קטע: (על "האגודה")

ליטל ו

New member
לא לשכוח

שזה לא רק נקודות שונות על הסקאלה. יש את אלה שעוברים בין נקודות שונות, ואת אלה שמרגישים שמתקימת בהן יותר מנקודה אחת בזמן נתון, ואת אלה שעוברים בין נקודות שונות "מטא" (למשל אישה ביולוגית שמזדהה מגדרית כדראג קווין. וגם זה רק חלק מהזמן. <מנפנפת>). ואת אלה שלא מזדהים עם כל הקונספט של גברי ונשי. ועוד כמה שאין לי זמן לכתוב כי אני צריכה לרוץ עכשיו לארוחת שבת, סליחה :)
 

FreakOnALeash

New member
בלי תפיסה דו קוטבית-

בלי תפיסנ דו קוטבית, ערעור ג'נדר או צשחק עם גבולות הג'נדר או מרד שאמור להצית מחשבה לגבי תפקיד הג'נדר הוא לא הגיוני. בלי תפיסה דו קוטבית זה לא משנה אם אתה לובש שמלה או עלה תאנה ואף אחד לא יכול לתפוס מקום באמצע. אנשים מתחלקים באופן טבעי לקבוצות. מותר לנו לשאול, מותר לנו למחות אם זה פוגע לנו בזכויות האישיות, מותר לנו להזיז דברים. זה לא אומר שחלוקה בין אנשים תפסיק להתקיים, כל מה שיש זה לדאוג שאף צד לא מקופח, ואז זה לא ישנה. סליחה על הא-קוהרנטיות.
 
קטע: (על "האגודה")

הקטע הזה, שתיכף אני מעתיקה מתוך מאמר, הבהיר לי פתאום, למה ה"אגודה" צריכה להיות בדיוק כפי שהיא: קהילה אחת של טרנס-בי-לסביות והומואים: "ההבדל בין הומואים, לסביות, בי וטרנס לכל שאר המיעוטים מלידה בעולם, כולל יהודים, הוא שהומו, למשל, הוא היחיד שנולד מעבר ל "קווי האויב" בכל קהילת מיעוטים אחרת, ולא משנה איזה, כל חבר חדש מוקף מיד בבני משפחתו, כולם בני אותו מיעוט. ילד יהודי או שחור יכול לחזור הביתה מבית הספר בדמעות ולהגיד שהכו וקיללו אותו בשל צבעו או דתו ולגלות הורים ואחים תומכים וסימפטיים, שיגידו לו עד כמה אותם מקללים הם גזענים, בורים ורשעים וגם לשכנע אותו שזה נכון. הוא רואה סביבו אימא שחורה או אבא יהודי ומסביבם דודים, שכנים ומכרים, שכולם יוצרים שכבת מגן שעוזרת לו להתפתח בתור מי שהוא, לתוך קהילה תומכת. אצל הומואים זה לגמרי אחרת. נער שמגלה שהוא הומו ושהופך ללעג או לקורבן התעללות פיזית מצד חבריו, לא יכול לחזור הביתה ולמצוא הורים שיגידו לו, ``זה בסדר, בן, גם אימא ואבא כאלה``. להפך, במקרים רבים הבוז והלעג שהיו מנת חלקו ברחוב מוכפלים וכואבים פי כמה אם גם בבית יודעים. אצל רבים זה מצב שכמעט אין ממנו מוצא." קובי שם- טוב.
 

ליטל ו

New member
*אתם בפנים*.

<glare>
מה, גם כאן מישהו חושב שצריך לבצע פיצול?
 

ליטל ו

New member
אני מאמינה

שהקבוצות לפיהן מחלקים משתנות עם הזמן, אבל אכן, לא נראה לי שאנשים עומדים להפסיק עם זה בזמן הקרוב. אישית אין לי בדרך כלל בעיה עם החלוקה, רק עם הנספחים שנלווים אליה ("אם את מעל מטר שמונים את יודעת לבטח לשחק כדורסל").
 

FreakOnALeash

New member
אני מכיר קונוטציות הומוריסטיות...

ל 'להפוך שולחן', שעדיף שיאמרו רק בבדיחות הדעת, לא כל שכן ע"י אדם מעורה כמו אורי שמותר לו אולי להתבדח עם 'הקבוצה שלו'. תחשבי בדיחות על הומואים.
 
ציונים אשכנזים.

הנהנתי על כל מילה שקראתי. עד שהגעתי לציונים אשכנזים. פה, הוצאת אותי מחוץ למעגל שלך. חבל.
 

אבא גאה

New member
למה הוציאה מחוץ למעגל?

לא היתה כאן אליטה של ציונים אשכנזים? היא לא מדברת על עכשיו אלא על לפני 50 שנה (ככה אני מבין את זה לפחת)
 
יש לי הרגשה שהכוונה היתה

מאוד עכשווית. אם היה נאמר אליטה אשכנזית הייתי מבינה ומקבלת הרבה יותר. הנטייה להכניס ציונות כאנטי וכקללה בכל מקום שרק אפשר אינה שונה בהרבה מפרוטוקולי ציון האנטישמיים.
 
ציונות זאת גישה של קיפוח ודיכוי

כלפי כל מי שאינו יהודי במדינה הזאת או שרוצה להגיע אליה.
 

אורי 0

New member
סליחה?

יש (עדיין) הבדל בין להתנגד לציונות לבין להיות אנטישמי. ציונות היא תנועה לאומית מסוימת. כמו הרבה תנועות לאומיות היא לא הסתפקה בדיבורים אלא במעשים. והמעשים האלה (כמו רוב התנועות הלאומיות) כוללים גם מלחמות, והקמת מדינה מסוימת, שכמו בכל מדינה גם בה יש מרכיבים של דיכוי. עכשיו, אם את ציונית, הנטיה שלך תהיה להצדיק את המלחמות ואת הדיכוי במטעם המדינה, כרע הכרחי (אבל את יכולה גם לנקוט עמדה עצמאית מהזרם המרכזי). אם את לא ציונית, לעומת זאת (רוב העם היהודי היה ונשאר לא-ציוני), טבעי שתראי בכך אלימות ודיכוי מיותרים. אין שום קשר לאנטישמיות. (יש כמובן אנטישמים שהם גם אנטי-ציונים, אם כי לא כולם. הססמה "היהודים לפלסטינה!" היתה מאוד מקובלת אצל אנטישמים בתקופות מסוימות. היום, אכן, פחות. ועדיין, בימין הנוצרי-פונמנטליסטי - שמסווה היטב את האנטישמיות שלו - קיימת תמיכה נלהבת בישראל ובציונות.)
 
לא כל תנועה לאומית דומה לרעותה

אבל הרעיון הלאומי צמח באירופה אי-שם בסביבות 1848 והשפיע מאוד על מייסדי הציונות. מה שדפוק עוד יותר בלאומיות הציונית הוא שלא מספיק לקבל אזרחות - צריך להמיר גם את הדת כדי איכשהו להשתייך אליה. אם אני מהגרת לארצות הברית לדוגמא, אני יכולה להיות שייכת לעם האמריקאי תוך כמה שנים, עם קבלת האזרחות. הפטריוטיות האמריקאית היא גרסה לייט של הלאומיות שאני עוד יכולה לקבל במידה מסויימת. אבל אין עם ישראלי, שכל אזרחיו הם חלק אינטגרלי ממנו. יש רק עם יהודי, שמקבל התייחסות מועדפת לכל הדעות במדינה הזאת. צר לי שאת משווה אותי לאנשים שכתבו את פרוטוקולי ציון. אני חושבת שמה שהניע אותם הייתה שנאה וגזענות, בעוד שמה שמניע אותי הוא אהבת האדם באשר הוא, וההכרה שלכל אדם מגיע לחיות בכל מקום בשיוויון זכויות ויחס זהה.
 

doron62

New member
נכון אבל...

צריך לזכור על איזה ריקה צמחה הציונות ומה היה מצב היהודים בכל גדול ממדינות אירופה.בכל מקרה אן מקום לגזענות ושנאה.המשימה שלנו בהחלט קשה למצוא את האיזון בן המדינה כפתרון לעם היהודי,לבן מדינת כל אזרחיה.לדעתי נין להיות ציוני מצד אחד ואוהב אדם באשר הוא אדם מצד שניץ
 
למעלה