על הבר של אואזיס - מוקדש למיתר44
- פותח הנושא Gargeran
- פורסם בתאריך
לי זה לא היה ידוע.
והאמת? יש בזה מבחינתי טעם נפגם.
בזמנו יצאתי מגדרי להגן על דעתך כשכתבת ביקורת לא מפרגנת למסעדת מראבו. האמנתי שאתה זה הנותן דעה אובייקטיבית למסעדה שעקב קשרים כאלו ואחרים עם חברי פורום איבדה את מימד האובייקטיביות שלה בביקורות שנכתבו עליה.
עכשיו אני תוהה האם חלק מהנאתך נפגמה כי לא התייחסו אליך כמו שציפית לאחר שהודעת שאתה כותב בפורום ביקורת מסעדות, ולאו דווקא כי באופן אובייקטיבי הערב שלך היה לא נעים.
לדבריך, אתה אומר את זה כדי למקסם את הנאתך מהמסעדה, כלומר, שהמסעדה תדע שאתה הולך לתעד ולבקר את מה שקורה בה, ולכן לציפיותיך תצא מגדרה ותעניק לך חוויה שהיא בהכרח ברמה אחרת מהסועד שאינו כותב בפורום. אם לא תעשה זאת, הרי שאתה תתאכזב. אם תעשה זאת, הרי שתהיה מרוצה ותמליץ עליה.
איך אני אמורה כעת להתייחס לביקורותיך?
והאמת? יש בזה מבחינתי טעם נפגם.
בזמנו יצאתי מגדרי להגן על דעתך כשכתבת ביקורת לא מפרגנת למסעדת מראבו. האמנתי שאתה זה הנותן דעה אובייקטיבית למסעדה שעקב קשרים כאלו ואחרים עם חברי פורום איבדה את מימד האובייקטיביות שלה בביקורות שנכתבו עליה.
עכשיו אני תוהה האם חלק מהנאתך נפגמה כי לא התייחסו אליך כמו שציפית לאחר שהודעת שאתה כותב בפורום ביקורת מסעדות, ולאו דווקא כי באופן אובייקטיבי הערב שלך היה לא נעים.
לדבריך, אתה אומר את זה כדי למקסם את הנאתך מהמסעדה, כלומר, שהמסעדה תדע שאתה הולך לתעד ולבקר את מה שקורה בה, ולכן לציפיותיך תצא מגדרה ותעניק לך חוויה שהיא בהכרח ברמה אחרת מהסועד שאינו כותב בפורום. אם לא תעשה זאת, הרי שאתה תתאכזב. אם תעשה זאת, הרי שתהיה מרוצה ותמליץ עליה.
איך אני אמורה כעת להתייחס לביקורותיך?
לי יש בעיה אחרת עם להגיד דבר כזה
ההסתכלות שלי על הדיווחים בפורום, הן הדיווחים שלי והן של רוב האנשים שכותבים כאן בפורום, היא aה-essence של הכתיבה כאן היא לתאר חוויה של סועד רגיל. זה כל היופי שבדבר הזה: כשאתה קורא מבקר - אתה קורא חוויה של מישוה שהוא לא סועד אופייני החוויה המייצגת של סועד אופייני שמגיע לסעוד שם לא מבחינת הדרך שבה הוא מסתכל על הארוחה ולא מבחינת זה שיש הרבה סיכוי שמכירים אותו.
אני חושב שזה לב לב העניין של הכתיבה בפורום וזה לב לב העניין של מה שאני מחפש כאן: דיווחים של מישהו רגיל, כמוני וכמו רוב המשתתפים בפורום, שדרך הכתיבה שלהם אני מנסה לבנות לי בראש דימוי יחסית טוב של מה שצפוי לי, סועד רגיל מהשורה, שאמור לאכול שם.
כמובן שכל אחד מביא את הזווית שלו ואת הטעם שלו ועם הזמן אתה גם לומד להכיר לאיזה דיווחים לתת יותר משקל ולאיזה פחות. אבל לב ליבו של העניין זה לקרוא חוויה של סועד הכי רגיל שבעולם שמגיע לחוויה הכי רגילה שבעולם.
ברגע שאני יודע שמישהו מכריז על כך שהוא כותב על הארוחה - זה כבר לא מרגיש לי אותו דבר כמו מישהו שמגיע כסועד רגיל. סועד רגיל לא מכריז הכרזות כאלה.
פעם עוד היה את הקטע שאם אתה מצלם ארוחה אז סביר להניח שאתה כותב עליה וזו אחת הסיבות שלא אהבתי לצלם בזמן הארוחה ועשיתי את זה בעיקר במקומות שאפשר היה לעשות את זה בצורה מוצנעת יחסית. כיום כשכולם מצלמים בשביל דף הפייסבוק שלהם זה מרגיש כבר יותר נוח. אבל להכנס למקום ולהודיע שאני הולך לכתוב על הארוחה מרגיש לי הכי לא נוח שבעולם.
מי שמרגיש נוח עם זה סחטיין אבל טוב יעשה אם יידע על כך כי אני דפינטלי יקח את הדיווחים שלו בפרספקטיבה קצת אחרת.
ההסתכלות שלי על הדיווחים בפורום, הן הדיווחים שלי והן של רוב האנשים שכותבים כאן בפורום, היא aה-essence של הכתיבה כאן היא לתאר חוויה של סועד רגיל. זה כל היופי שבדבר הזה: כשאתה קורא מבקר - אתה קורא חוויה של מישוה שהוא לא סועד אופייני החוויה המייצגת של סועד אופייני שמגיע לסעוד שם לא מבחינת הדרך שבה הוא מסתכל על הארוחה ולא מבחינת זה שיש הרבה סיכוי שמכירים אותו.
אני חושב שזה לב לב העניין של הכתיבה בפורום וזה לב לב העניין של מה שאני מחפש כאן: דיווחים של מישהו רגיל, כמוני וכמו רוב המשתתפים בפורום, שדרך הכתיבה שלהם אני מנסה לבנות לי בראש דימוי יחסית טוב של מה שצפוי לי, סועד רגיל מהשורה, שאמור לאכול שם.
כמובן שכל אחד מביא את הזווית שלו ואת הטעם שלו ועם הזמן אתה גם לומד להכיר לאיזה דיווחים לתת יותר משקל ולאיזה פחות. אבל לב ליבו של העניין זה לקרוא חוויה של סועד הכי רגיל שבעולם שמגיע לחוויה הכי רגילה שבעולם.
ברגע שאני יודע שמישהו מכריז על כך שהוא כותב על הארוחה - זה כבר לא מרגיש לי אותו דבר כמו מישהו שמגיע כסועד רגיל. סועד רגיל לא מכריז הכרזות כאלה.
פעם עוד היה את הקטע שאם אתה מצלם ארוחה אז סביר להניח שאתה כותב עליה וזו אחת הסיבות שלא אהבתי לצלם בזמן הארוחה ועשיתי את זה בעיקר במקומות שאפשר היה לעשות את זה בצורה מוצנעת יחסית. כיום כשכולם מצלמים בשביל דף הפייסבוק שלהם זה מרגיש כבר יותר נוח. אבל להכנס למקום ולהודיע שאני הולך לכתוב על הארוחה מרגיש לי הכי לא נוח שבעולם.
מי שמרגיש נוח עם זה סחטיין אבל טוב יעשה אם יידע על כך כי אני דפינטלי יקח את הדיווחים שלו בפרספקטיבה קצת אחרת.
ווי ווי איזה מבולבל יצא לי...
סורי על הבלאן. בפיסקה הראשונה זה אמור להיות
כשאתה קורא מבקר - אתה קורא חוויה של מישוה שהוא לא סועד אופייני והחוויה שהוא כותב עליה לא מייצגת חוויה של סועד אופייני שמגיע לסעוד שם: לא מבחינת הדרך שבה הוא מסתכל על הארוחה ולא מבחינת זה שיש הרבה סיכוי שמכירים אותו.
ולגבי שתי הפסקאות האחרונות יש להקדים את ההערה שמעבר לעובדה שהייתי מעדיף לכתוב על דברים באותו אפן שאני רוצה לקרוא אותם אצל אחרים (=התנסות של סועד רגיל) ולכן נמנע מלנסות ליידע את המסעדה על כך שהארוחה תדווח איפשהו, אישית גם הייתי מרגיש מאד לא נוח ליידע את המסעדה על כך שהארוחה מדווחת.
סורי על הבלאן. בפיסקה הראשונה זה אמור להיות
כשאתה קורא מבקר - אתה קורא חוויה של מישוה שהוא לא סועד אופייני והחוויה שהוא כותב עליה לא מייצגת חוויה של סועד אופייני שמגיע לסעוד שם: לא מבחינת הדרך שבה הוא מסתכל על הארוחה ולא מבחינת זה שיש הרבה סיכוי שמכירים אותו.
ולגבי שתי הפסקאות האחרונות יש להקדים את ההערה שמעבר לעובדה שהייתי מעדיף לכתוב על דברים באותו אפן שאני רוצה לקרוא אותם אצל אחרים (=התנסות של סועד רגיל) ולכן נמנע מלנסות ליידע את המסעדה על כך שהארוחה תדווח איפשהו, אישית גם הייתי מרגיש מאד לא נוח ליידע את המסעדה על כך שהארוחה מדווחת.
סבתא רותרות
New member
שום בלאגאן. כל מילה בסלע והמסר ברור.
.
.
סועד רגיל
אני חושב על המושג הזה ותוהה כיצד להגדיר אותו.
האם הסועד הרגיל מבקש למקסם את הנאתו? האם חושוב לו לעשות כך
במינימום של הוצאה כספית?
אם אתה מסכים, הרי מוטב שהסועד הרגיל ינקוט בפעולות כדי למצות את מטרותיו:לדרוש מקומות ישיבה נוחות, לדרוש
פרוט המנות, לבקש הוצאתן בהתאם לשיטתו, לבצע בקרה על המנות, להחזיר מנות פגומות, וכיוצא באלו פעולות.
אם כך הדבר - הרי כולנו סועד רגיל. כולל מי שמכריז כי "הוא מכיר אישית את השף/הבעלים/המלצר וכו'", בתנאי שהוא לא מתחזה, כמובן.
יתכן שיש איזו שאיפה כמוסה לעולם אחר בו כולנו מתייחסים לכל קליינט בשוויון מוחלט. הלוואי ששאיפה זו יגיע יומה,
ואתה יודע מה - עדיף שזה יקרה קודם בקופות ובתי החולים ואחר כך במערכת החינוך. אחריהם - בעולם המסעדות.
ואז דעתי תנוח.
לסיכום שלי: מי שרצונו להיות סועד רגיל על פי ההגדרה דלעייל: שינקוט בפעולות. הכדור בידו.
מי שלוקח תפקיד של מבקר מסעדות אנונימי (אם יש כזה תפקיד) שיבושם לו.
אני אמשיך לקרוא גם את א"ש גם את י"י וגם אחרים שחושבים את עצמם כמו כולנו סועדים רגילים
אני חושב על המושג הזה ותוהה כיצד להגדיר אותו.
האם הסועד הרגיל מבקש למקסם את הנאתו? האם חושוב לו לעשות כך
במינימום של הוצאה כספית?
אם אתה מסכים, הרי מוטב שהסועד הרגיל ינקוט בפעולות כדי למצות את מטרותיו:לדרוש מקומות ישיבה נוחות, לדרוש
פרוט המנות, לבקש הוצאתן בהתאם לשיטתו, לבצע בקרה על המנות, להחזיר מנות פגומות, וכיוצא באלו פעולות.
אם כך הדבר - הרי כולנו סועד רגיל. כולל מי שמכריז כי "הוא מכיר אישית את השף/הבעלים/המלצר וכו'", בתנאי שהוא לא מתחזה, כמובן.
יתכן שיש איזו שאיפה כמוסה לעולם אחר בו כולנו מתייחסים לכל קליינט בשוויון מוחלט. הלוואי ששאיפה זו יגיע יומה,
ואתה יודע מה - עדיף שזה יקרה קודם בקופות ובתי החולים ואחר כך במערכת החינוך. אחריהם - בעולם המסעדות.
ואז דעתי תנוח.
לסיכום שלי: מי שרצונו להיות סועד רגיל על פי ההגדרה דלעייל: שינקוט בפעולות. הכדור בידו.
מי שלוקח תפקיד של מבקר מסעדות אנונימי (אם יש כזה תפקיד) שיבושם לו.
אני אמשיך לקרוא גם את א"ש גם את י"י וגם אחרים שחושבים את עצמם כמו כולנו סועדים רגילים
לסועד רגיל אין במה שהוא כותב בה
הוא אוכל. משלם. הולך.
לפעמים מעלה איזה תמונה לחברים שלו בפייסבוק.
זה לא כמו לכתוב בפורום וזה לא כמו לכתוב בבלוג שיש לו קהל.
סועד רגיל לא מנסה למקסם את ההנאה שלו
אלא לכל היותר מקווה לקבל את התמורה המקסימאלית לכספו.
אלו שני דברים מאד מאד שונים אחד מהשני.
מה זה בכלל "לנסות למקסם את ההנאה" מביקור במסעדה?!?!!?!
הדברים היחידים שאני כסועד רגיל יכול לעשות זה להגיע בלי עודף ציפיות
ולנסות לחייך ולהיות נחמד אולי זה יגרום לצוות לתת לך יחס נחמד בחזרה.
לנסות למקסם את ההנאה?!?!
בתור סועד רגיל אני לא מנסה למקסם שום דבר. רק מתפלל שהכל יילך טוב.
כי אם משהו לא הולך טוב גם על זה אין יותר מדי מה לעשות.
אפשר להעיר. אפשר לקרוא לאחראי. להמשיך לחייך למרות הכל.
אם במקרה מישהו החליט לצ'פר אותו במשהו כמו שעשו לנו בהוטל מונטיפיורי זה בגלל שמישהו החליט להיות נחמד אלי אפילו שאני סתם סועד רגיל שאוכל משלם והולך.
היום זה קרה לי. מחר זה קורה למישהו אחר. לפעמים זה לא קורה. אף אחד לא מבטיח יותר מסיכוי. אבל זה סיכוי הוגן שנופל על כולם.
לא אכפת לי שאתה מכריז על כך שאתה כותב על הארוחה.
זו זכותך וטרחת כמה וכמה פעמים ליידע את זה.
אבל זה מכניס אותך לקטגוריה של סועד שהמסעדה יודעת שהוא כותב על הארוחה בפורום ציבורי.
יש לא מעט מסעדות שזה מעניין את התחת שלהם.
יש מסעדות שזה כן יגרום ליחס שונה ממישהו שסתם בא מתפלל מחייך אוכל משלם הולך.
ולכן זה לא נקרא סועד רגיל.
זה נקרא סועד אחד מתוך עשרות או אולי מאות בודדות של אנשים שהמסעדה יודעת שהסועד מדווח על הארוחה.
כל היתר - זה סועד רגיל.
אתה ואלו שמיידעים - לא.
הוא אוכל. משלם. הולך.
לפעמים מעלה איזה תמונה לחברים שלו בפייסבוק.
זה לא כמו לכתוב בפורום וזה לא כמו לכתוב בבלוג שיש לו קהל.
סועד רגיל לא מנסה למקסם את ההנאה שלו
אלא לכל היותר מקווה לקבל את התמורה המקסימאלית לכספו.
אלו שני דברים מאד מאד שונים אחד מהשני.
מה זה בכלל "לנסות למקסם את ההנאה" מביקור במסעדה?!?!!?!
הדברים היחידים שאני כסועד רגיל יכול לעשות זה להגיע בלי עודף ציפיות
ולנסות לחייך ולהיות נחמד אולי זה יגרום לצוות לתת לך יחס נחמד בחזרה.
לנסות למקסם את ההנאה?!?!
בתור סועד רגיל אני לא מנסה למקסם שום דבר. רק מתפלל שהכל יילך טוב.
כי אם משהו לא הולך טוב גם על זה אין יותר מדי מה לעשות.
אפשר להעיר. אפשר לקרוא לאחראי. להמשיך לחייך למרות הכל.
אם במקרה מישהו החליט לצ'פר אותו במשהו כמו שעשו לנו בהוטל מונטיפיורי זה בגלל שמישהו החליט להיות נחמד אלי אפילו שאני סתם סועד רגיל שאוכל משלם והולך.
היום זה קרה לי. מחר זה קורה למישהו אחר. לפעמים זה לא קורה. אף אחד לא מבטיח יותר מסיכוי. אבל זה סיכוי הוגן שנופל על כולם.
לא אכפת לי שאתה מכריז על כך שאתה כותב על הארוחה.
זו זכותך וטרחת כמה וכמה פעמים ליידע את זה.
אבל זה מכניס אותך לקטגוריה של סועד שהמסעדה יודעת שהוא כותב על הארוחה בפורום ציבורי.
יש לא מעט מסעדות שזה מעניין את התחת שלהם.
יש מסעדות שזה כן יגרום ליחס שונה ממישהו שסתם בא מתפלל מחייך אוכל משלם הולך.
ולכן זה לא נקרא סועד רגיל.
זה נקרא סועד אחד מתוך עשרות או אולי מאות בודדות של אנשים שהמסעדה יודעת שהסועד מדווח על הארוחה.
כל היתר - זה סועד רגיל.
אתה ואלו שמיידעים - לא.
מחזק כל מילה שלך וכל מילה של ברונו בדיון הזה
לצערי הרב יש כבר מסעדות שמזהים אותי בהן (הרבה פעמים דווקא בגלל האנשים שאני מגיע לסעוד איתם שמזהים גם אותם, אבל בכל מקרה..)
באינסטגרם אני עושה את המקסימום כדי שתמונתי תבלוט כמה שפחות
אני לא כותב על ארוחות אלו בבלוג שלי ואם יש ארוחה כלשהי שכן נכנסת וזכיתי לאיזשהו יחס מיוחד, זה יצויין בביקורת (כמו שכנראה הולך לקרות עם הביקורת על אואזיס)
לצערי הרב יש כבר מסעדות שמזהים אותי בהן (הרבה פעמים דווקא בגלל האנשים שאני מגיע לסעוד איתם שמזהים גם אותם, אבל בכל מקרה..)
באינסטגרם אני עושה את המקסימום כדי שתמונתי תבלוט כמה שפחות
אני לא כותב על ארוחות אלו בבלוג שלי ואם יש ארוחה כלשהי שכן נכנסת וזכיתי לאיזשהו יחס מיוחד, זה יצויין בביקורת (כמו שכנראה הולך לקרות עם הביקורת על אואזיס)
מעניין כמה השפעה יש בכלל לכל הבלוגים האלו...
עם כל הכבוד לכל הבלוגריסטים שכותבים ומסקרים את מה שהם אוכלים במסעדות, כמה רייטינג כבר יש לדבר הזה?
כי כשחברה שלי, שהיא לא בלוגריסטית, לא מבינה כלום באוכל, לא סלב ולא כלום- אבל יש לה מיליארד חברים והיא חיה של רשתות חברתיות העלתה תמונה של מנה שאכלה באיזו מסעדה וקיבלה מאות תגובות ומאות לייקים וזה יצר אפקט ששבוע אחרי זה המסעדה התפוצצה מסועדים (ואת זה היא יודעת רק כי בעלי המסעדה פנו אליה בפייסבוק ולאות הוקרה הזמינו אותה לארוחה זוגית).
והיא סועדת רגילה.
אני חושבת שהיום בעידן הרשתות, באמת כולם סועדים רגילים. וכל לקוח הוא פצצה מתקתקת שיכולה להתפוצץ ועם קטילה שממש תעשה נזק, או לתת את נאמבר ה-PR המדהים ביותר שהיה להם....
אני חושבת שאם היה לי בלוג אוכל/ מסעדות כזה,
עוד לפני שהייתי חושבת עם ההצהרה על כך תקלקל את האותנטיות של הביקור ותקלקל את אובייקטיביות הדיווח, היה פשוט מביך אותי להכריז על כך ולהיות ה"עוד לקוח שיעשה הכל בשביל לקבל קינוח OTH"....
עם כל הכבוד לכל הבלוגריסטים שכותבים ומסקרים את מה שהם אוכלים במסעדות, כמה רייטינג כבר יש לדבר הזה?
כי כשחברה שלי, שהיא לא בלוגריסטית, לא מבינה כלום באוכל, לא סלב ולא כלום- אבל יש לה מיליארד חברים והיא חיה של רשתות חברתיות העלתה תמונה של מנה שאכלה באיזו מסעדה וקיבלה מאות תגובות ומאות לייקים וזה יצר אפקט ששבוע אחרי זה המסעדה התפוצצה מסועדים (ואת זה היא יודעת רק כי בעלי המסעדה פנו אליה בפייסבוק ולאות הוקרה הזמינו אותה לארוחה זוגית).
והיא סועדת רגילה.
אני חושבת שהיום בעידן הרשתות, באמת כולם סועדים רגילים. וכל לקוח הוא פצצה מתקתקת שיכולה להתפוצץ ועם קטילה שממש תעשה נזק, או לתת את נאמבר ה-PR המדהים ביותר שהיה להם....
אני חושבת שאם היה לי בלוג אוכל/ מסעדות כזה,
עוד לפני שהייתי חושבת עם ההצהרה על כך תקלקל את האותנטיות של הביקור ותקלקל את אובייקטיביות הדיווח, היה פשוט מביך אותי להכריז על כך ולהיות ה"עוד לקוח שיעשה הכל בשביל לקבל קינוח OTH"....
שימי לב רק...
שהחברה שתיארת היא לא "לקוח רגיל" מעצם העובדה שהיא "חיה של רשתות חברתיות".
ככל שבלוג יותר מצליח יש לו יותר חשיפה וכך ההשפעה שלו גדלה בדיוק מאותה סיבה שלחברה שלך יש השפעה - כמות הנחשפים לתוכן.
לצורך העניין, גם אם לחברה שלך אין שום בלוג רשמי, הפרופיל האישי שלה הוא בלוג בפני עצמו. אגב - משרדי יח"צ מחפשים אנשים כאלו ומציעים להם הפתעות ומתנות והזמנות במטרה שיצויינו על ידי אותם אנשים וירוויחו מכך באזז, אני אפילו מכיר מספר דוגמאות של בחורות שמקבלות שכר רק בשביל לעשות Attending למסיבות בכל מיני מקומות מבלי שבאמת יילכו אליהם.
סתם מתוך עניין, כמה שאלות, אם תרצי לענות
על איזו מסעדה מדובר? קשה לי לחשוב על מסעדה ידועה שיכולה להרגיש דבר שכזה.
איפה התמונה עלתה? בפייסבוק או באינסטגרם?
וכמובן השאלה המתבקשת, אם אפשר לדעת על מי מדובר?
שהחברה שתיארת היא לא "לקוח רגיל" מעצם העובדה שהיא "חיה של רשתות חברתיות".
ככל שבלוג יותר מצליח יש לו יותר חשיפה וכך ההשפעה שלו גדלה בדיוק מאותה סיבה שלחברה שלך יש השפעה - כמות הנחשפים לתוכן.
לצורך העניין, גם אם לחברה שלך אין שום בלוג רשמי, הפרופיל האישי שלה הוא בלוג בפני עצמו. אגב - משרדי יח"צ מחפשים אנשים כאלו ומציעים להם הפתעות ומתנות והזמנות במטרה שיצויינו על ידי אותם אנשים וירוויחו מכך באזז, אני אפילו מכיר מספר דוגמאות של בחורות שמקבלות שכר רק בשביל לעשות Attending למסיבות בכל מיני מקומות מבלי שבאמת יילכו אליהם.
סתם מתוך עניין, כמה שאלות, אם תרצי לענות
על איזו מסעדה מדובר? קשה לי לחשוב על מסעדה ידועה שיכולה להרגיש דבר שכזה.
איפה התמונה עלתה? בפייסבוק או באינסטגרם?
וכמובן השאלה המתבקשת, אם אפשר לדעת על מי מדובר?
סבתא רותרות
New member
דוד, מציעה שתעצור פה כי זה מתחיל לגלוש...
ולא לטובתך. בוא נקרא לילד בשמו: ברגע שאתה כותב 'במינימום של הוצאה כספית' אתה בעצם חושף את מטרת ההזדהות האמיתית: מנות פינוק, ביטול דמי חליצה וכו'. את כל שאר הפעולות שציינת כולנו עושים באופן טבעי וזה הדבר הטבעי שעל סועד מהשורה לעשות.
לעשות פעולה נוספת של הזדהות ככותב - כדי שלא יתייחסו אליך בשוווייון מוחלט - לא כל סועד רגיל עושה.
והרי בזה אתה מצהיר שאתה לא סועד רגיל! אתה מיתר שראוי שייתיחסו אליו אחרת כי הוא יכתוב על החווייה. איך אתה לא מצליח להבין זאת? או לחילופין, מבין גם מבין, ובאמת מיתמם.
מבחינתי, זכותך המלאה לעשות זאת אם זה מה שנותן לך הרגשה שאתה משהו מיוחד אבל אל תטעה אותנו שאתה מדווח על ארוחה כסועד רגיל.
אגב, אולי תפתח בלוג באמת, תוזמן רשמית לארוחות בלוגרים וכך תוכל לאכול טוב ב'מינימום של הוצאה כספית'.
ולא לטובתך. בוא נקרא לילד בשמו: ברגע שאתה כותב 'במינימום של הוצאה כספית' אתה בעצם חושף את מטרת ההזדהות האמיתית: מנות פינוק, ביטול דמי חליצה וכו'. את כל שאר הפעולות שציינת כולנו עושים באופן טבעי וזה הדבר הטבעי שעל סועד מהשורה לעשות.
לעשות פעולה נוספת של הזדהות ככותב - כדי שלא יתייחסו אליך בשוווייון מוחלט - לא כל סועד רגיל עושה.
והרי בזה אתה מצהיר שאתה לא סועד רגיל! אתה מיתר שראוי שייתיחסו אליו אחרת כי הוא יכתוב על החווייה. איך אתה לא מצליח להבין זאת? או לחילופין, מבין גם מבין, ובאמת מיתמם.
מבחינתי, זכותך המלאה לעשות זאת אם זה מה שנותן לך הרגשה שאתה משהו מיוחד אבל אל תטעה אותנו שאתה מדווח על ארוחה כסועד רגיל.
אגב, אולי תפתח בלוג באמת, תוזמן רשמית לארוחות בלוגרים וכך תוכל לאכול טוב ב'מינימום של הוצאה כספית'.
הדבר שהכי מרחיק אותי משם זו האוירה
בצהרים פחות חשוב לי. בערב כבר כן. אני לא מחפש מקום שיהיה over the top מבחינה זו. אפילו להיפך. גם מקום שיש בו אוירת lo fi אבל מיוחדת - יכול לפעמים להתאים. אבל אני כן מחפש מקום שתהיה בו איזושהי אוירה ואצל רימה זה ניטרלי לגמרי. לא לכאן ולא לכאן.
אני מכבד את ההשקפה שלה ובטח שלא מצפה שהיא תיישר קו נגד ההשקפה שלה אבל לי אישית זה פחות מתאים ולכן אני אמשיך כנראה לותר על המשלוחים המיוחדים מסן פרנסיסקו, וויטנם או שאר המקומות בעולם מהם היא מביאה את החומרי גלם שלה ואמשיך להעריך מאד את זה שהיא עושה את מה שהיא כנראה באמת מאמינה בו ומכל הלב ואאחל למקום הצלחה ואריכות ימים לטובת אנשים שהסיגנון הזה כן מדבר אליהם.
בצהרים פחות חשוב לי. בערב כבר כן. אני לא מחפש מקום שיהיה over the top מבחינה זו. אפילו להיפך. גם מקום שיש בו אוירת lo fi אבל מיוחדת - יכול לפעמים להתאים. אבל אני כן מחפש מקום שתהיה בו איזושהי אוירה ואצל רימה זה ניטרלי לגמרי. לא לכאן ולא לכאן.
אני מכבד את ההשקפה שלה ובטח שלא מצפה שהיא תיישר קו נגד ההשקפה שלה אבל לי אישית זה פחות מתאים ולכן אני אמשיך כנראה לותר על המשלוחים המיוחדים מסן פרנסיסקו, וויטנם או שאר המקומות בעולם מהם היא מביאה את החומרי גלם שלה ואמשיך להעריך מאד את זה שהיא עושה את מה שהיא כנראה באמת מאמינה בו ומכל הלב ואאחל למקום הצלחה ואריכות ימים לטובת אנשים שהסיגנון הזה כן מדבר אליהם.
גם אני לא אוהב את המגה-מקומות
שמשקיעים מיליונים על הקירות והתאורה.
אבל אני כן צריך איזו משהו שמכניס לאוירה של בילוי. של כיף.
במקרים מסויימים לא אכפת לי גם משהו שבאמת לא מתאמץ אבל בכל זאת מצליח לייצר איזו אוירת lo fi אבל מיוחדת.
כמו שכתבתי במקרה של אואזיס זה לא מרגיש לי לא כך ולא כך אלא פשוט מקום שהוא חסר כל אוירה וואט סו אבר וזה מאד מקשה עלי לפתח חיבה אליהם.
שמשקיעים מיליונים על הקירות והתאורה.
אבל אני כן צריך איזו משהו שמכניס לאוירה של בילוי. של כיף.
במקרים מסויימים לא אכפת לי גם משהו שבאמת לא מתאמץ אבל בכל זאת מצליח לייצר איזו אוירת lo fi אבל מיוחדת.
כמו שכתבתי במקרה של אואזיס זה לא מרגיש לי לא כך ולא כך אלא פשוט מקום שהוא חסר כל אוירה וואט סו אבר וזה מאד מקשה עלי לפתח חיבה אליהם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.