הלוגיקה הנורמטיבית היא שקרית
לכן אפילו את המינימום ההכרחי לשיחה אתה לא מסוגל לקיים,
כי אם היית מקשיב,
למשל לנתי,
ששואל למה אירוע אחד, כל אירוע, נתפש לו כטרמינלי, זה מאפיין אוטיסטי מובהק, היית מבין שזו רק הדיכוטומיה הארכאית, רדודה ופרימיטיבית להחריד שעומדת בבסיס המובן מאליו הנורמטיבי, שמזהה בכל נסיון לחבר את הנסיון הפרטי, היחודי, לתפישה מערכתית, כללית, רחבה, מהלך שסותר את כללי הלוגיקה.
לא במקרה אתה מזכיר לי בדיוק את הליברטריאנים הפסיכוטים להחריד שאיתם הייתי נוהג להתווכח, שבדיוק כמוך מפרידים לחלוטין בין הפרטי לחברתי, בין האישי למערכתי, אז כשאתה טוען שצריך לעזור לאזרחי סוריה, או לעניים, או לחולים, הם אומרים אין בעייה, תעשה את זה אתה על חשבונך ולא על חשבוני.
זו בדיוק הלוגיקה שלך,
שמפרידה בנוקשות אטומה בין הווה לעתיד,
בין הצורך המיידי לתשתית המערכתית,
לוגיקה פסיכופאטית, שלא מסוגלת לדחות סיפוקים, שצורחת אבל אני רעב עכשיו מה אכפת לי מהמערכת,
עזבו אותי מפילוסופיה אני רוצה לפתור את הבעיות מייד,
ואנשים, כמו שגם עולה בדיוק ממה שנתי כתב, לא מסוגלים להבין אוטיסטים בדיוק בגלל שהם נשענים על לוגיקה שבכלל לא זמינה ליצורים פרימיטיבים כמוך,
זו שרואה את המערכתי והאישי בו זמנית,
את העבר ההווה והעתיד בבת אחת,
שממנה עולה שלבעיית הצרכים של האמן והמדען צריכה להינתן תשובה רחבה, ארוכת טווח, מערכתית.
כתבתי בדיוק ההפך ממה שהבנת, שלאמן, שלחריג, שלאוטיסט, שלחוקר מגיע כסף, והרבה, וכדי שלא יסמוך על טוב ליבם של הנ"ט ( אין דבר כזה, כל הנ"ט רעי לב להחריד, כמוך), יש לברר איך ולמה הדברים משתנים ולעזור להם להשתנות.
שזה אומר הקשבה סובלנית וסבלנית לפרטים שאתה אפילו לא טורח להתייחס אליהם,
"כי אני צריך הכל עכשיו ומייד אחרת זה לא קונקרטי" (שאגב כמו שכבר עלה כאן לא מעט פעמים אבל אין מצב שתקשיב חלק מהשונות האוטיסטית היא שהכאן והעכשיו שלהם הוא גם הכי מערכתי ורחב, מה שהיה אמור להיות מובן מאליו לכל מי שמתעניין באוטיזם אלא שלצערי אין אף אחד כזה).
המשיח כבר כאן אם רק תהיה מסוגל להקשיב לאפשרות שאחרים מכלילים בצורה שונה ממך,
שהם מחברים את הרגע לנצח בצורה שלא מחלקת את הדברים ל"או עזרה מיידית או קשקוש" ,
ואני כותב את זה כמי שנדד המון שנים והיה רעב מאוד והתקיים על מכירת ציוריו ברחוב,
בקושי.
אז אם אני מסוגל לראות את זה לא רואה שום סיבה שאתה, המפונק, לא תראה את זה