תינוק בשיעור - לגיטימי או לא?

נראה לי שאתה קורא רק מה שאתה רוצה

כן, אני חושבת שזו חוצפה להביא תינוקות למסעדות שאינן סטייל מקדונלדס וברור שרעש הילדים חוגג בו ומי שמעוניין להתרחק מזה - לא יבוא. אני חושבת, למשל, שזו שבגללה שלא חשבה לנסות להשתיק את הבן שנתיים המאוד מאוד רועש שלה, הייתי צריכה לעבור למקום אחר במסעדה (ועדיין לשמוע... רק תוך פחות סיכון לעור התוף), ושעוד בתגובה אמרה לי "כשיהיה לך ילד את תביני אותי", היא בן אדם חצוף ונטול התחשבות בחברה, וסביר להניח שזה גם מה שאותו הילד יגדל להיות (לא כי באותו הרגע הוא בהתקף גיל שנתיים, אלא כי זו הגישה של ההורים שלו). אם זה נכון למסעדה, אז על אחת כמה וכמה שזה נכון למסגרת של שיעור או של בחינה, בדיוק בשל מטרתם.
 
לטיסה אין ממש ברירה

וזו רק אחת הסיבות שבגללן אני כ"כ מתעבת טיסות ארוכות. התינוקת שלך לא מרעישה? באמת? כל הזמן רק ישנה ואף פעם לא מתעוררת רעבה או רטובה? או, לחילופין, מתעוררת אך ורק בזמנים המתכוננים על ידך מראש בלי הפתעות? ואתה לא רושם על זה פטנט?
הטיעון "אבל לא רק אני מפריע/התינוקת מפריעה" מקומו בכיתה ג' לצד הביטוי "אבל המורהההה"...
 

tulkin

New member
לא פעולה מהפכנית אבל

יש נשים שלא רוצות לעשות זאת מסיבות השמורות עימן. וזו זכותן. יש נשים שמאמינות שחלק מההנקה הוא המגע הפיזי ולא רק המרכיבים התזונתיים של חלב אם. וזו זכותן להאמין בכך.
 
נכון, זו זכותן

אבל המגבלות בשל כך מוטלות עליהן, לא עלי, ולא אני צריכה לשאת במחיר של ההחלטות שלהן. מי שמבחינתה אמא צריכה להיות צמודה לתינוק יונק 24 שעות ביממה נונסטופ, תשלם על כך מחיר, ואין שום דרך, אפילו היפוטטית, למנוע את זה.
 
אני יודעת על מישהי, שהיתה מזמינה את

הסטודנטים אליה כשהיתה בחופשת לידה, על מנת לעשות פגישות קבוצה שבועיות אצלה בבית, כדי שתוכל להיות עם הרך הנולד. והסטודנטים, חלקם צעירים, היו לעתים קרובות מובכים מלשבת עם המנחה, בעודה מניקה. במקרה שלה, מדובר בילד שלישי או רביעי, והיא היתה לחלוטין מרוכזת, וזה לא הפריע לה בכלל. להם, זה כן הפריע. הם לא אמרו כלום, אבל בהחלט היו מתקוממים ואני יכולה להבין אותם, למרות שהיא באמת השתדלה ונהגה לפנק אותם בקפה ועוגה. מנחה אחרת, נהגה להביא את הילדים שלה למשרד עם המטפלת שלהם. יש לה חדר משלה, שם לכאורה לא צריכות להיות הפרעות לאחרים, אבל היו. שמעתי שעוד מהמעלית היו יכולים לשמוע אותם בוכים, וזאת, כאמור, כשהיתה איתם מטפלת וזה בהחלט לא על חשבון הטיפול של המנחה בסטודנטים. גם במקרה הזה אף אחד לא אמר כלום, ומדובר באישה מאד מצליחה שמוכיחה את עצמה מקצועית יום יום. נראה לי, שחופש הפעולה שלנו צריך להיות בדיוק עד למקום שבו זה מפריע לאחרים. לי הרבה יותר מפריע, ד"א, מקומות עבודה שעושים אירועים חברתיים "לא לילדים".
 

ליאת +

New member
לימדתי סטודנטיות חרדיות

ובמשך שלוש שנים לא היה שיעור שבו לא היה לפחות תינוק אחד, בדרך כלל שניים. אני יכולה להגיד באופן ברור- שזה מעולם לא הפריע ללמד! תינוק בחודשים הראשונים ביותר הוא בדרך כלל מאוד שקט. אם התינוק היה בוכה האמא הייתה יוצאת איתו. הסטודנטיות האחרות היו עוזרות לאמא (כל פעם הייתי רואה את התינוק על הידיים של מישהי אחרת), אבל בלי "לעשות עניין" מהנוכחות של התינוק בכיתה. מכיוון שאני אמא בעצמי, אני יודעת עד כמה האפשרות לשלב גידול ילדים עם הלימודים הוא חשוב. מה שהכי מפריע לי כשאני מלמדת אלו סטודנטים שלא מעונינים ללמוד. עם כל השאר אפשר להסתדר
 
כאמא לשלושה, ממש לא.

אני חושבת ששיעור הוא לא מקום לתינוקות. לי אישית מפריע כשיש תינוק אחר בחדר, דוקא בגלל שאני אמא בעצמי. רק כדי שתבינו, בלידה הראשונה עברתי בפקולטה בדרך חזרה מבית החולים, כדי להוריד פרויקט לחברים. את בחינות הסמסטר עשיתי, את כולן, עם תינוקת בת מספר ימים, שמעולם לא הגיעה איתי לבחינה (למרות שינקה מלא). אבא שלה היה איתה. בחופשת הלידה השניה (תאומים) כתבתי תזה, עבדתי מהבית. כשהייתי צריכה ללכת לעבודה, היתה בבית בייביסיטר. גם הם ינקו מלא. אני חושבת שזכותם של שאר האנשים בקורס לשבת שם ללא הפרעות כלל, קטנות או גדולות. גם את אמא שלי לא הייתי מביאה לשבת בקורס, אם היא לא רשומה אליו. באו"פ בכלל משלמים סכומי כסף לא קטנים עבור כל קורס. זה חלק מהבעיות שחווים הורים, אבות ואמהות כאחד. הפתרון, לדעתי, הוא כמו שאמרו כאן, איזה שירות בייביסיטר בקמפוס, כמו שסטודיו C מציע לנשים אחרי לידה. דרך אגב, אני דוקא מביאה לפעמים את ילדי למשרד שלי, ולפעמים זה גם לא נוח לאנשים מסביב, אבל זה לא קורס ואף אחד לא נבחן בסוף. אני מתייחסת לזה בדיוק כמו שמישהו עושה שיחת טלפון (ואפילו בעניני עבודה) במשך 20 דקות בשולחן לידי.
 

I Was Hoping

New member
קצר ולעניין:

כל עוד זה לא מפריע להרצאה ולמרצה - זה לא ממש אכפת לי. אם התינוק ישן ולא מצייץ, אין סיבה שהוא יפריע.
 
תינוקות ישנים גם מתעוררים

זה לא טמגוצ'י שאפשר לשים במצב ישן והוא לא יתעורר עד שלא תוציא אותו ממנו.
 

I Was Hoping

New member
אם הם מרעישים

האחריות מוטלת על ההורים שלהם לעשות מה שצריך כדי שזה ייפסק.
 
כלומר, ללחוץ על הmute?

אשמח לשמוע איפה הכפתור הזה אצל התינוק נמצא, זה ודאי ישמש אותי מאוד לכשיהיה לי כזה. בת דודה שלי עכשיו ילדה תאומים, היא ב כ ל ל תשמח לשמוע על כפתור השתקה שכזה...
 
דפנה אני חייבת לומר לך

כי זה חוזר על עצמו בשרשור הזה. כל עניין ה-"אם התינוק מצייץ אז להוציא אותו החוצה" ואז לחזור איתו פנימה כמובן כשהוא משתתק. ויתכן וחוזר חלילה. אני לא יודעת איך זה אצלכם, אצלנו מאד, מאד לא מקובל לצאת החוצה באמצע שיעור. לאנשים מבוגרים אין סיבה לצאת החוצה באמצע השיעור. הם יודעים שצריך לעשות פיפי לפני, ויכולים גם להתאפק אם צריך. כל יציאה החוצה כרוכה במבטים מלווים של שאר הסטודנטים ושל המרצה - משמע הפרעה. גם איחורים הם דבר דליל כי אנשים מתביישים להגיע באיחור. כשיש דממה בשיעור כל קשקוש כזה מפריע מאד. בסך הכל מה שניסיתי לומר בשרשור הזה זה שאמהות נוטות לראות באוניברסיטה מקום שיותר לגיטימי להביא אליו תינוקות, מעין סידור שמאפשר להן יותר שעות עם התינוק בלי להתקשקש עם בייביסיטרים וכו', וזה מה שלא בסדר. מיציתי את השרשור הזה. ואני לא יודעת אפילו למה התעצבנתי. אצלנו אין הפרעות בשיעורים. לא של פלאפונים, לא של קשקשת ולא של תינוקות. אני קורסים סיימתי לקחת כמטלות חובה כבר לפני שנתיים וחצי כך שאני בספק רב אם אי פעם אני אעמוד בפני החלטה להביא את הילדים שלי לשיעור באוניברסיטה. מקווה מאד מאד שלא.
 
גם אצלנו, השיעורים מאד שקטים ומאד קטנים,

כל הפרעה בהחלט מורגשת, אנשים לא מדברים בכלל, ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שמישהו התחיל להשתעל בשיעור. פלאפונים נחשבים תמיד גסות רוח שאין כדוגמתה. אף אחד לא עומד בשיעור (עם תינוק או בלי). לא רק זה, אני מכירה חדרי סטודנטים שבהם אסור לדבר, וגם לא עונים לטלפונים ולא מדברים עם החברים. כל שיחה נדחקת החוצה, כי מי שבפנים עובד. אני מניחה שבמדעי הרוח והחברה זה קצת שונה, אחרת אין לי הסבר לזה.
 

d a p h n a

New member
כן, במדעי הרוח זה אכן שונה

אצלנו אין חדרי סטודנטים כי למחלקות שלנו אין כסף להחזיק כאלה. אנחנו מסתדרים עם הספרייה או עובדים בבית.
(כתבה דפנה מתוך קנאה בחברים שלה במחלקות מדעיות, שיושבים במשרד שבו לכל אחד יש שולחן עבודה, מדפים ומחשב משלו).
 
למעלה