צדקת השמאל

NorthernStar

New member
התרגום שלי מדויק

מפני שהגדרת השטחים (אלו שנכבשו...) היא המיידעת אותם.
 

NorthernStar

New member
את הויכוח הסמנטי העלתה ישראל

שיש לה כאמור אינטרס בדיון הזה.
 

doresh shalom

New member
גם לך יש אינטרס ../images/Emo41.gif

גם לי יש אינטרס, ובטח שלכל מדינה באו"ם יש אינטרס, אז מה?
 

NorthernStar

New member
ישראל היא לא סתם מדינה עם אינטרס

בהקשר הזה - היא הצד הכובש, והיא זאת שצריכה לסגת, ועל כן הויכוח הקטנוני על סמנטיקה חשוד ביותר בעיני הקורא הביקורתי.
 

doresh shalom

New member
לא רלוונטי ../images/Emo41.gif

הקורא הביקורתי צריך ללמוד לבחון ת הדברים לגופם, בלי קשר למי שאומר אותם
 

NorthernStar

New member
אתה טועה

אחד הפקטורים בניתוח טקסט, כל טקסט הוא מי יצר אותו ומה מסתתר מאחוריו - אילו אג'נדות, אינטרסים, השקפת עולם. זה האלף בית של ניתוח ביקורתי של טקסט, ולא משנה באיזה תחום.
 

doresh shalom

New member
ואני לא מקבל את הגישה הזאת ../images/Emo41.gif

לפחות לא בהקשר של טיעונים/רעיונות. משום שהיא מביאה לניתוח לא הוגן של טיעונים. כלומר, לפי דברים שלא נאמרו/נכתבו בטקסט.
 

NorthernStar

New member
זאת לא טענה שלי

זאת הגישה הבסיסית ביותר בניתוח טקסט, ולא משנה מה אתה לומד. בלי נסיון להבין מי הכותב מאחורי הטקסט ומהם האינטרסים שלו, מהו מקומו בשדה השיח הספציפי שלו - אין ניתוח טקסט אמיתי.
 

doresh shalom

New member
לא אכפת לי של מי היא ../images/Emo41.gif

בעיקר לאחר שקראתי כתביהם של כמה חברים בחוג "פרופסורים לחוג מדיני וכלכלי" (או איך שהגוף הזה נקרא), למדתי שלא תואר ד"ר ולא מוניטין מכובד הם סיבה לטיעון צודק. גם לא העובדה שזהוי גישה מקובלת. (אגב, אני חושב שזוהי ביקורתיות אמיתית, לא לתמוך בשיטות בגלל שהן מקובלות, אלא לראות אם הן באמת נכונות). לדעתי היגשה הביקרותית כפי שאת מציגה אותה לא מתאימה לניתוח של רעיונות/טיעונים משום שהיא פוגמת בהם.
 

doresh shalom

New member
למי שלא מכיר: ../images/Emo41.gif

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99
 

NorthernStar

New member
מה הקשר?

בלי קריאה ביקורתית של טקסטים אין מחקר, ולא משנה מה תלמד, אם לא תנתח טקסטים באופן ביקורתי ויסודי, לא תגיע רחוק.
 

doresh shalom

New member
כאשר אנחנו עוסקים ב-*רעיונות* ../images/Emo41.gif

אין להתייחס לבן-אדם שהגה אותם (אלא אם מדובר בלהתייחס לעמדות אחרות שלו כדי לראות אם יש לו תפסיה קוהרנטית). ואני אתן לך דוגמא: את גרה בקנדה. התייחסות לכך שאת גרה בקנדה במסגרת ויכוח פוליטי על הציונות היא התייחסות לא רלוונטית (גם אם זהה שאת גרה בקנדה משפיע על תפיסתך את הציונות). כך גם האינטרסים שלך. כל מה שחשוב זה להדוף את הטיעונים שאת משמיעה. כמו כן, העובדה שמקרס הייה שתיין אינה רלוונטית בויכוח על סוציאליזם. וגם לא זה שיכול מאוד להיות שהיה שיכור בעת כתיבת חלק מכתביו (מה שללא ספק היה משפיע עליהם...
). כמובן שאם אני אכתוב את הביוגרפיה שלך המתודה הזאת תהיה שימושית, אבל לא בעת ויכוח. זה כל מה שאני טוען.
 

NorthernStar

New member
ושוב, אתה טועה

רעיונות לא חיים מעצמם. לספרים אין חיים באופן עצמאיים. הם נכתבים על ידי בני אדם, שלהם השקפות עולם, רצונות, שאיפות, מאוויים וגם אינטרסים צרים יותר. ניתוח של כל טקסט מחייב גם ראיה מפוכחת של הכותב שכן הטקסט הוא חלק ממנו. כשיתפרסם ספר שלי על הציונות, מי שרוצה לכתוב מאמר ביקורת אמיתי ועמוק על הספר, יהיה חייב לכלול את הכותבת, בהחלט. שוב, מה שאני אומרת לך זה האלף בית בכל תחום מחקר היום. לא המצאה שלי.
 

doresh shalom

New member
אבל המטרה שלנו ../images/Emo41.gif

היא לבדוק האם הטיעון נכון או לא, זה הכל.
 

NorthernStar

New member
לא

המטרה היא ניתוח טקסט על מנת לבחון את מגוון הטיעונים העולים ממנו. "נכון" או "לא נכון" - תשאיר בתיכון בבקשה. במחקר ההיסטורי (אבל לא רק), הטקסט עומד במרכז, אבל הטקסט היא רק ייצוג - של "מציאות", של השקפות עולם, של אינטרסים. הטקסט, אם כן, הוא הכותב, וההפך.
 

doresh shalom

New member
את צודקת ../images/Emo41.gif

המונחים נכון או לא נכון אינם מתאימים, מתאים המונח "תואם את ערכיו של X". וכאמור, איננו עוסקים במחקר היסטורי, ולא בניתוח ספרותי, אנחנו מנהלים ויכוח פוליטי-ערכי. לדעתי, בויכוח פוליטי עלינו לשפוט את הטענות לגופן ול לפסול אותן/לנסות להחלישן בגלל זהות מי שמשמיע את הטענה או האינטרסים שלו, שהרי זוהי גניבת דעת.
 
למעלה