והנה מגיעה הסתירה
נראה אם תוכלי ליישב אותה) תסבירי בבקשה מה ההבדל בין תאוריית היחסות הפרטית לבין תאוריית היחסות הכללית של אינשטיין. ההבחנה בין תורת היחסות הפרטית, שלפעמים אף נקראת תורת-היחסות המצומצמת, לבין תורת-היחסות הכללית, היא בכך, שהראשונה עוסקת אך ורק במערכות שאינן מאיצות, והיא אינה לוקחת בחשבון את השפעות כוח הכבידה. מהן הסתירות בין שתי התורות הפיזיקאליות של אותה התקופה שהובילו את אישטיין לנסח את תורת הייחסות? הסתירה הלא מובנת בין תורתו של ניוטון, שבה מהירויות הן גדלים יחסיים, לבין זו של מקסוול, שבה לאור מהירות מוחלטת, הביאה את איינשטיין לנסח את תורת היחסות. איזה אקסיומות פיזיקליות הוא ביטל ומהן האקסיומות החדשות שהוא קבע? אינשטיין החליט לוותר על מוחלטות המרחב והזמן, והניח במקומן את מוחלטות מהירות-האור כאקסיומה פיזיקלית. מהן המסקנות הנובעות לטענתו מהאקסיומות הללו? * יחסיות הבו-זמניות (או יחסיות הסימולטניות) - גודלו של מרווח הזמן בין שני אירועים במערכת כלשהי תלוי במהירותה של המערכת ביחס לצופה, ובפרט: אירועים הקורים בו-זמנית במערכת אחת יכולים לקרות בזמנים שונים במערכת אחרת הנמצאת בתנועה ביחס אליה. * התכווצות האורך - אורכו של גוף איננו גודל מוחלט, אלא תלוי בתנועתו ביחס לצופה. ככל שמהירות הגוף גבוהה יותר כן קטן אורכו במערכת הצופה. משום כך גם מתקצרים מרחקים בכל מערכת שהיא עבור צופה שנע ביחס אליה. * התרחבות הזמן - קצב מעבר הזמן במערכת נתונה אף הוא איננו גודל מוחלט, אלא תלוי בתנועת המערכת ביחס לצופה. ככל שמהירות המערכת (למשל חללית) גבוהה יותר, כן יעבור בה הזמן בקצב איטי יותר יחסית לזמן במערכת הצופה. * חוק חיבור המהירויות הקלאסי, הפשוט והאינטואיטיבי (שלפיו מהירותו של גוף ביחס לצופה מסוים מתקבלת מחיבור מהירות הגוף במערכת נתונה למהירות המערכת ביחס לצופה) איננו מדויק, וככל שמהירות הגופים גבוהה יותר, כן גדל אי-דיוק זה. חוק זה יש להחליף בחוק אחר,שעל אף היותו פחות אינטואיטיבי, הוא מתקיים בכל המהירויות. * מידת ההתמדה (כלומר - ה"התנגדות" לשינוי במהירותו) של גוף איננה פונקציה של מאסת הגוף בלבד (החוק השני של ניוטון) אלא תלויה גם במהירות הגוף ביחס לצופה. * מהירות האור היא מהירות גבולית בטבע, שלא ניתן לעבור אותה, וזאת לא בשל מגבלות טכנולוגיות, אלא משום שתכונות המרחב והזמן אינן מאפשרות זאת עקרונית.
