היום המינוח הוא "הפרעת נפש" ולא "מחלת נפש"
"המדריך לאבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפש" הוא הסיווג הרשמי של הפסיכופתולוגיה, והמהדורה המעודכנת היא המהדורה הרביעית. הוא מכונה DSM-IV. הוא לא נוקט ב- "מחלה" אלא ב- "הפרעה" (disorder), כולל סכיזופרניה. על המונח "מחלת נפש" יש עוררין הן מבחינה מושגית (זו אינה מחלה במובנה הביולוגי המדויק), והן מבחינה נורמטיבית (מניעת סטיגמטיזציה). הפרעה נפשית או התנהגות חריגה (אבנורמאלית) משמעותה גרימת סבל עצמי או גרימת סבל לאחרים. יש להפריד בין שיטת טיפול תרופתית לבין קיומה של מחלה היות וקימת טענה שהטיפול הפרמקולוגי הוא בסימפטומים הנפשיים ולא בגורמים פיסיולוגיים. אני קראתי מאמרים של פסיכולוגים, הטוענים שעד היום לא הוכח חוסר איזון ביוכימי במוח לגבי הפרעת נפש כלשהי (וכידוע לא די כאן במחקר מתאמי, אלא יש להראות כיוון סיבתי). לגבי היעילות התרופתית, ראשית, חלקה מושגת בשל אפקט הפלצבו. חלק מהיעילות הזו היא מעבר לפלצבו, אולם הטיפול התרופתי גובה מחיר לא פשוט במונחי איכות חיים, ויש המתנגדים לו משיקולי נזק יחסית לתועלת, ונוכח אלטרנטיבה טיפולית לא-תרופתית, לרבות בסכיזופרניה. ספציפית לגבי סכיזופרניה היה ניסיון מוצלח בטיפול לא-תרופתי.