למה זה לא בסדר?
לדעתי, חלק מהיופי של רבות מאותן דתות "פגניות" (או שלא), היא שאין לחלק לא מבוטל מהן איזו דוגמה קשוחה שהמפר אותה דינו "דין כופר". לא רק זה, אלא תסתכל שניה על היהדות - קיימים כיום זרמים שונים - אורתודוכסים (ובהם החרדים וה"כיפות הסרוגות"), קונסרבטיבים, רפורמים ועוד כמה פחות ידועים - האורתודוכסים כלל לא רואים בהם יהודים, אלא מתבוללים. כל העדות האלה כלל לא רואות ב"יהודים המשיחיים" יהודים, בעוד אלה כן מתעקשים על יהדותם. דבר דומה קרה בנצרות, עם ההתפצלות לקתולים ולאורתודוכסים, להתפצלויות המאוחרות יותר לפרוטסטנטים ואנגליקנים ולאחר מכן פיוריטנים, בפטיסטים, קווקרים, מורמונים וכן הלאה. אנחנו מצידנו נקרא לכולם נוצרים, בגלל שהם מאמינים בישוע, ולכל היהודים נקרא יהודים בגלל שהם מאמינים במה שכתוב בתנ"ך, אך מבפנים, התמונה היא שונה. רב אורתודוכסי לא יקבל (עפ"י רוב, ישנם כאלו, מעטים, שנוהגים אחרת) גיור שעשה רב רפורמי והוא יזדעזע בכלל לכך שתקרא לזה "גיור". אנו קוראים להם "דתות מונותאיסטיות" אך לא לקרישנאים, אשר כן רואים בעצמם מונותאיסטים. למה? הגדרות הן לא תמיד כורח המציאות. רוב ההגדרות המוחלטות לכאורה שקיימות בימינו לגבי מהלכים חברתיים הם החלטות שהתגבשו רק בראיה לאחור. עוד 500 שנה, אולי מישהו ימצא הגדרה ל"נאו-פגניות", שאז, אולי כבר תלבש צורה אחרת. חיפוש הגדרה הוא בעצם חיפוש - למה אני שונה מן האחר. זו אובססיה של המין האנושי, לדעתי. למה אני זה לא הוא. לדעתי, זה מחטיא איפשהו את מה שאנו נוטים לכנות "רוחניות".