שאלה חדשה

keos

New member
האמן ומרגריטה

ללא שום ספק ספר ענק! אני לא מכירה ספר עם יותר אנולוגיות ודו משמעוית ממנו חובה לקרא יותר מפעם אחת בשביל להבין עד הסוף
 

עינת

New member
"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום"

וגם "רצות עם זאבים" את הקלות כבר החזרתי לחברה,כיוון שהוא ממש "הסתכל" עלי בעיניים מאשימות ואת רצות עם זאבים אני קוראת בקצב של עמוד לחודש כך שעד יומי האחרון כנראה אספיק לסיים אותו
 

חיננית

New member
עינתאני במצב של דף לחודש-אוותר לגמר

אז מה אם לדעת אחרים הוא ספר חובה ,אם לא נדבק אלי, אם זה כמעט סבל ושעמום לקראו ,אוותר וזהו. הקריאה נועדה לכיף ולתענוג . אם עושים זאת כחובה מאבדים את הפואנטה שהיא נטו הנאה . (אחרי תקופת קריאת החובה ויומן הקריאה הבית ספרי -כמובן) בגיל מסוים קבלתי החלטה לקרא רק מה שמענין ומרתק אותי . לא בגלל שהאחרים חושבים שזה מופת.
 

חיננית

New member
ככה אני נקראת היום? זו עם החידות?

אני מטריוויה והגיון ,נכון . לא זוכרת אותך מהפורום היית פעם אצלנו?
 

אושר מ

New member
לא. לא הייתי. אבל אני יודעת הכל!

אי אפשר להתחמק מעיני. סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם. 5אני פשוט קראתי איזה הודעה איפושהו.
 

blackwolf

New member
דווקא יומן בית ספר

הרבה יותר קל מהספרים שמרגישים שחייבים לקרוא אבל אף אחד לא מכריח. את האי של ארתורו קראתי וסיימתי בזמן קצר בגלל שרציתי להפתר מחובת הקריאה שלו ( שלא כמו מישהו שציין אותו כאן, אני חשבתי שהוא לא היה משהו ). היו קטעים ממש יפים, אבל אני מניחה שאני עוד לא בנויה לספר שיש פה הרבה יותר מחשבות מעלילה. וספויילר קל. עוד לא עשינו עליו ניתוח כיתתי ( ספרות מורחב, לומדים בכיתה את הספר ) אבל התחושה שאני קיבלתי ממנו הייתה שהוא נשאר בדיוק כמו אבא שלו. הזכיר לי את "קולנוע" רק הרבה יותר מרומז.
 

עינת

New member
לומדים את האי של ארתורו בבה"ס?

כן אני זו שהזכירה אותו ונהנתי ממנו הנאה צרופה... כ"כ הרבה חומר למחשבה תאורים עשירים פשוט ספרות במיטבה לטעמי אבל אם לא התחברת אז זה גם בסדר,הרי היה משעמם אם כולנו היינו מסכימים בכל
 

עינת

New member
דוקא הפואנטה היא

שלוקח לי זמן להפנים... יש בו המון חומר למחשבה ואני קוראת כיוון שמעניין לי רק כבדדדד
 

Velouria

New member
"סיפורים" - קפקא

הספר הזה פשוט מתחנן שישאירו אותו באיזה מדף נידח ויניחו לו להיקבר באבק. את הפרקי התבוננות סיימתי למרות שלא הייתי בטוחה שהבנתי אותם. אבל נו, הכל היה קצר ותלוש, העיקר שאפשר לקרוא אותו מהר. אל "הגלגול" הגעתי עם ציפיות מפה ועד להודעה חדשה - אבל הוא פשוט איטי מדי, ככה שתוך שני פרקים הנחתי אותו בצד ופיניתי מקום לספרים קצת יותר מסעירים. מה גם שהפרשנויות בצדדים של העמודים (שכתבה דודה שלי, כנראה שהיא עשתה עליו דוקטורט או משהו כזה) הסיחו את דעתי וגרמו לסיפור להישמע עוד יותר כבד ומייגע. מבחינתי, קשה לסמוך על קפקא. הוא בכלל לא התכוון לפרסם את כל מה שכתב, הלא כן? אם ככה אז ההנאה מהסיפורים שלו הרבה פחות מובטחת, לא היו לו קוראים שצריך להשביע את רצונם... מצד שני זה עושה אותו מיוחד... שמעתי הרבה אנשים מהללים אותו, אבל לא בטוח שאלה הם האנשים הנכונים. מה שאני רוצה לדעת זה... האם כדאי לתת לו עוד צ´אנס?
 

אושר מ

New member
לא קראתי את קפקא

אבל גל תכף יבוא ויגיד לך שכן. למה לא קראתי? אין לי מושג. לא הגעתי לא ראיתי. לא יודעת זה פשוט משהו שלא היה שם. ועוד ספר, ששוכב לי על המדף הוא המין השני של דה בובואר. מאד יוני האחרון. אבל הוא לא ממש עוש הלי רגשי אשם...
 

לאה_מ

New member
בלי רגשי אשם, אבל הוא קריא ומעניין

(המין השני, אני מתכוונת).
 

ציפי ג

New member
אני קראתי את המשפט (מענין למה)

ותחושת אי הצדק האופף את הספר צמררה אותי. אני חוששת שהרבה שיוצאים מבימ"ש יוצאים בהרגשה כזו.
 

galahead

New member
באתי, כמו שאושר הבטיחה :)

כן, כן, פעם שלישית כן! אין מישהו יותר טוב לתת לו צ´אנס נוסף מאשר לקפקא, אחד הגאונים הספרותיים האמיתיים הבודדים של המאה הזאת... (אני חושב ששכבר אמרתי את זה איפשהו) תן (או תני..) עוד צ´אנס לקובץ "סיפורים", ואכן אפשר לדלג על פרקי התבוננות... על "הגילגול" אני לא מוכן לשמוע שום מילה רעה! (סתם... אני מוכן לשמוע אבל לא להסכים..) - זו יצירת מופת. בנוסף, מאוד מאוד ממומלץ לקרוא את "המשפט", שנחשב בקרב רבים (ובצדק) לאחד הספרים החשובים של מאתנו... לא הכרחי שתאהב (או תאהבי?) את קפקא, אבל בהחלט ראוי לתת לו עוד שאנסה..:) אין הרבה (או בכלל) סופרים ששמם הפך למושג שגור בשפה... ולגבי רצונו שלא לפרסם - נו, אז? הוא היה חולה ופסיכוטי בסוף חייו (וגם במהלכם, למען האמת..), זה מה שאמור לפגום בהנאה מהספר?
 
למעלה