השאלה היא אחרת..
למה את בכלל מרגישה צורך לשכנע מישהו בצדקתך? להצטדק בעיניו או להיכנס בכלל לדיון על לגיטימיות בחירתך? תיראי, החברה מסביב כבר אמרתי- מאוימת מאוד מהנושא הזה- זה מזכיר להרבה אנשים את חופש הבחירה -נושא מפחיד כשלעצמו ובעיקר את העובדה שאפשר גם אחרת, דבר שאחרים לא ממש רוצים לדעת- להיות קונפורמיסטי הרבה יותר קל ופשוט והכי טוב שאף אחד לא יזכיר לי שיש אנשים עם אומץ להיות אחרים. הגישה הזו גורמת להרבה פחד ולכן גם הזלזול,האגרסיה,השיפוט והביקורת על מי ששונה. השאלה היא באמת- למה לא להרגיש שלמה ,נכונה ומבורכת בבחירה שלך? הרי, ברור שכל אחד נמצא כאן כדי לממש את עצמו בדרך שלו , שהתיקונים של כל אחד מאיתנו אחרים ובעיקר, שיש לכל אחת ואחת מאיתנו הזכות לבחור את הדרך הכי טובה לה ולחייה. הזכות הזו לא ניתנת לערעור- להיפך, יש לומר תודה שיש חלקים בעולם שלנו שכבר הגיעו לרמה המופלאה הזו של מתן חופש אישי- ולחזק את זה כמה שיותר! להיות חלוצות של רעיון אינו קל, אולם גם לא חייב להיות קשה- זה תפקיד שלקחנו על עצמינו מבלי משים וזה בסדר גמור- הדבר האחרון שנכון לעשות הוא להיכנס לדיונים של הצטדקות וויכוח של מה נכון ומה לא משום שויכוח כזה רק בא כדי לשכנע אותך שאת לא יודעת מה טוב לך, ואם את לוקחת חלק בויכוח הזה- את מאפשרת למישהו אחר לערער על זכותך להיות את. מי זכאי לשפוט אותך על בחירותייך ולמה הן כאלה? אף אחד!!!! לכן, אני בעד להרפות לגמרי המהמלחמה הזו.
