עוזי, תגובה אליך

[Deerest]

הבנת נכון

זה אני לא בסדר. קבלתי את המסר כמובן, העניין הוא שזו רק תוכנית שרק מאוחר יותר היום אני אדע סופית, היכן ומתי. הייתי צריך לכתוב: ביום שישי אני מתכנן..." מתנצל. תמיד אני אעדיף מישהו או משהו שיהיה לי נוח ונעים איתו, כמו קניית נעליים, זה צריך להתאים לי. אבל דברי הקודמים הופנו להמשך הדרך, כאשר אתה נוכח לראות שדברים משתנים, שאנשים משתנים וסדרי עדיפויות משתנים... ואז מה עושים ????

 

[ש איילת]

מאבדים עניין........

ואחר כך מעבדים אותו? או אולי מעבדים עניין ואחר כך מאבדים אותו לטובת עניין אחר?.. (סתם) מחשבות.. (מתנצלת על ההתפרצות). תהנו שבת שלום, איילת ד.א., הפורום מזכיר לי פורום אחר שהיה פעם..הסתיים..המשיך בצורה כזו עוד קצת ולבסוף נעלם לגמרי מתפוז..והפך לסדנא אמיתית.. אני כבר לא יודעת מה קרה עם זה הלאה כי לא הייתי שם בסדנא.

 

[אישה אורחת]

יש

לי דברים בסיסיים לקשר לא יכול להיות אחרת כל היתר יכול להיות שונה וגם דומה לפעמים נדמה לי שאם גם היתר היה דומה היה יכול להיות מרתק.

 

[עוזי שחף]

לדעתי,

גם ב"דברים הבסיסיים",הללו,יש אפשרות שיהיה הבדל גדול,ולמרות זאת,הכל יסתדר... לא יודע מה זה "דברים בסיסיים" פעם שאלתי את עצמי: "חשוב רגע,מה המשותף לכל הנשים שהיו איתך עד היום"...? לא מצאתי תשובה,עד היום!

 

[spectacular]

מה המשותף להן?

שהיו איתך. השאלה: למה הן היו, איך, מה היה דומיננטי, האם כאן יש משותף?

 

[עוזי שחף]

כאן אמור היה להיות משהו משותף,נכון!

נכון,שם היה צריך להיות איזה משהו משותף,אבל לא היה כזה אף פעם... למה?

 

[spectacular]

מה שמשותף

הוא לא בהם אלא בך, ולפעמים דוקא השוני, נובע מאותו המקור, ובא לידי ביטוי בצורה מסויימת, וגם בצורה הפוכה לגמרי, אני חושבת שאני מוצאת את המחשבה המובילה שלי בכל קשר, והיא הסיבה לכל התוצאות, אבל היא אף פעם לא היתה הסיבה המוצהרת שלי, כי להודות בפני עצמי על הסיבה המניעה אותי, זה כמו להגיד, שיש לי צורך להיות מטומטמת, ואני מחפשת מישהו שיעזור לי, וכשמחפשים -מוצאים. האם אוכל להכיל ולשאת את המחשבה שאני נפלאה?

 

[עוזי שחף]

אני מודה שאני לא הצלחתי!

"למצוא את המחשבה המובילה שלי בכל קשר".... זה כל הזמן השתנה,אני סבור,ובכל פעם,משהו אחר השאיר אותי שם... ובכל זאת,יש מכנה משותף לכולן,ונכון שזה אני שהחלטתי להיות שם,אבל... אבל...יש משהו שמשותף לכולן,אחרת,לא היה להן מכנה משותף: הסיבה שבחרתי להיות איתן! לא בטוח שזה נימוס,טוב לב,וכו...כמו שאמרה "אישה אורחת", זה משהו אחר! בינתיים לא יוצא לי מה זה הדבר הזה,אך הוא קיים,אצל כולן.. והן כולן היו שונות,שונות ומשונות,... מישהו כאן מבין אותי?

 

[אישה אורחת]

אני מבינה

שהדברים הבסיסיים שלך ושל אחרים הם שונים משלי וכולם בסדר

 

[spectacular]

היי עוזי ,../images/Emo24.gif

אולי המכנה המשותף נמצא בך, במה שאתה רצית, איך פעלת להשיג, מה אתה חשבת שיש בכל אחת בשבילך, איך אתה היית עם עצמך בתוך הקשר, מה נתת מעצמך ומה רצית לקבל, האם התאכזבת מאותם הדברים שוב ושוב, האם נהנת שוב ושוב, האם היית אתה , האם שיחקת תפקיד כדי לרצות אחר, מה באמת רצית בכל אחת מהפעמים, אולי הן היו שונות וכל קשר היה שונה, אבל זה תמיד היית אתה שם, או שלא...

 

[עוזי שחף]

תשובה מושלמת לשאלה שלי!

מה אני אקח משם? יש שם המון אפשרויות.... לי הכי יתאים: "מה אתה חשבת שיש בכל אחת בשבילך" טל,יש לך כושר ניסוח מחשבות,וכושר ביטוי נפלא העלאת תחושות על הכתב! קוראים את זה בכל פעם מחדש...... thanks......

 

[Deerest]

מה קורה שם...

אני קורא אותך כמעט שנה ואני רוצה להתייחס דווקא לתגובות שלך, לא למה שאת כותבת ביוזמתך. כאשר את מגיבה להודעת של מישהו, שתוכנה (של ההודעה, לא של התגובה שלך) מעיד על מידה מסויימת של מצוקה רגשית כלשהי, את מגיבה מתוך אמפתיה. מתוך הבנה והזדהות... יש הרבה עידוד (או כוונה לעודד) במה שאת כותבת ונראה לי שתגובתך מחזקת את הנמען. ניסית פעם לעשות זאת לכיוון שלך? הייתה לי פעם בעיה מקצועית. התחפרתי בה קרוב לשעה, תסכול, כעס וכיו"ב. באה דירסטה ואמרה לי: ת'שמע, אולי תתייחס למצב כאילו התקשר אליך חבר עם בעיה כזו והוא מבקש את עזרתך. הבטתי עליה בתמהון מהול בהערצה

ותוך 5 דקות הבעיה נפתרה. יש?

 

[spectacular]

דירסט חמוד,../images/Emo20.gif

להיות אוביקטיבי זה מצב נתון, ולא החלטה, ניסית פעם למסור לעצמך כדור?

 

[Deerest]

חולק

ולא בעניין החמוד. להיות אוביקטיבי זו היכולת לנטרל מעורבות כלשהי באמצעות המחשבה. וזה לא קורה מעכשיו למחר, אבל אם מתחילים ומתמידים בסוף זה מצליח... מתישהו. תודה על הכדור. למרות שהאנלוגיה בדוגמא לא מתאימה. אבל אנסה ללכת איתה. תראי, בשביל למסור לעצמך כדור את צריכה משהו ממול. קיר זה טוב, עבור הכדור. במקרה שלי זו הייתה אשתי. במקרה שלך זה הייתי אני. מישהו שיאמר לך: תפסיקי לזרוק את הכדור אל האחרים כל הזמן, תשמרי אותו לעצמך קצת. או... תלמדי לתפוס את הכדור כאשר מוסרים לך אותו ממש לידיים.

 

[אישה אורחת]

אהבתי....

במיוחד "בשביל למסור לעצמך כדור את צריכה משהו ממול" פשוט ונכון

 

[spectacular]

../images/Emo9.gifאין מחלוקת בענין החמוד,

לנטרל מעורבות רגשית באמצעות המחשבה.... הרשה לי לפחפח,,,פפחחחחחחחחח, לא מהיום למחר ומתמידים ,ובסוף...הופס...זה כבר הסוף, אז בסוף מתים ,מתישהו, בבעיה שקשורה רק בראש, למשל בעיה מקצועית, אפשר בהחלט לקבל מסרים מדומם, קיר או יותר משוכלל , מחשב, בבעיה רגשית לא. לעיתים אין כל קשר בין הכדורים שאני מוסרת , לכדורים שאני זקוקה לקבל, כי זה לא אותו המשחק, ולעיתים, מה שאני מוסרת דוקא נטמע בתוכי, ולפעמים דוקא מהצד ההפוך,ומבלי שארגיש, בבעיה רגשית 1+1 לא שווה ל- 2, בכל רגע התשובה אחרת, מצב לא כל כך טוב בשביל לבנות מעבורת חלל, אבל טוב מאוד למדעים הלא מדויקים,רגש. מסקנה- מי שנותן עיצות יותר מידי "טובות" בתחום הרגש, מתוסבך לגמרי...

ואני אישית לא הייתי לוקחת את העיצות הללו בשבילי, הייתי שומרת אותן במחסן העיצות, ועושה מה שנראה לי באותו הרגע, אבל אני קצת נו.....

 

[Deerest]

חיבורים

מאד מקובל ונוח להפריד בין הראש (הגיון, שכל, מחשבה) לבין הלב (רגש, תחושות). כשבויים בתפיסה הזו אנחנו נידונים לטלטלות נצח. לכאורה התנגשויות וניגודים בין הרגש והחשיבה. האחד מדע מדוייק והשני ערפל בלתי חדיר. האחד דוחף והשני מושך. קיימת אפשרות נוספת... שילוב בין השניים. שביתת נשק, לא, יותר מכך, שיתוף פעולה. האחד יחשוב והשני יספר לו על איכות החשיבה. השני ירגיש והראשון יאמר לו מהיכן זה בא ולמה. כשאחד ילך לנוח האחר יאמר: אחכה בסבלנות עד שתתעורר. דיאלוג מתמיד בין שניהם בכל מצב. בתוך הכדור הזה שנמצא על כתפינו יש את כל המשחקים שאת צריכה... כנסי פנימה, תקשיבי למה שקורה שם.

 

[אישה אורחת]

נכון מאוד../images/Emo39.gif

 

[spectacular]

בסדרררררר

מחשבות ותחושות וכל מה שבניהם, זו אינה תפיסה ,זה מה שקיים, בדבריך אתה מכיר בקיומם של השניים, ומעודד שילוב בניהם, בהחלט, רצוי מאוד שיהיה, דיאלוג מתקיים כל הזמן, וכמו בכל דיאלוג לא תמיד ישנה הסכמה, ומתחוללת סתירה,והפרעה לתיפקוד שוטף , ואחד הפתרונות זה לאטום את הרגש , ולהכנס עם הראש, ומה נתן לך את הרושם שאני לא מקשיבה לעצמי, כנסי פנימה...תקשיבי... טוב , אני כבר עושה את זה,מאיפה נכנסים? המשפט שצרם לי מתוך מה שאמרת, הוא זה שמדבר על ניטרול מעורבות רגשית על ידי החשיבה, אני מבינה עכשיו שהתכונת לאטימת הרגש המפריע לפעילות התקינה, והרי זה מה שאמרתי שאני עושה, לכל אחד תיבת פנדורה משלו.

 

[אישה אורחת]

לא,לא לאטום רגש

רגש זה דבר מאוד טהור ויקר ולא משנה איזה רגש אני מקבלת אותו מכבדת,מחבקת אותו ורק אז אני מתחילה לדבר איתו רגש זה אני