סליחה? אתה משווה?
בוא נתחיל מהדבר הכי שולי - ה"קצת" כסף שאתה מדבר עליו יכול להגיע לסכומים של כמה אלפי שקלים במרפאה פרטית שכוללת רופא, מרדים, חדר ניתוח, זמן החלמה של המטופלת, ימי עבודה - לא ממש סכום שכל אחת יכולה להרשות לעצמה. דבר שני, ממתי לעזאזל ל"מדינה" יש זכות להחליט משהו על השחלות, הרחם או הנרתיק שלי, ולמה נראה לך לגיטימי לתת ל"מדינה" (שנכון להיום מיוצגת על ידי 120 אנשים, שמיעוטם הוא נשים, ורובם הם גברים, שחלקם הגדול מתנגד להפלות מסיבות דתיות ולא מדיניות...) כזה כוח על חמישים אחוזים מהאוכלוסיה? בטח לא תסכים איתי, אבל ההחלטה לגבי מהותו של העובר כאדם נתונה לפרשנות אישית - יש אנשים שמתייחסים לעובר כאדם מרגע ההפרייה, יש כאלה שמחודש X או Y, ויש כאלה שמתייחסים אליו כאדם רק אחרי שהוא נולד. בעיני יש תהום של הבדלים בין מקבץ תאים בן 3 חודשים, לבין עובר אנושי מתפקד לחלוטין בסוף חודש תשיעי, או תינוק שהוטבע על ידי אימו. אני מתעבת את הרעיון שמישהו כמוך ושכמותך תקבעו בשבילי מה הוא הדבר המוסרי לעשות, ועוד יותר אני מתעבת את ההשווה של נשים שמצאו את עצמן בסיטואציה של הפלה לרוצחות.