אתה מראש מתייחס לכל אישה באשר היא כאילו המטרה שלה
בחתונה איתך היא לעשוק אותך ולנצל אותך כלכלית כמה שיותר, ואז לזרוק תוך שהיא משאירה אותך חסר כול. אתה מראש מניח שהאישה שאתה תתחתן איתה לא תגיע עם רכוש והכנסות משלה, ואולי אף גדולים מאלה שיש לך, ושאין סיכוי שהיא כן תהיה מוכנה לחתום על הסכם ממון, ואולי אף תהיה זו שתרצה שאתה תחתום על הסכם שלא תשאיר אותה חסרת כול במקרה של גירושים. אתה לא יכול גם לדמיין לעצמך שתתחתן עם אישה שלא רוצה לבזבז כל הזמן את הכסף "שלך" על כל מיני שטויות ומוכנה לתרום למשק הבית מצידה את כל מה שהיא יכולה, או אפילו שווה בשווה או אף יותר ממך. אתה גם לא לוקח בחשבון שאם אתה עובד והאישה בינתיים יולדת ומגדלת את הילדים עד לגיל שבו הם יכולים ללכת לגן, אז גם היא תורמת שווה בשווה למשק הבית באותו זמן. בקיצור, מראש כל אישה בעיניך היא נצלנית חסרת מצפון ואתה מראש מניח שהמצב בנישואיך יהיה לא שוויוני מהתחלה ועד הסוף ושאתה תנוצל ותדפק, ושכל הוצאה שלך למען המשפחה המשותפת שלכם זו הקרבה אישית וחד צדדית שלך בניגוד לרצונך. וזאת עוד מבלי להכיר כלל את אותה האישה הפוטנציאלית שתגרום לך לכל הבעיות האלה. מה גם שאתה כולל גם אותה וגם את הילדים באותו מכלול - שאם תתגרש מאשתך פירושו שאתה אמור להתגרש גם מהילדים, ושהשקעה כספית מגיעה להם רק אם אתה נשוי לאימם, וזאת מבלי שהילדים האלה אפילו בתכנון.
בקיצור, אתה גם רוצה לאכול מהעוגה וגם להשאיר אותה שלמה, ומרוב פחד אתה לא מקדם את הגשמת החלומות שלך (או לפחות מה שאתה טוען שהם החלומות שלך). מילא אילו היית אומר שאתה בכלל לא טיפוס שבנוי לחתונה, אישה ו/או ילדים - זכותך המלאה, אין שום בעיה עם זה אם זהו רצונך - ושאתה מעדיף לחיות לבד ולהוציא את הכסף הזה אך ורק על תענוגות של רווק. אך מצד אחד אתה אומר שמה שאתה רוצה בחיים זו משפחה ומצד שני לא מוכן לשלם על זה שום מחיר ולקחת למען זה שום סיכון. אבל אין דבר כזה. בחיים מי שלא מוכן לקחת שום סיכון ולשלם שום מחיר, בסוף גם לא ישיג את מה שהוא רוצה. בשום תחום.
מה אני הייתי מציעה לך? לחכות שתכיר מישהי שתאהב אותה ותרגיש שהיא אוהבת אותך, ואז לראות בכלל מי היא, כמה רכוש ואיזו קריירה יש לה וכמה היא מרוויחה בהשוואה אליך, אם היא בכלל רוצה להקים איתך משפחה וללדת איתך ילדים, אז תוכל להחליט, בהתאם להרגשה שאז תהיה לך ולנסיבות, עד כמה באמת חשוב לך ההסכם הזה, ועד כמה עקרוני לך שהיא תסכים לחתום עליו. מקסימום, אם זה יהיה ממש עקרוני והיא לא תסכים (שזה, כאמור, בכלל לא בטוח), תמיד תוכל להחליט שלא מתאים לך ולהיפרד ממנה, אך בשביל להחליט דבר כזה, קודם צריך להיות לך איזשהו בסיס כדי זה בכלל יהיה רלוונטי ואקטואלי. בלי זה כל המחשבות האלה רק משתקות אותך ולא מאפשרות לך אפילו לנסות ולהגשים את החלומות שלך. האם יש סיכוי שתעשה טעות ולמרות נקיטת כל אמצעי הזהירות תדפק? כן, תמיד יש, אבל זה הסיכון שכולם חייבים לקחת בחיים. מי שלא עושה לא טועה. אך מצד שני, יש גם סיכוי שתהיה מאושר. האם לא שווה לקחת סיכון בשביל הסיכוי שתגשים את החלום שלך ותהיה מאושר בחיים? רק אתה יודע ורק אתה תחליט.
ושוב - אין דבר כזה להשיג משהו שאתה רוצה בחיים בלי לקחת שום סיכונים ובלי להתפשר על כלום או להקריב משהו. זה אולי באגדות, אבל לא בחיים האמיתיים. אז תחליט אם אתה רוצה לחיות באגדה לבד ולשמור לעצמך את כל הכסף הזה (שמה תעשה איתו בסופו של דבר, כי הרי לקבר איתך לא תוכל לקחת אותו) או בחיים האמיתיים, עם אישה אמיתית, שאולי לא מושלמת, אך לא בטוח בכלל שהיא כל אותם הדברים שאתה מראש מאשים אותה בהם בלי בכלל להכיר אותה. כן, אולי יישאר לך פחות כסף בסופו של דבר (לא בטוח, כאמור, כי אולי היא תהיה העשירה או אולי ביחד תבנו אימפריה), אך לפחות יש סיכוי שזה מפני שאתה תוציא את חלקו על אנשים שאתה אוהב (ושאולי יחזירו לך, אם לא בכסף, אז בדברים לא פחות יקרים בתמורה) ושיהיה מי שייהנה מהכסף הזה אחריך. אישית, אני גם לא רואה מה רע בלחלוק את הכסף שלך עם מי שאוהבים, כי לדעתי זה הרבה יותר כיף ומביא יותר סיפוק מאשר לשבת לבד על כל הכסף הזה. אבל אם להשאיר את כל הכסף שלך בידיך יותר חשוב לך מלחיות בשיתוף עם מישהי שאתה אוהב, כנראה שלא מתאים לך להתחתן ולהקים משפחה למרות כל הטענות שלך שזה לא כך. וגם זה בסדר, רק שאתה היחיד שיכול לדעת וצריך בכנות להחליט עם עצמך מה יותר נכון וחשוב עבורך באופן אישי.