תואר בגיל צעיר מה דעתכם?

[22ק ו ס ם]

לא הייתי לוקח את מערכת הלימוד האמריקאית בתור

דוגמא לשום דבר. בממוצע זו מערכת גרועה הרבה יותר מאשר הישראלית. סטודנטים לתואר ראשון הם בעלי ידע הרבה פחות רחב מישראלים שמתחילים תואר ראשון ובמקומות רבים התואר הראשון הופך להשלמות של התיכון בשנתיים האחרונות. אמריקאים לא יודעים לכתוב עבודות ברמה הכי בסיסית, המתמטיקה שלהם זוועתית, שלא לדבר על הידע הכללי שלהם.

 

[d a p h n a]

../images/Emo45.gif ולא רק מתוך הסטודנטים אלא מתוך לימוד

במערכת הלימוד הזו. יש בה כמה דברים חיוביים (כיתות קטנות יותר, יחס יותר מכובד למורה), אבל מבחינת רמת הלימוד היא באמת לא דוגמה אידיאלית.

 

[פלפל אנגלי]

לא הייתי מעדיפה את מערכת החינוך האמריקאית

על פני הישראלית של לפני 20-30 שנה. אני לא יודעת מה מצבה כיום (לשמחתי הגענו לפה לפני שהגדול הגיע לכיתה א'), אבל הדיווחים שאני שומעת מכיוון הארץ - הורים ומורים כאחד - לא מעודד.

 

[22ק ו ס ם]

אני חושב שאחד ההבדלים המרכזיים ביניהם

הוא שבמערכת האמריקאית יש הרבה יותר פעילויות חוץ לימודיות. זה כולל ספורט אבל גם אינספור דברים אחרים החל ממועדון ויכוחים וכלה במקהלות. בישראל זה כמעט לא קיים.

 

[א י ה 33]

יכול להיות שבממוצע היא מערכת גרועה

אבל באיזורים טובים שגם משקיעים בחינוך ונותנים משכורות טובות למורים, היא מערכת הרבה יותר טובה מהישראלית. עם חינוך יותר טוב, פחות אלימות, ויכולת לצבור ידע יותר רחב. בנוסף לזה כמו שציינה מישהי למעלה יש בתי ספר מיוחדים למצטיינים (לא בהכרח למחוננים) שיכולים לקדם אותם יותר. הידע הזה מכך שיש לי 3 אחיינים שלומדים במערכת החינוך האמריקאית וגיסה שמלמדת שם.

 

[22ק ו ס ם]

בארה"ב יש בתי ספר פרטיים מה שאין בארץ

לא תמיד הם טובים יותר מהציבוריים אבל להורים יש יותר שליטה על התכנים. בכל מקרה, הם לא נגישים לרוב האוכלוסייה ועולים הון תועפות.

 

[tulkin]

גם בארץ יש

אבל זה בהחלט לא דבר נפוץ

 

[פלפל אנגלי]

זה לא רק החינוך הפרטי

יש בתי ספר פרטיים, אבל חשוב מזה - תקצוב בתי הספר נגזר מהמחוז או ה-district. כלומר, המסים שאתה משלם מגיעים ישירות למחוז שלך ומתקצבים את מערכת החינוך שלו. לכן יש איזוריםש בהם המיסוי גבוה מאד, ומערכת החינוך הציבורית מעולה, ואזורים שבהם המיסוי נמוך וכך גם איכות החינוך (כמובן שזה לא אחד לאחד, ויש חריגים, אבל בגדול זה הכלל). אגב, גם בבתי ספר ציבוריים יש מקום למעורבות הורים בתכנים, במידת מה.

 

[א י ה 33]

אני התכוונתי לבתי ספר ציבוריים

וכמו שכתבה פלפל אנגלי למטה הכל תלוי במחוז ולכן יש אנשים שבוחרים מחוז מגורים לפי ההשקעה בחינוך ורמת בתי הספר

 

[22ק ו ס ם]

לא הייתי אומר שהיא הרבה יותר טובה בהכרח

זה מאוד תלוי במקום ובמערכת. זה שיש להורים או למחוז הרבה כסף ממש לא מבטיח איכות לימודים גבוהה. דווקא בגלל שלהורים יש יותר השפעה על מה לומדים לילדים יכולים להיות חורים גדולים יותר בתחומים מסוימים, כמו שהם יכולים להחליט ללמד בריאתנות בשיעורי מדע. אין לי ספק שיש בתי ספר מעולים אבל הם די נדירים בעוד בתי הספר הגרועים הרבה יותר נפוצים. רואים את זה מיידית כשמגיעים סטודנטים מכל ארה"ב לאוניברסיטה. הרמה בתואר הראשון די מחפירה ברוב המקומות וסטודנטים ישראלים יודעים הרבה יותר כשהם מתחילים ללמוד. אגב, זה לא רק הלימודים עצמם. החוויות שישראלי עובר הופכות אותו לסטודנט יותר טוב כי הוא יש לו יותר ניסיון חיים והוא יודע הרבה יותר העולם. תיכנסי פעם לשיעור סוציולוגיה או היסטוריה באוניברסיטה ממוצעת ותראי כמה נאיביות וניתוק יש בין הלימודים למה שקורה בחוץ. בישראל המצב הרבה יותר טוב.

 

[avshalomat]

ועוד משהו

נראה לי בגדול שבגלל מבנה הידע חבל חבל חבל על השנים האלו (כמובן שאני מדבר פוזיציה של מי שמתחיל מחדש בגיל 28) בית הספר היום בעצם לוקח יכולת למידה טיבעית ודואג להרוס אותה טוב טוב.

 

[ניצת הגפן]

עוד הכללה?

תקשיב, אני לימדתי בבתי ספר שנים ארוכות. אינ לא חושבת שהרבתי להם את יכולת הלמידה הטבעית. להפך - דאגתי להעלות את רמת החשבה שלה. לימדתי אותם בדיוק ברמה שבה לימדתי שאותן השנים באוניברסיטה. ההכללות שלך הן אוי מאוד פופוליסטיות ומתאימות לתחושה כללית (שאני חלק ממנה, למען הגילוי הנאות) שבתי הספר הם מוסדות שאיבדו את תועלתם, אבל - יש גם בתיפר שלא. ויש גם מורים משובחים ויש מורים - שהייתי מוכנה ללמוד אצלם היום שוב וושוב, כי ל מתאתי כמותם גם בכל שנות לימודיי האקדמיים. אז ... בוא נשים דברים בפרופורציה ונבחין בין מקרה פרטי להמסקנה כללית, ויותר מז ה- בין אכזבה כללית שאתה, ככל הנראה, שרוי בה כרגע, לבין - המערכת כפי שהיא מבחינה אובייקטיבית.

 

[נועה לביא]

מורה למתמטיקה שעושה דבר כזה

מסתכן בפיטורין.

 

[מממאיה35]

איך מגיל צעיר אפשר לדעת "מה נרצה להיות כש

נהיה גדולים"? זה לא מוקדם מידי להחליט? וגם - למה להקדים את הזמן? יש זמן להיות "בן נוער"

בילויים, חברים חברות והנאות הקטנות, ויש זמן להיות "איש גדול"

סטודנט תפרן חרש <סתם סתם, זה כיף להיות סטודנט!> בגלל זה אני גם באופן כללי נגד עתודה. אתה לא פה ולא שם - כשאתה באוני' אתה קטן מכולם, כשאתה בצבא - אתה גדול מכולם.. אז נכון יש את היתרון שהצבא נותן "ניסיון עבודה" אבל את זה אפשר גם לרכוש אחרי צבא במסלול הרגיל. בקיצור - אני חושבת שלמעט מקרים חריגים - כדאי שהילד ילך בתלם עם החבר'ה בני גילו ולא יהיה חריג.

 

[avshalomat]

במה בדיוק הוא חריג?

בזה שהוא לומד את מה שהוא אוהב? (אני לא מדבר כמובן על למידה כפויה בשביל ההורים)

 

[avshalomat]

ועוד משהו

היום אתה נהיה איש מקמוע אחרי 10 שנים במקצוע מה רע להתחיל מוקדם? שלא לדבר על זה שאנשים בגילאים מתקדמים מחליפים קריירות, נו אז מה הם לא ידעו מה הם רצו?

 

[the new L]

למה שתהיה סתירה?

אני לומד באוניברסיטה מאז גיל 14. את יכולה לחשוב על זה כמו על חוג. (באמת נמאס לי מכדורגל בכיתה ט' אז עזבתי את החוג כדורגל והלכתי לחוג למדעי המחשב

). זה לא מנע ממני בילויים, זה אפילו לא מנע ממני לעבוד בחופשים. וסטודנט אני גם עכשיו, אחרי הצבא

 

[נועה לביא]

מי צריך להחליט?

לומדים לתואר כי יש מוטיבציה, כי מעניין, כי נהנים. בניגוד לעתודה המחרידה, אין חתונה קתולית. לא רוצים? רוצים לעסוק בתחום אחר? חופשי. מה רע בלהיות חריג?

 

[יעל אפריל]

בהחלט אפשר לדעת

אני סגורה על התחום שלי מגיל עשר ומכירה פרופ' שהחליט בגן. בגיל 21, כשהתחלתי ללמוד, זו היתה התגשמות חלום וכיף של ממש. אפשר לקבל החלטות בגיל צעיר. לפעמים זה עובד. הלוואי שהייתי חושבת על האפשרות הזו כשביזבזתי שנים בתיכון בנסיון להתעלם מהמציאות.

 

[22ק ו ס ם]

אי אפשר לקבוע

אני ממש לא חושב שבני נוער נקיים מדאגות. הדאגות שלהם אולי שונות מאלו של אנשים בוגרים אבל יש המון דאגות והרבה בעיות בגילאים הללו. נדמה לי שאתה מתבלבל בין עצמאות לבין דאגות וזה לא אותו הדבר. אני לא יודע מה זה בדיוק אומר לתת לו אפשרויות כשאפשר לתת לו אותם. זה נשמע יותר כמו לחץ ישיר ועקיף שהורים מפילים על הילדים כדי שיגשימו את הציפיות של עצמם ולא של הילדים. אתה גם יוצא מנקודת הנחה קיצונית שאם לא לומדים בגיל צעיר אז זה אבוד לכל החיים והמערכת תקלקל אותך. נדמה לי שרוב מי שכותב בפורום הזה הוא דוגמא טובה שאפשר ללמוד בכל גיל. שהילדים יעשו מה שהם חושבים לנכון ולא מה שאחרים חושבים שהם צריכים לעשות.