רפאל - רשמים מביקור נוסף מני רבים

[דקלה21]

"אם לא שוברים אותן אז אין בלאי"

היית פעם באזור שטיפת כלים של מסעדה בזמן סרוויס מלא?

 

[החתולית]

כל מילה !

 

[שקדייה]

כעס? זו הגדרה קצת מופרזת בעיני

לדיון הזה...... בקבוק היין הזה- כן או לא, לא נראה לי קריטי לחיים של מישהו כאן...

שוב, כל הרעיון של דמי חליצה הוא בהסכמת או אי הסכמת המסעדה
זכותם המלאה להחליט שהנושא לא מקובל עליהם, וזה יהיה מובן לגמרי .
Once החליטו שזה מקובל- אי אפשר לעשות פרצופים על מה אנשים מביאים, כי מי בדיוק האוטוריטה שיקבע מה מתאים לסטנדרט ומה לא? ומהו בכלל הסטנדרט הזה?

 

[קאוואזורי]

התשובה מאד ברורה.

מלצר היין.
הוא האחראי על היין ששותים במיסעדה.

 

[החתולית]

יש התנהלות מקובלת בכל העולם בנושא הזה

יש קודי התנהגות מוסכמים בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים. אם מצפים ממסעדה להתנהלות המקובלת, גם הלקוחות צריכים להתנהל כך.

נהוג להתקשר למסעדה ולשאול אם אפשר להביא יין. באותה הזדמנות אפשר לברר מהם דמי החליצה.
אם מדובר במסעדה שידוע שמחזיקה יינות משובחים, נהוג לבדוק אם היין שרוצים להביא, מוגש במסעדה. משום שלא נהוג להביא מהבית יין שהמסעדה מוכרת.
לא נהוג להביא יין פשוט וזול למסעדה, ומי שמחליט בנושאים האלה הוא הסומלייה (או בעברית: אוצר יין) של המסעדה. אין סומלייה? מנהל/ת המסעדה.

המטרה היא למקסם את חוויית האוכל, ולהביא יין טוב שיתאים לאוכל שהמסעדה מגישה.

שורה תחתונה: לא מביאים לרפאל אמרלד ריזלינג פרייבט קולקשן של כרמל.

 

[bob68]

מחרה ומחזיק

נקודת טריוויה למחשבה:

אם במקרה מישהו יבקר בניו יורק וירצה להביא בקבוק יין ל- Jean Georges אז הוא ייאלץ להיפרד מ- 85$ עבור דמי החליצה.
אם לעומת זאת הוא יגיע ל- Per Se הוא ייפרד מ- 150$ דמי חליצה.

מדובר בדמי חליצה עבור כל בקבוק.

 

[קאוואזורי]

רק שבישראל אימצו את הנוהג כאמצעי חסכון.

ולא כך הוא

 

[החתולית]

יש מי שנוהגים כך, אבל הם לא הרוב

לצערנו, תרבות היין בישראל עדיין לא מפותחת מספיק, ומרבית האנשים לא שותים יין עם האוכל.

אין ספק שיש מי שנוהגים כפי שאתה מתאר, אבל לדעתי הם מיעוט בקרב מי שמביאים יין למסעדה.

אחד הדברים שהדיון הזה מוכיח, הוא שמסעדות צריכות להסביר טוב יותר ובצורה ברורה את נושא דמי החליצה. למשל, לא לחכות שלקוח ישאל, אלא לספק את המידע, לגבי המחיר, במעמד שיחת הטלפון בנושא.

 

[יויו13]

אני חושב הפוך...

לעניות דעתי (לא ידוע לי על סקר בנושא) רוב מוחלט מביאים יין לחליצה
מסיבות של חיסכון כספי
גם אם זה לא הכי נעים לשמוע ...

 

[תום שלמוני]

גם מצב של רצון לחסוך הוא לא חד משמעי

במעט הפעמים שהבאתי עמי יין למסעדה מדובר היה ביינות לא זולים בכלל, לרוב בעלות של 20 אירו ומעלה אשר עם הייתי קונה מקבילים להם במסעדה הייתי משלם מעל 300 ש"ח.
במקרים האלו הרצון הבסיסי היה לציין אירוע משמעותי עם יין שיהלום את האירוע כשלקנות יין ברמה כזו במסעדה זה בעייתי כלכלית מבחינתי.
בכל הפעמים האלו שילמתי דמי חליצה והצעתי למלצר היין טעימה מהיין שלא היה מיובא לישראל

 

[יויו13]

תום כידוע לרובנו לא אתה ולא רבים אחרים וטובים

כאן בפורום הם מדגם מייצג לקהל הישראלי
ומי כמוך יודע זאת ....

 

[תום שלמוני]

זול במנהטן

כשסעדנו במסעדתו של Jean Georges בשנגחאי לפני 6 שנים דמי החליצה שצויינו בתפריט היו על סכום שווה ערך ל550 ש"ח באותה התקופה.
כמובן שהיין הזול ביותר שנמכר בכוס עלה בערך 50 ש"ח והוא היה סיני לא משובח.
במסעדות מכוכבות בלונדון לעומת זאת יינות מתחילים במקרה הטוב ב8 פאונד לכוס ובגורדון רמזי בצ'לסי שילמנו על חצי בקבוק יין הבית 42 פאונד- בהחלט הכי הרבה ששילמתי על יין במסעדה אי פעם, היה שווה את זה

 

[שקדייה]

תזכיר לעצמך את פרט הטריוויה הזה בפעם הבאה

שתתלונן על תמחור כלשהו....

למסעדה בעיקרון יש את הזכות לתמחר כל מוצר שנמכר בה כראות עיניה...
מותר לה לגבות כסף על סלסלת הלחם,
מותר לה לקבוע שקערית תוספת פירה תעלה 50 ש"ח,
מותר לה לקבוע שפילה דניס יעלה 500 ש"ח.
רוצה- תקנה. לא רוצה- אל תקנה...

הניים דרופינג שבהודעה לא הופך את הטיעון שלך לחזק יותר.
כי בפעם הבאה שנתלונן על התמחור של מנת השרימפס בגוצ'ה, אני מניחה שלא תשלח אותנו כרפרנס למול ים....

 

[נחשונת]

רק למען הסדר הטוב

חלילה שיתפרש שאנו הבאנו יינות נחותים. השירשור הזה גלש למחזות מרוחקים. במקרר היינות של בן זוגי המוחרם יש אוצרות יין אפילו מלפני 20 שנה. אנו הבאנו לרפאל שני יינות בורדולזים מפוארים ומיושנים מיקבים נחשבים. לצערי שמותיהם פרחו מהזכרון.
אנו גם הודענו שנביא יין ורק לא שאלנו למחיר החליצה או התפיסה במקום עדין. עדיין טוענת ש 50 ש"ח הם גזל לכל יין שהוא.

 

[שקדייה]

ממש תפרת פה חצי משרה במסעדה בשביל הבקבוק הזה.

עם מפל זרימה של השתלשלות הפעולות שעל הסועד לבצע על מנת להביא את היין שלו....
תשמעי, רוב האנשים לא מחפשים משרות במסעדות בהם הם באים לאכול ולכן, ואני גם קצת מכירה התנהלות בעולם, ולכן, מסתפקים בעת ההזמנה בלשאול אם אפשר להביא יין או לא, המגדילי ראש ישאלו כמה עולה השירות... לא יותר מזה.

מסעדה שרוצה לקבוע איזה יין הוא חווית הקולינריה המושלמת- לא תאשר הבאת יין מבחוץ.
מסעדה שרוצה לבוא לקראת האורחים שלה ומאשרת- לא תכנס להם לתוך הבקבוק ולא לתוך החשבונית.

הגישה של לסווג את היין לכמה איכותי הוא על פי מחירו היא פרימיטיביות ואי הבנה בסיסית ביין.....

 

[Geralt of Rivia]

למסעדה יש זכות לחייב כראות עיניה על כל דבר

מסעדה יכולה, אם בא לה, לגבות 100 שקלים על חציל בטחינה ו-500 שקל על קבבונים (בטחינה). אם מותר לה או אסור לה, לגיטימי או לא, זו בכלל לא השאלה. ברור שמותר. מותר למסעדה לגבות דמי חליצה של 50 שקלים או של 5,000 שקלים.

העניין הוא שכשגובים מחירים כאלה על תמורה שכזו, אנשים תוהים מה מצדיק אותם. אם האנשים לא מצליחים לחשוב על סיבה אחרת מלבד תאוות בצע, נוצרת אצלם תחושה של מה שכונה כאן "שוד", תחושה לא נעימה שמנסים לקחת ממך כסף מבלי לספק לך תמורה נאותה עבורו, סתם כי ברגע של היסח הדעת או שיקול לקוי הסכמת לשלם אותו. מותר? בטח שכן. נעים? לא ממש. חכם? וואלה, לא יודע.

לו היתה המסעדה גובה דמי חליצה של 5,000 ש"ח, אני מניח שלא היה כאן אחד שלא היה מסכים שהסכום מופרך ואין לו כל הצדקה. כך שהשאלה היא לא האם למסעדה מותר לגבות 50 ש"ח דמי חליצה, אלא האם 50 ש"ח כדמי חליצה הם סכום מופרך ולא מוצדק. לטעמי - אולי בגלל שאינני מבין עד הסוף מה המסעדה מספקת תמורת המחיר הזה - בהחלט כן.

 

[קאוואזורי]

היא לא צריכה לספק כלום.

לא אמורים להביא למסעדה אוכל ומשקה מהבית.
מסעדה מוכנה לחרוג מהכלל בתנאים שלה.
מתאים יופי, לא מתאים? לא חורגים.
זו בהחלט לא חובת המסעדה להסכים לחריגה או לתמחר אותה בהתאם לדרישות הקהל.

 

[Geralt of Rivia]

שוב, זה בכלל לא האישיו

כמו שאמרתי - ברור לגמרי שמסעדה לא חייבת לאפשר הבאת יין מבחוץ ולא חייבת לתמחר דמי חליצה בצורה שפויה, והלקוח לא חייב להסכים לשלם את המחיר שהמסעדה דורשת. כל זה מוסכם על כולם.

מסעדה יכולה לבחור בדיוק מה היא מגישה ומה היא מאפשרת, אבל כשהמחיר של מה שהיא מגישה או מאפשרת נראה מופרך בהשוואה למה שמסופק עבורו, זה יוצר תחושה לא נעימה. זה הכל.

כשם שמסעדה לא חייבת להגיש קרם ברולה רק כי בא לך שהיא תגיש קרם ברולה, אבל אם היא כבר מגישה קרם ברולה תצפה שהוא לא יתומחר ב-200 ש"ח, כך מסעדה לא חייבת לאפשר הבאת יין מהבית, אבל אם היא מאפשרת זאת, ניתן לצפות לדמי חליצה סבירים.

מה זה סביר? זו השאלה בעצם. נדמה לי שהתשובה שונה בין (בגדול) חובבי יין כבדים שמוכנים ורגילים לשלם סכומים גבוהים תמורת כל מה שקשור בו ובלבד שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר, לבין חובבי יין כבדים פחות שאמנם אוהבים יין, אבל גם יין של 3 ב-100 יכול להיות נפלא עבורם.

 

[שקדייה]

 

[BdCh]

ביג לייק כללי.