עצם ההשוואה היא עלבון צורב לאינטליגנציה
למזלי תקופת הפיגועים התרחשה בתקופה שהייתי נוכח בעולם הזה ויש ביכולתי לדלות מזכרוני הדל את פרטי האירועים.... אז ככה: 1. מי שנדרשו לגנות את פיגועי הטרור הם אזרחים ישראלים ממוצא ערבי, המשמשים כחברי פרלמנט. כאזרחים ישראלים שפיגועי הטרור חסרי האבחנה יכלו לפגוע בהם באותה המידה - חבל מאד שהם לא השכילו לגנות
את עצם טקטיקת הפעולה הברברית הזו. 2. מאחורי פיגועי ההתאבדות עמדה כתובת ברורה - תעשייה שלמה של מגייסים, תומכים ומתכננים, שכולם חוסים תחת ארגון גג כלשהו. אותם נבחרי ציבור ערבים שמיהרו תמיד לגנות כל פעולה של ישראל שגרמה להרוגים (בגלל רגישות יתר לחיי אדם?) פעלו בצביעות רבה כשנותרו אדישים מול ערפאת שהכריז "לאלקודס רוחין שוהדא וומלאין" - אחד המשפטים הפאשיסטיים והמזלזלים ביותר בחיי אדם ששמעתי מעודי. מעניין מה היו אומרים כל אותם צבועים אילו ראש ממשלת ישראל היה אומר בהתלהבות "מליון ישראלים צועדים אל מותם למען ירושלים". לסיכום - היה בהחלט ראוי שכל ערבי המכבד את עצמו יגנה ללא סייגים וללא תירוצים את שיטת פיגועי ההתאבדות שהפעילו כל הארגונים הפלסטינים כולל הפת"ח.. גינוי כזה לא היה הופך אותם ל"ציונים" או אפילו "פרו ציונים". אפילו לאומנים קיצונים ערבים המיליטנטים ביותר לא היו צריכים לתמוך בשיטה הזו. עובדה שהיא נכשלה בכל המטרות שהלאומנים קיוו שתשיג. לפחות אני מקווה שהלקח הופנם היטב, ואני גם שמח שישראל הצליחה להתמודד עם התופעה בצורה הרבה יותר נאורה מאשר אירופה או ארה"ב היו מתמודדות.
3. כל זה כמובן אינו בא ואינו יכול להצדיק את מותה הטראגי של המשפחה בבית חנון, וגם העובדה שצה"ל מצהיר שאינו פוגע בחפים מפשע, אינה יכולה להצדיק באופן אוטומטי את מותם של חפים מפשע אחרים שנפגעו "בטעות". הבעייה כאן היא שהסיטואציה מורכבת מכדי שאפשר יהיה פשוט "לגנות" מישהו ולקוות שהגינוי יביא לסולחה וזהו. מדובר במצב טראגי של משפחה שסמוך לביתה התחולל קרב בין חמושים פלסטינים לחמושים ישראלים. אולי, אולי אפשר לגנות כאן את עצם הכניסה של צה"ל לבית חנון. אבל בבדיקה חוזרת - לא. החמושים הפלסטינים ירו על חיילי צה"ל שפיטרלו בסמוך לגדר הגבול, ובהחלט לגיטימי שצה"ל ינהל מרדף אחרי טרוריסטים כאלה. אם למישהו יש הצעה יעילה יותר לנהל את המלחמה כנגד חמאס - הוא מוזמן להציע.