התייחסות
קודם כל, הייתי נזהר מלהבדיל בין "משהו" ובין "תכונותיו". תכונות - לדעתי, הם לא איזה דבר נפרד ש-"יש" לדברים, אלא תכונות הן הן הדבר עצמו. ה-"מעגל" נניח הוא לא איזו צורה שבמקרה "יש לה" כל מיני תכונות, אלא שאוסף תכונות גיאומטריות כלשהן הן מעגל, ומעגל הוא אוסף של תכונות גיאומטריות כלשהן. המעגל הוא הוא תכונותיו, הוא לא "נפרד" מהן. כמו שזה נראה, התודעה אכן ניתנת לרדוקציה, ולכן האפשרות השנייה היא המתאימה. אם כך, התפישה שלנו את המוח ואת התודעה כשתי תופעות שונות היא סוג של אשליה. ע"פ תפיסתי את המציאות --- לא רק התפיסה שלנו את המח והתודעה כ-"תופעות שונות" היא אשליה, כל התפיסה שלנו היא במובן מסויים אשליה, כי אין ביקום באיזשהו מובן אובייקטיבי באמת "שמשות", ו-"עצים", ו-"אלקטרונים" וכו' -- אין באמת דברים נפרדים ושונים, אלא הכל הוא בעצם חלק מאותו הדבר האחד, היחיד, והאחיד שהוא היקום הכולל. הם כולם סתם "ביטויים" של הדבר. כאשר אנחנו מצביעים על דבר כלשהו ונותנים לו "שם", אנחנו בעצם יוצרים הפרדה מלאכותית ושרירותית בינו ובין "יתר היקום". כשאנחנו נניח מגיעים לנחל ומצביעים עליו --- על מה אנחנו מצביעים? על המים שבו? הרי המים שבו משתנים כל הזמן -- המולקולות שהיו מולנו לפני דקה הן לא אותן מולקולות שעליהן אנחנו מסתכלים כעת. אז אולי אנחנו מצביעים בעצם על ה-"נתיב" או המסלול שעוברים המים? אבל גם הוא עצמו לא "נחל" אם אין בו מים, וגם הוא עצמו עובר שינויים (אמנם לאורך מאות, אלפי או אף מליוני שנים - אבל עדיין). השימוש שלנו במילים כדי לתאר את המציאות הוא מלכתחילה איזשהי פעולה מלאכותית, שעוזרת לנו לחיות, אבל היא לא מתארת איזו שהי GREAT UNDERLYING TRUTH - היא לא חושפת את ה-"מהות היסודית" של היקום. אחת הדרכים נניח להבין זאת טוב היא לנסות "לראות את העולם" נניח "מנקודת מבטו" של חיידק. חיידק שמגיע לגופו של אורגניזם - אם היה יכול כביכול "לחשוב", לא היה מתייחס לאיברים השונים בגופו בהכרח כבעלי איזה הבדל ביניהם, ומבחינתו כולם סתם אוסף של תאים. מה זה "משנה לו" לחיידק אם הוא במקרה נמצא כעת בכלי הדם שבישבנך או בזה שבאוזניך? כולם מבחינתו סתם אוסף של תאים. חשוב להבדיל אם כן בין תיאור של המציאות ובין המציאות עצמה. במציאות עצמה, כל הדברים המורכבים שאנחנו מזהים בה לא "קיימים" באישהו מובן אובייקטיבי, אלא רק מתוך פרשנות שאנחנו נותנים להם. כשיש לך נניח משחק מחשב ויש לך בו "חרב קסמים של זורדון", האם באיזשהו מובן באמת "קיימת" חרב קסמים של זורדון? לא, זו סתם פרשנות שאנחנו נותנים לאוסף של אינפורמציה, שהוא בתורו, סתם אוסף של חריצים על דיסק או אוסף של נקודות ממוגנטות על צילינדר מתכת., וגם תיאורים אלה ניתנים כמובן לרדוקציה נוספת, עד רמת הקווארק (ומי יודע, אולי גם משם הלאה...). המילה "קיים" היא מילה חמקמקה, וצריך להבין מה בדיוק היא מתארת. לא כל דבר ש-"קיים" (נניח "יש לי שיעור עכשיו") מתארת כביכול איזה דבר מה מוחשי שקיים באופן עצמאי ואובייקטיבי. ה-UNDERLYING REALITY לא דומה בכלל למציאות שאותה אנחנו תופסים, לא בגלל שהן דבר מה שונה, אלא בגלל רזולוציה, בגלל נקודת המבט שלנו, בגלל הדברים שחשובים לנו ובגלל מגבלות חושינו ומוחנו. ואני לא חושב שעין/ראיה זו הקבלה טובה בהכרח, כי העין לכשלעצמה לא מספיקה בשביל ראיה, הראיה עצמה מתרחשת במוח (ויכולה להתרחש כביכול גם "ראיה" ללא עין, נניח אם נצליח להזין למח תמונות בצורה מלאכותית, או אם נצליח לגרות בצורה נכונה את מרכז הראייה במוח. אבל אם יש לנו עין, לא נוכל "לסמלצ ראייה" ע"י כך שנחבר אותה למשהו פשוט יותר כמו טוסטר. שוב, האנלוגיה הטובה ביותר היא מחשב, למרות שגם היא לוקה בחסר, ולו בשל העובדה שאנחנו יודעים בדיוק מה הוא מחשב ואיך הוא פועל, ואיננו מבינים עד תום את כל פעולת המח.