אצל כל היונקים יש לידה. טראומה? משהו ניפלא
אצל כל היונקים יש לידה בניגוד לחרקים וזוחלים. האם מנגנון ביולוגי זה של הלידה הוא בבחינת "תאונה" של הטבע או האלוהים, כך שיהיו לו אפקטים ניזקיים על התפתחות היונק? לא ברור כלל אם זו "טראומה" עבור התינוק, הגם שיש פסיכולוגים שפיתחו בדיוק תאורייה כזאת. אך האם באותו רגע הם שכחו שכל היונקים עוברים לידה? והאם זאת טראומה עבור אוגרים, ארנבות, חתולים, קופים וקרנפים? לא סביר. אולי הנקודה היא בדיוק זאת שהעלית שבגיל הינקות המוקדמת לא יכולה להתפתח טראומה. ויש טראומות גם אצל יונקים, גם הם יכולים לפתח דפוסים נוורוטים. אפשרות אחרת שהלידה רחוקה מטראומה, כיוון שבילוד יש כבר יצוגים מולדים של העולם הממשי, פרי אבולוציה או בריאה. ובעיקר, שהתאורים המציגים בדרמטיות את הלידה כטראומה הם מוגזמים. מכל מקום, אם אתה נוסע בקרון רכבת חשוך וצפוף במשך 3 ימים, ולפתע יורד ממנו לעמק קסום, רחב ידיים עם מפלים סואנים נוף עוצר נשימה ושמים כחולים בהירים - זו טראומה? לא כל היצף חושי פתאומי הוא כואב או טראומטי. וכלל לא ברור שהרחם היא מצב של חסך חושי, או דומה במשהו לקרון רכבת צפוף וחשוך. ניתן אולי לדמותה לשכיבה נוחה מאד ומוגנת, עטוף בשמיכת פוך בחדר חשוך, כשמגיעים אליך קולות מהסביבה. אמנם כעובר כל צרכיך מסופקים, אך כך גם בנוכחות אם מיניקה. חוקר בשם ברליין הראה שתינוקות שואבים הנאה מגירויים מעניינים ומורכבים. אין אלה כלל מקור לסבל או לטראומה. תאולוגית ובבחינת השכל הישר, הלידה היא דבר ניפלא, הגחה לחיים. מתנת החיים. יש הוגים שיטענו שהחיים כולם הם טרגדייה, וכאן אולי מעוגנת גישה זאת, כמו גם בבודהיזם - שאומר שהחיים הם סבל. החיים הם גם אפשרות הבחירה בחיים המטוהרים מהחטא הקדמון וקבלת מתנות רוח הקודש, החיים במלוא משמעותם. האם אור העולם ניתן לעוברים? חשובה כאן הטבילה.
אצל כל היונקים יש לידה בניגוד לחרקים וזוחלים. האם מנגנון ביולוגי זה של הלידה הוא בבחינת "תאונה" של הטבע או האלוהים, כך שיהיו לו אפקטים ניזקיים על התפתחות היונק? לא ברור כלל אם זו "טראומה" עבור התינוק, הגם שיש פסיכולוגים שפיתחו בדיוק תאורייה כזאת. אך האם באותו רגע הם שכחו שכל היונקים עוברים לידה? והאם זאת טראומה עבור אוגרים, ארנבות, חתולים, קופים וקרנפים? לא סביר. אולי הנקודה היא בדיוק זאת שהעלית שבגיל הינקות המוקדמת לא יכולה להתפתח טראומה. ויש טראומות גם אצל יונקים, גם הם יכולים לפתח דפוסים נוורוטים. אפשרות אחרת שהלידה רחוקה מטראומה, כיוון שבילוד יש כבר יצוגים מולדים של העולם הממשי, פרי אבולוציה או בריאה. ובעיקר, שהתאורים המציגים בדרמטיות את הלידה כטראומה הם מוגזמים. מכל מקום, אם אתה נוסע בקרון רכבת חשוך וצפוף במשך 3 ימים, ולפתע יורד ממנו לעמק קסום, רחב ידיים עם מפלים סואנים נוף עוצר נשימה ושמים כחולים בהירים - זו טראומה? לא כל היצף חושי פתאומי הוא כואב או טראומטי. וכלל לא ברור שהרחם היא מצב של חסך חושי, או דומה במשהו לקרון רכבת צפוף וחשוך. ניתן אולי לדמותה לשכיבה נוחה מאד ומוגנת, עטוף בשמיכת פוך בחדר חשוך, כשמגיעים אליך קולות מהסביבה. אמנם כעובר כל צרכיך מסופקים, אך כך גם בנוכחות אם מיניקה. חוקר בשם ברליין הראה שתינוקות שואבים הנאה מגירויים מעניינים ומורכבים. אין אלה כלל מקור לסבל או לטראומה. תאולוגית ובבחינת השכל הישר, הלידה היא דבר ניפלא, הגחה לחיים. מתנת החיים. יש הוגים שיטענו שהחיים כולם הם טרגדייה, וכאן אולי מעוגנת גישה זאת, כמו גם בבודהיזם - שאומר שהחיים הם סבל. החיים הם גם אפשרות הבחירה בחיים המטוהרים מהחטא הקדמון וקבלת מתנות רוח הקודש, החיים במלוא משמעותם. האם אור העולם ניתן לעוברים? חשובה כאן הטבילה.
