בלדה לחובש
הם התקדמו לאט, הכל היה רגוע, מנגד הנהר וגומא מרשרש פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע! אני כבר בא- ענה לו החובש עלינו על מוקש! – צעק אז הפצוע, אני כאן, לצדך – ענה לו החובש ברד של אש נתך, ברד כבד קטוע, מעבר לנהר, לגומא הרוחש השאירו אותי כאן – בקש אז הפצוע עזב שטויות – ענה אז החובש הצל את עצמך- בקש אז הפצוע אני נשאר אתך – ענה לו החובש והם נותרו שניהם, והשדה פתוח והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש אנחנו אבודים – מלמל אז הפצוע אחוז בי טוב – ענה לו החובש נפצעת גם אתה – מלמל אז הפצוע עזוב זה לא נורא – ענה לו החובש האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע רק לא להתייאש, רק לא להתייאש אזכור אותך תמיד – נשבע אז הפצוע רק לא ליפול – מלמל אז החובש שלך עד יום מותך – נשבע אז הפצוע היום הוא יום מותי – ענה לו החובש פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח וצל על הקרקע, והוא קרב , רועש נצלנו! הם באים! – יבב אז הפצוע, אך לא שמע מילה מן החובש אחי, אחי שלי! – יבב אז הפצוע מעבר לנהר הגומא מרשרש אחי, אחי שלי...
