תם זמן הוספת שאלות חדשות

מספר שאלות ליוסף סידר

שלום לך, טרם צפיתי בסרטך האחרון המדובר, אך אודה לך אם תסכים להשיב על שאלותי: 1. בדבריך בפסטיבל דיברת בגנות המלחמות. האם לא היה מוזר לדבר בגנות המלחמה באותה מדינה שאילולא היו נלחמים נגדה לא היינו יושבים כאן ומדברים? 2. הצהרת שתמכת בבריחה מלבנון. האם המלחמה האחרונה שינת את תפיסת עולמך בעניין נחיצות המלחמה באופן כללי, לעיתים? האם אתה מסתכל על הבריחה מלבנון באופן שונה כיום? כיוון שמהלך העריכה היה מקביל למלחמה בלבנון, האם שקלת לערוך את סרטך באופן שונה לאור המציאות? 3. האם בהסכמה לקבלת הפרס מגרמניה, על אדמה גרמנית, לא הייתה משום הסכמה לקבלת בקשת הסליחה של העם הגרמני? קבלת פרס גרמני אינה דומה ל"שימוש במצלמה גרמנית", דימוי בו השתמשת בתשובה לשאלה מדוע לקחת שחקנים שלא עשו צבא (הערה: הבמאי לא השווה בין הדברים, אלא אמר, לפי הבנתי, שלדעתו כאשר אנו צריכים כלים אנו משתמשים בהם, אפילו אם יש בהם בעיה מוסרית). 4. לפי הדיווחים על סרטך אתה מצייר את החיילים כפאסיביים על רקע התקפות החיזבאללה. האם לדעתך עליהם להיות יותר אקטיביים ויוזמים, ופחות לספוג התקפות ללא תגובה ראויה? 5. כאדם חובש כיפה, מהי לדעתך מטרת מדינת ישראל? 6. האם לדעתך יש לבחון את יצירותיך במנותק מהקשרם ההיסטורי, או שמא יש לבחנם בתוך ההקשר? בסרטך הראשון, "ההסדר", הסתמכת על סיפורו של סגן אורן אדרי, שהואשם בכוונה לפגיעה בערבים, עונה בחקירתו, וזוכה מהאשמות אלה. לעומת זאת, בסרטך הצגת דמות שתכננה לפגוע בערבים, בניגוד למציאות. כידוע, קולנוע עלול ליצור במקרים מסויימים עיוות היסטורי (ראה בעניין את הביקורת על "רשימת שינדלר"). האם לדעתך לא הייה כאן עיוות מסויים של המקרה האמיתי, לאור ההצגה ההפוכה? 7. האם לדעתך האמן אחראי במידת מה לדברים המשתמעים מיצירתו? לדוגמא, בכתבה של אילנה דיין בתכנית "עובדה" זמן לא רב לאחר "ההסדר", היא תיארה קצין מצטיין בהר דב. בסיום הכתבה, ללא שום הצדקה עניינית, היא שאלה את המג"ד האם הוא חושש על רקע היותו של הקצין בוגר ישיבת הסדר. המג"ד אמר: "להיפך!". מהדברים היה ברור למדי שמדובר בשאלה על רקע סרטך. 8. סקרנות אישית: בסרט "ההסדר" מופיעה סצנה הדומה ויזואלית לסיפור "מיכל במערת המכפלה" (מיכל ארבל) מספרו של משה דיין. כיוון שבנו של האחרון שיחק בסרט: האם הייתה התייחסות לסיפור הזה או שהדמיון מקרי? תודה מראש, וערב טוב!
 
תשובה אחת מתוך 8. סליחה מראש

הרבה שאלות שאלת, ושאלות קשות. וזה עוד בלי שראית את הסרט. אני אנסה לענות על שאלה אחת מתוכן לגבי האחריות של היוצר על המשמעויות שיש ביצירה. לפחות עבורי, תוך כדי העבודה אני מאבד קצת שליטה על התוכן הרעיוני שיש בסרט. כלומר אני יכול לכוון למשהו אחד ואז מתברר שהקהל, או חלקו, מבין משהו אחר. ובכל אופן, אני תמיד אעמוד מאחורי הדימויים שיש על המסך, על כל הפרשנויות שאפשר לתת להם. כל מה שמופיע על המסך משקף בצורה זו או אחרת את הכוונות של היוצרים, לדעתי, גם אם זה לא תמיד במודע. לטוב או לרע.
 
שלום

ראית את הסרט ויש לי מס שאלות. קודם כל מדוע החלפתם את השם בדמות של בייליס וקראתם לו עידן קוריס ואת בייליס השארתם כניצב. לא הבנתי את הרעיון. חבל גם שלא הכנסתם ברקע את הקטע "יהונתן כבר לא". אני חושבת שזה קטע חזק. לשאלה יותר מהותית. למה תמיד מראים שהמוות שם היה מיותר? אנחנו תמיד מנסים להצטדק בפני העולם על המלחמות שאנחנו עושים. אבל אלו מלחמות קיום. תראה לי ישראלי אחד שנהנה ורוצה להלחם סתם. ראינו מה קרה אחרי שיצאנו מלבנון. וזה יקרה שוב חס וחלילה אם נמשיך לתת לחיזבאללה להתחמש רק כדי להראות לעולם כמה הומניים ו"שוחרי שלום" אנחנו. תודה רבה.
 
קראתי את הספר מזמן

ולכן זכרתי שדמות החובש היא של בייליס. התכוונתי מדוע לקחו את הדמות של ריבר וקראו לה קוריס. בייליס סתם נתקע לי באמצע:) אם כבר בייליס, חוץ מלהזכיר את השם שלו לא הראו מהדמות כלום וחבל. ואם כבר הוספתי הודעה רציתי לומר שהסצנה עם השיר של אביתר הייתה חזקה. הבחירה של השיר מצויינת.
 
אישתי מוסרת תודה

זו היא שחשבה על השיר הזה... אביתר בנאי עזר לנו בעיבוד, הדריך את ארתור פרז'ב, השחקן שמגלם את שפיצר, והטעין את כל הסצנה, ואת הדמות, ובכלל את העבודה, במשהו מיוחד ואינטימי
 
קוריס וריבר

לגבי קוריס וריבר, ובכלל הקשר בין הדמויות בספר לסרט ולמציאות. רון שאב השראה ממספר אנשים אמיתיים, בעיקר מהצד העובדתי – כלומר, הוא השתמש באירועים שהאנשים האלה חוו בבופור, אבל הוא תמיד התעקש להסביר שהדמויות, על כל תכונותיהן, הן פרי דמיונו. ואז אני נכנסתי לתמונה, וברוב המקרים יצרתי דמויות שונות לחלוטין על בסיס אותם אירועים שהחיילים האלה חוו. התוצאה היא שיש פה ושם קשר בשמות ובפעולות של הדמויות אבל הם בעצם שונים מאד באפיונים שלהם. המהלך שלירז עובר בספר ובסרט שונה. יש כמה הקבלות, אבל הדגשים שונים מאד. דווקא קוריס וריבר דומים בספר ובסרט, בתפקיד שהם ממלאים בפלוגה ומול לירז (ארז) המפקד, אבל השתמשנו בשמות שונים כי אני מאד מאד אהבתי את הצליל של "קוריס" בזמן שרון העדיף את "ריבר". שניהם אגב, שמות אמיתיים של חיילים ששרתו אז. עידן קוריס באמת היה החובש בבופור בתקופה הרלוונטית. אבל שוב, הקשר לאיש עצמו הוא מקרי. קוריס בסרט הוא דמות דמיונית שעוצבה על פי הצרכים הדרמטיים של הסיפור. על השאלה השנייה שלך, קשה לי לענות. אבל זכותך לחשוב שהסרט מצטדק מול העולם ושהמוות של החיילים בלבנון פחות מיותר מאיך שזה הוצג בסרט. אתה מוזמן לעשות סרט משלך שמציג כך את הדברים.
 
בלי שאלה

רק רציתי להחמיא על הסרט, רואים את ההשקעה העצומה בו, את הרמה הגבוהה והשחקנים מצויינים !
 

עידית23

New member
שאלה בקשר ל"סם שפיגל"

איך אתה מתאר את תקופת הלימודים שלך בבית ספר של סם שפיגל?
 
סם שפיגל

לא למדתי בסם שפיגל. הם לא קיבלו אותי. למדתי לתואר ראשון באונ' העברית ואז נסעתי ללמוד קולנוע באונ' ניו-יורק. אבל הראיון קבלה שהם עשו לי בשפיגל (מול רנן שור, אשר טללים ועוד מישהי חילונית שאני לא זוכר את שמה) היה מעניין מאד ותרם רבות להבנה הקולנועית שלי.
 
ממ

ציפית שתזכה בפרס של הבמאי הטוב ביותר? והתאכזבת שזה דובי ולא חיה אחרת? ואיזו סצנה הכי אהבת בסרט? והאם אתה ממליץ לצפות בסרט?
 
לא דובים

יש משהו בדב הזה שמרגיש חברותי יותר מדקל או אריה. גם הבן שלי בן השנתיים חושב כך. לא ציפיתי לקבל את הפרס. וגם עכשיו אני בקושי מאמין. במיוחד לאור העובדה שהדב הזה לא אצלי אלא במשרד של המפיץ. הסצנה האהובה עלי היא הסצנה בין מאיר ללירז בצוללת, כשמאיר מבקש מלירז לדמיין את עצמו מטייל בבופור עם חברה שלו. כן, אני ממליץ. ומספר פעמים...
 

מיכל שב

New member
ביקורת וביקורתיות

יוסף שלום, תודה שבאת להתארח אצלנו
האם אתה קורא ביקורות שנכתבות על העבודה שלך ועליך? אם כן, איזו ביקורת שמחה אותך ואיזו הרגיזה אותך? עד כמה אתה ביקורתי כלפי העבודה שלך? האם היית משנה בעקבות אותה ביקורת סצינה כלשהי בסרט?
 
ביקורות

כמובן שאני קורא ביקורות. איך אפשר לא? אני חושב שבשני הסרטים הקודמים, היחס שלי לביקורת היה שונה מעכשיו. פעם לקחתי את זה בצורה מאד אישית, כמעט קיומית. כלומר למבקרים היה כוח ממש לגזול ממני את זהותי כיוצר. היום אני מודע יותר לזה שאין סרט שכולם אוהבים. ככה זה. והאמת, אם יש סרט כזה, אז כנראה שמשהו לא בסדר אתו. אני גם נהיה יותר ויותר מודע לזה שהרבה מהביקורות משקפות את הכותב שלהם יותר מאשר את הסרט עליו הם כותבים. וגם זו עובדת חיים. ככה זה. הדבר הנחמד היום, בעיקר בגלל האנטרנט, זה ריבוי המבקרים והדעות שמתפרסמות. זה דמוקרטי ופולמוסי, כמו שאני אוהב, ואני חושב שההתייחסות הכתובה לסרט היא חלק בלתי נפרד מהסרט עצמו. מכיוון שברגע שנועלים את הסרט אין אפשרות לחזור ולשנות, כל מה שאפשר זה להפיק לקחים לסרט הבא. אני מרגיש שכל אחד מהסרטים שלי הוא תגובה לסרט הקודם, גם תכנית, וגם סגנונית. זו מן מטוטלת כזו שמזיזה אותי מצד לצד.
 
למעלה