הלוואי שהמצב היה פשוט כל כך
אבל הוא לא. מצד שני, אם הוא היה פשוט, המחקר היה נפסק לפני שנולדתי, כך שטוב שיש כל כך הרבה שאלות פתוחות. תזכורת: בשלב מסוים במלכותו פלש שופלוליומה לסוריה והכה צבא מצרי. סמוך לזמן הפלישה מת פרעה מצרי אותו מכנים החיתים Niphuriya. לכאורה מדובר בשמו של תות ענח אמון. הבעיה היא ששמו של אחנאתן, Naphuriya, דומה מאוד. בשנות התשעים מקובל היה שיש לזהותו עם תות ענח אמון. כיום בשל סיבות שונות (ביניהן תאריך של ליקוי חמה שפורסם על ידי נאסא), נוטים חוקרים רבים לזהותו עם אחנאתן. אני מנוי עם הקבוצה השניה. מכאן שעל פי הטקסטים החיתיים אפשרי בהחלט לטעון שבנית האימפריה של שופילוליומה החלה בזמן שלטון אחנאתן. חיזוק לכך מגיע גם ממכתבי עמארנה. בשלב האחרון של הארכיון ישנם מכתבים רבים המעידים על תקיפות חיתיות באיזור קדש ובקעת הלבנון (א"ע 126, א"ע 170, א"ע 174 ועוד רבים). אחנאתן תכנן בתגובה מסע מלחמה, אך לא ברור אם המסע יצא אל הפועל. לסיכום, האיום על מצרים בתקופת שופילוליומה ואחנאתן היה גדול מאוד. צריך להפריד בין המידע מהטקסט ובין הפרשנות שלנו. המצרים חתמו על חוזה השלום. הטענה שזה נובע מכך שהיו מותשים, היא פרשנות. בסה"כ, הגבולות בין האימפריות לפני קרב קדש ואחרי חתימת חוזה השלום עוברים בדיוק באותו מקום. לדעתי החיתים שמחו לסגור את החזית הזו בשל האיום האשורי שהלך והתגבר בתקופה זו. פרעה טבע בים. מדרש? לא צריך להגזים, זו פרשנות לגיטימית למדי. משמות יד' (ה'-ח', י') עולה שגם פרעה ברודפים, ואפילו מוביל אותם. מפס' כח' עולה שאף אחד מהם לא נותר. המצרים כלל אינם מוזכרים. לי יש פרשנות אחרת. הם לא עברו דרך ארץ פלישתים מפני שפחדו מהפלישתים במיוחד, ובצדק. אל תשכח שאת הערים הכנעניות הצליח יהושע וגם שופטים קטנים להכניע, אך בשביל להכניע את הפלישתים צריך היה את כוחה של הממלכה המאוחדת (אפילו שאול נכנע ומת בגלבוע, תראה עד היכן הם שלטו). הערה: בענין הרקע הגיאו-פוליטי יש להזכיר כמובן את ארץ פלישתים. שכירי חרב פלישתים היו אולי בכנען, אך ארץ פלישתים מאוחרת בהרבה לרעמסס ב'. עזה למשל היא אחת מערי הממשל המצריות בכנען.
