תינוק בשיעור - לגיטימי או לא?

הבעיה היא בעיה בהבנת הנקרא

ולא שלי, ולא בפעם הראשונה. אין כאן אף אחד שטוען שמגיע לו. לא יכולה לדבר בשמה של משוש, אבל אם היית קוראת ומבינה את מה שאני כתבתי היית רואה שדעתי הפוכה לגמרי מהדברים שאת מייחסת לי. אבל מילא. התגובה שלך צפויה לחלוטין, בדיוק כמו העדר הסובלנות שנשקף ממנה.
 
את טוענת שצריכים להתחשב בך

ולקבל את זה ש"לפעמים אין ברירה" ואת כן תגיעי עם תינוק. את מוזמנת להראות כיצד ניתן להבין זאת אחרת, אני ממש לא רואה איך.
 
??? אתה צוחק נכון?

לגיטימי להביא תינוק למקום עבודה? תסביר לי בדיוק איך מתכנתת זוטרה למשל (ואני ממש לא מדבר על משרות בכירות), אמורה לחשוב שלגיטימי להביא תינוק בן 3 חודשים למשרד? ראש הצוות שלי כשעבדתי באיזה סטארט אפ בישראל נהגה להביא את התינוקת שלה, אחרי שהיא חזרה מחופשת לידה של 5 חודשים, למשרד מדי פעם. במשך כמה חודשים כולם היו סובלניים (בשם הפוליטיקלי קורקט כמובן) עד שבסוף למנהלים נמאס, וזה אחרי שזה הציק לכולם אבל אף אחד לא העז להתלונן. כשהיא היתה נכנסת לישיבות היא היתה מבקשת מהצוות שלנו לשים לב לילדה. אם היא היתה מתעוררת ובוכה (וברור שהיא מתעוררת ובוכה, הלו, זו תינוקת) הייית צריך לעזוב את מה שאתה עושה באותו הרגע ולגשת לעגלה. ואז להפעיל שיקול דעת אם לקרוא לאמא או לא. לפעמים היא גם היתה שואלת אם זה בסדר לכבות את האור בחדר כדי שהילדה תישן יותר טוב (נו מה, איך נגיד לה לא?) וזה מעצבן לעבוד באפלולית כמה שעות. שלא נדבר על זה שכשיש תינוק ישן בחדר מצופה ממך שלא תרעיש יותר מדי. וכמובן שחוץ מכל ההתקשקשויות האלו, האמא היתה ב-70% ריכוז ותפוקה כל הזמן. בסוף היא פוטרה, אבל אחרי הרבה זמן. אני לא חושבת שזה פייר לעשות את זה לחברה או לסביבת העבודה שלך. אני בתור מעסיקה לא הייתי מקבלת את זה שהורה מביא תינוק לעבודה. בשום פנים ואופן לא. והאמת, אני ממש לא מבינה מאיפה הבאת את זה שזה לגיטימי.
 

tulkin

New member
אני לא צוחק בכלל...

אבל באותה מידה יכולתי להביא כמעט אותם נימוקים לגבי הבאת תינוק לכיתה ולשאול אם את צוחקת... אמרתי שני דברים: 1. שאין לדעתי הבדל מהותי בין הבאת תינוק לשיעור לבין הבאת תינוק לעבודה. שניהם נתונים תחת אותן נורמות של התחשבות. 2. שאני חושב ששניהם לגיטימיים למדי. כמו שסטודנטית שמביאה תינוק לשיעור אמורה לצאת מהכיתה עם התינוק מפריע, כך גם עובדת שמביאה תינוק לעבודה צריכה ללכת הביתה (או החוצה או לאן שהוא אחר) אם התינוק מפריע. אם היא לא עומדת בזה, כמו העובדת שסיפרת עליה, אז היא באמת מפריעה לאחרים וזה לא בסדר. אם התפוקה שלה בעבודה יורדת בעקבות זה, זה לא בסדר, אבל האלטרנטיבה היא הרבה פעמים זה שהיא לא תבוא בכלל. לא בטוח שכל המעסיקים היו ששים לכך. לצערי בשני המצבים מה שקורה בסוף זה שסיכויי העובדת להיות מפוטרת גדלים מאד - וזו כבר בעיה חברתית/ערכית.
 
../images/Emo45.gif

אני חושבת שבדיוק כמו שכללי ההתנהגות והכבוד ההדדי שאמורים להיות ברורים ומקובלים על הורים, כך גם מי שאין לו ילדים צריך להבין את האפשרות לסיטואציה שבה אין ברירה אלא להביא ילדים למקום עבודה/אוניברסיטה. אני לא חושבת שיש הורה שרוצה להביא את הילדים שלו כשגרה למקום העבודה/הלימודים תוך מחשבה שלא יהיה שום שינוי בתפוקה שלו. לא חושבת שמישהו חושב שזה הפתרון האידיאלי. אבל יכולים בהחלט להיות מקרים בהם הדבר הוא בלתי נמנע, ואז מחובתם של האחרים לגלות מידה של סבלנות וסובלנות (כל עוד לא נחצים קווים של התחשבות באחר מצד ההורים).
 
אני חושבת שהנחת היסוד שלך מוטעית

כן יש הורים שמביאים את התינוק לאוניברסיטה כי זה כאילו נופל בתחום אפור וזה נוח. כי אין שם בוס ששם עין על מה התפוקה של כל אחד ומה רמת ההקשבה בשיעור. כי לא מעיבירים כרטיס, כי לא חייבים לעשות שמיניות באוויר כדי למצוא מטפלת, כי זה נהיה לגיטימי לחלוטין, כי זה חוסך כסף, כי זה מאפשר להיות צמוד לתינוק 24/7. ועוד ועוד ועוד. תאמיני לי, שאם מישהו מביא פעם ביובל את התינוק שלו למבחן כי כלו כל הקיצים, כי הוא נתקע ברגע האחרון ואין ברירה, אף אחד לא ירים גבה. לא שבטוח שזה לא יפריע, אבל אפשר להבין. מה שאת קוראת "בלתי נמנע", הוא לא מה שרובנו מתכוונים אליו. תאמיני לי שאנחנו לא מדברים על מקרים שבהם אם ההורה יקח בייביסיטר לשעתיים (אולי אפילו בשיתוף עם עוד הורים שלומדים בקורס?) זה יוציא לו אוכל מהצלחת.
 
גם אני לא מדברת על מקרים של "הוצאת אוכל

מהצלחת". אני מדברת על תקלות, על בלת"מים, על מצב שבו אין - פשוט אין - פתרון אחר. וזה קורה, וזה קורה לצערי יותר מהרצוי או הצפוי (שאחרת כמובן לא היה מדובר בבלת"מ....). הדוגמא שנתתי במעלה השרשור היתה בדיוק זו. חוסר ברירה. ובמצב של חוסר ברירה, כן, אני מצפה להתחשבות מהאחרים. בדיוק כמו שאני אתחשב במישהו אחר בסיטואציה דומה. שהרי כולנו (או לפחות רובנו) בני אדם. בניגוד אליך, לא נתקלתי במקרים שבהם הביאו ילדים/תינוקות לעבודה/לאוניברסיטה לאורך זמן. אני חושבת שדווקא מה שאת מתארת הוא המקרה הקיצוני והבלתי מתקבל על הדעת (ונכון, במצב שבו תיארת בהחלט היה צריך לעמוד מול אותה עובדת ולהעמיד אותה במקומה), אבל ממנו לגזור כלל לגבי שאר הציבור נראה לי מוטעה.
 
אין שום התחשבות, וגם לא טיפת כבוד הדדי

בקביעת עובדות בשטח. "אני חייבת, יש לי אילוצים, לכן באתי עם התינוק ולכם אין ברירה אלא "להתחשב" ולאכול את זה". לא, זה שאת בחרת ללדת, בזמן ובנסיבות האלה, זו בחירה שלך ואת צריכה לשלם עליה את המחיר אם ישנו, לא אני (כסטודנטית אחרת, כמתרגלת או כמרצה). כבכלל, אשר מישהו מודיע לי ש"מחובתי לגלות מידה של סבלנות וסובלנות", היכולת האדירה הזאת שלי, מתרסקת פלאים.
 

tulkin

New member
אז מה שמעצבן אותך, אם אני מבין נכון

זה לא הפגיעה בטובת הכלל, או התחשבות ברבים. זה פשוט שאת באופן אישי לא מוכנה להתגמש, לא מוכנה לקבל, לא מוכנה להתייחס בסבלנות או בסלחנות. שילמת שכר לימוד אז "מגיע לך" לקבל את כל התנאים הנלווים, ובכללם סביבה שקטה וחסרת תינוקות. זה כבר לא דאגה לרשות הרבים, לחברה או הגנה על איזה עקרון נעלה. זו פשוט חוסר התחשבות
 
טולקין אתה טועה

אני אישית זוכר שרשור שהיה כאן על מרצים שמבקשים טובות אישיות מסטודנטים ונועה גילתה בו גמישות מרשימה ביותר (לטובת המרצים.......) למה סתם להשמיץ?
 
פתאום נראה

שהאיסור, או האיסור שרצוי שיהיה, להביא תינוקות להרצאות מקבל משמעות חדשה לגמרי, באשר ל"תינוקות" המדוברים.
 
אני מסכימה עם נועה

היא התכוונה לגישת ה"קפוץ לי" שאפשר להבחין בה בשרשור המקורי שהפנתי אליו. "קפוץ לי!". אף אחד לא אמר שאסור לי להביא את התינוק ואין לי איפה להשאיר אותו, אז אני מביא. ואחרי המבול.
 
אני חלק מהכלל

ואם שילמתי שכר לימוד, בהחלט מגיע לי לקבל את כל התנאים הנלווים, ובכללם סביבה שקטה וחסרת תינוקות. לי, ולכל הסטודנטים, ולמרצה/מתרגל. רק מי שרגיל להתעלק יקרא לזה "חוסר התחשבות".
 

22ק ו ס ם

New member
אני חושב שיש הבדל משמעותי

באוניברסיטה נמצאים מספר קטן של שעות ביום והתינוק צמוד אלייך כל הזמן. בעבודה את כל היום ואת מן הסתם מסתובבת במשרד או במקומות אחרים מה שהופך את הנוכחות של תינוק ליותר מכבידה. אי אפשר להצמיד את התינוק אלייך כל היום וצריך שמקום העבודה יהיה מותאם לתינוקות.
 

22ק ו ס ם

New member
אצלנו זה מאוד מקובל

בסך הכל אנחנו יונקים והשקעה הורית היא משהו הכרחי עבורנו..אצלי היו סטודנטים שהביאו גם ילדים גדולים יותר ולא הייתה עם זה שום בעייה. אולי כי פה ילדים יותר נימוסיים ויושבים בשקט כל השיעור (מציירים או משחקים עם עצמם).
 
לגיטימי

אם הוא בוכה או מפריע - לצאת איתו. בדיוק כמו שכל סטודנט אחר אמור למזער את ההפרעה שלו לסביבה. איסור על אמהות טריות להביא איתן תינוקות מחמיר את הפגיעה בהן, בתקופה שבה גם ככה הלימודים שלהן נפגעים מאוד. באוניברסיטה שלי, שבה אין נהלים שמסדירים את מצבן של סטודנטיות שהן גם אמהות טריות וממילא אין תמיכה מאף סוג, אם היה איסור להכניס תינוקות לכיתות (כמו האיסור להכניסם לספריה, שבוטל רק בשנה שעברה) אפשר כבר פשוט לזרוק אותן מהלימודים. כסטודנטית וכמרצה אף פעם לא נתקלתי בתינוק בכיתה. הנשים שילדו פשוט נעלמו מהנוף האקדמי. חלקן חזרו אחרי כמה חודשים ונאבקו בפיגור שצברו, חלקן לא חזרו.
 
למעלה