d a p h n a
New member
נשמע טוב!
זה של ה-reduced shakespeare company?
זה של ה-reduced shakespeare company?
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שרשור ימי הולדת
(מתבקש)
- פותח הנושא ניצת הגפן
- פורסם בתאריך
הלוואי
הייתי מאוד שמחה לראות את ה-reduced company בהופעה, ואני מאוד מקווה שהם יעברו אצלנו בסיבוב הנוכחי של The Reduced Bible. המופע נקרא Potted Potter וצמד השחקנים לא קשורים לטריאדה המוצלחת ההיא. עדיין, הביקורות נראות מסקרנות ומשעשעות להפליא, אז למה לא לנסות. הקישור הוא - http://www.pottedpotter.com/pottedreviews.html
הייתי מאוד שמחה לראות את ה-reduced company בהופעה, ואני מאוד מקווה שהם יעברו אצלנו בסיבוב הנוכחי של The Reduced Bible. המופע נקרא Potted Potter וצמד השחקנים לא קשורים לטריאדה המוצלחת ההיא. עדיין, הביקורות נראות מסקרנות ומשעשעות להפליא, אז למה לא לנסות. הקישור הוא - http://www.pottedpotter.com/pottedreviews.html
רגע, רגע...
שאלת על מה דיברתי, ושלחתי אותך אל השירשור המתאים. הנושא הזה הוא באמת ראוי לדיון אבל אני סבור שהשירשור הזה (בעיקבות האווירה המלכתכילית שנלוות אליו) אינו המסגרת הנכונה. בנוגע לשאלותיך: 1) אין בידי משהו קונקרטי. (הכוונה לטבלא, גרף, תוצאות סקר וכיו"ב). 2) ספקטרום ערכים: קשת של ערכים; רצף או סידרה של ערכים הממוינים או מסודרים על פי מתווה מסויים. אנומליה: מצב א-נורמלי, סטייה מ- או שבירת של סדר טבעי או התפלגות לא טבעית; מוזרות (בהיבט של תופעתיות). כיראלי: שבירת הסימטריה של תמונת המראה או של ימין ושמאל. אנומליה כיראלית בהקשר הכללי: שאינו מתלכד עם תמונת המראה שלו. בהקשר של הדיון דלעיל: מצב לא נורמלי ולא טבעי של התפלגות פוליטית; העדפת עמדה פוליטית המתפלגת באופן לא טבעי (או מוזר) בתוך אוכלוסייה מסויימת. 3) אני לא ארכיון של עבודות אקדמאיות במדעי הרוח. הקביעה שעשיתי נבעה מהתרשמות שמקורה בנוכחות בשיעורים של "מאורות" אקדמאיים, קריאת ספרים, קריאה בפורומים פתוחים ברשת, בכינוסים למיניהם, בעיתונות המגוייסת, בהצהרות פומביות. 4) גם אני לא אוהב ציניות. אודה לך אם גם את תמנעי מנימה צינית.
שאלת על מה דיברתי, ושלחתי אותך אל השירשור המתאים. הנושא הזה הוא באמת ראוי לדיון אבל אני סבור שהשירשור הזה (בעיקבות האווירה המלכתכילית שנלוות אליו) אינו המסגרת הנכונה. בנוגע לשאלותיך: 1) אין בידי משהו קונקרטי. (הכוונה לטבלא, גרף, תוצאות סקר וכיו"ב). 2) ספקטרום ערכים: קשת של ערכים; רצף או סידרה של ערכים הממוינים או מסודרים על פי מתווה מסויים. אנומליה: מצב א-נורמלי, סטייה מ- או שבירת של סדר טבעי או התפלגות לא טבעית; מוזרות (בהיבט של תופעתיות). כיראלי: שבירת הסימטריה של תמונת המראה או של ימין ושמאל. אנומליה כיראלית בהקשר הכללי: שאינו מתלכד עם תמונת המראה שלו. בהקשר של הדיון דלעיל: מצב לא נורמלי ולא טבעי של התפלגות פוליטית; העדפת עמדה פוליטית המתפלגת באופן לא טבעי (או מוזר) בתוך אוכלוסייה מסויימת. 3) אני לא ארכיון של עבודות אקדמאיות במדעי הרוח. הקביעה שעשיתי נבעה מהתרשמות שמקורה בנוכחות בשיעורים של "מאורות" אקדמאיים, קריאת ספרים, קריאה בפורומים פתוחים ברשת, בכינוסים למיניהם, בעיתונות המגוייסת, בהצהרות פומביות. 4) גם אני לא אוהב ציניות. אודה לך אם גם את תמנעי מנימה צינית.
חבר'ה, חבר'ה
0. אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. לפחות מבחינתי אפשר בהחלט להתדיין בשרשור הזה ברוח טובה וחקרנית. 1+3. הבנתי. במקרה זה אני בטוחה שתבין אותי אם אחלוק על תוקפה של הקביעה שלך. אלו חוקי המשחק, אחרי הכל. 2. הבקשה שלי היתה להבהרה מושגית עדיין נשארת ללא מענה מספק, לתחושתי. אשמח אם תיתן עוד פחות הגדרות נומינליות ועוד יותר הגדרות אופרטיביות. עוד שאלות בהקשר הזה: * האם אתה יכול לתת דוגמא ל"ספקטרום ערכים"? * למה אתה מניח "תמונת מראה" או סימטריה כהשערת האפס, בעיקר בתחומים ממדעי האדם (רוח/חברה)? * בהמשך לשאלה הקודמת: למה אתה קורא "מצב נורמלי/טבעי של התפלגות פוליטית"? * שאלת רקע (בשביל לדעת איזה בסיס ידע משותף יש לנו): מה הרקע שלך במדעי האדם (מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, הסטוריה וכו')? 4. בוודאי. אני מתנצלת אם חשת בנימה צינית בדברי, ומבטיחה להיזהר בניסוחי (ומצפה שכך תעשה גם אתה מצידך).
0. אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. לפחות מבחינתי אפשר בהחלט להתדיין בשרשור הזה ברוח טובה וחקרנית. 1+3. הבנתי. במקרה זה אני בטוחה שתבין אותי אם אחלוק על תוקפה של הקביעה שלך. אלו חוקי המשחק, אחרי הכל. 2. הבקשה שלי היתה להבהרה מושגית עדיין נשארת ללא מענה מספק, לתחושתי. אשמח אם תיתן עוד פחות הגדרות נומינליות ועוד יותר הגדרות אופרטיביות. עוד שאלות בהקשר הזה: * האם אתה יכול לתת דוגמא ל"ספקטרום ערכים"? * למה אתה מניח "תמונת מראה" או סימטריה כהשערת האפס, בעיקר בתחומים ממדעי האדם (רוח/חברה)? * בהמשך לשאלה הקודמת: למה אתה קורא "מצב נורמלי/טבעי של התפלגות פוליטית"? * שאלת רקע (בשביל לדעת איזה בסיס ידע משותף יש לנו): מה הרקע שלך במדעי האדם (מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, הסטוריה וכו')? 4. בוודאי. אני מתנצלת אם חשת בנימה צינית בדברי, ומבטיחה להיזהר בניסוחי (ומצפה שכך תעשה גם אתה מצידך).
בקשה קטנה לי אליך:
אנא עיברי על השירשור ההוא וקיראי את תגובותיי אז. זאת כדי שלא אצטרך "לטחון" את אותן טענות פעם נוספת. לאחר מכן אשמח אם תמקדי את ביקורתך ואני אשתדל להשיב ככל שאוכל וכלל שעיתותי תאפשרנה. בנוגע להבהרות שביקשת: * באומרי "ספקטרום ערכים" כוונתי היא לקשת הערכים שבונים תרבות או חברה אנושית (וגם מגדירים את מקומו של האדם בתוכה): ערכי מוסר, ערכי השרדות, ערכי ייעוד, ערכי תרבות, אמונה, פילוסופית חיים וכך הלאה. * אני לא נוטה חיבה רבה למה שאת מכנה "מדעי האדם" בעיקר משום שאני לא מצליח לזהות סטנדרטים מדעיים ראויים בכל מה שקשור בהתהוותה של תרבות אנושית.* אפשר להניח שדעות תתפלגנה נורמלית (כלומר על פי ההתפלגות הנורמלית) בקבוצת אנשים הטרוגנית שהיא מספיק גדולה. במקרה זה חלות על הקבוצה האקסיומות של תורת ההסתברות ולכן ניתן גם לגזור מן התורה מסקנות, כמובן עם הסתייגויות מתאימות.
אנא עיברי על השירשור ההוא וקיראי את תגובותיי אז. זאת כדי שלא אצטרך "לטחון" את אותן טענות פעם נוספת. לאחר מכן אשמח אם תמקדי את ביקורתך ואני אשתדל להשיב ככל שאוכל וכלל שעיתותי תאפשרנה. בנוגע להבהרות שביקשת: * באומרי "ספקטרום ערכים" כוונתי היא לקשת הערכים שבונים תרבות או חברה אנושית (וגם מגדירים את מקומו של האדם בתוכה): ערכי מוסר, ערכי השרדות, ערכי ייעוד, ערכי תרבות, אמונה, פילוסופית חיים וכך הלאה. * אני לא נוטה חיבה רבה למה שאת מכנה "מדעי האדם" בעיקר משום שאני לא מצליח לזהות סטנדרטים מדעיים ראויים בכל מה שקשור בהתהוותה של תרבות אנושית.* אפשר להניח שדעות תתפלגנה נורמלית (כלומר על פי ההתפלגות הנורמלית) בקבוצת אנשים הטרוגנית שהיא מספיק גדולה. במקרה זה חלות על הקבוצה האקסיומות של תורת ההסתברות ולכן ניתן גם לגזור מן התורה מסקנות, כמובן עם הסתייגויות מתאימות.
פלפל אנגלי
New member
מה אתה מגדיר כ"סטנדרטים מדעיים ראויים"?
ועל מה מבוסס ההגדרה הזו (מעבר לתחושת בטן).
ועל מה מבוסס ההגדרה הזו (מעבר לתחושת בטן).
סטנדרטים מדעיים ראויים
כלים אנליטים לבחינה מדויקת (כך שהמסקנות הן חד משמעיות). עקרונות יסוד המונחים על מסד לוגי, פילוסופי ואסטטי (בסדר זה). מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים. אני רואה את הדברים כך (זוהי נקודת מבט אישית): מה שאת מכנה 'מדעי האדם' הוא דיסציפינה אמורפית הנמצאת בשלב התצפיתנות של התפתחותה. שלב זה נמצא מרחק שנות אור מהסטנדרטים המקובלים כיום במדעים מדוייקים לחקירה מדעית, או לפיתוח טכנולוגי. טבע האדם וטבע החברה האנושית הם כה מורכבים ומופלאים, כך שגם הכלים שנמצאים בידי המדעים המדוייקים עדיין מצויים מרחק שנות אור מתובנות בנות משמעות. קל וחומר שיטות המחקר התצפיתניות (גם אם הם מגובות בכלים סטטיסטים כאלו ואחרים). לכן הדרך להתבונן באדם, לעניות דעתי, אינה צריכה להתיימר להיות מדעית. אפלטון, שפינוזה, קירקגור או אקהרט (לדוגמא) לא היו מדענים. והם הטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית טוב יותר מכל המדענים בני ימנו.
כלים אנליטים לבחינה מדויקת (כך שהמסקנות הן חד משמעיות). עקרונות יסוד המונחים על מסד לוגי, פילוסופי ואסטטי (בסדר זה). מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים. אני רואה את הדברים כך (זוהי נקודת מבט אישית): מה שאת מכנה 'מדעי האדם' הוא דיסציפינה אמורפית הנמצאת בשלב התצפיתנות של התפתחותה. שלב זה נמצא מרחק שנות אור מהסטנדרטים המקובלים כיום במדעים מדוייקים לחקירה מדעית, או לפיתוח טכנולוגי. טבע האדם וטבע החברה האנושית הם כה מורכבים ומופלאים, כך שגם הכלים שנמצאים בידי המדעים המדוייקים עדיין מצויים מרחק שנות אור מתובנות בנות משמעות. קל וחומר שיטות המחקר התצפיתניות (גם אם הם מגובות בכלים סטטיסטים כאלו ואחרים). לכן הדרך להתבונן באדם, לעניות דעתי, אינה צריכה להתיימר להיות מדעית. אפלטון, שפינוזה, קירקגור או אקהרט (לדוגמא) לא היו מדענים. והם הטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית טוב יותר מכל המדענים בני ימנו.
התגובה הראשונה שלי להודעה הזו שלך
היתה לשאול "האם אתה עומד במאה אחוז מאחורי מה שכתוב כאן?". במחשבה שנייה, אני מניחה שהתשובה היא חיובית, ולפיכך דווקא לא אעזור לך לנסח את עמדתך בצורה מושכלת יותר, אלא פשוט אגיב עליה: 1. מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"? 2. לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה. אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני. * לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון. * האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות. * "מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי? 3. אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר? 4. לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם. 5. כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות.
היתה לשאול "האם אתה עומד במאה אחוז מאחורי מה שכתוב כאן?". במחשבה שנייה, אני מניחה שהתשובה היא חיובית, ולפיכך דווקא לא אעזור לך לנסח את עמדתך בצורה מושכלת יותר, אלא פשוט אגיב עליה: 1. מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"? 2. לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה. אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני. * לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון. * האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות. * "מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי? 3. אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר? 4. לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם. 5. כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות.
חשבתי שאנו דנים על האנומליה הכיראלית
במדעי הרוח... למרות שסטינו מעט מהנושא, אנסה להשיב: "...מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"?" -- בהחלט יש מסקנות חד משמעיות במדעים המדוייקים. חד וחלק. אני משער שזה נכון גם בנוגע למדעי הטבע, אבל כאן אינני מתמצא. כמובן שבכל מה שקשור בתצפיות, לעיתים הן ברורות ולעיתים מעורפלות. בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר את העירפול (אלא אם מדובר באי-ודאות אינהרנטית המתקבלת כמסקנה חד-משמעית של התורה). יתכן שאנו לא סגורים על ההגדרה המדוייקת של המושג "מדעי האדם" (תוכלי בבקשה לספק כזו?), אבל אם זה מה שאני חושב שזה, אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות, למעט כאלו שהן כמעט מובנות מאליהן ובשל כך הסבירות לנכונותן גבוהה. "...לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה." -- מכיר. ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? עוד לא נתקלתי בפוסט-מדרניסט שמבין למשל את משמעותם של משפטי גדל ואת ההשתמעויות שלהם. יתרה מזאת, לא זו בלבד שמשפטים חשובים אלו כלל אינם מובנים לאותם אנשים, אלא שמבלי להבינם כלל נותנים הללו להן פרשנות מצוצה מן האצבע. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? "לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון." -- אם נדון כאן על משמעויות הפילוסופיה, לא נוכל להתמקד במה שאנו חפצים. אומר רק שלדעתי, לא ניתן כלל לעסוק באפיסטמולוגיה מבלי שיהיה לעוסק בכך רקע עמוק בתחום תאורטי כלשהו מן המדעים המדוייקים, לוגיקה למשל. אני גם אינני סבור שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל כאמור, אנו גולשים. "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." -- הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". "..."מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי?" -- לא זו בלבד שזהו לא משפט סתום, אלא שיש מאחריו משמעויות חשובות ביותר. הסטנדרטים האלו מובנים היטב לכל מי ש"השתפשף" במחקר מדעי אמיתי, נסיוני כתאורטי. אובייקטיביות? בודאי! יכולת שיחזור נסיון? בודאי! פרדיקציות או רטקודיקציות? ודאי! אבל, ובעיקר, ניסוח מדוייק ונוקדני של המסד, ניסוח שאינו משתמע לכמה פנים, טיעונים המובנים היטב לכולם, ומעוגנים בלוגיקה. ובנוסף, עקרונות יסוד מושכלים, אסטטיקה (!) ותתפלאי לשמוע עד כמה אסטטיקה יכולה להיות אובייקטיבית, יכיחות ועוד. "... אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר?" -- מה שאני טוען הוא זה: הווית האדם איננה נגישה למדע. כך המצב היום וכך זה יהיה, ככל הנראה, בעתיד הנראה לעין. זוהי דעתי האישית ולא כולם שותפים לה. "... לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם." -- תארתי לעצמי שזה מה שאת סבורה. לעניות דעתי אמירה זו מבטאת אולי יותר מכל דבר אחר את הכשל העמוק של מדעי הרוח בזמננו. כשל שמקורו ביהירות וזחיחות חסרי תקנה. פילוסופים רבים מאלו שנתקלתי בכתבם, כמו גם ערב רב של פוסט-מודרניסטים, מלאים בעצמם עד בלי די אבל תוכן אמיתי, אין. אני סבור שהיהירות כפי שהיא באה לידי ביטוי במשפט שניסחת כאן מעוורת את עיני היהיר עד כי יהיה הלה משוכנע שהוא מבין היטב, יותר מכל אחד אחר, את אלו שהוא טוען ל"פור" עליהם. יוצא איפה ש"איש מדעי-הרוח" בן זמננו מהסוג שהזכרתי כאן הוא קרח מכאן ומכאן: הוא לא מבין דבר וחצי דבר במהפכות המדעיות (והקונספטואליות) שהתרחשו במאה מאתיים שנה האחרונות, ובה בעת עיוור להישגים האונטולוגים האדירים של אבותיו הרוחניים. הוא גאה על כך שקרא אינספור טקסטים מסובכים מבחינה תחבירית (אבל בד"כ אומרים מעט מאוד), ושהוא מסוגל לייצר בעצמו טקסטים כאלו. לעיתים יכנה את עצמו "אליטה אינטלקטואלית" ויתבונן בהתנשאות על ההדיוטות שאין ביכלתן להשיג את עולמו הרוחני. כל זה מוביל, לדעתי, לאנומליות מכל גוון וצבע וזהו גם המקור (לא היחיד) לנטייה הפוליטית ולאחידות הפוליטית בתוך המגזר הזה. "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." -- כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד.
במדעי הרוח... למרות שסטינו מעט מהנושא, אנסה להשיב: "...מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"?" -- בהחלט יש מסקנות חד משמעיות במדעים המדוייקים. חד וחלק. אני משער שזה נכון גם בנוגע למדעי הטבע, אבל כאן אינני מתמצא. כמובן שבכל מה שקשור בתצפיות, לעיתים הן ברורות ולעיתים מעורפלות. בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר את העירפול (אלא אם מדובר באי-ודאות אינהרנטית המתקבלת כמסקנה חד-משמעית של התורה). יתכן שאנו לא סגורים על ההגדרה המדוייקת של המושג "מדעי האדם" (תוכלי בבקשה לספק כזו?), אבל אם זה מה שאני חושב שזה, אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות, למעט כאלו שהן כמעט מובנות מאליהן ובשל כך הסבירות לנכונותן גבוהה. "...לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה." -- מכיר. ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? עוד לא נתקלתי בפוסט-מדרניסט שמבין למשל את משמעותם של משפטי גדל ואת ההשתמעויות שלהם. יתרה מזאת, לא זו בלבד שמשפטים חשובים אלו כלל אינם מובנים לאותם אנשים, אלא שמבלי להבינם כלל נותנים הללו להן פרשנות מצוצה מן האצבע. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? "לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון." -- אם נדון כאן על משמעויות הפילוסופיה, לא נוכל להתמקד במה שאנו חפצים. אומר רק שלדעתי, לא ניתן כלל לעסוק באפיסטמולוגיה מבלי שיהיה לעוסק בכך רקע עמוק בתחום תאורטי כלשהו מן המדעים המדוייקים, לוגיקה למשל. אני גם אינני סבור שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל כאמור, אנו גולשים. "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." -- הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". "..."מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי?" -- לא זו בלבד שזהו לא משפט סתום, אלא שיש מאחריו משמעויות חשובות ביותר. הסטנדרטים האלו מובנים היטב לכל מי ש"השתפשף" במחקר מדעי אמיתי, נסיוני כתאורטי. אובייקטיביות? בודאי! יכולת שיחזור נסיון? בודאי! פרדיקציות או רטקודיקציות? ודאי! אבל, ובעיקר, ניסוח מדוייק ונוקדני של המסד, ניסוח שאינו משתמע לכמה פנים, טיעונים המובנים היטב לכולם, ומעוגנים בלוגיקה. ובנוסף, עקרונות יסוד מושכלים, אסטטיקה (!) ותתפלאי לשמוע עד כמה אסטטיקה יכולה להיות אובייקטיבית, יכיחות ועוד. "... אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר?" -- מה שאני טוען הוא זה: הווית האדם איננה נגישה למדע. כך המצב היום וכך זה יהיה, ככל הנראה, בעתיד הנראה לעין. זוהי דעתי האישית ולא כולם שותפים לה. "... לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם." -- תארתי לעצמי שזה מה שאת סבורה. לעניות דעתי אמירה זו מבטאת אולי יותר מכל דבר אחר את הכשל העמוק של מדעי הרוח בזמננו. כשל שמקורו ביהירות וזחיחות חסרי תקנה. פילוסופים רבים מאלו שנתקלתי בכתבם, כמו גם ערב רב של פוסט-מודרניסטים, מלאים בעצמם עד בלי די אבל תוכן אמיתי, אין. אני סבור שהיהירות כפי שהיא באה לידי ביטוי במשפט שניסחת כאן מעוורת את עיני היהיר עד כי יהיה הלה משוכנע שהוא מבין היטב, יותר מכל אחד אחר, את אלו שהוא טוען ל"פור" עליהם. יוצא איפה ש"איש מדעי-הרוח" בן זמננו מהסוג שהזכרתי כאן הוא קרח מכאן ומכאן: הוא לא מבין דבר וחצי דבר במהפכות המדעיות (והקונספטואליות) שהתרחשו במאה מאתיים שנה האחרונות, ובה בעת עיוור להישגים האונטולוגים האדירים של אבותיו הרוחניים. הוא גאה על כך שקרא אינספור טקסטים מסובכים מבחינה תחבירית (אבל בד"כ אומרים מעט מאוד), ושהוא מסוגל לייצר בעצמו טקסטים כאלו. לעיתים יכנה את עצמו "אליטה אינטלקטואלית" ויתבונן בהתנשאות על ההדיוטות שאין ביכלתן להשיג את עולמו הרוחני. כל זה מוביל, לדעתי, לאנומליות מכל גוון וצבע וזהו גם המקור (לא היחיד) לנטייה הפוליטית ולאחידות הפוליטית בתוך המגזר הזה. "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." -- כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד.
תיקונים לתגובה...
בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר... -> בכל מה שקשור במדעים המדוייקים, ניתן טכנית להסיר... אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות -> אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות באופן מדעי ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? -> ואת מכירה (כלומר *באמת* מכירה)?
בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר... -> בכל מה שקשור במדעים המדוייקים, ניתן טכנית להסיר... אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות -> אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות באופן מדעי ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? -> ואת מכירה (כלומר *באמת* מכירה)?
היינו יכולים לדון על זה, אם רק היית טורח (1)
להסביר מה זה באופן קצת יותר ברור. עדיין אני לא בטוחה שהבנתי למה אתה מתכוון, ואתה ממשיך לברוח מלספק תשובות או המשגות ברורות לטיעונים שלך, מה שלא ממש עוזר לי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 1. "...מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"?" -- בהחלט יש מסקנות חד משמעיות במדעים המדוייקים. חד וחלק. אני משער שזה נכון גם בנוגע למדעי הטבע, אבל כאן אינני מתמצא. כמובן שבכל מה שקשור בתצפיות, לעיתים הן ברורות ולעיתים מעורפלות. בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר את העירפול (אלא אם מדובר באי-ודאות אינהרנטית המתקבלת כמסקנה חד-משמעית של התורה). יתכן שאנו לא סגורים על ההגדרה המדוייקת של המושג "מדעי האדם" (תוכלי בבקשה לספק כזו?), אבל אם זה מה שאני חושב שזה, אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות, למעט כאלו שהן כמעט מובנות מאליהן ובשל כך הסבירות לנכונותן גבוהה. -> אתה מוכן בבקשה להצביע על מסקנות חד משמעיות במדעים המדויייקים מהמאה החמישית/אחת עשרה/שבע עשרה/תשע עשרה שנשארו כאלו גם היום? מה חלקן הסטטיסטי במה שנמצא בשימוש כיום? לגבי "מדעי האדם": אחד ההסברים לפיצול שיצר את האבחנה בין "מדעי החברה" ל"מדעי הרוח" הוא חוסר הסכמה לגבי מהו האדם ולפיכך כיצד יש לחקור אותו. אלו שחשבו שהאדם הוא קטגוריה אנליטית מובחנת שעומדת מעל לזמן ולמקום תרמו להקמתם של "מדעי הרוח". אלו שחשבו, לעומתם, שאת האדם יש לחקור לא בתור קטגוריה גנרית אלא בתור חיה חברתית הביאו להקמתם של "מדעי החברה". הפיצול הזה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, ולתחושתי הרבה פעמים מפריע במקום לקדם את ההבנה שלנו, מה שקל יותר להשיג באמצעות שיתוף פעולה בין מדעי הרוח והחברה. בגלל זה אני מעדיפה את השימוש במושג "מדעי האדם" שכולל את שניהם, בתור שדה שעניינו האדם - כקטגוריה אנליטית וכיציר חברתי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 2. "...לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה." -- מכיר. ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? עוד לא נתקלתי בפוסט-מדרניסט שמבין למשל את משמעותם של משפטי גדל ואת ההשתמעויות שלהם. יתרה מזאת, לא זו בלבד שמשפטים חשובים אלו כלל אינם מובנים לאותם אנשים, אלא שמבלי להבינם כלל נותנים הללו להן פרשנות מצוצה מן האצבע. -> מכירה דווקא את משפטי גדל? לא, מצטערת. לא היה לי העונג. אבל אני חוששת שאתה חוטא בעצמך בחטא שאותו אתה מזהה אצלי (?) - מאוד קשה לי לראות מבין כל מה שאני קוראת בהודעות שלך שיש שם איזושהי תשתית אינטלקטואלית משמעותית שמצליחה להתאסף לביקורת מושכלת ומנומקת. הבריחה שלך מדיוק מושגי היא סוג של ראייה לזה, כמו גם השימוש הדי חופשי ברעיונות. חוץ מזה, האם אתה רומז שאני פוסט מודרנית? (מה שהיה משעשע כמה מחברי הטובים). איך, לכל השדים והרוחות, הגעת למסקנה הזו? תן לי לשאול אותך שאלה בסיסית נוספת, ואני מקווה שעליה כן תענה: אנא הגדר "פוסט מודרניזם", שלפחות נדע שאנחנו מסונכרנים על הגדרות היסוד. אני יודעת שזה לא קל, אבל אשמח אם תנסה, לפחות באופן כללי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 3. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? -> בוודאי. לוגיקאים פורמלים עסוקים בין השאר במשפטי שקר ואמת, והאם מלך צרפת הוא קרח או לא. כשיטה אינטלקטואלית, העיסוק הזה הוא לחלוטין בלתי רלוונטי לבלשנים. מבחינם "משפטי אמת ושקר" הם פשוט חסרי ערך כמתודה, למרות שפילוסופים אוהבים לחשוב עליהם כפילוסופיה של הלשון. אם תשאל בלשנים אנתרופולוגים מהי פילוסופיה של הלשון, לדעתם, תקבל תשובות שונות מאוד, מכל בחינה שהיא (תיאוריה ומתודה). ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 4. "לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון." -- אם נדון כאן על משמעויות הפילוסופיה, לא נוכל להתמקד במה שאנו חפצים. אומר רק שלדעתי, לא ניתן כלל לעסוק באפיסטמולוגיה מבלי שיהיה לעוסק בכך רקע עמוק בתחום תאורטי כלשהו מן המדעים המדוייקים, לוגיקה למשל. אני גם אינני סבור שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל כאמור, אנו גולשים. -> כאן אתה שוב בורח מתשובה, או לפחות מנסיון רציני למענה. אני אחלוק בתוקף על ההצהרה שלך לגבי מדעים מדוייקים כקריטריון קדם לעיסוק באפיסטמולוגיה, אלא אם כן אתה מחשיב את הבלשנות הכללית כמדע מדוייק. גם אני לא סבורה שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל אני גם לא רוצה לטשטש את ההבדלים המהותיים שכן קיימים בינן, מפני שטשטוש כזה (שנראה דווקא קרוב אליך באופן מוזר, עניין משונה במיוחד לאור חוסר החיבה הניכר שלך למחשבה פוסט מודרנית) לא עוזר להבין את הסגוליות שלהן. יש קשר גם בין פיל ופלפל, אבל יש גם גבול לחקירה מדעית שמתעקשת לא להבחין בינם. מה קרה לתביעה שלך למחשבה אנליטית? ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
להסביר מה זה באופן קצת יותר ברור. עדיין אני לא בטוחה שהבנתי למה אתה מתכוון, ואתה ממשיך לברוח מלספק תשובות או המשגות ברורות לטיעונים שלך, מה שלא ממש עוזר לי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 1. "...מסקנות חד משמעיות? "חד משמעיות" היא תביעה חזקה למדי. ממתי במדע, שהוא תהליך מתפתח ו-emergent של חקירה והבנה יש בכלל דבר כזה כמו "מסקנות חד משמעיות"?" -- בהחלט יש מסקנות חד משמעיות במדעים המדוייקים. חד וחלק. אני משער שזה נכון גם בנוגע למדעי הטבע, אבל כאן אינני מתמצא. כמובן שבכל מה שקשור בתצפיות, לעיתים הן ברורות ולעיתים מעורפלות. בכל מה שקשור במדעי הטבע, ניתן טכנית להסיר את העירפול (אלא אם מדובר באי-ודאות אינהרנטית המתקבלת כמסקנה חד-משמעית של התורה). יתכן שאנו לא סגורים על ההגדרה המדוייקת של המושג "מדעי האדם" (תוכלי בבקשה לספק כזו?), אבל אם זה מה שאני חושב שזה, אז ברור לי שלא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות, למעט כאלו שהן כמעט מובנות מאליהן ובשל כך הסבירות לנכונותן גבוהה. -> אתה מוכן בבקשה להצביע על מסקנות חד משמעיות במדעים המדויייקים מהמאה החמישית/אחת עשרה/שבע עשרה/תשע עשרה שנשארו כאלו גם היום? מה חלקן הסטטיסטי במה שנמצא בשימוש כיום? לגבי "מדעי האדם": אחד ההסברים לפיצול שיצר את האבחנה בין "מדעי החברה" ל"מדעי הרוח" הוא חוסר הסכמה לגבי מהו האדם ולפיכך כיצד יש לחקור אותו. אלו שחשבו שהאדם הוא קטגוריה אנליטית מובחנת שעומדת מעל לזמן ולמקום תרמו להקמתם של "מדעי הרוח". אלו שחשבו, לעומתם, שאת האדם יש לחקור לא בתור קטגוריה גנרית אלא בתור חיה חברתית הביאו להקמתם של "מדעי החברה". הפיצול הזה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, ולתחושתי הרבה פעמים מפריע במקום לקדם את ההבנה שלנו, מה שקל יותר להשיג באמצעות שיתוף פעולה בין מדעי הרוח והחברה. בגלל זה אני מעדיפה את השימוש במושג "מדעי האדם" שכולל את שניהם, בתור שדה שעניינו האדם - כקטגוריה אנליטית וכיציר חברתי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 2. "...לגבי הסטנדרטים שלך: * מסד לוגי, פילוסופי ואסתטי: לוגיקה - אחלה, כל עוד אתה מכיר לא רק אותה אלא את מגבלותיה." -- מכיר. ואת מכירה (כלומר *באמת*) מכירה? עוד לא נתקלתי בפוסט-מדרניסט שמבין למשל את משמעותם של משפטי גדל ואת ההשתמעויות שלהם. יתרה מזאת, לא זו בלבד שמשפטים חשובים אלו כלל אינם מובנים לאותם אנשים, אלא שמבלי להבינם כלל נותנים הללו להן פרשנות מצוצה מן האצבע. -> מכירה דווקא את משפטי גדל? לא, מצטערת. לא היה לי העונג. אבל אני חוששת שאתה חוטא בעצמך בחטא שאותו אתה מזהה אצלי (?) - מאוד קשה לי לראות מבין כל מה שאני קוראת בהודעות שלך שיש שם איזושהי תשתית אינטלקטואלית משמעותית שמצליחה להתאסף לביקורת מושכלת ומנומקת. הבריחה שלך מדיוק מושגי היא סוג של ראייה לזה, כמו גם השימוש הדי חופשי ברעיונות. חוץ מזה, האם אתה רומז שאני פוסט מודרנית? (מה שהיה משעשע כמה מחברי הטובים). איך, לכל השדים והרוחות, הגעת למסקנה הזו? תן לי לשאול אותך שאלה בסיסית נוספת, ואני מקווה שעליה כן תענה: אנא הגדר "פוסט מודרניזם", שלפחות נדע שאנחנו מסונכרנים על הגדרות היסוד. אני יודעת שזה לא קל, אבל אשמח אם תנסה, לפחות באופן כללי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 3. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? -> בוודאי. לוגיקאים פורמלים עסוקים בין השאר במשפטי שקר ואמת, והאם מלך צרפת הוא קרח או לא. כשיטה אינטלקטואלית, העיסוק הזה הוא לחלוטין בלתי רלוונטי לבלשנים. מבחינם "משפטי אמת ושקר" הם פשוט חסרי ערך כמתודה, למרות שפילוסופים אוהבים לחשוב עליהם כפילוסופיה של הלשון. אם תשאל בלשנים אנתרופולוגים מהי פילוסופיה של הלשון, לדעתם, תקבל תשובות שונות מאוד, מכל בחינה שהיא (תיאוריה ומתודה). ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 4. "לגבי פילוסופיה, אני חוששת שאצטרך ללחוץ עליך עוד קצת: במסגרת המחקר שלי אני מתעסקת לפחות עם שלוש מערכות חשיבה שקשורות בפילוסופיה (אפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית), וכל אחת מהן היא עולם נפרד ונבדל בפני עצמו. באופן שבו אתה משתמש במילה "פילוסופיה" כרגע זה בעיקר מושג ריק מתוכן קונקרטי, אותו אשמח אם תספק לי לצורך המשך הדיון." -- אם נדון כאן על משמעויות הפילוסופיה, לא נוכל להתמקד במה שאנו חפצים. אומר רק שלדעתי, לא ניתן כלל לעסוק באפיסטמולוגיה מבלי שיהיה לעוסק בכך רקע עמוק בתחום תאורטי כלשהו מן המדעים המדוייקים, לוגיקה למשל. אני גם אינני סבור שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל כאמור, אנו גולשים. -> כאן אתה שוב בורח מתשובה, או לפחות מנסיון רציני למענה. אני אחלוק בתוקף על ההצהרה שלך לגבי מדעים מדוייקים כקריטריון קדם לעיסוק באפיסטמולוגיה, אלא אם כן אתה מחשיב את הבלשנות הכללית כמדע מדוייק. גם אני לא סבורה שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל אני גם לא רוצה לטשטש את ההבדלים המהותיים שכן קיימים בינן, מפני שטשטוש כזה (שנראה דווקא קרוב אליך באופן מוזר, עניין משונה במיוחד לאור חוסר החיבה הניכר שלך למחשבה פוסט מודרנית) לא עוזר להבין את הסגוליות שלהן. יש קשר גם בין פיל ופלפל, אבל יש גם גבול לחקירה מדעית שמתעקשת לא להבחין בינם. מה קרה לתביעה שלך למחשבה אנליטית? ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אחד אחד...
*************** אתה מוכן בבקשה להצביע על מסקנות חד משמעיות במדעים המדויייקים מהמאה החמישית/אחת עשרה/שבע עשרה/תשע עשרה שנשארו כאלו גם היום? מה חלקן הסטטיסטי במה שנמצא בשימוש כיום? ------ הגיאומטריה האוקלידית חד משמעית ותקפה גם כיום (ואין כל סימנים שתחדל להיות תקפה בעתיד הנראה לעין...) כמוה גם כל המתמטיקה שפותחה באלפיים וחמש מאות השנים האחרונות... אני חושש שאת מבלבלת בין חד-משמעיות לבין תקפות. בפיזיקה התיאורטית, למשל, המסקנות הן חד משמעיות ואולם תקפותן נבחנת בניסויים ובתצפיות. אם נמצאה תקפות, הרי שללא ספק זמנה קצוב. אבל כשמדובר בתאוריה מדעית, תמיד תמיד מדובר בחד-משמעיות. **************** לגבי "מדעי האדם": אחד ההסברים לפיצול שיצר את האבחנה בין "מדעי החברה" ל"מדעי הרוח" הוא חוסר הסכמה לגבי מהו האדם ולפיכך כיצד יש לחקור אותו. אלו שחשבו שהאדם הוא קטגוריה אנליטית מובחנת שעומדת מעל לזמן ולמקום תרמו להקמתם של "מדעי הרוח". אלו שחשבו, לעומתם, שאת האדם יש לחקור לא בתור קטגוריה גנרית אלא בתור חיה חברתית הביאו להקמתם של "מדעי החברה". הפיצול הזה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, ולתחושתי הרבה פעמים מפריע במקום לקדם את ההבנה שלנו, מה שקל יותר להשיג באמצעות שיתוף פעולה בין מדעי הרוח והחברה. בגלל זה אני מעדיפה את השימוש במושג "מדעי האדם" שכולל את שניהם, בתור שדה שעניינו האדם - כקטגוריה אנליטית וכיציר חברתי. -------- לדעתי אין כל דרך 'לגעת' ב*אדם* בשיטות המדעיות, תהינה הללו משוכללות ככל שתהינה. כיוון שאני סבור ששיטות המחקר במדעים המדוייקים מתקדמות שנות אור מאלו הנהוגות ב"מדעי האדם", אינני מצפה להישגים כלשהם מהכיוון הזה. הדיסציפלינה 'האנליטית' ביותר במדעי החברה היא כלכלה, וגם שם כל החיזויים קורסים לנוכח המציאות הכלכלית הדינאמית. לדידי, הבנת הווית האדם מגיעה ממקום אחר לגמרי, והוא מחוץ לתחום לאלו המנסים להכניס אותה בסד השיטות המדעיות. **************** לא, מצטערת. לא היה לי העונג. אבל אני חוששת שאתה חוטא בעצמך בחטא שאותו אתה מזהה אצלי (?) - מאוד קשה לי לראות מבין כל מה שאני קוראת בהודעות שלך שיש שם איזושהי תשתית אינטלקטואלית משמעותית שמצליחה להתאסף לביקורת מושכלת ומנומקת. הבריחה שלך מדיוק מושגי היא סוג של ראייה לזה, כמו גם השימוש הדי חופשי ברעיונות. - הרכיבי משקפים מסננות (כדי שתסננה את ההתנשאות) ותראי. **************** חוץ מזה, האם אתה רומז שאני פוסט מודרנית? (מה שהיה משעשע כמה מחברי הטובים). איך, לכל השדים והרוחות, הגעת למסקנה הזו? תן לי לשאול אותך שאלה בסיסית נוספת, ואני מקווה שעליה כן תענה: אנא הגדר "פוסט מודרניזם", שלפחות נדע שאנחנו מסונכרנים על הגדרות היסוד. אני יודעת שזה לא קל, אבל אשמח אם תנסה, לפחות באופן כללי. - לא, אינני רומז זאת וגם כלל לא סברתי כך מלכתחילה. רק הבאתי את הפוסטמודרניזים כדוגמא לאחת האנומליות העולות כפורחות על מצע מזין של רקב רוחני. הניחי לפוסטמודרניזים, לא זה נושא שיחתנו. ************** 3. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? -> בוודאי. לוגיקאים פורמלים עסוקים בין השאר במשפטי שקר ואמת, והאם מלך צרפת הוא קרח או לא. כשיטה אינטלקטואלית, העיסוק הזה הוא לחלוטין בלתי רלוונטי לבלשנים. מבחינם "משפטי אמת ושקר" הם פשוט חסרי ערך כמתודה, למרות שפילוסופים אוהבים לחשוב עליהם כפילוסופיה של הלשון. אם תשאל בלשנים אנתרופולוגים מהי פילוסופיה של הלשון, לדעתם, תקבל תשובות שונות מאוד, מכל בחינה שהיא (תיאוריה ומתודה). - תודה. **************** .... גם אני לא סבורה שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל אני גם לא רוצה לטשטש את ההבדלים המהותיים שכן קיימים בינן, מפני שטשטוש כזה (שנראה דווקא קרוב אליך באופן מוזר, עניין משונה במיוחד לאור חוסר החיבה הניכר שלך למחשבה פוסט מודרנית) לא עוזר להבין את הסגוליות שלהן.... ------- בסדר.
*************** אתה מוכן בבקשה להצביע על מסקנות חד משמעיות במדעים המדויייקים מהמאה החמישית/אחת עשרה/שבע עשרה/תשע עשרה שנשארו כאלו גם היום? מה חלקן הסטטיסטי במה שנמצא בשימוש כיום? ------ הגיאומטריה האוקלידית חד משמעית ותקפה גם כיום (ואין כל סימנים שתחדל להיות תקפה בעתיד הנראה לעין...) כמוה גם כל המתמטיקה שפותחה באלפיים וחמש מאות השנים האחרונות... אני חושש שאת מבלבלת בין חד-משמעיות לבין תקפות. בפיזיקה התיאורטית, למשל, המסקנות הן חד משמעיות ואולם תקפותן נבחנת בניסויים ובתצפיות. אם נמצאה תקפות, הרי שללא ספק זמנה קצוב. אבל כשמדובר בתאוריה מדעית, תמיד תמיד מדובר בחד-משמעיות. **************** לגבי "מדעי האדם": אחד ההסברים לפיצול שיצר את האבחנה בין "מדעי החברה" ל"מדעי הרוח" הוא חוסר הסכמה לגבי מהו האדם ולפיכך כיצד יש לחקור אותו. אלו שחשבו שהאדם הוא קטגוריה אנליטית מובחנת שעומדת מעל לזמן ולמקום תרמו להקמתם של "מדעי הרוח". אלו שחשבו, לעומתם, שאת האדם יש לחקור לא בתור קטגוריה גנרית אלא בתור חיה חברתית הביאו להקמתם של "מדעי החברה". הפיצול הזה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, ולתחושתי הרבה פעמים מפריע במקום לקדם את ההבנה שלנו, מה שקל יותר להשיג באמצעות שיתוף פעולה בין מדעי הרוח והחברה. בגלל זה אני מעדיפה את השימוש במושג "מדעי האדם" שכולל את שניהם, בתור שדה שעניינו האדם - כקטגוריה אנליטית וכיציר חברתי. -------- לדעתי אין כל דרך 'לגעת' ב*אדם* בשיטות המדעיות, תהינה הללו משוכללות ככל שתהינה. כיוון שאני סבור ששיטות המחקר במדעים המדוייקים מתקדמות שנות אור מאלו הנהוגות ב"מדעי האדם", אינני מצפה להישגים כלשהם מהכיוון הזה. הדיסציפלינה 'האנליטית' ביותר במדעי החברה היא כלכלה, וגם שם כל החיזויים קורסים לנוכח המציאות הכלכלית הדינאמית. לדידי, הבנת הווית האדם מגיעה ממקום אחר לגמרי, והוא מחוץ לתחום לאלו המנסים להכניס אותה בסד השיטות המדעיות. **************** לא, מצטערת. לא היה לי העונג. אבל אני חוששת שאתה חוטא בעצמך בחטא שאותו אתה מזהה אצלי (?) - מאוד קשה לי לראות מבין כל מה שאני קוראת בהודעות שלך שיש שם איזושהי תשתית אינטלקטואלית משמעותית שמצליחה להתאסף לביקורת מושכלת ומנומקת. הבריחה שלך מדיוק מושגי היא סוג של ראייה לזה, כמו גם השימוש הדי חופשי ברעיונות. - הרכיבי משקפים מסננות (כדי שתסננה את ההתנשאות) ותראי. **************** חוץ מזה, האם אתה רומז שאני פוסט מודרנית? (מה שהיה משעשע כמה מחברי הטובים). איך, לכל השדים והרוחות, הגעת למסקנה הזו? תן לי לשאול אותך שאלה בסיסית נוספת, ואני מקווה שעליה כן תענה: אנא הגדר "פוסט מודרניזם", שלפחות נדע שאנחנו מסונכרנים על הגדרות היסוד. אני יודעת שזה לא קל, אבל אשמח אם תנסה, לפחות באופן כללי. - לא, אינני רומז זאת וגם כלל לא סברתי כך מלכתחילה. רק הבאתי את הפוסטמודרניזים כדוגמא לאחת האנומליות העולות כפורחות על מצע מזין של רקב רוחני. הניחי לפוסטמודרניזים, לא זה נושא שיחתנו. ************** 3. "אין קשר, לדוגמה, בין לוגיקה פורמלית לבין מחקר בלשני." -- תוכלי בבקשה לפרט? -> בוודאי. לוגיקאים פורמלים עסוקים בין השאר במשפטי שקר ואמת, והאם מלך צרפת הוא קרח או לא. כשיטה אינטלקטואלית, העיסוק הזה הוא לחלוטין בלתי רלוונטי לבלשנים. מבחינם "משפטי אמת ושקר" הם פשוט חסרי ערך כמתודה, למרות שפילוסופים אוהבים לחשוב עליהם כפילוסופיה של הלשון. אם תשאל בלשנים אנתרופולוגים מהי פילוסופיה של הלשון, לדעתם, תקבל תשובות שונות מאוד, מכל בחינה שהיא (תיאוריה ומתודה). - תודה. **************** .... גם אני לא סבורה שאפיסטמולוגיה, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה פוליטית הן כה נבדלות, אבל אני גם לא רוצה לטשטש את ההבדלים המהותיים שכן קיימים בינן, מפני שטשטוש כזה (שנראה דווקא קרוב אליך באופן מוזר, עניין משונה במיוחד לאור חוסר החיבה הניכר שלך למחשבה פוסט מודרנית) לא עוזר להבין את הסגוליות שלהן.... ------- בסדר.
המשך אחד לאחד
**************** "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." - הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". -> שוב אתה מדבר רק ליודעי ח"ן, במקום להסביר למה בדיוק אתה מתכוון ב"מי שמתמצא", וממשיך לטעון טענות בלי לסמוך אותן. כאמור, המחשבה שהדרך להבין את האדם עוברת דרך האסתטיקה היא קריטריון בסיסי של חשיבה אידיאולוגית, וכאן שוב פעם אתה סותר את עצמך באופן די מרשים: האם אתה בעד חקירה ביקורתית (להלן, כזו שאינה מונעת על ידי אידיאולוגיה) בתחום מדעי האדם או נגד? ---------- תרשי לי להתקומם נגד הסיגנון שלך: ראי כמה את דו פרצופית: מצד אחד את מזלזלת בנדוניה האינטלקטואלית שאני מביא עימי לדיון הזה ומרבה אגב כך להשתמש במונחים מקצועיים כדי להבליט את העליונות האינטלקטואלית שלך. ומצד שני את מלאה תלונות כרימון כשבן שיחך מביא עימו את התשתית האינטלקטואלית *שלו*, שופעת תלונות על שאינך מבינה על מה הוא מדבר או על שלדעתך לא טרח להגדיר דברים כראוי. זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. הנה דוגמא בולטת: את כותבת: "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." על כך השבתי לך: "כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד." וזוהי תגובתך: "וכאן שוב יש לנו דוגמה נהדרת לאמירה בלי שום ביסוס, הסבר או נימוק, או אולי סתם התחמקות מנסיון לענות תשובה רצינית." למה את מצפה בדיוק? והרי האמינות שלך כחוקרת רצינית, ולא כקשקשנית שליקטה כמה מונחים מויקיפדיה, מוטלת תחת אותו ספק שאת מטילה באמינותי. האם ביקשתי ממך להזדהות או להוכיח שאת בכלל מבינה על מה את מדברת? מה פתאום את מקבלת כמובן מאליו את חוסר הסימטריה שאת יוצרת? איזה הסבר אני צריך לנפק לך, לדעתך, מעבר לזה שכבר ניפקתי (כלומר, הרקע ממנו אני מגיע)? אני יכול להבטיח לך, שהמלל האינסופי והתפל המיוצר בבתי החרושת של הפילוסופיה של הבלשנות או הפילוסופיה של הפוליטיקה או האתיקה - אין בו כדי לנפק עבור הממללים למיניהם איזשהי פריזמה דרכה או באמצעותה יכולים הם לאבחן מהו אנכרוניזם של חשיבה מדעית או מהי חשיבה סטיראוטיפית מדעית. כיצד אני יודע זאת? פשוט מאוד. אני מגיע ממקום של חקירה מדעית אמיתית. ממקום שבו האמת *נחשפת* ולא *מטופלת*! ממקום שבו שוחרי האמת שואפים לקירבם אוויר מרחבים צח וצלול. ממקום שבו רואים רחוק ושקוף. ממקום שבו אידאות אפלטוניות הן ממשות ולא גיבוב של מילים. ***************** -> שמע, אם נסנן מההודעה שלך את החלקים הפחות ענייניים (כמו הדחף לאפיין שוב פילוסופים כמלאים בעצמם, זחוחים, יהירים וכל הג'אז הזה), אנחנו נשארים גם הפעם עם טענה שלא נשענת על כלום, פרט לתחושות הבטן הפרטיות שלך. מצטערת. לא השתכנעתי. יתרה מזאת, תחושת הבטן הזו בנוייה, אם לשפוט על סמך הודעות קודמות שלך, על כשל לוגי בסיסי ביותר של בחירה והכללה. אתה מדבר על מה שאתה מכיר (לטענתך, באופן שטחי ביותר) והופך את זה למייצג של כלל האנשים בתחום וכלל המחקר שלהם. במקרה הטוב זו עצלות מחשבתית. במקרה הרע זה חוסר היכולת לראות על הגב שלך את הדבשת שאתה נזעק כל כך לחשוף על גבם של אחרים. ---------- אם את מסרבת להתבונן במה שנמצא לנגד עיניך, זה עינינך. לא צריך מחקר מדעי מעמיק כדי לקבוע בודאות יחסית שעכשיו לילה. מספיק להגניב מבט דרך החלון. ************** אני אעזור לך לרגע, ואומר שגם לי - כמי שמגיעה מהתחום הזה - יש לא מעט ביקורת על לא מעט אנשים והתנהגויות שמזכירות במשהו את מה שאתה מתאר. ההבדל בינינו, עם זאת, הוא שאני יודעת שזה פשוט לא מייצג. אידיוטים, רדודים ויהירים היו תמיד. אינטלקטואלים לא מעטים היו סנובים להחריד. אז מה? היו פעם ויש גם היום. אבל מכאן ועד להפוך אותם לחזות הכל יש בכל אופן עוד דרך. ---------- מבחינת המלל, יש ביננו תמימות דעים. אני רק לא בטוח שאנו נסכים על זהותם של ה"אידיוטים" ה"רדודים" וה"יהירים". **************** יש עוד משהו שחשוב להגיד בהקשר הזה, והוא נוגע למעבר המהיר שלך הלוך ושוב בין ביקורת המחקר לביקורת החוקרים: אתה עושה מה שמישל פולני קרא לו "זיווג דינמו אובייקטיבי", שזה שם מפוצץ לנטייה של תיאוריה לא להתמודד עם ביקורת עצמית, ולזיגזג בין להגיד "המחקר דפוק" לבין "החוקרים דפוקים" כרפלקס מותנה לביקורת מצד תיאוריות אחרות. זו דוגמה לא לחשיבה מדעית אלא לפסאודו-מדע, והיא נהנית מפופולריות רבה בעיקר בקרב תיאורטיקנים פוסט מודרנים. בהתחשב בנטיות ה"פוסטיות" שלך-עצמך במהלך השרשור הזה, האם בעצם יכול להיות שאתה בעצמך פוסט מודרניסט? בחן את עצמך (ספר מבוא מומלץ במיוחד לעניין הזה הוא החלק השני ב"מרד השפוף" של גדי טאוב). -------- כישרונם המוכח של רטוריקנים מקצועיים הוא להציג כל אמירה כאילו הייתה אמיתה ברורה ומוסכמת, ועתה נותר רק לגזור את המסקנות. תוכלי לכנות אותי בכל כינוי גנאי שתחפצי כדי לבסס, במובלע, איזשהי עליונות אינטלקטואלית נצרכת. שיבושם לך. אבל אפילו את, בסתר ליבך, יודעת ומבינה שהסרקזים הזה איננו מוסיף כל משנה תוקף לקביעותיך. אני לא חושב שיש לך היום את הכישורים להבחין בין מדע לפסאודו-מדע, כמובן לא משום שאני סבור שאת חסרת יכולת, אלא פשוט משום שמעולם לא נחשפת למדע אמיתי כפי שאני מבין אותו. זה ככל הנראה לא יקרה, נועם המלל המתנשא של 'מדעני האדם' משכר וממכר ואין מי מבין אלו שנפלו קורבן לגאוותם שיוכלו לו.
**************** "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." - הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". -> שוב אתה מדבר רק ליודעי ח"ן, במקום להסביר למה בדיוק אתה מתכוון ב"מי שמתמצא", וממשיך לטעון טענות בלי לסמוך אותן. כאמור, המחשבה שהדרך להבין את האדם עוברת דרך האסתטיקה היא קריטריון בסיסי של חשיבה אידיאולוגית, וכאן שוב פעם אתה סותר את עצמך באופן די מרשים: האם אתה בעד חקירה ביקורתית (להלן, כזו שאינה מונעת על ידי אידיאולוגיה) בתחום מדעי האדם או נגד? ---------- תרשי לי להתקומם נגד הסיגנון שלך: ראי כמה את דו פרצופית: מצד אחד את מזלזלת בנדוניה האינטלקטואלית שאני מביא עימי לדיון הזה ומרבה אגב כך להשתמש במונחים מקצועיים כדי להבליט את העליונות האינטלקטואלית שלך. ומצד שני את מלאה תלונות כרימון כשבן שיחך מביא עימו את התשתית האינטלקטואלית *שלו*, שופעת תלונות על שאינך מבינה על מה הוא מדבר או על שלדעתך לא טרח להגדיר דברים כראוי. זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. הנה דוגמא בולטת: את כותבת: "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." על כך השבתי לך: "כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד." וזוהי תגובתך: "וכאן שוב יש לנו דוגמה נהדרת לאמירה בלי שום ביסוס, הסבר או נימוק, או אולי סתם התחמקות מנסיון לענות תשובה רצינית." למה את מצפה בדיוק? והרי האמינות שלך כחוקרת רצינית, ולא כקשקשנית שליקטה כמה מונחים מויקיפדיה, מוטלת תחת אותו ספק שאת מטילה באמינותי. האם ביקשתי ממך להזדהות או להוכיח שאת בכלל מבינה על מה את מדברת? מה פתאום את מקבלת כמובן מאליו את חוסר הסימטריה שאת יוצרת? איזה הסבר אני צריך לנפק לך, לדעתך, מעבר לזה שכבר ניפקתי (כלומר, הרקע ממנו אני מגיע)? אני יכול להבטיח לך, שהמלל האינסופי והתפל המיוצר בבתי החרושת של הפילוסופיה של הבלשנות או הפילוסופיה של הפוליטיקה או האתיקה - אין בו כדי לנפק עבור הממללים למיניהם איזשהי פריזמה דרכה או באמצעותה יכולים הם לאבחן מהו אנכרוניזם של חשיבה מדעית או מהי חשיבה סטיראוטיפית מדעית. כיצד אני יודע זאת? פשוט מאוד. אני מגיע ממקום של חקירה מדעית אמיתית. ממקום שבו האמת *נחשפת* ולא *מטופלת*! ממקום שבו שוחרי האמת שואפים לקירבם אוויר מרחבים צח וצלול. ממקום שבו רואים רחוק ושקוף. ממקום שבו אידאות אפלטוניות הן ממשות ולא גיבוב של מילים. ***************** -> שמע, אם נסנן מההודעה שלך את החלקים הפחות ענייניים (כמו הדחף לאפיין שוב פילוסופים כמלאים בעצמם, זחוחים, יהירים וכל הג'אז הזה), אנחנו נשארים גם הפעם עם טענה שלא נשענת על כלום, פרט לתחושות הבטן הפרטיות שלך. מצטערת. לא השתכנעתי. יתרה מזאת, תחושת הבטן הזו בנוייה, אם לשפוט על סמך הודעות קודמות שלך, על כשל לוגי בסיסי ביותר של בחירה והכללה. אתה מדבר על מה שאתה מכיר (לטענתך, באופן שטחי ביותר) והופך את זה למייצג של כלל האנשים בתחום וכלל המחקר שלהם. במקרה הטוב זו עצלות מחשבתית. במקרה הרע זה חוסר היכולת לראות על הגב שלך את הדבשת שאתה נזעק כל כך לחשוף על גבם של אחרים. ---------- אם את מסרבת להתבונן במה שנמצא לנגד עיניך, זה עינינך. לא צריך מחקר מדעי מעמיק כדי לקבוע בודאות יחסית שעכשיו לילה. מספיק להגניב מבט דרך החלון. ************** אני אעזור לך לרגע, ואומר שגם לי - כמי שמגיעה מהתחום הזה - יש לא מעט ביקורת על לא מעט אנשים והתנהגויות שמזכירות במשהו את מה שאתה מתאר. ההבדל בינינו, עם זאת, הוא שאני יודעת שזה פשוט לא מייצג. אידיוטים, רדודים ויהירים היו תמיד. אינטלקטואלים לא מעטים היו סנובים להחריד. אז מה? היו פעם ויש גם היום. אבל מכאן ועד להפוך אותם לחזות הכל יש בכל אופן עוד דרך. ---------- מבחינת המלל, יש ביננו תמימות דעים. אני רק לא בטוח שאנו נסכים על זהותם של ה"אידיוטים" ה"רדודים" וה"יהירים". **************** יש עוד משהו שחשוב להגיד בהקשר הזה, והוא נוגע למעבר המהיר שלך הלוך ושוב בין ביקורת המחקר לביקורת החוקרים: אתה עושה מה שמישל פולני קרא לו "זיווג דינמו אובייקטיבי", שזה שם מפוצץ לנטייה של תיאוריה לא להתמודד עם ביקורת עצמית, ולזיגזג בין להגיד "המחקר דפוק" לבין "החוקרים דפוקים" כרפלקס מותנה לביקורת מצד תיאוריות אחרות. זו דוגמה לא לחשיבה מדעית אלא לפסאודו-מדע, והיא נהנית מפופולריות רבה בעיקר בקרב תיאורטיקנים פוסט מודרנים. בהתחשב בנטיות ה"פוסטיות" שלך-עצמך במהלך השרשור הזה, האם בעצם יכול להיות שאתה בעצמך פוסט מודרניסט? בחן את עצמך (ספר מבוא מומלץ במיוחד לעניין הזה הוא החלק השני ב"מרד השפוף" של גדי טאוב). -------- כישרונם המוכח של רטוריקנים מקצועיים הוא להציג כל אמירה כאילו הייתה אמיתה ברורה ומוסכמת, ועתה נותר רק לגזור את המסקנות. תוכלי לכנות אותי בכל כינוי גנאי שתחפצי כדי לבסס, במובלע, איזשהי עליונות אינטלקטואלית נצרכת. שיבושם לך. אבל אפילו את, בסתר ליבך, יודעת ומבינה שהסרקזים הזה איננו מוסיף כל משנה תוקף לקביעותיך. אני לא חושב שיש לך היום את הכישורים להבחין בין מדע לפסאודו-מדע, כמובן לא משום שאני סבור שאת חסרת יכולת, אלא פשוט משום שמעולם לא נחשפת למדע אמיתי כפי שאני מבין אותו. זה ככל הנראה לא יקרה, נועם המלל המתנשא של 'מדעני האדם' משכר וממכר ואין מי מבין אלו שנפלו קורבן לגאוותם שיוכלו לו.
והמשך...
5. "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." -- הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". -> שוב אתה מדבר רק ליודעי ח"ן, במקום להסביר למה בדיוק אתה מתכוון ב"מי שמתמצא", וממשיך לטעון טענות בלי לסמוך אותן. כאמור, המחשבה שהדרך להבין את האדם עוברת דרך האסתטיקה היא קריטריון בסיסי של חשיבה אידיאולוגית, וכאן שוב פעם אתה סותר את עצמך באופן די מרשים: האם אתה בעד חקירה ביקורתית (להלן, כזו שאינה מונעת על ידי אידיאולוגיה) בתחום מדעי האדם או נגד? ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 6. "..."מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי?" -- לא זו בלבד שזהו לא משפט סתום, אלא שיש מאחריו משמעויות חשובות ביותר. הסטנדרטים האלו מובנים היטב לכל מי ש"השתפשף" במחקר מדעי אמיתי, נסיוני כתאורטי. אובייקטיביות? בודאי! יכולת שיחזור נסיון? בודאי! פרדיקציות או רטקודיקציות? ודאי! אבל, ובעיקר, ניסוח מדוייק ונוקדני של המסד, ניסוח שאינו משתמע לכמה פנים, טיעונים המובנים היטב לכולם, ומעוגנים בלוגיקה. ובנוסף, עקרונות יסוד מושכלים, אסטטיקה (!) ותתפלאי לשמוע עד כמה אסטטיקה יכולה להיות אובייקטיבית, יכיחות ועוד. -> אני חוששת שעדיין נותרת מעורפל למדי. אובייקטיביות ודיוק מושגי קיימים גם במדעי הרוח והחברה. "עקרונות יסוד מושכלים" זה שוב צירוף מלים בלי הרבה תוכן מאחוריו. עוד בכלל לא הבנתי מה הקשר בין אובייקטיביות ואסתטיקה. התוכל להסביר? חוץ מזה, האם אוכל בבקשה להוסיף על תחינתי להפסיק עם הציניות גם בקשה שתפסיק להעליב אותי? המשפט "הסטנדרטים הללו... מדעי אמיתי" מניח כמובן מאליו שאין לי שמץ של מושג מהו מחקר מדעי אמיתי, נסיוני או תיאורטי. בהנחה שאין לך שמץ של מושג מה תחום המחקר שלי, שיטות המחקר שלי ומערך המחקר שלי, איך בדיוק אתה יודע אם הוא "מדעי אמיתי" או לא? עוד בעניין זה - בהמשך השרשור אתה גם רומז לזה שאני יהירה ורדודה. די עם זה, בחייך. באנו לנהל כאן דיון רציני או לראות מי יוצא יותר גבר על מי? (ובמקרה הזה אבוד לי מראש, כי אני אישה). ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 7. "... אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר?" -- מה שאני טוען הוא זה: הווית האדם איננה נגישה למדע. כך המצב היום וכך זה יהיה, ככל הנראה, בעתיד הנראה לעין. זוהי דעתי האישית ולא כולם שותפים לה. -> לא ענית על השאלה. אנא ענה עליה. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 8. "... לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם." -- תארתי לעצמי שזה מה שאת סבורה. לעניות דעתי אמירה זו מבטאת אולי יותר מכל דבר אחר את הכשל העמוק של מדעי הרוח בזמננו. כשל שמקורו ביהירות וזחיחות חסרי תקנה. פילוסופים רבים מאלו שנתקלתי בכתבם, כמו גם ערב רב של פוסט-מודרניסטים, מלאים בעצמם עד בלי די אבל תוכן אמיתי, אין. אני סבור שהיהירות כפי שהיא באה לידי ביטוי במשפט שניסחת כאן מעוורת את עיני היהיר עד כי יהיה הלה משוכנע שהוא מבין היטב, יותר מכל אחד אחר, את אלו שהוא טוען ל"פור" עליהם. יוצא איפה ש"איש מדעי-הרוח" בן זמננו מהסוג שהזכרתי כאן הוא קרח מכאן ומכאן: הוא לא מבין דבר וחצי דבר במהפכות המדעיות (והקונספטואליות) שהתרחשו במאה מאתיים שנה האחרונות, ובה בעת עיוור להישגים האונטולוגים האדירים של אבותיו הרוחניים. הוא גאה על כך שקרא אינספור טקסטים מסובכים מבחינה תחבירית (אבל בד"כ אומרים מעט מאוד), ושהוא מסוגל לייצר בעצמו טקסטים כאלו. לעיתים יכנה את עצמו "אליטה אינטלקטואלית" ויתבונן בהתנשאות על ההדיוטות שאין ביכלתן להשיג את עולמו הרוחני. כל זה מוביל, לדעתי, לאנומליות מכל גוון וצבע וזהו גם המקור (לא היחיד) לנטייה הפוליטית ולאחידות הפוליטית בתוך המגזר הזה". -> שמע, אם נסנן מההודעה שלך את החלקים הפחות ענייניים (כמו הדחף לאפיין שוב פילוסופים כמלאים בעצמם, זחוחים, יהירים וכל הג'אז הזה), אנחנו נשארים גם הפעם עם טענה שלא נשענת על כלום, פרט לתחושות הבטן הפרטיות שלך. מצטערת. לא השתכנעתי. יתרה מזאת, תחושת הבטן הזו בנוייה, אם לשפוט על סמך הודעות קודמות שלך, על כשל לוגי בסיסי ביותר של בחירה והכללה. אתה מדבר על מה שאתה מכיר (לטענתך, באופן שטחי ביותר) והופך את זה למייצג של כלל האנשים בתחום וכלל המחקר שלהם. במקרה הטוב זו עצלות מחשבתית. במקרה הרע זה חוסר היכולת לראות על הגב שלך את הדבשת שאתה נזעק כל כך לחשוף על גבם של אחרים. אני אעזור לך לרגע, ואומר שגם לי - כמי שמגיעה מהתחום הזה - יש לא מעט ביקורת על לא מעט אנשים והתנהגויות שמזכירות במשהו את מה שאתה מתאר. ההבדל בינינו, עם זאת, הוא שאני יודעת שזה פשוט לא מייצג. אידיוטים, רדודים ויהירים היו תמיד. אינטלקטואלים לא מעטים היו סנובים להחריד. אז מה? היו פעם ויש גם היום. אבל מכאן ועד להפוך אותם לחזות הכל יש בכל אופן עוד דרך. יש עוד משהו שחשוב להגיד בהקשר הזה, והוא נוגע למעבר המהיר שלך הלוך ושוב בין ביקורת המחקר לביקורת החוקרים: אתה עושה מה שמישל פולני קרא לו "זיווג דינמו אובייקטיבי", שזה שם מפוצץ לנטייה של תיאוריה לא להתמודד עם ביקורת עצמית, ולזיגזג בין להגיד "המחקר דפוק" לבין "החוקרים דפוקים" כרפלקס מותנה לביקורת מצד תיאוריות אחרות. זו דוגמה לא לחשיבה מדעית אלא לפסאודו-מדע, והיא נהנית מפופולריות רבה בעיקר בקרב תיאורטיקנים פוסט מודרנים. בהתחשב בנטיות ה"פוסטיות" שלך-עצמך במהלך השרשור הזה, האם בעצם יכול להיות שאתה בעצמך פוסט מודרניסט? בחן את עצמך (ספר מבוא מומלץ במיוחד לעניין הזה הוא החלק השני ב"מרד השפוף" של גדי טאוב).
5. "... האזכור של המילה "אסתטיקה" בתור קריטריון גרם לי לחייך, מפני שתחום המחקר שלי כולל התעסקות עם אידיאולוגיות. אסתטיקה איננה בהכרח קריטריון של חקירה מדעית (בעיקר בתחום מדעי האדם), אבל היא כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית. השאיפה לאסתטיקה והכללתה במסגרת קריטריונים של סטנדרטים מדעיים ראויים, במיוחד ממי שמצהיר על עצמו שהוא מבקש חקירה מושכלת, היא שאיפה בעייתית לכל הפחות." -- הו, ממש לא. מי שמתמצא מעט במדעים המדוייקים יודע היטב שאסטטיקה היא קריטריון ראשון במעלה... כפי שאמרתי, המושג 'מדעי האדם' לא ממש נהיר לי, לפחות לא בהקשר המדעי. אבל אני משוכנע שהדרך להבין את 'האדם' עוברת דרך האסטטיקה. לא סתם האסטטיקה היא "כמעט תמיד קריטריון של חשיבה אידיאולוגית". -> שוב אתה מדבר רק ליודעי ח"ן, במקום להסביר למה בדיוק אתה מתכוון ב"מי שמתמצא", וממשיך לטעון טענות בלי לסמוך אותן. כאמור, המחשבה שהדרך להבין את האדם עוברת דרך האסתטיקה היא קריטריון בסיסי של חשיבה אידיאולוגית, וכאן שוב פעם אתה סותר את עצמך באופן די מרשים: האם אתה בעד חקירה ביקורתית (להלן, כזו שאינה מונעת על ידי אידיאולוגיה) בתחום מדעי האדם או נגד? ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 6. "..."מתודה מדעית בסטנדרטים של המדעים המדוייקים" הוא שוב משפט סתום שלא באמת אומר שום דבר. מהם הסטנדרטים הללו? אובייקטיביות? שחזירות? ניבוי?" -- לא זו בלבד שזהו לא משפט סתום, אלא שיש מאחריו משמעויות חשובות ביותר. הסטנדרטים האלו מובנים היטב לכל מי ש"השתפשף" במחקר מדעי אמיתי, נסיוני כתאורטי. אובייקטיביות? בודאי! יכולת שיחזור נסיון? בודאי! פרדיקציות או רטקודיקציות? ודאי! אבל, ובעיקר, ניסוח מדוייק ונוקדני של המסד, ניסוח שאינו משתמע לכמה פנים, טיעונים המובנים היטב לכולם, ומעוגנים בלוגיקה. ובנוסף, עקרונות יסוד מושכלים, אסטטיקה (!) ותתפלאי לשמוע עד כמה אסטטיקה יכולה להיות אובייקטיבית, יכיחות ועוד. -> אני חוששת שעדיין נותרת מעורפל למדי. אובייקטיביות ודיוק מושגי קיימים גם במדעי הרוח והחברה. "עקרונות יסוד מושכלים" זה שוב צירוף מלים בלי הרבה תוכן מאחוריו. עוד בכלל לא הבנתי מה הקשר בין אובייקטיביות ואסתטיקה. התוכל להסביר? חוץ מזה, האם אוכל בבקשה להוסיף על תחינתי להפסיק עם הציניות גם בקשה שתפסיק להעליב אותי? המשפט "הסטנדרטים הללו... מדעי אמיתי" מניח כמובן מאליו שאין לי שמץ של מושג מהו מחקר מדעי אמיתי, נסיוני או תיאורטי. בהנחה שאין לך שמץ של מושג מה תחום המחקר שלי, שיטות המחקר שלי ומערך המחקר שלי, איך בדיוק אתה יודע אם הוא "מדעי אמיתי" או לא? עוד בעניין זה - בהמשך השרשור אתה גם רומז לזה שאני יהירה ורדודה. די עם זה, בחייך. באנו לנהל כאן דיון רציני או לראות מי יוצא יותר גבר על מי? (ובמקרה הזה אבוד לי מראש, כי אני אישה). ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 7. "... אם אני מבינה את ההודעה שלך כמו שצריך, היא מכילה פרדוקס שאשמח אם תבהיר לי: מצד אחד, אתה טוען שהחקירה המדעית של האדם עדיין מוגבלת מאוד, ומצד שני שהמטרה צריכה להיות לא לדייק את המחקר אלא דווקא לא לעסוק בו בכלל. איך זה מסתדר?" -- מה שאני טוען הוא זה: הווית האדם איננה נגישה למדע. כך המצב היום וכך זה יהיה, ככל הנראה, בעתיד הנראה לעין. זוהי דעתי האישית ולא כולם שותפים לה. -> לא ענית על השאלה. אנא ענה עליה. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ 8. "... לעניין אפלטון, שפינוזה וחבריהם: אחד הדברים שפילוסופים ופילוסופים פוליטיים יודעים לעשות כמו שצריך (או לפחות אמורים לדעת לעשות כמו שצריך) זה להבין ולנסח תובנות עומק רבות ערך על המצב האנושי (עדיין לא מצאתי תרגום טוב ל-human condition. אנא עזרו לי). אבל לומר שהם היטיבו להכיר את טבע האדם וטבע החברה האנושית יותר טוב מכל המדענים בני זמננו זה- אם תסלח לי - שטות מוחלטת. אנחנו יודעים היום הרבה יותר מהם על כל תחום במדעי האדם, פשוט כי יש לנו "פור" די רציני של ידע על פניהם." -- תארתי לעצמי שזה מה שאת סבורה. לעניות דעתי אמירה זו מבטאת אולי יותר מכל דבר אחר את הכשל העמוק של מדעי הרוח בזמננו. כשל שמקורו ביהירות וזחיחות חסרי תקנה. פילוסופים רבים מאלו שנתקלתי בכתבם, כמו גם ערב רב של פוסט-מודרניסטים, מלאים בעצמם עד בלי די אבל תוכן אמיתי, אין. אני סבור שהיהירות כפי שהיא באה לידי ביטוי במשפט שניסחת כאן מעוורת את עיני היהיר עד כי יהיה הלה משוכנע שהוא מבין היטב, יותר מכל אחד אחר, את אלו שהוא טוען ל"פור" עליהם. יוצא איפה ש"איש מדעי-הרוח" בן זמננו מהסוג שהזכרתי כאן הוא קרח מכאן ומכאן: הוא לא מבין דבר וחצי דבר במהפכות המדעיות (והקונספטואליות) שהתרחשו במאה מאתיים שנה האחרונות, ובה בעת עיוור להישגים האונטולוגים האדירים של אבותיו הרוחניים. הוא גאה על כך שקרא אינספור טקסטים מסובכים מבחינה תחבירית (אבל בד"כ אומרים מעט מאוד), ושהוא מסוגל לייצר בעצמו טקסטים כאלו. לעיתים יכנה את עצמו "אליטה אינטלקטואלית" ויתבונן בהתנשאות על ההדיוטות שאין ביכלתן להשיג את עולמו הרוחני. כל זה מוביל, לדעתי, לאנומליות מכל גוון וצבע וזהו גם המקור (לא היחיד) לנטייה הפוליטית ולאחידות הפוליטית בתוך המגזר הזה". -> שמע, אם נסנן מההודעה שלך את החלקים הפחות ענייניים (כמו הדחף לאפיין שוב פילוסופים כמלאים בעצמם, זחוחים, יהירים וכל הג'אז הזה), אנחנו נשארים גם הפעם עם טענה שלא נשענת על כלום, פרט לתחושות הבטן הפרטיות שלך. מצטערת. לא השתכנעתי. יתרה מזאת, תחושת הבטן הזו בנוייה, אם לשפוט על סמך הודעות קודמות שלך, על כשל לוגי בסיסי ביותר של בחירה והכללה. אתה מדבר על מה שאתה מכיר (לטענתך, באופן שטחי ביותר) והופך את זה למייצג של כלל האנשים בתחום וכלל המחקר שלהם. במקרה הטוב זו עצלות מחשבתית. במקרה הרע זה חוסר היכולת לראות על הגב שלך את הדבשת שאתה נזעק כל כך לחשוף על גבם של אחרים. אני אעזור לך לרגע, ואומר שגם לי - כמי שמגיעה מהתחום הזה - יש לא מעט ביקורת על לא מעט אנשים והתנהגויות שמזכירות במשהו את מה שאתה מתאר. ההבדל בינינו, עם זאת, הוא שאני יודעת שזה פשוט לא מייצג. אידיוטים, רדודים ויהירים היו תמיד. אינטלקטואלים לא מעטים היו סנובים להחריד. אז מה? היו פעם ויש גם היום. אבל מכאן ועד להפוך אותם לחזות הכל יש בכל אופן עוד דרך. יש עוד משהו שחשוב להגיד בהקשר הזה, והוא נוגע למעבר המהיר שלך הלוך ושוב בין ביקורת המחקר לביקורת החוקרים: אתה עושה מה שמישל פולני קרא לו "זיווג דינמו אובייקטיבי", שזה שם מפוצץ לנטייה של תיאוריה לא להתמודד עם ביקורת עצמית, ולזיגזג בין להגיד "המחקר דפוק" לבין "החוקרים דפוקים" כרפלקס מותנה לביקורת מצד תיאוריות אחרות. זו דוגמה לא לחשיבה מדעית אלא לפסאודו-מדע, והיא נהנית מפופולריות רבה בעיקר בקרב תיאורטיקנים פוסט מודרנים. בהתחשב בנטיות ה"פוסטיות" שלך-עצמך במהלך השרשור הזה, האם בעצם יכול להיות שאתה בעצמך פוסט מודרניסט? בחן את עצמך (ספר מבוא מומלץ במיוחד לעניין הזה הוא החלק השני ב"מרד השפוף" של גדי טאוב).
ואחרון ודי
9. "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." -- כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד. -> וכאן שוב יש לנו דוגמה נהדרת לאמירה בלי שום ביסוס, הסבר או נימוק, או אולי סתם התחמקות מנסיון לענות תשובה רצינית.
9. "... כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאתה לא בדיוק יודע מהו מחקר מדעי או מכיר אותו מ"בפנים". התפיסה המדעית שאתה מציג היא במקרה הטוב סוג של אנכרוניזם של חשיבה מדעית, ובמקרה הפחות טוב היא סטראוטיפ מוחלט שלה. אני עוד רוצה להגיד בזהירות, ואני מקווה מאוד שלא תיעלב, שאני חושבת שיכול להיות שחסר לך קצת חומר על מהו מדע בפרט ומדעי האדם בכלל, בעיקר בכל הקשור להסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה שלהם. בלי התשתית האינטלקטואלית הזו (או לפחות איזושהי מחוייבות בסיסית אליה) יהיה קשה מאוד לנהל את הדיון הזה, והוא יישאר בהכרח בתחום של סברות בטן התרשמותיות (impressionistic), בלי יותר מדי עומק, תקפות או משמעות." -- כאן את טועה מאוד באבחנתך. מאוד מאוד. -> וכאן שוב יש לנו דוגמה נהדרת לאמירה בלי שום ביסוס, הסבר או נימוק, או אולי סתם התחמקות מנסיון לענות תשובה רצינית.
מחאה זה טוב...
אם היא מוצדקת. אם אתה פוסט-מודרניסט שמכיר ממש לעומק את משפטי גדל אז אחד מהשניים: א. לא הבנת מה הם אומרים. ב. הבנת מה הם אומרים, אתה לא מסכים עם האמירה, וזה אומר שלא הבנת את ההוכחה... אגב, לטענתו של גדל עצמו, המשפטים הנושאים את שמו שומטים את הקרקע מתחת לפוסטמודרניזם.
אם היא מוצדקת. אם אתה פוסט-מודרניסט שמכיר ממש לעומק את משפטי גדל אז אחד מהשניים: א. לא הבנת מה הם אומרים. ב. הבנת מה הם אומרים, אתה לא מסכים עם האמירה, וזה אומר שלא הבנת את ההוכחה... אגב, לטענתו של גדל עצמו, המשפטים הנושאים את שמו שומטים את הקרקע מתחת לפוסטמודרניזם.
כשאתה מעביר ביקורת כזו
וטוען שאני משקר (כלומר רומז לכך שאני טוען שאני מבין לעומק משהו למרות שאני לא) - עכשיו כבר לא תוכל להתחמק מלהסביר מה זה לתפיסתך, פוסט-מודרניזם. בלי זה יהיה קשה לי להבין את טענותיך או להתייחס אליהם. אני חוזר על טענתי בתוקף. אני פוסטמודרניסט, בלי התנצלויות. אני מכיר לעומק את משפטי גדל. בעצם, אני יכול, גם אם מעירים אותי באמצע הלילה עם 38 חום, לחזור על פרטי ההוכחה שלהםץ וכן - אני מבין לעומק מאד את השלכותיהם. וגם מכיר הרבה עבודה מתמטית שנעשתה לפניהם ואחריהם בתחומים הרלוונטיים של לוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות.
וטוען שאני משקר (כלומר רומז לכך שאני טוען שאני מבין לעומק משהו למרות שאני לא) - עכשיו כבר לא תוכל להתחמק מלהסביר מה זה לתפיסתך, פוסט-מודרניזם. בלי זה יהיה קשה לי להבין את טענותיך או להתייחס אליהם. אני חוזר על טענתי בתוקף. אני פוסטמודרניסט, בלי התנצלויות. אני מכיר לעומק את משפטי גדל. בעצם, אני יכול, גם אם מעירים אותי באמצע הלילה עם 38 חום, לחזור על פרטי ההוכחה שלהםץ וכן - אני מבין לעומק מאד את השלכותיהם. וגם מכיר הרבה עבודה מתמטית שנעשתה לפניהם ואחריהם בתחומים הרלוונטיים של לוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.