פורום מעניין, ברכות.

[רוקד עם שבלולים]

לא בדיוק.

אבשלום אליצור היה אמנם אוטודידאקט, אבל הוא לא הגיע "מבחוץ" אל המערכת האקדמית עם תיאוריות חדשניות ואזוטריות שפיתח, אלא עבד במכון וייצמן (בתור שוטף מבחנות) ושם "נתגלה" האינטלקט שלו, והרעיונות שלו פותחו במסגרת עבודה עם פרופסור מהמכון וייצמן.

 

[SilentMike]

בבירור זה השלב הבא.

אם במקרה לאוטודידאקט יש משהו ביד הוא צריך להתחיל ללמוד ולעבוד עם המקצוענים. הבעיה של רוב האנשים האה היא שהם חושבים שהם גאונים מדי בשביל זה.

 

[uzi2]

לגלות לך "סוד?"

בהודעה שהגבת אליה, בהתחלה הזכרתי את אבשלום אליצור, ואח"כ החלטתי להשמיט את החלק הזה ומחקתי אותו לפני השליחה. במידה מסויימת - כן. אבשלום אליצור הוא דוגמה למי שתרם תרומה אמיתית וחשובה לפיסיקה עוד בשלב שבו היה חסר לו ידע בסיסי. הוא כמובן נעזר בפיסיקאים "אמיתיים", כדי להדק את הקצוות, אבל אף אחד לא ייקח ממנו את התרומה שלו באותה התקופה. ניתן לראות דמיון מסויים לאותם אוטודידאקטים שהזכרתי קודם, אם קוראים את הסיפור שלו "יש לי תיאוריה". אבל - בסוף הסרתי את זה. אני לא רוצה לעודד אנשים לעשות את הדרך שאבשלום עשה. גם אם בסופו של דבר זה הצליח לו - הוא בחזקת היוצא מן הכלל, לא הכלל. הוא החריג שמעיד על הכלל, וכל אחד ואחד מהאוטודידאקטים שיצא לי להכיר את התאוריות שלהם האמין בכל רמ"ח אבריו, שגם הוא היוצא מן הכלל. גם חלק מהאוטודידאקטים האלו, אני מניח, למדו לקח מהתגובות לעבודה שלהם, בדיוק כמו שאבשלום, על פי הסיפור לעיל למד לקח מהשאלה שיקיר אהרונוב שאל אותו והוא לא הבין. אין תחליף להכרות ממש טובה אם מה שכבר ידוע.

 

[uzi2]

תיקון לקישור

"יש לי תיאוריה"

 

[deathcaster]

תגובה

לא עצבר הוא טרול פורומים שאני ולפחות עוד אחד בפורום הזה מכירים שנים רבות. ואין לו שום כוונות טובות ו/או מחקריות. אל תייחס לו תכונות שאין לו.

 

[aetzbar]

אתה צודק שמדובר בניסוי פשוט וקל לביצוע

אבל אף אחד לא ערך ניסוי כזה במטרה לגלות אם נוסחה מתמטית היא נכונה. אני ערכתי את הניסוי הזה פעמיים, וקיבלתי תוצאה ברורה - הנוסחה המתמטית אינה נכונה. כדי שהנוסחה המתמטית תהיה נכונה, יש להשתמש במספר מתאם ייחודי לכל קוטר של גליל. אבל לתוצאה כזו המתמטיקה לא תסכים, הרי היא קבעה שהמספר המתאם הוא קבוע..... לכן, מדובר ברעידת אדמה בתחום המתמטי. יש להדגיש כי הנחתי מראש שהנוסחה המתמטית אינה נכונה, והניסוי בא להוכיח את ההנחה. ואכן, הניסוי הוכיח. זהו ניסוי בעל אפקט מוחשי זעיר, עם תוצאות ענקיות יש גיאומטריה חדשה, והיא הגיאומטריה של הקווים העגולים. בברכה א.עצבר

 

[uzi2]

הרבה יותר הגיוני להניח שהיתה לך טעות איפשהו.

כפי שציינתי ניסויים דומים בוצעו אינספור פעמים. בכל מיני צורות של גופים. אבל בהנחה שהקפדת על כל הכללים של מחקר מדעי, אתה מוזמן לנסח מאמר שעומד בקריטריונים של מחקר מדעי, שיש בו את כל המידע הדרוש ולא רק חלק שהופך את החלק האחר למיותר. אפשרי גם שלקחת קירוב מסויים לצפופות הברזל שלא היתה מספקת לשם רמת הדיוק בקביעת היחס בין הנפח למידות הקוטר והאורך. לא כל כך נחפזים להצהיר שיש רעידת אדמה במתמטיקה עצמה. בכל מקרה, אם אתה בטוח בעצמך אז אתה סתם מבזבז את זמנך בפורומים השונים. תציג מאמר שעומד בקריטריונים של מחקר מדעי מסודר וכך יהיה אפשר להשוות עם בדיקות שאחרים ביצעו.

 

[aetzbar]

המעבדה של הטכניון יכולה לבצע את הניסוי האמור

ותוך כמה ימים אפשר יהיה לקבוע באופן מוסמך אם נוסחת הנפח המתמטית היא נכונה. גם מכון התקנים הישראלי יכול לערוך את הניסוי אבל איך תשכנע גופים כאלה לערוך ניסוי כזה שאמור להניב תוצאה משונה שקשה מאוד לקבלה ? לכן, אני מסתפק בפרסום הניסוי לפי יכולתי, וההמשך כבר לא נתון בידי. שים לב בפני מה אנו עומדים יש שתי שיטות לקביעת נפחו של גליל והן מניבות תוצאות קרובות, אך בהחלט שונות מי שמאמין בשיטת הנוסחה המתמטית, יגיד שיש טעות בתהליך הפיסיקלי. מי שמאמין בתהליך הפיסיקלי, יגיד שהמתמטיקה קבעה באופן שרירותי שהמספר המתאם בנוסחה חייב להיות קבוע. ואיך נקבע איזו שיטה היא הנכונה ? יש כאן פתח לדיון מעמיק ונוקב, שבסוף הוא יניב פרי. את הפרי כבר ראיתי, והוא גיאומטריה חדשה של הקווים העגולים. א.עצבר

 

[רוקד עם שבלולים]

אם כך, לא נותר אלא להודות לך

על הארת עינינו ביחס לתהליך. תודה לך ושלום.

 

[aetzbar]

תודה ושלום רב.

 

[aetzbar]

עוד דוגמה לניסוי בעל אפקט מוחשי זעיר.

נניח שהקילוגרם הסטנדרטי קשור לקצה קפיץ , וזה נמתח לאורך מסויים הנשאר קבוע במשך שנים. אם ניסוי יגלה גידול קבוע במתיחת הקפיץ של מיליונית מאורכו במשך כל שנה, יתכן שינוי דרמתי בתורה הניוטונית. כאשר "הקבוע" המקובל כבר לא קבוע, מתחולל שינוי דרמתי. כאשר המספר הקבוע של נוסחת נפח גליל כבר אינו קבוע, מתחולל מהפך דרמתי . א.עצבר

 

[uzi2]

אנחנו יודעים שקפיץ לא שומר על האלסטיות שלו

זהה לאורך זמן, ושחוק הוק הוא קירוב. זה לא חדש, ואין טעם לעשות דרמה מיותרת.

 

[deathcaster]

יאללה....

עשו ממך צחוק... תתקדם הלאה.. קישטא

 

[aetzbar]

הלעג , הוא המפלט האחרון של הבורות.

 

[deathcaster]

נא לא להמציא קלישאות, בינתיים....

הבורות היא הנשק הכי מסוכן שהמציאה האנושות, ואתה מוכיח זאת בכל פעם.

 

[רוקד עם שבלולים]

"דוגמה לניסוי"?

ביצעת את הניסוי הנ"ל, או שאתה רק אומר "אם יתגלה"? כי להגיד "אם יתגלה" זה לא ממש חוכמה. אם יתגלה שהקפיץ הפך מפלדה לזהב טהור, זה גם-גן יחולל מהפכה לא קטנה. השאלה היא אם זה אכן קרה ואכן נמדד. אישית, אני חושב שאתה ממהר הרבה יותר מדי לייחס מדידות שחורגות מה"אידאל הניוטוני" לבעיות בתורה הניוטונית עצמה ולמהפכה ביחס שבין הפיזיקה למתימטיקה. יש כל-כך הרבה הסברים הרבה פחות דרמאטיים שצריך לבדוק לפני שבאים לעשות מהפך בחשיבה על היקום, שהקפיצה שלך ממדידות של גלילי ברזל וקפיצים ל"מהפכה!!!" נראית מביכה ממש.

 

[aetzbar]

בהחלט שלא ביצעתי את הניסוי הזה

אני מנסה להציג את החיפוש אחרי "משהו קבוע" "המשהו הקבוע" מופיע גם בנוסחת חישוב נפח של גלילים בצורת מספר מתאם קבוע. כאן בהחלט אפשר לבצע ניסוי , והוא מראה בפירוש שצריך להכניס שינוי לנוסחה. אבל אם משנים את הנוסחה, מתחוללת רעידת אדמה במתמטיקה. יש להדגיש כי מבחינה מעשית שום דבר לא משתנה , אבל מבחינה רעיונית מתחולל מהפך ממש. הגישה המתמטית אל קו חייבת להשתנות נוצרת גיאומטריה חדשה, והיא הגיאומטריה של הקווים העגולים. כתבתי רבות על כך , ואין טעם לחזור על הדברים. ומה כן יש טעם ? לחזור על הניסוי על ידי גורם אובייקטיבי, ואני מקווה שכך יעשה. בברכה א.עצבר

 

[מילטון גון]

אפשר לקבל פרטים טכניים על הניסוי?

רשימת שאלות שאשמח לקבל אליהן התייחסות ישירה: 1. מה מקור החומר בו השתמשת, וכיצד (אם בכלל) וידאת שהוא הומוגני לגמרי (במקרה שלנו - שהצפיפות שלו אחידה)? 2. כיצד התבצע החיתוך של הצורות, וכיצד אתה יודע מה רמת הדיוק לו? 3. מהן המידות המדוייקות של הגופים שמדדת, מהם שולי השגיאה של מדידות אלו וכיצד הערכת אותם? 4. מהם המספרים המדוייקים שקיבלת לגבי הנפחים של הגלילים השונים, והאם הם מבוססים אך ורק על שקילה או גם על הטבלה במים ומדידת כמות המים שנדחו מפניהם? אני חושב שאחרי שנקבל מעט פרטים ברורים ממך, ניתן יהיה להבין את טענתך ולהתייחס אליה ביתר רצינות (במידה והיא ראויה ליחס זה), או לחילופין להצביע בפניך על הטעות שבה (במידה והיא מוטעית). בכבוד רב מילטון ג'ון

 

[aetzbar]

בהחלט

החומר הוא ברזל תעשייתי ואני הנחתי מראש שצפיפותו אחידה הנחה זו נסמכת על תהליכי ייצורו, והקירור האיטי שלו. צפיפות לא אחידה מופיעה בקירור מהיר או בחיסום פלדה, וזה לא המצב. מאותו גוש ברזל יוצרו קוביה בהשחזת שטחים, ושלושה גלילים בחריטה. לאחר הייצור התבצעו מדידות אורך בעזרת מיקרומטר, כאשר השגיאה האפשרית היא של 3 אלפיות מ"מ .שלושת מרחקי הקוביה שהתקבלו הם 17.875 מ"מ , 17.880 מ"מ , 17.880 מ"מ מנתונים אלו חושב נפח הקוביה 5.7145 סמ"ק קוביה זו נשקלה במאזניים אנליטיות והתוצאה 44.818 גרם מנתונים אלו חושב המשקל הסגולי של גוש הברזל והוא 7.8428 גרם ל סמ"ק עד כאן שלב א א.עצבר

 

[aetzbar]

המשך

מאותו גוש ברזל יוצרו שלושה גלילים בתהליך של חריטה מדויקת מאוד , ונתוניהם מופיעים בטבלה הבאה. קוטר הגליל מ"מ גובהו מ"מ משקלו גרם נפחו סמ"ק 28.005 9.925 47.900 6.107 9.975 11.350 6.925 0.883 2.506 14.910 0.5737 0.07315 נסה לחשב את נפח הגלילים על פי נוסחת הנפח המקובלת, וגלה את ההבדלים. בברכה א.עצבר