** שרשור בוקר ☀️ היום ה-32 בבית - עדכונים **

מצב
הנושא נעול.
ק

ק ו ל י ת

Well-known member
נכתב ע"י בלנקה המקורית:
העונה זאת פעם ראשונה שזלגה לי דמעה.
איני יודעת להסביר למה. לא הייתה לי שליטה עליה. לא רציתי לדמוע. אבל משהו במערך הכוחות בבית גרם לי להזיל דמעה.
אני רואה קבוצה המכילה בתוכה את יובל לוי, אתי, יענקי, סתיו אשר נתונים למרותם של מלכי הכיתה. יש את אלה השורדים ונטמעים בין הבריונים. אין להם ברירה. הם רוצים לשרוד עוד שבוע ועוד שבוע. הבריונות שולטת. לפעמים לבריונות אין מילים. יש רק מבטים והמבטים הללו יכולים להשתיק ולהצמית. הבריונים לא אוהבים את מי שלא ממושמע. מי שעושה להם דווקא או לא בא להם טוב בעיניים. יש להם דרכים רבות כדי להוציא לו את החשק לחיות. מילה פה ומילה שם. האשמות כמו - היא מביאה את זה על עצמה. היא לא מתנהגת כמו בן אדם. ניסינו איתה הכל וזה לא עזר. זה הקטע בו הקורבן הופך לנאשם. מבחינתם הוא לא בסדר. הם רואים כל צעד ושעל שלו כמשהו לא חוקי, משהו שמציק להם בעיניים. החושים מתחדדים ואז מציק להם כמה זמן היא מתקלחת וכמה זמן היא חופפת את השיער וכמה זמן היא בוחשת בסוכר ולמה היא לובשת רק וורוד ולמה היא לא מתחשבת בכל הקבוצה ולמה היא אינדיבידואל? כי הבריונים החליטו שבבית האח הגדול צריך להיות סדר ומשמעת ברזל.
אוכל מוגש היישר לצלחת בכמות זהה לכולם. כמו בבית תמחוי. כמו אין מצב שמישהו יאכל גרגר אורז אחד יותר מהשני. הם מוחקים את הזהות האישית של הדייר אותו הם לא סובלים.
ואז מגיעה דיירת אחת, מוזרה ככל שתהיה. שרוטה ככל שתהיה, ועומדת על שלה לעשות מה שבראש שלה מתי שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה והביריונים של הבית יוצאים מן הכלים. מקללים. שונאים. ואם האח היה מרשה הם גם היו מכים אותה ושוברים לה את המפרקת. אבל הם לא יכולים. והיא פגועה עד לשד עצמותיה ועדיין שומרת על גב זקוף. עומדת על זכותה לחזור על דבריה שוב ושוב. אם לא מבינים פעם אחת היא תחזור על כך פעם שניה ופעם שלישית. אתמול ראיתי איך עומדת אחת נגד רבים ועוד כמה נמנעים. דמעה נזלה לי על הלחי לא בגלל שהיא בכתה ולא בגלל שאברהם נעץ את הסכין בגבה וסובב אותה, אלא בגלל שגם כאשר יענקי איכשהו תפס רגע של אומץ ויצא נגד הביריונות, התנפל עליו הבריון הראשי בעיניי שזה בן וקפצה משמחה הביריונית הגדולה בעיני שזאת לארה והפליאו בו את שבט לשונם. בקיצור, סתמו לו את הפה.
היה פרק כואב אמש. פרק שמראה את החברה הישראלית שבה אין סבלנות לשונה ולמוקצה. חברה שבה היד קלה על החרם. חברה שבה למעטים הרחמנים אין כוח לצאת מול הביריונים. אישה אחת מוזרה ככל שתהיה וגם אם היא מגזימה לפעמים או מעצבנת ולא נעימה למראה, היא עדיין מהווה תקווה נגד כל הביריונות המתהווה לנגד עינינו.
לחץ כדי להרחיב...
כל מילה שלך נכונה והלב כואב. אבל.. כל זה לא מתחבר לי לסתיו.
 
אופה קטנטנה

אופה קטנטנה

Well-known member
פאפיה,
אוהבה אותו ואותך, אז מקדישה לך באהבה גדולה.

ופאפי, את כותבה כל כך נפלא.
תרבי בבקשה בסיפורים מעין אלה,
אני מבקשה, באופן הכי אגואיסטי שאפשר.

את יודעה, אנשים מתקשטים בתכשיטים,
במותגים כאלה ואחרים, כל אחד ומה
שליבו ונפשו זקוקה.

אני מתקשטה במילים, באמנות. ביופי. בתבונה,
וחומדת אותם נורא. מילים, אותיות, הן אוצר.
כתבי עוד, פאפיה. זה עושה לי אוח ארוך.

 
פאף פה

פאף פה

Well-known member
נכתב ע"י אופה קטנטנה:
פאפיה,
אוהבה אותו ואותך, אז מקדישה לך באהבה גדולה.

ופאפי, את כותבה כל כך נפלא.
תרבי בבקשה בסיפורים מעין אלה,
אני מבקשה, באופן הכי אגואיסטי שאפשר.

את יודעה, אנשים מתקשטים בתכשיטים,
במותגים כאלה ואחרים, כל אחד ומה
שליבו ונפשו זקוקה.

אני מתקשטה במילים, באמנות. ביופי. בתבונה,
וחומדת אותם נורא. מילים, אותיות, הן אוצר.
כתבי עוד, פאפיה. זה עושה לי אוח ארוך.

לחץ כדי להרחיב...
אוח
מהממת שאת
קסם 💕🩷💕
אשתדל:)

והמון המון תודה🤗
 
מצב
הנושא נעול.

Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.

למעלה