בואי נפריד בין שתי סוגיות שונות
האחת, היא מה הקריטריונים להגדרה של אדם כיהודי. כארי או כתערובת. השניה, מה קורה בפועל כאשר חושדים באדם שהוא יהודי בשטח. לגבי הקריטריונים, חוקי נירנברג, היו החוקים שקבעו את הקריטריונים. אם היו ראיות לכך שאדם הוא ארי על פי ההגדרה של חוקי נירנברג, הוא יכל לקבל סרטיפיקט על היותו גרמני טהור, והסרטיפיקט הזה כובד על ידי הגרמנים ובני בריתם. כאשר מוצאים אדם ללא סרטיפיקט, מסתובב באזור של יהודים, אין זמן ומשאבים לחקור חקירה של דורות אחורה לברר מיהו. אף אחד לא מצפה שברגע שיהודי שלא קועקע יסיר את הטלאי הצהוב ויסתובב, יפתחו בחקירה 3 או 4 או יותר דורות אחורה. לכן בפועל גם כאלו שהיו חשודים כיהודים לפעמים זכו ליחס של יהודים או נכללו עם היהודים. חוץ מזה שבארצות רבות של ברה"מ היו מספיק ששנאו את היהודים גם ללא קשר לגרמנים.
