יש לי קצת מושג
אמנם רק קצת, כי אני רחוק מלהיות אומן לחימה או מבין גדול בתחום, והידע שלי מגיע בעיקר מקריאה ושיחות עם אנשים.
התאמנתי במשך כשלושה חודשים (הפסקתי ואני מתכוון להמשיך בקרוב) במועדון ה-BJJ של רנזו גרייזי בניו יורק (שם אני גר). כמעט חצי מהאימון עוברות בעבודה על הטלות בלבד. השאר היה על גראפלינג (שאותי אישית מעניין הרבה יותר מנושא ההגנה העצמית בלי קשר לדיון), אבל גם שם הדבר העיקרי שאומרים לך הוא "אם אתה למטה - אתה במצב לא טוב. נסה להגיע למעלה". זה נכון לגראפלינג, נכון ל-MMA ונכון ל'רחוב'.
אגב, ההטלות שלמדנו בעיקר היו הכשלות (אתה נשאר עומד), הטלות סטייל ג'ודו (אתה נשאר עומד), ודאבל לג\סינגל לג (אתה יורד עם היריב שלך, אבל סיכויי הצלחה גדולים בהרבה לדעתי, במיוחד מול יריב גדול יותר). באף אחת מההטלות לא דפקתי לעצמי את הברכיים ולא הבנתי איך זה קשור.
העובדה שבתחרויות גראפלינג מתייחסים לגארד כמצב שוויוני ומשקיעים בזה הרבה זו סתם אבולוציה של הספורט כמו שבטקוואנדו עובדים הרבה על בעיטות מסתובבות ממרחק של 5 מטר ובקראטה שוברים קרשי עץ. זה לא משנה את העובדה שאם מישהו הוא יותר גדול וחזק ממך, ואתה לא מצליח לתת לו את מכת המוות, מה שאתה רוצה במידה ואתה לא יכול לברוח, זה לסגור את המרחק (כדי שהוא לא יתן לך את מכת המוות) ולהפיל אותו כדי שתוכל לברוח\לרתק אותו כך שהוא לא יקום וירביץ לך שוב.
בנוסף, כפי שנאמר כאן - הדבר הכי בסיסי שתוקף (ובמיוחד אם יש שם כמה כאלה) ינסה לעשות לך זה לדחוף ולהפיל אותך, ובמקרה הזה עבודה על בסיס טוב (שׁאותה עושים בהיאבקות יותר מכל דבר אחר) היא קריטית בכלל לפני שאתה מנסה הטלות. לפני כמה חודשים היה לי מול העיניים קרב 'רחוב' באמצע הרכבת התחתית בין שני אנשים (לא אומני לחימה מן הסתם). מה שקרה שם היה כמה אגרופים מפוספסים (הרכבת היתה בתנועה), שהפכו תוך שניה לנסיונות קלינץ' ודחיפות בלי שום טכניקה. לא היה שם אפילו ספייס קטן לבעיטה חזקה (אולי לברך). אם אחד מהם היה יודע אפילו טיפה של היאבקות זה היה מסתיים לטובתו תוך שניה.
אני בכלל מאמין שבעיטה היא דבר די מסוכן במקרה של תוקפים רבים או בלאגן כללי מסביבך כי היא מוציאה אותך משיווי משקל, ודחיפה מהצד השני תפיל אותך באותו רגע. אגרוף נשמע לי כמו טכניקה הרבה יותר חכמה ויעילה.
אבל שוב, אני לא סמכות מי יודע מה.