שלום. יש בפורום הזה גם קתולים?

HailMary

New member
אצל כל היונקים יש לידה. טראומה? משהו ניפלא

אצל כל היונקים יש לידה בניגוד לחרקים וזוחלים. האם מנגנון ביולוגי זה של הלידה הוא בבחינת "תאונה" של הטבע או האלוהים, כך שיהיו לו אפקטים ניזקיים על התפתחות היונק? לא ברור כלל אם זו "טראומה" עבור התינוק, הגם שיש פסיכולוגים שפיתחו בדיוק תאורייה כזאת. אך האם באותו רגע הם שכחו שכל היונקים עוברים לידה? והאם זאת טראומה עבור אוגרים, ארנבות, חתולים, קופים וקרנפים? לא סביר. אולי הנקודה היא בדיוק זאת שהעלית שבגיל הינקות המוקדמת לא יכולה להתפתח טראומה. ויש טראומות גם אצל יונקים, גם הם יכולים לפתח דפוסים נוורוטים. אפשרות אחרת שהלידה רחוקה מטראומה, כיוון שבילוד יש כבר יצוגים מולדים של העולם הממשי, פרי אבולוציה או בריאה. ובעיקר, שהתאורים המציגים בדרמטיות את הלידה כטראומה הם מוגזמים. מכל מקום, אם אתה נוסע בקרון רכבת חשוך וצפוף במשך 3 ימים, ולפתע יורד ממנו לעמק קסום, רחב ידיים עם מפלים סואנים נוף עוצר נשימה ושמים כחולים בהירים - זו טראומה? לא כל היצף חושי פתאומי הוא כואב או טראומטי. וכלל לא ברור שהרחם היא מצב של חסך חושי, או דומה במשהו לקרון רכבת צפוף וחשוך. ניתן אולי לדמותה לשכיבה נוחה מאד ומוגנת, עטוף בשמיכת פוך בחדר חשוך, כשמגיעים אליך קולות מהסביבה. אמנם כעובר כל צרכיך מסופקים, אך כך גם בנוכחות אם מיניקה. חוקר בשם ברליין הראה שתינוקות שואבים הנאה מגירויים מעניינים ומורכבים. אין אלה כלל מקור לסבל או לטראומה. תאולוגית ובבחינת השכל הישר, הלידה היא דבר ניפלא, הגחה לחיים. מתנת החיים. יש הוגים שיטענו שהחיים כולם הם טרגדייה, וכאן אולי מעוגנת גישה זאת, כמו גם בבודהיזם - שאומר שהחיים הם סבל. החיים הם גם אפשרות הבחירה בחיים המטוהרים מהחטא הקדמון וקבלת מתנות רוח הקודש, החיים במלוא משמעותם. האם אור העולם ניתן לעוברים? חשובה כאן הטבילה.
 

Thoma

New member
זו גישה מנומקת היטב

ואני נוטה להסכים עם רוב דבריך, אבל בכל זאת עניין הלידה משאיר בי ספק, ודווקא כתוצאה מהקצת שאני מבין בתיאלוגיה הנוצרית ובעקבות מה שהיה לאבות הכנסייה לומר בנושא. אתה מסכים איתי שאורח החיים האידאלי בנצרות הוא הרווקות ולא חיי נישואין? (לפחות בנצרות ששנינו אני מניח מסכימים שהיא האמיתית - הקתולית/אורתודוקסית) בכל אקט של להביא ילד לעולם יש מעשה מזהם, שזה המגע המיני, כפי שמסביר אוגוסטינוס. ולמרות שהטבילה מסירה את החטא הקדמון, הטבע האנושי עדיין מושחט - זה לא לחינם שצריך להתוודות בפני כהן כדי שיסלחו לנו חטאינו, אנחנו צריכים להישאר טהורים, והדבר צריך להיעשות באופן ממושך. ואין מצווה כמו שיש ביהדות "פרו ורבו" אלא להפך, הנזירות עדיפה בהרבה. הסיבה שברית מילה לא נתפסת אצלי כ"ביג דיל" עד כמה שאני מגנה את הנוהג הזה (ולא מהסיבות שהזכרת, למרות שגם הן תקפות כמובן) כי עצם ההולדה מבחינתי היא משהו שעדיף שלא יהיה בכלל. לפחות לא כרגע שהאנושות ב-state of fall. אני לא מנסה לטעון משהו ספציפי אלא רק משתף בדעתי.
 

HailMary

New member
לידה אינה עניין מלוכלך. ראה לידת מרים

כפרדיגמה ללידה טהורה. מרים נהרתה באקט מיני, אך לידתה טהורה. בוועידת הוותיקן הראשונה ב-1870 קבעה הכנסייה, בהשראת האפיפיור פיוס התשיעי באופן שאינו בר טעות infallible בחסד רוח הקודש, את עניין ה-immaculate conception של מרים, שאף שנהרתה באקט מיני, הרי שהיא היתה משוחררת מהחטא הקדמון. קדמה לכך התגלות מרים בלורד. מכאן שהלידה עצמה אינה בהכרח לא טהורה. ניתן אולי לדבר בעניין הלידה על מידות של טוהר, תלוי בנסיבות הלידה. ממחשבה שנייה - אולי לא ממש כך. הבאת חיים לעולם, שהאל בחר שיווצרו, זה אינו בלתי טהור. שהרי אחרת, לא היתה כל קדושה בהנחייה הקדושה לשמור על קדושת החיים, דהיינו להמנע מהפלות.
 

HailMary

New member
תלוי איזה משתנים בודקים. אולי משתני אישיות

ויכולת חלוקת קשב. אין כמעט מתאם חיובי בין מנת משכל ויכולת חלוקת הקשב - כזו שהיתה לאישים ידועים מסוג בונפרט או יוליוס קיסר. אך יכולת חלוקת הקשב הינה מכריעה ביכולת המצאתית, ביצירתיות אפקטיבית ורבת גוונים, ביכולת אירגון מערכות מורכבות, ובחוכמה אמיתית. מדובר בתופעה הרווחת סטטיסטית יותר אצל קבוצת אנשים אחת מקבוצות אחרות, אך לא מדובר כמובן בכל האנשים באותה קבוצה.
 

HailMary

New member
תודה על החום בקבלת הפנים

ויפים הדברים על מעמד האשה. תודה חמה, בתפילה לחסד האדון וחמלת מרים, למען יסולקו רוחות הרשע מקפדי הרוח סביבנו, ונחיה מתוך אושר וחופש ליצור ולבנות רבים יותר, כשהיופי שיתרבה סביבנו יעצים את חיינו בישוע, ויפלס נתיבים לאלוהות. אמן
 

Thoma

New member
אמן! ושהבתולה תעניק לנו הדרכה

ויושר אינטלקטואלי. וברוך הבא!
 

HailMary

New member
בעניין היושר האינטלקטואלי נאמר: ניכרים דברי

אמת. אינדיקטור נוסף: יושר אינטלקטואלי תכופות כרוך בלוחמה למען הצדק. הדבר קשור בכך שיש הלוקחים קשה הפרות בוטות ואבסורדיות של תחושות הצדק הטיבעי הטיבעיות. היה מי שטען באוזני שהנצרות בעיקרה - הפצת אור ולא צדק. אלא שישוע בדרשת ההר מזכיר את עניין הצדק פעמיים, ומייד בתחילת הדרשה (מתי, 5): אשרי הרעבים והצמאים לצדק, כי הם ישבעו (פס' 6). אשרי הנירדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות השמים (פס' 10). בכטכיזם של הכנסייה הקתולית יש מקום נירחב נירחב לנושא הצדק החברתי http://www.vatican.va/archive/ccc_css/archive/catechism/p3s1c2a3.htm ולאחרונה, בהכרזת 7 החטאים הכבדים לתקופה המודרנית, ניכללת בהם פעולה כנגד הצדק החברתי. http://www.urbanministry.org/catholic-church-announces-seven-sins-modern-era ומה הקשר המדוייק בין יושר אינטלקטואלי וערנות לנושא הצדק החברתי? יושר אינטלקטואלי הינו נאמנות לאמת (ישוע אומר לפילטוס, "לשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת. כל אשר הוא מן האמת, שומע לקולי", הבשורה לפי יוחנן, 18, 39). האמת הוגדרה עוד על ידי אריסטו כיחס של התאמה בין טענה ובין המציאות: המשפט "ברד ירד בדרום ספרד הערב" הוא אמיתי, אם ורק אם אכן ירד הערב ברד בדרום ספרד. ובכן, בניגוד לתורות הפוסט מודרניסטיות למיניהם, האמת כרוכה בזיקה ישירה למציאות הממשית. השאיפה לאמת היא בדיוק השאיפה ליישר את ראייתנו תוך הגברת ההתאמה למציאות. שים לב ש"ליישר" ו"יושר" הם מאותו שורש, וכך put right ו-right. וישוע אומר בדרשת ההר, בתרגום Jerusalem Bible הקתולי (אותם פסוקים שהבאתי קודם בעיברית) Happy those who hunger and thirst for what is right; Happy those who are persecuted in the cause of right . והפרת הצדק - השרירות והאבסורדים הצורמים של רשע ואטימות חברתית, אפלייה, נישול מזכויות צודקות, כל אלה הם מבחינת הפרת סדרי עולם, ניסיון להחלפת סדריו הטיבעיים של העולם בסדרים מלאכותיים, שרירותיים, וכבר שייקספיר דיבר בדיוק על כך בתאור מעלליו של המלך הגיבן והרשע ריצ'רד ה-III. וכך, היושור האינטלקטואלית אינה דבר מבודד, אלא כרוכה תכופות בזיקה, לעיתים לוחמנית או נאבקת, למה שטיבעי ונכון מול אי אהדה למה שמעוות ומרושע ומלאכותי ומושג בכוח האלימות (מכאן גם הזיקה הנוצרית לשלום). תכופות, ולא מעט במקומותינו, אנשים מבצעים מעשי שרירות אבסורדיים תוך דיבור חסוד הנשמע "צודק כזה" ובוטח בעצמו. אך אין דבר בין ההתנהלות המרושעת המדברת בטון דיבור "צודק", ובין הצדק האמיתי. יש הבדל של יום ולילה בין צדקתנות עצמית ובין צדק ויושרה
 

HailMary

New member
תוספת הכרחית: אך דבר אינו אוטומטי, ועלינו

להתחזק על ידי לקיחת חלק בישוע וקבלת מתנות החסד של ישוע, שהוא מן האמת, בסעודת האדון, בתפילות ובקבלת הדרכה נכונה בחסד מריים ובמתנת רוח הקודש.
 

HailMary

New member
בעניין זה אמר השליח פאולוס ב"איגרת אל הרומים"

חוקי התורה באו דרך משה. האמת והחסד -דרך ישוע. להגיע לאמת, ליושר אינטלקטואלי, אנו זקוקים לישוע ולמתנות החסד. בלעדיהם, ברגעים מסויימים, מכיון שאנו חלשים, אנו עשויים להדחק לפינות קיומיות. "ואל תביאנו לידי ניסיון".
 
ברוך הבא בשערי ביתיינו הקט :)

הלוואי שישוע כבר יבואאאאאאאאאאאאאאאאאאא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנחנו כ"כ צריכים אותו כבר !!!!!!!!!!!!!!111 כ"כ קשה לי בחיי היומיום שאני כבר רוצה שישוע כבר יבוא יחזקאל בשם ישוע המשיח
 

HailMary

New member
תודה. אכן.

יש לנו משימות. החזק מעמד בחסד ישוע. לא כל הזמן קשה, יש זמני ורגעי חסד, ואז אתה רואה מה שצריך.
 

HailMary

New member
"ואל תביאנו לידי ניסיון" Pater Noster

מתוך: אבינו שבשמים Pater Noster (להלן ביצוע מרגש) אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, יעשה רצונך כבשמים, כן בארץ. את לחם חוקנו תן לנו היום, וסלח לנו על חטאינו, כפי שסולחים גם אנחנו לחוטאים לנו. ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע. כי לך הממלכה, הגבורה והתפארת לעולמי עולמים.
 

Thoma

New member
ניסחת את הדברים בצורה חדה

בתור בני אדם שנולדים עם החטא הקדמון השגת צדק אמיתי היא משימה שאנחנו בכוחות האנושיים שלנו לא יכולים להשיג. אני, בניגוד לזרמים רלטיביסטיים בחשיבה פוסט-מודרניסטית, חושב ומאמין שיש דבר כזה "טוב" ו"רע". אני לא רואה סיבה לדחות את החשיבה התיאורטית של הפוסט-מודרניזם, היא מיטיבה עם האמונה יותר מאשר מזיקה לה - במיוחד בערעור הקיצוני של הפרדיגמות המודרניסטיות, כמו האמונה העיוורת במדע. אבל בסופו של יום גם האדם הרליטיבסטי ביותר, שיטען שטוב ורע הם מושגים יחסיים, ומה שטוב בשביל בנאדם אחד רע בשביל בנאדם אחר - vise versa - אותו אדם לא ידבר ככה אם יגנבו לו את הארנק, או יפגעו במישהו שחשוב לו, באותו רגע טוב ורע הם כבר לא משהו יחסי. הרבה אנשים יטענו שהתנהגות מוסרית היא יצר אינסטינקטיבי. כלומר עשיית הטוב ועשיית הרע זה סך הכל איזה אינסטינקט או יצר שמשתלם באותו רגע להפעיל. אבל מה קורה שיש שני מצבים, ששני אינסטינקטים מופעלים בהם? כלומר שעלינו לבחור בין שתי אפשרויות פעולה - או לעשות את הטוב או את הרע - כיצד אנחנו בוחרים? אנחנו הרי פונים לגורם שלישי (tertium quid בלטינית) איזה סטנדרט מסוים שדרכו אנחנו מחליטים במה לבחור. ואם הגורם השלישי עוזר לנו לבחור בין שתי אינסטינקטים אז הוא עצמו לא יכול להיות אינסטינקט! האמצעי מדידה שדרכו אנחנו מודדים את האורך או הרוחב של הבית לא יכול להיות בעצמו חלק מהבית. לכן התנהגות מוסרית היא אמיתית! ואנחנו מחויבים לה. זה לא רק אינסטינקטים טבעיים וכל מה שמנסים להחדיר לנו. וזה באמת קשור למה שאתה כתבת לדעתי, שהאינטלקט אל לו להיות מבודד מחיי המעשה. עד כמה שהעולם הזה הוא מיסתורין, במקרים רבים אנחנו צריכים לשפוט את מה שהחושים המוגבלים שלנו מסוגלים לקלוט, ולא להצדיק אי-עשייה במיני תאוריות. כמו שישוע אומר ביוחנן 10-10 - The thief comes only to steal and kill and destroy; I have come that they may have life, and have it to the full. ואלה החיים המלאים באמת. הסוד של השטן, הסוד שדואגים להסתיר מכל החוטאים למיניהם, הוא שהחטא הוא פשוט עניין משעמם. הוא משעמם וחסר כל תחכום אסתטי.
 
למעלה