תודה על ההפניה,
בעברי למדתי קצת קבלה והגעתי למסקנה שהדברים באויר וללא ביסוס. צר לי,אך באמת שניסיתי. תאמיני לי שאני לא ממש מטומטמת ובכל זאת לא ראיתי שיש לזה יסודות יציבים. וכמו כל דת,זה בסופו של דבר עניין של אמונה. אם נולדים עם יכולת אמונה,אז הדברים תופסים מימדים אחרים מאשר אצל אלה שנולדו עם יכולת ספקנות ופקפוק. מאחר והאמונה היא מאד סובייקטיבית ואין שום דרך רצינית להוכיח כי הדברים הם אמת לאמיתה,הכל נשאר בגדר ההשערה בלבד. אני בטוחה שאת משוכנעת כי דרכך היא הנכונה והאולטימטיבית, בדיוק כפי ש'מסורתי' משוכנע שדרכו היא העדיפה וכן הלאה. כנראה שהויכוח הזה ישאר לנצח נצחים ולעולם לא נדע מי צודק אלא לאחר המוות. בכל מקרה, אם אני טועה,הרי אלוהים רחום וחנון ויחוס עלי מפני שכוונותיי אינן זדוניות והוא זה שיצר אותי עם ספקות ופקפוקים, אך אם אני צודקת,ואין כלום לאחר המוות,הרי לפחות לא בזבזתי חיי בתוך ים הגבלות ואיסורים ולא התבשלתי בבגדים חסרי חן ובלתי נוחים .חוויתי וטעמתי מעט מהכל ,בלא סבל מיותר שהטלתי על עצמי במו ידיי.