במצב הטהור ההשתקפות והצל זהה לדבר עצמו
כמו כולם, אתה חוזר ומשנן את השטויות של אפלטון, אלא שאם תבדוק את תולדות האמנות, המדע, והאנושות בכלל, תמצא שהמאבק לזהות, להגדרה, מתרחש דרך שיפור מתמיד בדרך שבה האדם מדייק את הדימוי כך שישקף את המציאות.
אמנות מקרבת את ההשתקפות למשתקף, את הדימוי למציאות, את החלום לערות, את הנפש לגוף, את הפנים לחוץ, וכך מאפשרת הגדרה יותר מדוייקת ומסודרת ומאפשרת.
ההפרדה שאתה עושה כאן בין הנפש לגוף, בין המציאות לשיקוף שלה, בין הפנים לחוץ, בין הרגש לשכל, היא המטרה למאבק האמנותי, והמדעי , שמנסה לפתור אותה על מנת לבטלה.
ואני חוזר לאוטיזם, למאבקו היומיומי של האוטיסט, שאם נבדוק אותו גם על רקע הוויכוח הזה בינינו יכול שנמצא כמה הגדרות קצת יותר מאפשרות לתנועתו וסיבותיה.
כמו כולם, אתה חוזר ומשנן את השטויות של אפלטון, אלא שאם תבדוק את תולדות האמנות, המדע, והאנושות בכלל, תמצא שהמאבק לזהות, להגדרה, מתרחש דרך שיפור מתמיד בדרך שבה האדם מדייק את הדימוי כך שישקף את המציאות.
אמנות מקרבת את ההשתקפות למשתקף, את הדימוי למציאות, את החלום לערות, את הנפש לגוף, את הפנים לחוץ, וכך מאפשרת הגדרה יותר מדוייקת ומסודרת ומאפשרת.
ההפרדה שאתה עושה כאן בין הנפש לגוף, בין המציאות לשיקוף שלה, בין הפנים לחוץ, בין הרגש לשכל, היא המטרה למאבק האמנותי, והמדעי , שמנסה לפתור אותה על מנת לבטלה.
ואני חוזר לאוטיזם, למאבקו היומיומי של האוטיסט, שאם נבדוק אותו גם על רקע הוויכוח הזה בינינו יכול שנמצא כמה הגדרות קצת יותר מאפשרות לתנועתו וסיבותיה.
