עושר זה דבר שנבנה בשלבים, ולכן, גם כשאהיה עשיר, לא יהיה לי תיכף ומיד מספיק כסף בשביל לבנות לעצמי את אחוזת הענק שאני רוצה לעצמי עם הבריכה האולימפית

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

תיאורטית אני יכול לגור בבית הזה כבר עכשיו ובלי קשר אם אני כן איש של מעשים או לא איש של מעשים, כי ההורים יכולים לקנות אותו

הם לא נותנים לך 100 אלף להשקיע בבורסה,יתנו לך מיליונים לבית מפנק?

אם כבר הם יקנו לעצמם אותו.

לא נכון. אני טוב גם במעשים.

מעשים בקטנה כמו של אדם רגיל ולא בשביל להתעשר ממש.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

הם לא נותנים לך 100 אלף להשקיע בבורסה,יתנו לך מיליונים לבית מפנק?

אם כבר הם יקנו לעצמם אותו.

הם לא מביאים כסף להשקיע מתוך עיקרון. ההשקעות זה משהו אחד, ומגורים זה משהו אחר.

לתת לי מיליונים לבית מפנק זה רק אם לא אצליח להתעשר ולקנות אותו בעצמי אם באמת ארצה, ואז זה בעצם שאולי נעבור לשם כולם ביחד והבית פשוט יהיה רשום על שמי, וגם אז, זה על שמי ודרכי רק כדי לא לשלם עוד 25% הון ראשוני מעבר ל-25% הראשונים, וברור שהבית בעיקר שלהם, ככה שאם זה לא אני קונה אלא נגיד הם קונים, אז כן, זה סוג של "הם קנו אותו", וכן, זה סוג של "לעצמם", אבל הרעיון הוא שאני אעבור איתם ולכן הכול בסדר ולכן הוא של כולנו.

בכל מקרה, ברור שגם במקרה הזה, בסוף הוא בכל מקרה מגיע אליי דרך הירושה, אז מה זה משנה בעצם, אני, הם? אין הבדל משמעותי.

הקטע הוא האם אנחנו רוצים לעבור (אנחנו משתעשעים ברעיון), ואם כן אז לאיפה והאם אצליח לשכנע אותם דווקא את הבית הזה.

אפשרות נוספת מסוימת על השולחן, זה לא שאני לא אצליח להתעשר בהכרח, כמו מה שאולי נעבור ואני אצליח לשכנע אותם לעבור דווקא לבית הזה, לפני מה שאני אספיק להתעשר.

מעשים בקטנה כמו של אדם רגיל ולא בשביל להתעשר ממש.

לא נכון.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

בכל מקרה, ברור שגם במקרה הזה, בסוף הוא בכל מקרה מגיע אליי דרך הירושה, אז מה זה משנה בעצם, אני, הם? אין הבדל משמעותי.

עד כמה שאני יודע יש עוד צאצא אז רק חצי בית קרוב לוודאי.

וזה משנה כי אם יש לך בית כזה עכשיו אתה עשיר עכשיו ולעומת זאת אם הוא בשליטת ההורים שלך והם גם גרים

בו אתה לא עשיר עכשיו אלא בעתיד.

אתה רק גר בעושר אבל אתה לא עשיר.

הקטע הוא האם אנחנו רוצים לעבור (אנחנו משתעשעים ברעיון), ואם כן אז לאיפה והאם אצליח לשכנע אותם דווקא את הבית הזה.

אפשרות נוספת מסוימת על השולחן, זה לא שאני לא אצליח להתעשר בהכרח, כמו מה שאולי נעבור ואני אצליח לשכנע אותם לעבור דווקא לבית הזה, לפני מה שאני אספיק להתעשר.

בקיצור אין לך יכולת אישית להתעשר,

היכולת היחידה בנושא העושר הוא לנסות להוציא כמה שיותר מההורים שלך.

האם אתה חכם?

חכם מספיק בשביל לשכנע אותם לא להוציא אותך מהבית.

מצד שני בטווח הארוך אתה תינזק כי הזמן לעשות דברים בצורה עצמאית,להתמודד עם כמה שיותר קשיים

כל עוד שאתה צעיר ובריא פיזית ומנטלית(יש על זה ויכוח בפורום אבל פחות או יותר) ועם הרבה אנרגיה - זה עכשיו.


עכשיו אתה מאוד נהנה מהמצב ובטוח שאתה חכם גדול.

אני יכול להבטיח לך שאתה תיבכה בגילאים מבוגרים ביותר.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

עד כמה שאני יודע יש עוד צאצא אז רק חצי בית קרוב לוודאי.

אקנה ממנו את החצי שלו בבית. חבל שאנחנו נכנסים לפרטים הקטנים בנוגע לכל זה. זה עוד רחוק. זה סתם דיבורים באוויר.

וזה משנה כי אם יש לך בית כזה עכשיו אתה עשיר עכשיו ולעומת זאת אם הוא בשליטת ההורים שלך והם גם גרים

בו אתה לא עשיר עכשיו אלא בעתיד.

אתה רק גר בעושר אבל אתה לא עשיר.

אני כן עשיר. אבל אנחנו מדברים על מגורים בבית הביניים שצירפתי תמונות שלו או באופן כללי? למרות שבעצם זה לא משנה. תקשיב, אז ככה, ההורים עשירים, אוקיי? עכשיו, עשיר, זה מי "שלרשותו הון ורכוש רבים במידה ניכרת מהנדרש לקיומו" (מועתק מתוך ויקיפדיה). אם זה הכסף של ההורים, אבל אני חי ממנו, וחי ממנו ברמה גבוהה כי יוצא עליי הרבה כסף, אז אפשר להגיד שזה כסף ורכוש שנמצאים לרשותי, כי אני חי מהם, ונהנה מהם, גם אם הם לא נמצאים אצלי ביד, ולכן אני עשיר.

זה גם מסתדר ברמה ההגיונית כי תחשוב על זה ככה: הילדים של ביל גייטס לדוגמה לפני שהגיעו לגיל בגרות, מה הם היו? עניים? כי לא היה להם כסף הם בעצמם? אז מה הם? עניים? בזמן שאבא שווה 65 מיליארד?

לכן אני דווקא כן עשיר. מרגיש קצת אשם בנוגע לזה בגלל האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שלי, המודעות המפותחת שלי והאמפתיה הגבוהה שלי (לא חלילה עד לרמה שאתאבד מרוב צער וכאב על גורלם של אלו שמזלם פחות שפר עליהם וכמחאה על דרכו של עולם כמו מה שלוק הוקינס עשה), אבל כן, אני עשיר.

בקיצור אין לך יכולת אישית להתעשר,

לא נכון.

היכולת היחידה בנושא העושר הוא לנסות להוציא כמה שיותר מההורים שלך.

אני לא צריך לנסות "להוציא מהם" שום דבר. הם פשוט נותנים כמעט כל מה שבא לי וכמעט ללא הגבלה, למעט כסף להשקיע מתוך עיקרון בגלל הטראומה של מה שקרה לסבא שהיה גם כן גאון פיננסי; למעט בגדים ואביזרים בעלות של מעל מקסימום 2,000 למעט הנעליים, השעון וחריגות של 100-200 שקל מה-2,000 (אבל זה בסדר, כי אפילו בתוך תחום בגדי היוקרה חולצה ביותר מאפילו 2,200 שקל זה נדיר יחסית, ועם הטעם הבררני שלי יש מעט מאוד שגם חוצה את הסכום הזה ושגם הייתי רוצה) כי זה "נוגד את הערכים שלנו" (הערכים שלכם, אמא, הערכים שלכם ); דמי כיס שמוגבלים לכדי 3,000 שקל בחודש (לא וואו בשביל מישהו בן 26, מצד שני זה הכול הולך על מותרות. מחצית המשק עובדת בשביל 6,500 ולא נשאר להם שקל לעצמם למותרות מרוב ההוצאות) ומגבלה של 1,000 שקל (למעט מקרים נדירים כמו כשבשבועות האחרונים החלפתי את כל מלתחת החולצות הזולות שלי) לקניות באינטרנט (גם כבר כמעט אין לנו מקום בבית יותר, אפילו עם השני ארונות במרפסת שבקומה שלי) בכל פעם שאני רוצה ומקבל (בדרך כלל אני אקבל) את הכרטיס אשראי של אמא (הקניות באינטרנט זה לא משהו קבוע "על השעון" כמו הדמי כיס. מתי שאני רוצה וצריך אני מבקש את הכרטיס אשראי ולרוב אקבל).

למרות שעכשיו כשאני מסתכל על כל הרשימה הזאת, אני קולט שאלו לא פחות מארבע הגבלות שונות, ככה שכן, ובגלל הערכים והאופי של ההורים, אולי בסוף אני באמת לא אחד מהעשירים האלו שמבזבזים באמת בלי חשבון כמו מה שאפשר לראות בחשבונות האינסטגרם של "הריץ' קידס של האינסטגרם" לדוגמה שגרים במנהטן שבניו-יורק ובבוורלי הילס שבלוס אנג'לס וכל התוכניות בטלוויזיה על הילדים העשירים המופלגים באמריקה וכל מיני, למרות שהייתי יכול להיות וזה היה יכול להיות ברמה הזאת, אם המשפחה הייתה עם אותה כמות של עושר של עכשיו אבל הורים אחרים עם אופי שונה, אבל מצד שני, באמת יוצאות עליי כמויות כסף גדולות ואני באמת חי ממש טוב וברמות האלו כבר קשה להרגיש את ההבדלים, וההבדל בין "אני חי ממש טוב ואני חי ממש וואו" ל"אני חי ממש ממש טוב ואני חי ממש ממש וואו" הוא כבר לא משמעותי, אז אני באמת מרגיש כמעט-כמעט כאילו שלא מחסירים ממני דבר.

זה פשוט אופי וסגנון של הורים צנועים וערכיים שגודלו טוב וחונכו היטב (כמוני עצמי) ואני מכבד את זה.

באיזשהו מקום אני גם מבין שהם בסה"כ מנסים לגדל אותי כמו שצריך, וגם זה דבר שאני מכבד אותו.

דרך אגב, הם מתחילים להזדקן ולהיחלש. כבר לא פשוט להם יותר לעלות את השלוש קומות האלו בשביל להגיע לדירת הדופלקס שלנו בשכונה הטובה ביותר של העיר הבינונית שאנחנו חיים בה בגלל צניעותנו, הם מתחילים להתעייף מוקדם יחסית בסוף היום ועוד כל מיני "קטנות" שכאלו. יש לי הרגשה טובה שאפילו עם כל הערכים וכל הצניעות הם נמצאים על המסלול המהיר להתחיל "לשחרר את הרצועה" מעליי ומעל עצמם ולהתחיל לחיות כמו מה שמגיע לנו ואנחנו צריכים, בוודאי בשלב האחרון של חייהם, ככה שגם את הקפיצה הקטנה שעוד נשאר עבורי לעשות אותה ברמת החיים, שוב, לא שההבדלים ברמות האלו הם כאלו קריטיים, אבל בכל זאת, גם זה מגיע.

האם אתה חכם?

חכם מספיק בשביל לשכנע אותם לא להוציא אותך מהבית.

לא. היום זה מקובל שהילדים עדיין גרים עם ההורים בגילאים האלו. במובן הזה אני לא שונה. ככה גם צריך.

מצד שני בטווח הארוך אתה תינזק כי הזמן לעשות דברים בצורה עצמאית,להתמודד עם כמה שיותר קשיים

כל עוד שאתה צעיר ובריא פיזית ומנטלית(יש על זה ויכוח בפורום אבל פחות או יותר) ועם הרבה אנרגיה - זה עכשיו.


עכשיו אתה מאוד נהנה מהמצב ובטוח שאתה חכם גדול.

אני יכול להבטיח לך שאתה תיבכה בגילאים מבוגרים ביותר.

לא. אל תשכח שאני לא בן-אדם רגיל שמגיע ממשפחה רגילה. מה התרחיש הגרוע ביותר האפשרי? שאני לא אצליח בכלום בחיים? כל זה עדיין לא משנה. הכסף של ההורים מהווה רשת ביטחון. כבר עכשיו אני מסודר לכל החיים. תמיד יהיו לי קורת גג מעל הראש, אוכל משובח, בנות יפות, טיולים לחו"ל, מכונית יקרה (ברגע שאני אגיד להורים לקנות לי מכונית, כי רישיון כבר יש לי), אנשים סביבי שיעשו בשבילי כל מה שאני צריך/רוצה.

גם לא ברור מה הכישורי חיים שאני מפסיד כביכול. לדעת איך משלמים חשבונות בדואר? להכיר את הסיפוק שבהתעלות על קשיי חיי היום-יום של האדם הקטן? נו באמת. אתה ועוד כמה מנסים איכשהו לצייר אותי כמסכן דווקא בגלל הכסף ודווקא בגלל החיים היפים והמפנקים שלי, אבל הרי ברור שזה לא עובד ולא סתם. זאת פשוט שטות מוחלטת. אני חי את החלום.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

אקנה ממנו את החצי שלו בבית.

איך?

אם ההורים יקנו את הבית היקר הזה לא ישאר להם כסף.

ז"א שלא תהיה ירושה חוץ מחצי בית.

עשיר, זה מי "שלרשותו הון ורכוש רבים במידה ניכרת מהנדרש לקיומו" (מועתק מתוך ויקיפדיה).

מה אתה משחק אותה תמים כולם יודעים מה זה עשיר,

זה מופצוץ.

תמיד יהיו לי קורת גג מעל הראש, אוכל משובח, בנות יפות, טיולים לחו"ל, מכונית יקרה (ברגע שאני אגיד להורים לקנות לי מכונית, כי רישיון כבר יש לי), אנשים סביבי שיעשו בשבילי כל מה שאני צריך/רוצה.

לא אמרת כמה שווים ההורים שלך - נכסים+מזומן.

איך אתה יודע?

גם לא ברור מה הכישורי חיים שאני מפסיד כביכול.

איך להתגבר על קשיים - להתאמץ להגיע למטרות קשות וכד'

כרגע לא התגברת על שום קושי משמעותי - בתיכון בחרת בדרך הקלה,

צבא ברחת

עבודה בינתיים ברחת.

אם לא גיבשת הרגלי עבודה איך תעבוד?

לעבוד זה הרבה יותר משעמם וקשה מללמוד.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

איך?

אם ההורים יקנו את הבית היקר הזה לא ישאר להם כסף.

ז"א שלא תהיה ירושה חוץ מחצי בית.

אתה לא יודע כמה כסף יש להם אז אל תעמיד פנים שכן ושקניית הבית הזה תרושש אותם. בכל מקרה זאת רק תוכנית ב'. בינתיים הרעיון הוא שאני אקנה את הבית לאחר שאתעשר.

מה אתה משחק אותה תמים כולם יודעים מה זה עשיר,

זה מופצוץ.

אז כל הילדים של כל האנשים העשירים בעולם (אלו שהונם הוא מיליון דולר ומעלה מכך) ושחיים חיי מותרות מפנקים ושלעולם לא יחסר להם דבר הם מה בדיוק, עניים? עדיף שתשב.

לא אמרת כמה שווים ההורים שלך - נכסים+מזומן.

אני גם לא אגיד, בדיוק כמו מה שאני לא אעלה תמונת פנים שלי, תמונות של התעודות שלי, תמונות של בגדים באלפי שקלים ותמונות של הבית שלי של שני קומות. חצוף

איך אתה יודע?

כי בתוך משפחתי אני חי?

מה, אני אמור שלא לדעת?

איך להתגבר על קשיים - להתאמץ להגיע למטרות קשות וכד'

כבר רכשתי את המיומנות הזאת. תמיד הייתי כך. לאחר מכן רק הפכתי לעוד יותר כזה.

כשהייתי בן 15 עשיתי משהו לא טוב. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

כרגע לא התגברת על שום קושי משמעותי

לא נכון. מה נראה לך, שליפים ולאמיצים, הטובים והעשירים אין קשיים?

בתיכון בחרת בדרך הקלה,

לא בחרתי בשום דרך קלה.

צבא ברחת

עבודה בינתיים ברחת.

אני לא ברחתי. אני פשוט לא צריך לעשות את הדברים האלו

אם לא גיבשת הרגלי עבודה איך תעבוד?

לעבוד זה הרבה יותר משעמם וקשה מללמוד.

אנחנו העשירים עובדים בעבודות קלות יותר ומעניינות יותר מהעבודות שאתם עובדים בהן. ככה זה המעמד האריסטוקרטי. ככה היא הבורגנות.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

מה נראה לך, שליפים ולאמיצים, הטובים והעשירים אין קשיים?

יש אבל לא קשים כמו כל השאר.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

יש אבל לא קשים כמו כל השאר.

רוב הסבל, בוודאי שהיום, הוא פסיכולוגי ונפשי. גם סבל פיזי, עיקרו ועיקר תהליך חווייתו הם פסיכולוגיים ונפשיים.

מכיוון שקשייהם של היפים והאמיצים, הטובים והעשירים, הם הקשיים הקשים ביותר שהם מצידם אי-פעם סבלו, נקודת הייחוס שלהם היא אחרת. לא בהכרח "שגויה" כביכול, אבל אחרת. ומשאלו הם הקשיים הקשים ביותר שהם אי-פעם נאלצו לסבול אותם, בשבילם, ומנקודת מבטם, זה המון, ולכן הם סובלים פסיכולוגית ונפשית לא פחות או כמעט-כמעט לא פחות מאשר מה שסובלים פסיכולוגית ונפשית אלו שפחות שפר עליהם מזלם.

תראה את סיפורו של לוק הוקינס, שסיפורו כה נגע בי, בין היתר מכיוון שהרקעים שלנו כה דומים. שנינו "אנשים מושלמים" שחיו את "החיים המושלמים", ועדיין, הוא, מצדו, חווה את קשייו הפריבילגיים מבחינה אובייקטיבית, בצורה כה קשה מבחינה סובייקטיבית, שהוא נטל את חייו.

לוק הוקינס היה צעיר, בריא ומאושר. הוא היה חכם והוא היה מוכשר. היו לו הרבה חברים, הוא היה חתיך, והוא היה עשיר, וב-22 באוגוסט של שנת 2014 הוא נכנס לחדר שלו בדירה שלו ותלה את עצמו מהמנורה. הוא היה בן 16.

הסיפור הזה לבדו אומר הכול.

במלאת עשר שנים למותו-מחשבות על לוק הוקינס. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

רוב הסבל, בוודאי שהיום, הוא פסיכולוגי ונפשי. גם סבל פיזי, עיקרו ועיקר תהליך חווייתו הם פסיכולוגיים ונפשיים.

מכיוון שקשייהם של היפים והאמיצים, הטובים והעשירים, הם הקשיים הקשים ביותר שהם מצידם אי-פעם סבלו, נקודת הייחוס שלהם היא אחרת. לא בהכרח "שגויה" כביכול, אבל אחרת. ומשאלו הם הקשיים הקשים ביותר שהם אי-פעם נאלצו לסבול אותם, בשבילם, ומנקודת מבטם, זה המון, ולכן הם סובלים פסיכולוגית ונפשית לא פחות או כמעט-כמעט לא פחות מאשר מה שסובלים פסיכולוגית ונפשית אלו שפחות שפר עליהם מזלם.

תראה את סיפורו של לוק הוקינס, שסיפורו כה נגע בי, בין היתר מכיוון שהרקעים שלנו כה דומים. שנינו "אנשים מושלמים" שחיו את "החיים המושלמים", ועדיין, הוא, מצדו, חווה את קשייו הפריבילגיים מבחינה אובייקטיבית, בצורה כה קשה מבחינה סובייקטיבית, שהוא נטל את חייו.

לוק הוקינס היה צעיר, בריא ומאושר. הוא היה חכם והוא היה מוכשר. היו לו הרבה חברים, הוא היה חתיך, והוא היה עשיר, וב-22 באוגוסט של שנת 2014 הוא נכנס לחדר שלו בדירה שלו ותלה את עצמו מהמנורה. הוא היה בן 16.

הסיפור הזה לבדו אומר הכול.

במלאת עשר שנים למותו-מחשבות על לוק הוקינס. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)

עד שלא תראה את התעודה מכיתה ט' אני לא אדבר איתך - מי יודע כמה זמן?

אולי הפעם אני לא אשבר או אחרי ממש הרבה זמן.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

עד שלא תראה את התעודה מכיתה ט' אני לא אדבר איתך - מי יודע כמה זמן?

אולי הפעם אני לא אשבר או אחרי ממש הרבה זמן.

מה הקשר בין מה שכתבתי למה שענית לי?

זה דבר ראשון.

דבר שני, אני לא מראה לכם את זה כי בין היתר, והסיבה הכי חשובה, היא שהגיע הזמן שתתחילו להפעיל את הראש שלכם ולהגיע למסקנות בכוחות עצמכם במקום להיתלות בראיות חיצוניות. כל עוד לא תעשו את זה, וכל עוד לא תאמנו את עצמכם אינטלקטואלית להבדיל בין אמת לשקר, אתם תישארו האנשים הטיפשים, הלא נבונים, חסרי יכולת הסקת המסקנות וחסרי היכולת לחשיבה עצמאית שאתם.

במקום שאני אאכיל אותך בכפית, מה דעתך שתנסה באמת להפעיל את הראש?

מעולם לא נתפסתי בשקר בתפוז, כל דבריי התגלו כאמת, הוכחתי עשרות דברים עשרות פעמים באמצעות עשרות ראיות, ואתם (המתנגדים) הושפלתם עד אפר ועפר פעמים רבות.

ועכשיו, מבלי שאני מראה לכם את התעודה של מחצית א' של כיתה ט', מה אתה מבין מתוך כל זה, איש טיפש?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לא עדיף לך לעבור לויומינג ולקנות שם בית כזה בדיוק תמורת $400000? פחות מעשירית ממה שעולה הבית שהצגת בקיסריה, בדיוק אותה רמת חיים, אבל איכות חיים גבוהה יותר?

?Bro, why are you trying to kill me
​

 

[SupermanZW]

?Bro, why are you trying to kill me
​

צפה בקובץ המצורף 117965

על מה אתה מדבר?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

על מה אתה מדבר?

תגיד לי, אתה לא מתבייש?!

קודם אתה מנסה להרוג אותי על-ידי כך שאתה מנסה לשלוח אותי לגור על סיפו של הר געש על סף התפרצות ועכשיו אתה מיתמם?

אין לך בושה?

לך לעזאזל

לא-לא, רגע, יותר טוב, לך לגור על סיפו של פויווה-קורדון קאויה

זה כבר יראה לך מה זה

 

[ai27]

על מה אתה מדבר?

מ.ח.פ ראה את הסרט 2012
ומאז...
יש לו פוביה מיילוסטון

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מ.ח.פ ראה את הסרט 2012
ומאז...
יש לו פוביה מיילוסטון

אין לי שום פוביה מילוסטון. "פוביה" היא מצב נפשי של פחד או בעתה כרוניים או מוגזמים ממצב או אובייקט כלשהו, המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו.



לא רק שאין לי פוביה מילוסטון, אלא גם לא נראה לי שהתכוונת למשמעות הזאת של המילה הזאת, אתה פשוט משתמש במילים מבלי לחשוב עליהן או לשקול אותן.

אולי התכוונת לפחדים או חששות לא רציונליים מילוסטון, ואם כן, אז גם אז אתה תטעה, כי גם "פחדים" או "חששות" אלו לא המילים הנכונות.

אני פשוט בן-אדם חכם מאוד שמודע למצב, ואין פה שום דבר לא רציונאלי, האיום אמיתי, וילוסטון מתעורר ומצוי על סף התפרצות חזקה ועוצמתית מזה שנים ארוכות.

אני גם לא מסתכל על ילוסטון מאז 2012 ובעקבות הסרט "2012", למרות שנדמה לי שאני מתחיל להבין שאתה צוחק, אבל לא חשוב, אני מסתכל על ילוסטון מאז 2010.

 

[ai27]

אין לי שום פוביה מילוסטון. "פוביה" היא מצב נפשי של פחד או בעתה כרוניים או מוגזמים ממצב או אובייקט כלשהו, המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו.
לא רק שאין לי פוביה מילוסטון, אלא גם לא נראה לי שהתכוונת למשמעות הזאת של המילה הזאת, אתה פשוט משתמש במילים מבלי לחשוב עליהן או לשקול אותן.
אולי התכוונת לפחדים או חששות לא רציונליים מילוסטון, ואם כן, אז גם אז אתה תטעה, כי גם "פחדים" או "חששות" אלו לא המילים הנכונות.

שמת לב איך הגבת להצעה התמימה של סופרמן?
זו בהחלט תגובה של אדם עם פוביות

אני פשוט בן-אדם חכם מאוד שמודע למצב, ואין פה שום דבר לא רציונאלי, האיום אמיתי, וילוסטון מתעורר ומצוי על סף התפרצות חזקה ועוצמתית מזה שנים ארוכות.

התפרצות גדולה של ילוסטון - תאזן את ה"התחממות הגלובלית" שמנסים להפחיד אותנו גם לגביה
ותפרה את אדמת ארה"ב עם אפר געשי (דשן חקלאי מעולה, שיגביר משמעותית את הערכים התזונתיים המתדלדלים במזון האמריקאי)

אז מאיפה הפוביה?

אני גם לא מסתכל על ילוסטון מאז 2012 ובעקבות הסרט "2012", למרות שנדמה לי שאני מתחיל להבין שאתה צוחק, אבל לא חשוב, אני מסתכל על ילוסטון מאז 2010.

נכון.
2012 הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת סרטי אסונות, שבוים על ידי רולנד אמריך ויצא ב-2009.
ראית את סרט האסונות, שהבהיל אותך מאוד
ומאז (15 שנה) אתה בפאניקה לגבי יילוסטון
חבל שלא הלכת לפסכולוג לגבי זה

 

[רוב הזמן נח]

לא עדיף לך לעבור לויומינג ולקנות שם בית כזה בדיוק תמורת $400000? פחות מעשירית ממה שעולה הבית שהצגת בקיסריה, בדיוק אותה רמת חיים, אבל איכות חיים גבוהה יותר?

זה מסוג הבתים מקש שעוברת רוח חזקה פעם בשנה ומפרקת אותו?

 

[SupermanZW]

זה מסוג הבתים מקש שעוברת רוח חזקה פעם בשנה ומפרקת אותו?

עץ, לא קש, מאיפה הבאת את השטות הזו?

 

[רוב הזמן נח]

עץ, לא קש, מאיפה הבאת את השטות הזו?

עץ, דומה. עוברת רוח חזקה ומפרקת אותו.

 

[SupermanZW]

עץ, דומה. עוברת רוח חזקה ומפרקת אותו.

ממש לא.