אז ככה,
א. את "מיין קמפ"- קראתי ועוד איך קראתי(אגב,הוא תורגם לעברית). ידע הוא כוח.ידע הוא גם "דע את האויב",ידע הוא הרחבת טווח המחשבה. האם זה אומר שאני אמורה לאמץ משהו משם? האם זה אומר שלא אזדעזע מהכתוב שם? ב.טענתי שאין טוב ורע מהבחינה האלוהית ולא מהבחינה האנושית. אנו,כבני אדם,מרבים לשפוט ולהעניש על פי כללים שקבענו לעצמינו ולפי מידות מוסר שאנחנו המצאנו. מי שיכה אדם אחר(לא רק את אישתו) יישב בכלא. ג. החוקים שעל פיהם אנחנו כבני אדם מענישים ושופטים,תלויים בזמן ובמקום. מה שייחשב לפשע נוראי בחברה אחת,יכול להחשב לנורמה סבירה בחברה אחרת. למשל, אחד העונשים המטיל בית משפט באפגניסטן הוא אונס קבוצתי של אחת מבנות משפחת האשם בדין (גם אם לא קשורה כלל ואין לה קשר למעשיו של הנאשם)על ידי הגברים במשפחת המאשים. אתה הרי לא מדמיין לעצמך עונש שכזה שיינתן על ידי בית משפט במערב. כך שמה שנראה מזעזע עבור אדם א' יכול להחשב נוהג סביר עבור אדם ב',כלומר,טוב ורע הם מושגים מאד יחסיים ולא אבסולוטיים.. אנחנו שופטים על פי אמות המידה של המדינה בה אנו חיים ,ולא על פי אמות מידה של חברת-על אולטימטיבית. איך מכל זה הבנת שאני מאשרת הכאת נשים? אני טענתי שהכאת נשים נראת לי משהו נוראי שיש להעניש עליו קשות בעוד שבאירן למשל,הכאת אישה הוא נוהג תקין ומקובל. באיזו דרך אני יכולה לכפות דעתי על שוטר אירני המכה נשים ברחוב או על גבר אירני המכה את אישתו בביתו? המושג שלי ל"מעשה רע" מיסודו איננו זהה למושג "מעשה רע" בעיני הגבר האירני. האם זה אומר שלא אבוא בטענות לגבר אלים? האם זה אומר שדרכו מקובלת עליי? האם זה אומר שלא ארצה שיישב בכלא? אני לא אלוהים ומכיוון שכך,אני שופטת על פי אמות מידה אנושיות בהחלט. אני מחלקת מעשים "ל"טובים" ו"רעים" כי אני בת אדם. כל שטענתי זה שהאל אינו נוהג כך. קרא את הספר,תחשוב על הרעיונות בו ותשפוט בעצמך.
