אני נהנה מהאנושיות
לא רק מרגעי השיא אלא גם מרגעי התחתית . אני יכול להיות שלם עם עצמי גם בדיכאון , אני אנושי וזה בסדר- אני מקבל את עצמי. אני מספיק חזק כדי לדעת שאני לא צריך גאולה שקרית בצורת אמונה במשהו של אחר כך . אני חזק בשביל עצמי ובשביל מי שסובב אותי . אני חיי במקרה , ניתנה לי האפשרות של אחד להמון , אני קופץ על אותה אפשרות ומנצל כל מה שאני יכול . גם סבל אנושי וגם אושר אנושי, וזה נותן לי סיפוק.