תלוי מי המתבונן,ובמי הוא מתבונן!
טל! אני סבור שאת זו שבוחרת לבסוף,למי לתת מקום בחייך,קרי-את האפשרות להציץ לך לחיים... במידה והמתבונן לא מקובל עלייך,ללא ספק,שהמדובר בהצצה,ומי אוהב שמציצים לו לחיים? אם תניחי לו "להציץ",וגם תשתתפי ב"חינגה",קרי-תשאלי שאלות,תתפתחו יחד.. ללא ספק,אני בטוח היום,שאני מכיר את עצמי,הרבה בזכות מה ששמעתי מהסביבה אודותיי,וההתפתחות האמיתית מגיעה כאשר אנו מתחילים להבין כיצד אנו נתפסים כלפי חוץ.. אם תאפשרי לו מקום,הוא אף פעם לא יאיים ולא יפריע,על האהבה שלך לעצמך! ואין כאן שום סתירה עם העובדה שאת מה שאת,עודך,ותהיי.... הנושא לשאלתך האחרונה,נדון אצלי לאחרונה,בהקשר שקשור אלי ולאחרים! התשובה חיובית! יש מין צורך כזה לדעתי,להרגיש מטומטם ומשועמם,והוא מגיע מסיבות עלומות וברורות,כאשר הסיבות משתנות מאחת לשניה,ומאחד לשני. את יכולה לבדוק מה את עושה,ובאיזה צעדים את נוקטת,כאשר את חשה כך? אם בא לך,נוכל לחשוב על כך ביחד, מבטיח להתאמץ...