סכין חדה של געגוע
New member
../images/Emo153.gif../images/Emo197.gif../images/Emo153.gif
טוב אז ככה... האמת שאני די גדלתי על כל המסורת, שני ההורים שלי באו ממשפחות דתיות, אז תמיד זה היה בבית, שעות בין חלב לבשר, שבתות וחגים. שהתבגרתי קצת מן הסתם התחלתי לשאול שאלות, ותשובות כמו.."ככה כתוב בתורה", ממש לא סיפקו אותי. הבנתי למשל שוואלה אני לא רוצה לחכות 6 שעות בין הבשר לבין השוקולד שבא לי אחרי. ה-6 ירדו ל-2, השעתיים ירדו לרבע שעה, ועכשיו? זה הדבר האחרון שמעניין אותי. מצד אחד, גם התפתחה אצלי שנאה מטורפת לחרידים וכל מה שהם עושים במדינה שלנו, ובמיוחד מה שהם עושים לקהילה שלי
. התחלתי לשנוא אותם, לשנוא לראות אותם. אני גרה בפ"ת, ויש פה הרבה כאלה, וגם שנוסעים לת"א(שזה לפחות 4 פעמים בשבוע) עוברים בבני ברק, שונאת להחליף שם אוטובוס, שונאת. אני חושבת שהם חיים בתוך בועה שחורה, שהם מבזבזים את החיים שלהם, ואת החיים של הילדים שלהם. ומה הם אומרים? שהבועה הזאת שומרת עליהם. אף אחד לא שואל שאלות. הולכים כמו נמלים בקו אחד, שהוא די מסריח. ועוד צד שלי בחיים שפיתח שנאה, ממש שנאה. חברה מאוד טובה שלי הייתה בקומה שנה שלמה. שזה אומר, מרותקת למיטה, לא זזה, לא מסתכלת עליך, לא מוציאה שום הגה מהפה שלה ולא משנה מי ידבר איתה וכמה. סבבה עד פה? המשפחה שלה כמובן היו צריכים משהו להתלות בו, ומה הם מצאו? את הדוסים. מיד אני רואה כל מיני תמונות של אנשים שנראים כמו חיות מסביב למיטה שלה. כל פעם אני שומעת.."הרבנים אמרו שהיא תתעורר".."היא תתעורר אל תדאגו"...ועוד זיוני שכל. עזבו את זה שבסוף היא נפטרה. אוקיי? סבבה הם יכולים לטעות. אבל שאני מגיעה לשלושים, ואני רואה איזה דוסניק מזדיין שנראה כמו נבלה שדרסו אותו, מתחיל לספר שהיא דיברה איתו לפני שהיא נפטרה, וכל כך מתגאה בזה, וכולם כל כך מאמינים לו, ותלויים בו כל כך פתאום, זה כבר מתחיל להיות הרבה יותר כבד. היא נפטרה באמצע הלילה היא לא דיברה עם אף אחד(!!!!) במשך שנה ופתאום לך? איזה קטע!! הא? בן זונה. בקיצור, מפה לשם, חשבתי מספיק בילדותי, אם יש אלוהים או לא, תמיד בסוף עשיתי מה שטוב לי לפי מה שנראה לי. בשנים האחרונות התפתחה שנאה רצחנית. אני שונאת את כל הדוסים. כולם. (אולי חוץ מהמשפחה כי אנלא יכולה לשנוא אותם, אני מכירה אותם יותר מידיי זמן) ולא אכפת לי שזה הכללה.ממש לא. אז כל הנושא של הדת לא מעניין אותי, אין לי אלוהים, ואני לא צריכה אחד כזה. יש לי שיקול דעת ומצפון משלי. אני עושה מה שטוב לי. אני לא פוגעת בסביבה שלי ושל אחרים בצורה חריגה. וזהו...אחרי שאני אמות, הוא בטח היצור האחרון שאני אראה...האלוהים הזה נו....
אפילו מונה ליזה מעניינת יותר...(במיוחד עם איזה פנדר)
טוב אז ככה... האמת שאני די גדלתי על כל המסורת, שני ההורים שלי באו ממשפחות דתיות, אז תמיד זה היה בבית, שעות בין חלב לבשר, שבתות וחגים. שהתבגרתי קצת מן הסתם התחלתי לשאול שאלות, ותשובות כמו.."ככה כתוב בתורה", ממש לא סיפקו אותי. הבנתי למשל שוואלה אני לא רוצה לחכות 6 שעות בין הבשר לבין השוקולד שבא לי אחרי. ה-6 ירדו ל-2, השעתיים ירדו לרבע שעה, ועכשיו? זה הדבר האחרון שמעניין אותי. מצד אחד, גם התפתחה אצלי שנאה מטורפת לחרידים וכל מה שהם עושים במדינה שלנו, ובמיוחד מה שהם עושים לקהילה שלי