שלום לכולם וחג שמח, יש לי נושא חשוב
שארצה לעלות כאן. בעקבות הדיון הסוער שהתפתח בפורום אומניות לחימה השכן - בחרתי להציג את השאלות כאן, כי שם כולם מתנפלים על כולם. שמתי לב גם שזה נושא שדיי מרבה לחזור על עצמו בנוסח של מי גדול יותר? אני לתומי תמיד הייתי משוכנע שהמטרה של אומנות לחימה היא נטו לחימה. הנושאים שמתלווים אליה כמו פיתוח סיבולת, פילוסופיה, ורוחניות, לא אמורים לבוא בסתירה לפרקטיקת הלחימה הנלמדת. עכשיו לשאלות: נניח אדם שלא למד אומנות לחימה כלשהי מותקף ברחוב, וכמעט מצליח לצאת מהתקיפה כשידו על העליונה, אך למרות הכול התוקף הצליח להכריע אותו בקושי רב. ניקח את אותה הסיטואציה לדוגמה, ונקנה לאותו אדם המותקף שכמעט הצליח להכניע את התוקף חצי שנה אימונים יומיומיים - האם הסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת,? וחצי שנה אימונים באומנות לחימה היו עושים את שלהם? והיו יכולים להעניק לאותו האדם המותקף יתרון משמעותי על התוקף? והסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת? או בווריאציה אחרת של אותה הסיטואציה: נניח שהתוקף היה מצליח לגבור ולהכניע בקלות את המותקף, אם נקנה למותקף ידע של שנה בקונג פו , האם הסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת, והמותקף היה מצליח להביס ביתר קלות את התוקף בגלל מיומנותו בקונג פו? לי הדברים ברורים מאליו. אומנות לחימה נועדה להקנות יתרון משמעותי במצבי אמת. אומנות לחימה היא ההכשרה למצבים כאלו, ומגבירה את הסיכויים לנצח. אך בכול זאת מעניין אותי מה אתם חושבים, ומסקרן אותי יותר מהכול לדעת: למה אנשים שבעצמם עוסקים באומניות לחימה שנים רבות, חושבים שברחוב זה יהיה אחרת והם יצאו מובסים? האם זה קשור לאישיות תובסתנית ותפיסת עולם שגויה, וחוסר ההבנה הבסיסית שלהם להפנים שאומנות לחימה נועדה להכשיר אותך לקרב? הריי לא זאת הייתה המשמעות של מפתחי אומניות הלחימה השונות? הריי אומניות לחימה שפותחו יעילותן הוכחה בשדה הקרב. השימוש בידע הלחימה הרחב הקנה יתרון משמעותי למפתחיה אם זה ביפן ואם זה בסין - אלו אומניות לחימה שיעילותן הוכחה בשדה הקרב. האפקטיביות של אותן אומניות לחימה בא הריי לידי ביטוי בקרבות של החיים והמוות בתקופה הפידואלית של יפן לדוגמה. אז מדוע לאנשים בכלל יש ספקות לגבי אפקטיביות ויעילות אומניות לחימה ששימשו בגאווה והצלחה רבה את הלוחמים הסמוראים או את לוחמי הנינג'ה ביפן? אותן אומניות לחימה שעמדו בהצלחה רבה במבחן האמת.
שארצה לעלות כאן. בעקבות הדיון הסוער שהתפתח בפורום אומניות לחימה השכן - בחרתי להציג את השאלות כאן, כי שם כולם מתנפלים על כולם. שמתי לב גם שזה נושא שדיי מרבה לחזור על עצמו בנוסח של מי גדול יותר? אני לתומי תמיד הייתי משוכנע שהמטרה של אומנות לחימה היא נטו לחימה. הנושאים שמתלווים אליה כמו פיתוח סיבולת, פילוסופיה, ורוחניות, לא אמורים לבוא בסתירה לפרקטיקת הלחימה הנלמדת. עכשיו לשאלות: נניח אדם שלא למד אומנות לחימה כלשהי מותקף ברחוב, וכמעט מצליח לצאת מהתקיפה כשידו על העליונה, אך למרות הכול התוקף הצליח להכריע אותו בקושי רב. ניקח את אותה הסיטואציה לדוגמה, ונקנה לאותו אדם המותקף שכמעט הצליח להכניע את התוקף חצי שנה אימונים יומיומיים - האם הסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת,? וחצי שנה אימונים באומנות לחימה היו עושים את שלהם? והיו יכולים להעניק לאותו האדם המותקף יתרון משמעותי על התוקף? והסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת? או בווריאציה אחרת של אותה הסיטואציה: נניח שהתוקף היה מצליח לגבור ולהכניע בקלות את המותקף, אם נקנה למותקף ידע של שנה בקונג פו , האם הסיטואציה הייתה מסתיימת אחרת, והמותקף היה מצליח להביס ביתר קלות את התוקף בגלל מיומנותו בקונג פו? לי הדברים ברורים מאליו. אומנות לחימה נועדה להקנות יתרון משמעותי במצבי אמת. אומנות לחימה היא ההכשרה למצבים כאלו, ומגבירה את הסיכויים לנצח. אך בכול זאת מעניין אותי מה אתם חושבים, ומסקרן אותי יותר מהכול לדעת: למה אנשים שבעצמם עוסקים באומניות לחימה שנים רבות, חושבים שברחוב זה יהיה אחרת והם יצאו מובסים? האם זה קשור לאישיות תובסתנית ותפיסת עולם שגויה, וחוסר ההבנה הבסיסית שלהם להפנים שאומנות לחימה נועדה להכשיר אותך לקרב? הריי לא זאת הייתה המשמעות של מפתחי אומניות הלחימה השונות? הריי אומניות לחימה שפותחו יעילותן הוכחה בשדה הקרב. השימוש בידע הלחימה הרחב הקנה יתרון משמעותי למפתחיה אם זה ביפן ואם זה בסין - אלו אומניות לחימה שיעילותן הוכחה בשדה הקרב. האפקטיביות של אותן אומניות לחימה בא הריי לידי ביטוי בקרבות של החיים והמוות בתקופה הפידואלית של יפן לדוגמה. אז מדוע לאנשים בכלל יש ספקות לגבי אפקטיביות ויעילות אומניות לחימה ששימשו בגאווה והצלחה רבה את הלוחמים הסמוראים או את לוחמי הנינג'ה ביפן? אותן אומניות לחימה שעמדו בהצלחה רבה במבחן האמת.