שומן רווי , פעילות גופנית , סוכר , LDL

m0sh3

New member
שומן רווי , פעילות גופנית , סוכר , LDL

ושאר ירקות. בימים האחרונים אנו עדים לאידיאולוגיה מעניינת שהובאה על ידי אדםהגיוני. טענותיו של אדםהגיוני: 1. פעילות גופנית היא מסוכנת. 2. LDL לא מהווה סיכון למחלות לב. 3. אכילת כמויות גדולות של חמאה ושומן רווי מיטיבות עם בריאותו של האדם. 4. פחמימות [סוכרים , כהגדרתו] מסוכנות לבריאות. פירות מסוכנים כחלק מענין זה וגורמים להשמנה. 5. אין צורך בגרעון קלורי על מנת לרדת במשקל. הטענות שלי: אדםהגיוני טועה ו/או לא מדייק בטיעוניו. הבהרה: המטרה של פוסט זה אינה ליצור דיון עם אדםהגיוני כיוון שהוא לא מביא טענות רציניות ולא מתייחס ברצינות לרפרנס. המטרה היא להפריך את טענותיו כך שאנשים לא יטעו. מיד לאחר לינק לרפרנס של אדם הגיוני אני ארשום את הערותיי ולאחר מכן אביא רפרנס משלי לטענותיי. נפרוט את הטענות אחת לאחת. 1. פעילות גופנית היא מסוכנת. ראיותיו של אדםהגיוני לטענתו: http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/568/532.html http://www.pponline.co.uk/encyc/0679.htm http://www.iol.co.za/index.php?set_id=6&click_id=197&art_id=qw1142890562836S163 כל הכתבות האלה הן אנקדוטות והן רחוקות מלהיות הוכחה למשהו. סיפורים על 2-3 ספורטאים שמתו לא מהווים ראיה לכך שספורט הוא מסוכן כיוון שאנשים רבים עוסקים בספורט ולא נפגעים. בנוסף , הפרדתי בין פעילות גופנית שהיא פעילות מתונה יחסית לבין ספורט מקצועי שהוא תובעני ואכן עלול להוביל לפציעות. על פי מולי אפשטיין , פעילות גופנית בהחלט תועיל לבריאות בעוד ספורט עלול להזיק. ראיה נוספת: http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/4059695.stm לטענתו , הכתבה גורסת שספורט מחליש את הלב. מתוך הכתבה: "The vast majority will benefit in some way, but there will be a minority who will not benefit at all." "Mark Hargreaves, of Deakin University, Melbourne, added: "We need to recognise that, although on average exercise may have clear benefits, it may not work for everyone." לא כתוב שפ"ג מזיקה או מחלישה את הלב. כתוב שיש מיעוט של אנשים שעלול לא להרוויח מזה כלל , ולרוב האוכלוסיה תהיה תועלת בפ"ג. יתר על כן , זה לא מחקר , זו כתבה בBBC - אי אפשר לראות את כל הנתונים והפרוטוקולים שבהם השתמשו. עכשיו , לטענותיי שלי בנוגע לתועלת שבפעילות גופנית. מתוך (1): exercise can produce health benefits independent of changes in body weight such as improvements in glucose tolerance (2) and aerobic fitness (3,4). A low level of aerobic fitness has been identified as a stronger predictor of cardiovascular disease mortality, than other risk factors including body fatness (5,6,7). Improved mitochondrial function and muscle oxidative capacity are believed to be important adaptations of exercise that link aerobic fitness to cardiovascular and metabolic disease (8). בנוסף , פעילות גופנית גורמת לעליה ברמות הHDL ולירידה ברמות הVLDL בעוד שהמנעות מפעילות גופנית גרמה לעליה ברמות הLDL. מתוך המחקר (9): Conclusion: Physical inactivity has profound negative effects on lipoprotein metabolism. Modest exercise prevented this. Moderate, but not vigorous, intensity exercise resulted in sustained VLDL-triglyceride lowering. Thirty minutes per day of vigorous exercise, like jogging, has sustained beneficial effects on HDL metabolism. באדיבות pattos – שני מחקרים המראים על הקשר שבין פעילות גופנית לבין מניעת שבץ ומחלות לב . מתוך (10): CONCLUSIONS--Appreciable protection from stroke in later life is conferred by vigorous exercise in early adulthood. This increased level of physical activity should, if possible, be continued lifelong מתוך (11): Those men who took vigorous aerobic exercise were demonstrably a favourably "selected" group; they suffered less of the disease, however, whether at low risk or high by the several risk factors that were studied. Men with exercise-related reduction in coronary heart disease also had lower death rates from the total of other causes, and so lower total death rates than the rest of the men כמדומני שכיסיתי את הנושא הזה. 2. LDL לא מהווה סיכון למחלות לב. ראיותיו של אדם הגיוני לטענתו: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=7114080&dopt=Abstract לא רלוונטי. המחקר נערך על אנשים שהם כבר חולי לב. נמצאה קורלציה טובה בין רמות טריגליצרידים גבוהות לבין מחלות הלב. בנוסף , נמצאה קורלציה בין רמות הכולסטרול לבין היצרות עורקים אצל כל נבדק בנפרד. לקינוח - בדקו נבדקים לפי רמות של כולסטרול כללי ולא לפי רמות LDL. לטריגליצרידים יש גם השפעה כיוון שהם משפיעים על הצפיפות של הLDL אבל LDL הוא בהחלט גורם סיכון למחלות לב. הבעיה היא שרמות כולסטרול טוטאל לאו דווקא יעידו על סיכון למחלות לב כיוון שיש חשיבות גם להרכב הכולסטרול - כמה ממנו הוא HDL וLDL. היחס בין LDL ל HDL מושפע מגורמים שונים , ביניהם פרופיל השומנים בתזונה ולכן כולסטרול טוטאל גבוה לא מעיד על LDL גבוה. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=1954418&dopt=Abstract לא רלוונטי. מדברים על היכולת של דיאטה מסויימת להוריד את רמות הכולסטרול בדם , לא על סכנות למחלות לב. http://www.ajcn.org/cgi/content/full/80/5/1102 כנראה שהוא לא קרא את המחקר אליו הלינק שהוא הביא מתייחס. הוא עוסק בנשים שכבר יש להן מחלות לב , חלקן סכרתיות , בעלות BMI גבוה , לרובן יש יתר לחץ דם ופרופיל השומנים שלהן הצביע על היפרליפידמיה. בנוסף , הן היו לאחר הפסקת הווסת. על פי עורכי המחקר: "in whom risk factors for progression may differ from those for men.". ודאי שלא ניתן להסיק מכזה מחקר על כלל האוכלוסיה. בסקירה כל הטענות של המחקר מופרכות אחת לאחת לגבי האוכלוסיה הכללית. יש הסבר מפורט כיצד האפקטים שנצפו רלוונטיים רק למחקר הספציפי עבור האנשים הספציפיים. עכשיו לטענותיי שלי. המאמר (12) מצטט מחקר הטוען שרמות נמוכות של LDL החל מגיל צעיר מורידות משמעותית את הסיכון למחלות לב בעתיד. בנוסף , מחקר (13) מצביע על הקשר שבין רמות LDL לבין סיכון לחלות במחלות לב.
 

m0sh3

New member
המשך 1

3. אכילת כמויות גדולות של חמאה ושומן רווי מיטיבות עם בריאותו של האדם. ההמלצה כיום היא שהיחס בין שומן רווי/חד בלתי רווי/רב בלתי רווי יהיה 1:1:1. משמע , שליש מצריכת השומן הכוללת צריכה להגיע משומן רווי , שליש משומן חד בלתי רווי ושליש משומן רב בלתי רווי. סמוכין שלי: המלצות הFDA מתוך (14): fat based on 30 percent of calories saturated fat based on 10 percent of calories בנוסף , המלצות הAHA [American Heart Association] מתוך (15). הסימוכין האלה לא קבלו יחס רציני מאדםהגיוני כיוון שלטענתו אלה גופים רודפי בצע. חבל שהוא שכח שאלה גופים ממשלתיים ולא מסחריים האמונים על בריאות הציבור ולא על שיווק שמן זית. הסימוכין של אדםהגיוני כנגד ההמלצה: http://clinical.diabetesjournals.org/cgi/content/full/24/3/143 המחקר לא רלוונטי כיוון שהוא לא עוסק בפרופיל השומנים בתזונה אלא רק בכמות השומן סה"כ בתזונה. מעבר לכך , שים לב למשתתפות במחקר - חלקן כבר אחרי אירועי לב , חלקן לוקות בתסמינים מטבוליים , חלקן סוכרתיות ורבות מהן שמנות [BMI מעל 30]. אני מצרף את דבריה של simply incognito: "האנשים קיבלו ה-מ-ל-צ-ה לאכול פחות שומן. הם לא עשו את זה כ"כ, ועל כן המסקנה: Conclusions. Intensive dietary counseling to promote a low-total-fat diet did not reduce cardiovascular events in healthy adults. או בתרגום חופשי: ייעוץ תזונתי אינטנסיבי לקידום תזונה עם תכולת שומן נמוכה לא הביאה לירידה במקרי (תחלואה) של לב וכלי דם במבוגרים בריאים. כמו כן, בסוף המאמר כתוב גם כי: Efforts to change dietary behavior should focus on weight loss or maintenance and limiting the consumption of saturated or trans fats but should not focus on reducing total fat consumption כלומר - גם אם ההמלצה לא צריכה להיות להפסיק צריכת שומנים בכלל, אבל גם כאן הוסק בפירוש כי יש צורך בהמלצה להקטין את הצריכה של אותו שומן רווי וכן שומן טראנס." לאור כל הכתוב לעיל , מומלץ בהחלט להגביל צריכה של שומן רווי ושל חמאה המכילה כמויות גדולות של שומן רווי. אין צורך להפסיק לצרוך אותו כליל כיוון שיש לו מקום בתזונה , אך יש לצרוך אותו במידה. 4. פחמימות [סוכרים , כהגדרתו] מסוכנות לבריאות. פירות מסוכנים כחלק מענין זה וגורמים להשמנה. אני רוצה להבהיר מראש , הדבר היחיד שיכול לגרום לצבירות שומן נטו הוא מאזן קלורי [שאליו נתייחס בסעיף הבא]. בנקודה זו אדם הגיוני טען שדיאטות דלות בפחמימות גורמות לירידה מהירה יותר במשקל ומיטיבות יותר עם הבריאות , במיוחד אצל סכרתיים. הסימוכין שלו: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11078235&dopt=Abstract המחקר מתייחס לתקופה קצרה מאוד , שבועיים בלבד. כמו שאני אראה מיד יש חשיבות לזמן בהסתגלות מטבולית. אם הניסוי היה ארוך טווח , התוצאות היו מתאזנות. טענותיי , וסמוכין. במחקרים קצרי טווח יחסית דיאטות דלות בפחמימות מראות עליונות באיבוד משקל. עם זאת , במחקרים לטווח ארוך [כשנה] התוצאות זהות בין אם ננקטה דיאטה דלה בפחמימות או דיאטה דלה בשומן (16). זה לא הועיל הרבה יותר לסוכרתיים.הADA [American Diabetes Association] זנחו את הרעיון של תזונה אחת שמתאימה לכל הסכרתיים. לחלקם עדיפה תזונה עשירה בפחמימות ודלה בשומן , לחלקם ההיפך. תזונה עשירה בשומן לא מתאימה למשל לאנשים בעלי עודף משקל עם סכרת 2. (17,18,19,20) בנוסף , אין מה לנסות ללמוד מסכרתיים על כלל האוכלוסיה כיוון שלהם יש בעיה מטבולית עם פחמימות. מחקר מעניין אחר מראה שיש גם לרגישות לאינסולין תפקיד בהצלחת הדיאטה - לאנשים בעלי רגישות טובה לאינסולין היו תוצאות טובות יותר בדיאטה עשירה בפחמימות , לאנשים בעלי רגישות נמוכה לאינסולין היו תוצאות טובות יותר בדיאטה דלה בפחמימות. (21( מחקר (22) מראה שלאחר כחצי שנה אין לדיאטות דלות בפחמימות יתרונות יותר והן אף עשויות להזיק עקב צריכה מועטה של ירקות ופירות [כן , אדםהגיוני – הפירות השטניים] , סיבים , וצריכה מוגברת של שומן וכולסטרול. אני אציין שהן רק עשויות , כיוון שניתן לשלב בדיאטות האלה את כל הנוטריאנטים הדרושים ולהמנע מהבעיות , אך לא בגרסא של אדםהגיוני. בנוגע לפירות ספציפית. נתייחס לתכולת הסוכרים הפשוטים שלהם , בעיקר לפרוקטוז שהוא זה שנחשב בעייתי. ראשית , מאמר על פרוקטוז (23). מהמאמר עולה שבעיות יתעוררו רק בצריכת כמויות גדולות של פרוקטוז , כך שאין שום סיבה להמנע ממנו כליל. בכמויות קטנות , לפרוקטוז יש גם יתרונות. אמנם מחקרים לטווח קצר יחסית [2-6 שבועות] הראו שצריכה מוגברת של סוכרים פשוטים גורמת לעליה ברמות הטריגליצרידים , אך במחקרים ממושכים [3-6 חודשי] ניתן לראות שערכי הטריגליצרידים חוזרים לנורמה , ההסתגלות המטבולית פשוט דורשת זמן. אני מסתמך על Textbook of biochemistry with clinical correlations של Devlin , מהדורה 6. מחקרים (24,25) דנים בנושא. לפירות יש יתרונות בכך שהם מכילים ויטמינים , מינרלים וסיבים תזונתיים. צריכה מתונה שלהם בהחלט מומלצת. 5. אין צורך בגרעון קלורי על מנת לרדת במשקל. מתוך דבריו של אדםהגיוני: "הגוף לא מעלה במשקל לפי כמות הקלוריות (קלוריה משומן זה לא קלוריה מסוכר וכדומה...) !" נעבור לטיעוניי: אפשר לרדת במשקל בלי גרעון קלורי אם מזיעים וכו'. אם אנחנו מדברים על ירידה אמיתית , משמע , ירידה בשומן , ודאי שיש צורך בגרעון קלורי. כיוון שלקלוריה יש הגדרה אחת ויחידה , היא בהכרח שווה מכל מקור. אתה יכול לטעון שסה"כ הקלוריות שדרושות למטבוליזם בתזונה מסויימת שונה מאשר בתזונה אחרת , אך לא שקלוריה אינה קלוריה. למשל , תזונה עשירה בחלבון תעלה את TEF – Thermogenic Effect of Food [זה לא מאוד משמעותי אבל קיים] , אך בסופו של יום , הכל עניין של תרמודינמיקה. גם המחקרים עם הכותרות של "קלוריה אינה בהכרח קלוריה" מדברים על אפקטים מטבוליים וודאי שאינם מערערים על ההגדרה של קלוריה. כמובן שאני שוב אסתמך על מקור אמין בנוגע לכך שדרוש גרעון קלורי , שוב מדובר בספרו של Devlin. " To loose weight requires a negative energy balance , which means fewer calories must be consumed than are expended each day".
 
תמשיך בדרכך אותי זה לא מרשים.

הכל שטיות מעורב בקצת מארים לא רצינים וגופים כמו ( AHA American Heart Association ) שחבל לזרוק עליהם מילים גי זה גוף שרודף תרומות ומשמש כמקלט מס לאומי :) aha זה גוף מסחרי תחת מעטה של עמותה !!!!! זה בכלל לא קשור לממשלת ארה"ב !!!!!! מאיפה לקחתה שזה קשור לממשלת ארה"ב ? זה בדיוק כמו ADA!!!!!!! עמותה זאת מוכרת הרבה שטיות מגייסת תרומות כמקלט מס עוסקת בהונאה של אנשים כאשר מוכרת את החתימות שלה על מוצרים מסוימים בעיקר מוצרים עם שומן מהצומח (כמו שאיל - האגודה הישראלים לסוכרת עושה בארץ) מוכרת תרופות שעושים הרבה כסף לחברות התרופות ועוד ועוד . עוד מעט נגלה שאתה עובד שם בכלל :)
 
הנה המוצרים שאיל בישראל עושים עליהם כסף...

http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/243/2405.asp שלא לדבר על התרופות שהם עוסקים בהפצתם ועוד !
 
תזכיר לי ,מי זה AHA ?

עמותה או גוף ממשלתי ? זה לא גוף ממשלתי , אתה סתם כותב דברים לא נכונים ומטעה פה את האנשים.
 

m0sh3

New member
כרגיל , אתה לא מגיב בענייניות

נניח שAHA זה לא , אני לא אלך לבדוק ברשם העמותות האמריקני. FDA הוא בודאות גוף ממשלתי. הדיון שלי איתך נגמר , כל עוד לא תביא רפרנס לכל הטענות שלך אין מה לדבר. דעות זה משהו שאפשר להתווכח עליו , עובדות לא.
 
הבאתי לך אחד בהודעה למטה...

באשכול הזה בתגובה שלי הקודמת. תזוכר שאתה לא מביא רפרנס לכך שצריך 30 אחוז ולא 40 או 20 אחוז שומן :)
 
FDA בקשר ל,אם זה גוף ממשלתי זה לא אומר הרבה..

מה זה אומר שכל תעשיית התרופות לא לוחצת עליהם ? שהם נקים מאינטרסים ? שעד שהם פוסלים תרופאה כלשהי צריכים הרבה אנשים לקפח את חייהם ? תבין , העולם נא בגלל הכסף אז אל תהייה תמים. שתוצאות של מחקרים לא יכולים להיות מפוברקים ? שחברות התרופות לא מסתירות תופעול לווי פה ושם(יותר מפה ושם) ?
 

m0sh3

New member
אתה לא מבין כלום כנראה בבירוקרטיה

לוקח 10 שנים לאשר תרופה. זה חצי מהזמן של הפטנט. חברות התרופות מאוד לוחצות לאשר , הFDA לא מאפשר את זה עד שנעשה הרבה מאוד מחקר. העולם נע בין היתר בגלל כסף. יש גופים שאינם מסחריים ואינם תלויים בכסף של חברות ולכן יכולים להגביל אותן. אם אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שתוצאות של מחקרים הן מפוברקות , אין שום דרך להוכיח כל טענה שהיא. מה גם שבאופן הזוי אתה עצמך נשען על מחקרים שבאותה מידה יכולים להיות מפוברקים. אתה פרנואיד ותו לא.
 
כמו בטח יש ...

עמותות ל"מודעות ליין" או עמותות ל"מודעות לתצפיות על הרים " אז יש גם עמותה "הלב האמרקאית" שהמלצות שלה הם דעות אישיות שלה ואין להם כל קשר למחקרים. אגב , בקשר למחקרים תרשה לי לתקן את עצמי . המחקרים בסדר זה הפירוש אתה נותן להם תוך התעלמות מכל דבר אחר. אתה אפילו לא יודע למה אגודת הלב האמרקאית ממליצה לצרוך 30 אחוז שומן ולא 20 או 40 ? על מה זה מבוסס . ולכן נתתי פה מחקר : http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11078235&dopt=Abstract עכשיו תתן תשובה רצינית למה אתה מחשיב את העמותה הזאת לגוף משלתי? ולמה אתה מתעלם מהעובדות שאני מציג לפניך ? בהצלחה.
 

m0sh3

New member
הגבתי על המחקר הזה כבר

בסקירה שעשיתי. תקרא אותה בעיון במקום להמשיך להתלהם. הטענה שלי היתה בנוגע לפרופיל השומנים ולא שיש הכרח לצרוך דווקא 30% שומן בתזונה. זו המלצה של AHA וFDA , שני גופים רציניים שנשענים על ידע מחקרי. לא ברור לי מדוע AHA אמור לעודד צריכה מופחתת של שומן רווי. אילו תאגידים משפיעים עליו? האם התאגידים שמייצרים שמן זית חזקים יותר ממקדולנדס? חדל קונספירציות , זה באמת מגוחך.
 

m0sh3

New member
ממש מפתיע

כמו שאמרתי , זה לא בשבילך - זה בשביל שאחרים לא יטעו. כל הג'ורנלים הרפואיים המובילים בעולם [כמו JAMA למשל] הם לא רציניים. הגורם הרציני המוסמך והיחיד בעולם הוא אדםהגיוני , שאת סמוכיו לא ראינו בשום מקום [חוץ מסמוכין לא קשורים]. זה מוזר שאתה עצמך הבאת לי רפרנס מאותם מקומות שאני הבאתי רפרנס , אבל כשאני מביא אותם אלא מקורות לא רציניים וכשאתה מביא אותם אלה מקורות רציניים. משלי כ"ח 26 : " בוטח בלבו הוא כסיל , והולך בחכמה הוא ימלט"
 

cnima

New member
אדם "הגיוני", הפסדת

משה הפריך כל אחת ואחת מטענותיך ההזויות. ארוז את חמאתך ואת מטלטליך, הרכבת שלך מהפורום יוצאת בעוד מספר דקות. כל הכבוד משה!
 
../images/Emo6.gif, גאד! זה היה אחד הטובים!

"ארוז את חמאתך" חחחחח, אני נשפכת פה עכשיו מצחוק!
אין... זה כבר הפך להיות הזוי לגמרי. בכלל, אני שמה לב שיש לך "יציאות" מעולות בהקשר של "אדםהגיוני". המשך כך!
אגב, אני אמנם "קוראת מהצד", סמויה מה שנקרא, אבל נהנית מכל רגע ממה שקורה פה בשבועות האחרונים. וכמובן - אין שום ספק שאני בצד שלכם, צד ההיגיון והעובדות, אבל לגמרי.
כי בלי "להשוויץ", חלילה, אני חושבת שיש לי מספיק ידע לפחות כדי להפריך את כל השטויות ש"אדםהגיוני" מנסה לפזר לכם בפורום ועל כן לצדד בכל מה שאתם כותבים כאן כנגדו... שיהיה שבוע טוב לכולם
 
אתה כן, אבל לא משנה...

זה בכל מקרה כבר הפך בשבילנו ל"עניין שבשגרה"... עכשיו יש לי אלייך סתם שאלה (לא קשורה לנושא הפורום) : תגיד, למה אתה תמיד כותב את המילה 'שטויות' ללא ו' נוספת, כך---> שטיות
כאילו, לא למדת שהמילה הזאת נכתבת עם 2 ו'??? או שמא הו' השניה "נשמטת" לך במהלך ההקלדה/כתיבה כל פעם מחדש...?
סתם מסקרן אותי העניין הזה..
 
רציתי לשאול אותך .....

איזו תזונה לדעתך הבריאה ביותר ? של איגוד הלב האמרקאי ? זון ? אחר ?
 

m0sh3

New member
המשך 2 - רפרנס.

1. J Clin Endocrinol Metab. 2007 Mar;92(3):865-72. Epub 2007 Jan 2. Effect of Calorie Restriction with or without Exercise on Body Composition and Fat Distribution. 2. Cox KL, Burke V, Morton AR, Beilin LJ, Puddey IB 2004 Independent and additive effects of energy restriction and exercise on glucose and insulin concentrations in sedentary overweight men. Am J Clin Nutr 80:308-316 3. Barlow CE, Kohl HW, 3rd, Gibbons LW, Blair SN 1995 Physical fitness, mortality and obesity. Int J Obes Relat Metab Disord 19 Suppl 4:S41-44 4. Lee CD, Blair SN, Jackson AS 1999 Cardiorespiratory fitness, body composition, and all-cause and cardiovascular disease mortality in men. Am J Clin Nutr 69:373-380 5. Kavanagh T, Mertens DJ, Hamm LF, Beyene J, Kennedy J, Corey P, Shephard RJ 2002 Prediction of long-term prognosis in 12 169 men referred for cardiac rehabilitation. Circulation 106:666-671 6. Kavanagh T, Mertens DJ, Hamm LF, Beyene J, Kennedy J, Corey P, Shephard RJ 2003 Peak oxygen intake and cardiac mortality in women referred for cardiac rehabilitation. J Am Coll Cardiol 42:2139-2143 7. Myers J, Prakash M, Froelicher V, Do D, Partington S, Atwood JE 2002 Exercise capacity and mortality among men referred for exercise testing. N Engl J Med 346:793801 8. Wisloff U, Najjar SM, Ellingsen O, Haram PM, Swoap S, Al-Share Q, Fernstrom M, Rezaei K, Lee SJ, Koch LG, Britton SL 2005 Cardiovascular risk factors emerge after artificial selection for low aerobic capacity. Science 307:418-420 9. J Appl Physiol. 2007 Mar 29; Inactivity, exercise training and detraining, and plasma lipoproteins. STRRIDE: a randomized, controlled study of exercise intensity and amount. 10. BMJ. 1993 Jul 24;307(6898):231-4. Lifelong exercise and stroke. 11. Br Heart J. 1990 Jun;63(6):325-34. Exercise in leisure time: coronary attack and death rates. 12. http://www.utsouthwestern.edu/utsw/cda/dept37389/files/281993.html 13. Circulation, Vol 85, 37-45, Copyright © 1992 by American Heart Association Joint effects of serum triglyceride and LDL cholesterol and HDL cholesterol concentrations on coronary heart disease risk in the Helsinki Heart Study. Implications for treatment. 14. http://www.fda.gov/FDAC/special/foodlabel/dvs.html 15. http://circ.ahajournals.org/cgi/reprint/102/18/2284 16. Ann Intern Med. 2004 May 18;140(10):778-85. The effects of low-carbohydrate versus conventional weight loss diets in severely obese adults: one-year follow-up of a randomized trial. 17. Nutrition recommendations and principles for people with diabetes mellitus. American Diabetes Association. Tenn Med. 2000 Nov;93(11):430-3. Review. PMID: 11077891 [PubMed - indexed for MEDLINE] 18. Nutrition and the management of type 2 diabetes. J Fam Pract. 1998 Nov;47(5 Suppl):S45-53. PMID: 9834755 [PubMed - indexed for MEDLINE] 19. Weight management through lifestyle modification for the prevention and management of type 2 diabetes: rationale and strategies. A statement of the American Diabetes Association, the North American Association for the Study of Obesity, and the American Society for Clinical Nutrition. Am J Clin Nutr. 2004 Aug;80(2):257-63. Review. PMID: 15277143 [PubMed - indexed for MEDLINE] 20. Clinical management of metabolic syndrome: report of the American Heart Association/National Heart, Lung, and Blood Institute/American Diabetes Association conference on scientific issues related to management. Circulation. 2004 Feb 3;109(4):551-6. PMID: 14757684 [PubMed - indexed for MEDLINE] 21. Insulin sensitivity determines the effectiveness of dietary macronutrient composition on weight loss in obese women. Obes Res. 2005 Apr;13(4):703-9. PMID: 15897479 [PubMed - indexed for MEDLINE] 22. Prev Cardiol. 2006 Summer;9(3):166-71; quiz 172-3. The skinny on high-protein, low-carbohydrate diets. 23. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=348&a=22024&c=2530&sc=0&ssc=0 24.Eur J Clin Nutr. 1999 Apr;53 Suppl 1:S6-13. Molecular and cellular adaptations to carbohydrate and fat intake. 25. Am J Clin Nutr. 2000 Feb;71(2):412-33. Carbohydrate-induced hypertriacylglycerolemia: historical perspective and review of biological mechanisms.
 
למעלה