אם המערכת הייתה מתאימה את עצמה להרגלים של כל סוגי הנוסעים אולי הייתי מסכים איתך. אבל כאשר המערכת מתחשבת במובהק רק בסוג אחד של נוסעים אז לא מפתיע שבקרב שאר הקהלים הרצון להשתמש במערכת פוחת ואז אתה מקבל עיוות בנתונים כאילו החילונים לא רוצים להשתמש בתחבורה ציבורית. בשיטה הזו, לאורך זמן אתה הולך לקבל בארץ 2 מערכות תחבורה. אחת לציבור החרדי שתהיה מאוד מושקעת, עם מענה לכל בקשה אבל היא לא תהיה רלוונטית לשאר הקהלים כי היא פשוט לא תשרת אף נקודה שהציבור הכללי מעוניין להגיע אלייה. במקביל תהיה את המערכת הכללית שאחוז ההשקעה בה ילך ויפחת כי אין משאבים אין סופיים לתחזק 2 מערכות במקביל, ואז אחוז המשתשמים גם ילך ויפחת כי מי רוצה להשתמש במערכת שאינה נותנת מענה יעיל ואז ההשקעה תפחת בהתאם וכן הלאה.
שירות לא אמור לקרוס בנקודת ההחלפה כי המחליפים מתחלקים בין הרבה קווים ולא כולם רצים מאותו קו לאותו קו. עובדה אין שום קריסה בנקודות החלפה כמו מרכזית המפרץ, תל אביב וכו'. מה שיגרום לקריסה הוא בדיוק הרצון להכניס לבני ברק וערים חרדיות נוספות קווים מכל שכונה שיש בה קהילה חרדית בארץ.
ודאי שהמערכת מנסה להתאים את עצמה לכל סוגי הנוסעים.
זאת הסיבה שיש כזה שפע של קווים
בין רעננה לתל אביב למשל פועלים 6 קווים
לקו 480 יש חלופות בוקר מהשכונות בירושלים
ולקו 470 יש חלופה לחיילים ביום א' שלפני זמן לא רב הפך להיות 478
שירות קורס בנקודות החלפה, ובעבר כולם הרגישו את זה בימי א' כשהחיילים נסעו דרומה ולא היה ניתן לעלות לרכבות.
או ליד תחנה המרכזית באר שבע, שם המתינו דקות ארוכות בכניסה לתחנה המרכזית, ולאחר מכן פעמים רבות לא היה ניתן לעלות לאוטובוס.
חיילים נאלצו להזמין מוניות על מנת להגיע בזמן לבסיס.
הבעיה הזאת כמעט נעלמה מאז שהצבא מפעיל את מערך הנסיעות עבור החיילים בעצמו.
במקרה של קווי חרדים הבעיה היא הרבה יותר משמעותית, בגלל שהרוב מעוניינים לנסוע דווקא באותה השעה.
ואם נרצה לתת שירות עם החלפות, הרי שנצטרך להחזיק צי עירוני מיוחד רק בשביל שעתיים בשבוע.
בנוסף, בניגוד לטענות העולות כאן מידי פעם, כאשר היעדים הם ברורים, והאוטובוסים הבינעירוניים מלאים, נסיעה ישירה היא יעילה יותר מאשר נסיעה במעברים.
כי אם כל האוטובוסים מלאים, ובמעברים הנסיעה לקחה 3 שעות, ובנסיעה ישירה לקחה שעתיים, גם בלי לחשב את הזמנים שיש להשאיר לצורך ויסות, זה בסה"כ אומר שבשביל אותה כמות נוסעים היה צריך נהג שלוש שעות במקום שעתיים.
היעילות של החלפות היא כאשר הביקוש הוא דליל, או שאנחנו לא יודעים להעריך את הביקושים.
החלפות בתחום העירוני מאפשרות לתגבר משמעותית את השירות הפנימי, אם כי התועלת בתגבור כזה היא כמובן בתנאי שיש מקום באוטובוס ולא כהוא נוסע מלא.
בפורים למשל, המשרד מפעיל מוקדי יציאה בירושלים ובני ברק.
התוצאה היא שרבים מעדיפים לשכור רכבים ולפקוק את הכבישים, ואילו אלו שהחליטו כן לנסוע באוטובוסים, לעיתים לא מצליחים להגיע לנקודת היציאה בגלל שהשירות הפנימי לא מצליח לתת שירות לכולם, חלקם הולכים רגלית (גם על הכביש, בגלל העומסים) וגורמים לכך שהשירות העירוני קורס לחלוטין, וגם אלו שמצליחים להגיע לנקודת היציאה מתקשים לעלות לאוטובוסים, שאינם מצליחים לתת מענה לביקושים.
שיטת הקווים הישירים, מאפשרת להפחית עומסים מנקודת החלפה, כך למשל זה שיש תחבורה ישירה מאלעד, מפחית מהלחץ שבבני ברק.
גם הפעלה של קווים ישירים בשעות השפל, למרות שהם לא מלאים, מאפשר להסיט ביקושים משעות השיא (כי יש חלק מהנוסעים שמוכנים לצאת שלא בשעת השיא כדי להנות מנסיעה נוחה ומהירה יותר).
נראה שהכותבים כאן אינם מבינים את היקף הנוסעים, בשנים האחרונות שיא הנוסעים איננו זמן נסיעת החיילים ביום א', אלא שישי בצהריים בחורף.
כמובן, שכאשר היקף הנוסעים הוא כה גדול, כדאי וראוי להציע גם אפשרויות החלפה, וזאת על מנת שיהיה ניתן לצמצם את הקווים הישירים.
אך להסתמך רק על החלפות זהו דבר שאינו מעשי כלל וכלל.