תינוק בשיעור - לגיטימי או לא?

[מ א י ה ועוד3]

אה, אבל אנחנו היינו לפעמים 12 איש בחדר פצפון

ורק תחשבי על כמות הטלפונים שמגיעה למספר הבודד שבחדר... היה אצלנו מקרה, ד"א, שבו היה זוג סטודנטיות, שנהגו להתקשר לחדר לחפש אחת את השניה. אני ישבתי לכתוב תזה, ועניתי לשיחה כל רבע שעה. אחרי בדיוק שבועיים, הסברתי להם את המצב. זה לא אומר שאחת מהן הבינה את הענין, כי היא נהגה לשבת ולעשות שיחות עם מישהו ממשרד אחר במשך שעה מהחדר. היה לנו הסכם לא כתוב, שלא פונים למי שמקליד על המחשב עם אוזניות. זה הסימן שהוא לא פנוי להקשבה. ~סתם להסביר איך זה נראה במשרד ~

 

[milindapanna]

לא בכל מקום זה כך... ../images/Emo13.gif

אני לא מדבר רק (אם כי גם...) על אזור עבודה/משרד, אלא גם על מה שסיפרת על אנשים שיוצאים באמצע שוב ושוב - אני לא זוכר שבשיעורים שלימדתי (באמריקה הכוונה) מישהו אי פעם יצא באמצע השיעור לכל צורך שהוא. וחוץ מזה, גם בקורסים שלקחתי - וכאן כל השיעורים שלקחתי היו מעוטי משתתפים (בהגדרה, זה הרעיון הרי) - נדיר מאוד היה שמישהו ייצא החוצה באמצע השיעור. מובן מאליו שהייתה הפסקה מסיבות בריאותיות...

 

[d a p h n a]

אצלנו בכל הסמינרים

אנשים יצאו ונכנסו, מלבד באחד שבו המרצה ביקשה שזה לא יקרה ודאגה לספק הפסקות כשהתחלנו להראות סימני עצבנות. אגב, אני לא מתכוונת למצב שבו אותו האדם יוצא ונכנס, יוצא ונכנס, אבל כן למצב שבו כמעט כל אחד מהמשתתפים בסמינר יצא מהחדר מתישהו במהלך השיעור. בהרצאות שבהן אני יושבת בתור עוזרת הוראה, אנשים יוצאים פחות משהיה נהוג בארץ (שם זה היה לגמרי ברור מאליו שאפשר לצאת), אבל עדיין לפחות אדם אחד יוצא לשירותים כמעט כל שיעור.

 

[milindapanna]

ועל כן נאמר - לא בכל מקום זה כך ...

 

[d a p h n a]

הממ....

ומה אם למישהו יש שלפוחית רגישה, והוא לא יכול לשבת בשיעור שעה וחצי, גם אם הוא עשה פיפי פעמיים לפני זה? ומה אם מישהו לא חש בטוב וצריך רגע לצאת? גם אנשים מבוגרים צריכים לצאת מדי פעם משיעור, ולטעמי מרצה שלא מכיר בכך הוא זה שמתייחס למבוגרים כאילו הם ילדים שצריך לשים להם כללים מגבילים. לשמחתי אני יכולה לספור על שתי אצבעות את המרצים שהיו לי שלא אפשרו לסטודנטים לצאת באמצע שיעור. גם שיעור קטן. אפילו סמינר.

 

[MissScotland2004]

את מביאה מקרי קצה

המרצים אצלנו לא צריכים להגיד את זה, להתייחס לסטודנטים כמו לתינוקות או להשליט דיקטטורה בכיתה. הכללים האלו מובנים מאליהם. השיעור הכי ארוך הוא שעה וחצי ואין טיילת בשיעור. אני כבר לא מבינה על מה את לא מסכימה איתי? על זה שאמרתי שבאופן כמעט גורף אין אצלנו יציאות וכניסות לכיתה באמצע השיעור??

 

[d a p h n a]

קודם כל אני צריכה להתנצל

עניתי להודעה שלך כשבדיוק הייתי עם חצי רגל מחוץ לבית, ולכן לא קראתי אותה עד הסוף ובגלל זה היה נראה לי כאילו את אומרת שבעינייך הנורמה צריכה להיות שאסור יהיה לצאת מהשיעור, ולא פשוט שזה המצב אצלכם. אז באמת סליחה על אי ההבנה.

יחד עם זאת, הנורמה שאת מתארת נראית לי די שונה מהנורמה במקומות רבים, לפחות במדעי הרוח. כאמור, למדתי בכמה מוסדות ובכולם למעט כמה מרצים נודניקים במיוחד, היה לגמרי מקובל שאנשים יוצאים במהלך השיעור בתנאי שעושים את זה יחסית בשקט. אפילו אם זה סמינר קטן שיושבים בו שישה אנשים. מה גם שאצלנו יש גם קורסים של שעתיים וחצי (ולמרות שאמורה להיות הפסקה באמצע, לא כל המרצים עושים את זה). כך שכשאמרתי "אפשר לקום ולצאת מהכיתה", התייחסתי לנורמה המוכרת לי. בכל מקרה, כל השרשור הזה מדבר על מקרי קצה. כלומר, לפחות כשאני אמרתי שזה לגיטימי להביא תינוק לשיעור בתנאי שההורה (לא משנה אם זו אמא או אבא) יוצאים איתו מהכיתה ברגע שהוא עושה רעש - לא התכוונתי ממש לפתרון יומיומי שעושים כל הזמן, אלא לפתרון למצבי קיצון שבהם להורה אין באותו הרגע פתרון אחר לילד. אני יודעת שבהודעה בפורום "נשואים טריים" התייחסתי דווקא לזוג שבאמת היה מביא את התינוק באופן קבוע לשיעורים, אבל זה באמת מצב חריג. בגדול אני חושבת שזה פתרון לגיטימי למצב שבו יש פתאום בלת"מ, ולאו דווקא פתרון קבוע.

 

[נועה לביא]

אם הם יושבים איתו ליד דלת הכיתה

ובשניה הראשונה שהוא מצייץ הם יוצאים ולא חוזרים - ניחא. אבל איכשהו, נראה לי שמי שכבר החליט שזכותו להביא את התינוק, ושכל מי שזה לא נראה לו שיקפוץ, לא ממש יקפיד לעשות את זה, וזה יהיה יותר בסגנון של לצאת איתו החוצה (ממקום מושבו, יהיה היכן שיהיה), להרגיע אותו, לחזור לכיתה וחוזר חלילה. וזה - וואחד הפרעה. ואני אומרת את זה כבן אדם מאוד לא מבוגר בכל מה שקשור ליכולת לשבת לאורך זמן (ואני באמת משתדלת לשבת כמה שיותר קרוב לדלת ואם כבר יצאתי אז אני לא אחזור, או שאחזור רק בהפסקה). אולי בגלל שאני יודעת שאני נוטה ליצירת הפרעות בגלל דברים שהם לא ממש בשליטתי (היפר, ברונכיט) ומאוד משתדלת שזה לא יקרה, גישת ה"קפוץ לי" הזאת מאוד מאוד מרגיזה אותי.

 

[נועה לביא]

אבל לצאת ולחזור ולצאת ולחזור והלוך וחזור?

 

[d a p h n a]

כשאני צריכה לצאת לשירותים בשיעור

אני יוצאת וחוזרת. אני משערת שרוב האנשים עושים אותו הדבר. אני מסכימה איתך שיש בעיה אם צריך שוב ושוב לצאת ולהכנס. אבל גם לזה יש פתרון, שראיתי שאנשים יישמו במעט הפעמים שבהם ראיתי אנשים עם תינוקות יושבים בשיעור (אגב, ברוב הפעמים התינוק ישן לאורך כל השיעור ולא הוציא הגה): הם ישבו עם התינוק, אכן בדיוק ליד הדלת. ברגע שהתינוק התחיל לצייץ הם קמו, יצאו מן החדר והתרחקו מהדלת כדי שהתינוק לא יפריע גם ליד הדלת. חיכו עד שהתינוק נרגע. חזרו לחדר. במידה והתינוק המשיך לישון (וזה היה המצב ברוב המקרים), הכל היה בסדר. במידה והתינוק התחיל שוב לצייץ, הם יצאו ולא חזרו יותר. כלומר לא "הלוך ושוב הלוך ושוב הלוך ושוב" אלא "מנסים, לא מצליח, יוצאים לרגע, חוזרים. אם עדיין לא מצליח, מוותרים בלית ברירה".

 

[נועה לביא]

וזו בהחלט הפרעה

אם בשיעור של שעתיים וחצי-שלוש אין הפסקות, אז זו סתם שטות של המרצה כי נראה לי די ברור שלפחות חלק מהאנשים יצטרכו לשירותים (במיוחד אלה שיושבים עם קפה). בשיעור של שעה וחצי - מי שלא יכול לשבת בלי לצאת שיגש אלי (אם אני המרצה) ואני אשמח לעזור לו למצוא פתרון. לא נראה לי שמי שצריך לעשות פיפי כל חצי שעה באמת מסוגל להתרכז כמו שצריך בשיעור ככה (מבלי לפרט יותר מדי, גם את זה אני מכירה לצערי...). אבל תחנת רכבת (ואת שוכחת שאם לאמא אחת מותר להביא תינוק מבלי שתצטרך לקבל אישור מיוחד מהמרצה על כך - הרי שגם לכל האחרות מותר) מאוד מפריעה, ואם לא, או לפחות לא ישירות, לסטודנטים שיושבים בשורה הראשונה, למרצה או למתרגל - מאוד (לא בגלל עלבון, בגלל שזה מוציא מהריכוז). אני לא באה לשיעורים כשאני בהתקף שיעול, במחזור, או עם יציאות מרובות. זה גם חסר תועלת בשבילי, וגם מפריע, ובניגוד ללידת תינוק בשלב כזה וכזה של החיים - בכל הדברים האלה לא בחרתי.

 

[d a p h n a]

שוב, כנראה עניין של תרבות ארגונית

בכל מקום שבו אני למדתי, בהרצאות גדולות בכלל אין על מה לדבר - אנשים יוצאים ונכנסים כרצונם, כמובן בצורה השקטה ביותר שהם יכולים, אבל זה נחשב בסדר גמור ולא במיוחד מפריע שאנשים נכנסים ויוצאים. בשיעורים קטנים יותר (תרגילים, סמינרים), עדיין לגיטימי שאנשים יוצאים, אבל פחות ברמה של "תחנת רכבת", ויותר ברמה של "אוקיי, אני אנסה לתזמן את זה לרגע הכי פחות מפריע ואחכה עד שממש אין ברירה". ואגב, לי אין בעיות רפואיות מיוחדות, ואני תמיד מקפידה ללכת לשירותים לפני תחילת שיעור, ובכל זאת לפעמים (ולא לעיתים מאוד רחוקות) לשבת שעה וחצי בלי לצאת זו בעיה מאוד רצינית בשבילי. אני יודעת שיש אנשים שזה נראה להם מוגזם, אבל העובדה היא שלא כל אחד בנוי אותו הדבר. כבר יצא לי לשבת בטיסות טרנס-אטלנטיות ליד אנשים שלא קמו לשירותים אפילו פעם אחת. אני, מה לעשות, תמיד מזמינה מקום ליד הaisle כדי שאוכל לצאת מספיק פעמים במהלך הטיסה. ושוב, למעט אצל שני מרצים ספציפיים שהיו ממש לחוצים בקטע הזה, עוד לא יצא לי ללמוד במקום שבו זה לא נחשב לגיטימי לחלוטין לצאת בדיסקרטיות במהלך השיעור. למזלי.

 

[נועה לביא]

אני מסכימה שאם קורה אז קורה

ולא הייתי חולמת לאסור יציאה מהכיתה, נראה לי הזוי לגמרי. אבל תינוק בוכה בכיתה זה לא "אם קורה אז קורה" יותר מטלפון נייד לא מושתק ש"קורה" שמצלצל.

 

[פלפל אנגלי]

זו הכללה מאד גסה

לומר "אמהות נוטות לראות באוניברסיטה מקום שיותר לגיטימי להביא אליו תינוקות, מעין סידור שמאפשר להן יותר שעות עם התינוק בלי להתקשקש עם בייביסיטרים וכו'" היא הכללה גורפת, שדי יוצאת מנקודת הנחה שאמהות הן בהגדרה גסות רוח וחסרות התחשבות. וכמו שאפשר ללמוד לפחות מהמדגם (המאד לא מייצג) בפורום הזה, ההכללה הזו גם לא מדויקת.

 

[נועה לביא]

וחוזר חלילה?

 

[פלפל אנגלי]

ובדיוק כמו אדם משתעל, מתעטש ברצף, נושם בכבדות

או מפריע באופן אחר - אפשר להוציא אותו מהכיתה. עניין פשוט של כבוד הדדי ודרך ארץ, שאותו - ככל הנראה - את מבינה כ"חיוב".

 

[נועה לביא]

בן אדם משתעל תכופות בהחלט לא צריך להיות בכיתה

ובעוד שעל אחד כזה קצת יותר מורכב לצוות לצאת שכן הוא שילם על זכותו להיות שם והרי לא עושה שום דבר משמעתי ובכוונה, אותך יחד עם התינוק אפשר להוציא בקלות. את באמת לא מבינה את ההבדל בין לכפות על הכיתה שהות של תינוק שבבירור לא אמור להיות בה, לבין מתקפת שיעולים, או רק עושה עצמך?

 

[tulkin]

אהה.... עכשיו הבנתי את הפרינציפ

והנה מה שאמא מתחכמת צריכה לעשות בפעם הבאה כשהיא נאלצת להביא את התינוקת שלה לשיעור: האמא שילמה כדי להיות בשיעור. כל עוד התינוקת ישנה אז הכל בסדר. עכשיו התינוקת מתעוררת ומתחילה לצרוח. האמא שילמה, ולכן אין לאף אחד זכות להוציא אותה. מי שהתינוקת מפריעה לו מוזמן לבקש ממנה לצאת - לה אין זכות להיות שם. אם התינוקת לא נענית לבקשה מסיבה כלשהי, ואם ההפרעה באמת בלתי נסבלת, הוא מוזמן לקחת את התינוקת ולהוציא אותה. על אחריותו. האמא שילמה, והיא תממש את זכותה לשמוע את ההרצאה עד סופה. באמת נועה, את לא שמה לב שהטיעונים שלך מפוקפקים?

 

[נועה לביא]

למה תינוקת? שתביא רדיו

ונראה מי יבקש מהרדיו לצאת מהשיעור... ברצינות, קשה לי לרדת לרמת דיון כ"כ נמוכה.

 

[דניאל19700]

תלוי על מה ההרצאה....