטיפול וגם במקרה הזה כל שנדרש הייתה חבישה. הרופא שם חבישת לחץ והיא עצרה את הדימום. הפשלה הייתה שהוא שכח להסיר אותה ובכך גרם נזק (שלא נגרם ע"י הדימום עצמו). לכן ההורים תובעים את ביה"ח וזו גם הסיבה שהמקרה הגיע לתקשורת.
&nbsp
לגבי שאלתך "מתי פעם אחרונה ראית תינוק שמגיע לבית חולים עם דימום?" ובכן, אני לא עומדת בפתח חדר המיון ובודקת מי נכנס... אבל פציעות ותאונות (כן, גם בבית) לא מתחילות מגיל 5. אין לי מושג מהיכן הנפצת את המידע הזה... תינוקות נופלים (לפעמים נופלים עליהם דברים...), תינוקות מקבלים מכות, שריטות, חתכים, כוויות... פחות כשהם סטטיים יחסית, אבל מרגע שהם מתחילים לזחול – זה יכול להיות הכול, גם אם זה לא נחשב ל"סיבה נורמלית" בעיניך. רבות מהסיבות הבנאליות האלה לא עושות את דרכן לתקשורת כי הן לא מעניינות; רק אם קורה משהו דרמטי זה מגיע, וגם אז לרוב לא לראש החדשות, אז אולי פשוט אינך מודע לאפשרויות.
 
לא כל התינוקות מגיעים לבית חולים בגלל דימום, אלא רק 1-50.

זה אומר שהמוהל התרשל וביצע חיתוך לא נכון.
בכל מקרה יש לתינוק פחות מ- 250 מליליטר דם בגוף, אז ברור שיש בזה סכנת חיים.
&nbsp
אני לא יודע באיזה סביבה את גדלת, אבל בחיים שלי לא נתקלתי בתינוק בגילאי 0-18 חודשים, שנפצע בצורה שמצריכה בית חולים.
המקרים היחידים ששמעתי עליהם היו תאונות דרכים, או מקרים הזויים ונדירים מאוד.
תינוק שמגיע לבית חולים בגלל דימום, מצביע על הורים מזניחים או מתעללים. זה לא קורה לבד! תינוק לא יכול לחתוך לעצמו אצבעות, וממש לא ברור איך הם נופלים. (תינוק שנופל לאמא וגורם לפציעה, מערב מייד את המשטרה ורשויות הרווחה, זה כולל חקירות, השגחה של עובדת סוציאלית, ועוד הרבה בלאגן).
&nbsp
&nbsp
הסיכוי היחיד הנורמלי, שתינוק בגיל הזה יגיע לבית חולים, זה ברית מילה. ובגלל שיש בזה סכנת חיים, (כמו שאמרת בעצמך), את מבינה לבד שיש פה מצב אבסורדי, של הורים חילוניים, שחותכים לילד שלהם מטעמי ״בריאות״, ובמציאות מעמידים אותו בסכנת חיים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכון, מי טען אחרת? חשבתי שכבר מיצינו את הדיון... כמה אפשר?

והעולם נשען על כל מה שנתקלת בו בחיים? או על הסביבה שלי ושלך?
במציאות תינוקות נפצעים, תאונות קורות, גם בבית.
אתה מוזמן לשוחח עם רופאים בחדר מיון. כך או כך, זו ממש לא הנקודה...
&nbsp
ואתה לא יודע מה המוהל עשה ומה הוא לא עשה. בכל חיתוך של העור יש דימום. דימום נעצר בהתאם ליכולת הקרישה של הגוף, בהתאם ללחץ שמפעילים עליו ועוד. יש פה פרמטרים שלא אתה ולא אני יודעים (כי הם לא פורטו בכתבה). אתה מכאן קופץ אוטומטית למסקנה על רשלנות של מוהל. אני אדם זהיר ממך. בשלב הזה נסכים שלא להסכים, כי באמת חלאס.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שוב, לא; הטיפול הרשלני של הרופא הוביל לנזק. הרופא גרם לו.

לו היה מדובר כאן במילה בהרדמה מלאה שהסתבכה, הייתי מסכימה (כי יש סיכונים ידועים בהרדמה מלאה). לו היה מדובר בניתוח הרחבת פי השפכה, הייתי מסכימה. כל פעולה אלקטיבית שההורים בחרו ושכרוכה באחוז מסוים של סיבוכים/סיכונים והיה נגרם סיבוך כתוצאה מכך, הייתי מסכימה ב-100%. אבל כאן זה בכלל לא המצב. מילה בפני עצמה לא גורמת לנמק. דימום לא גורם לנמק. הבחירה שההורים עשו לא הייתה כרוכה בשום סכנת נמק. התוצאה הסופית הייתה בת מניעה לחלוטין, לא הייתה צריכה לקרות מלכתחילה, וזה מה שמקומם. סתם רשלנות רפואית שיכולה הייתה לקרות באותה מידה מכל בעיה אחרת.
 
אבל מה גרם לדימום המסיבי שהצריך התערבות רפואית?

התינוק נולד בריא ומושלם עם איבר מין תקין ושלם. הוא לא התחיל לדמם סתם כך פתאום אלא כתוצאה ישירה מהבחירה האומללה של הוריו לאפשר לאיש עם סכין לחתוך אותו. מהרגע שהם בחרו להטיל בו מום, רולטת הסיכונים מתגלגלת. במקרה הכי טוב, נשארים רק עם הנזק המתוכנן של אובדן העורלה וכל תפקודיה. במקרה הזה היא נעצרה על דימום. הרשלנות הרפואית שגרמה לנמק היא מעל ומעבר לנזק והפגיעה מעצם הבחירה לנתח תינוק בריא.
&nbsp
 
למעלה